תפילת ערבית בפלג המנחה

[כהן]

מנהג שמרן מזכיר בעצמו שהעולם נוהג כך זה אותיות גהנם? ה' ישמור...

מרן לא פסק כמו המנהג. גם לא ידע שאין כזה ר"ת שעליו מסתמכים. גם לא ידע שרוב ככל הפוסקים חולקים על זה, ור"ת [אם ישנו] יחידאה ממש.
כך שלמעשה ודאי שמנהג זה אותיות גיהנם.

ובכל מקרה מרן הראשל"צ שליט"א מקפיד לא לעשות תרתי דסתרי ובגלל זה מתפללים רק ערבית ולא ערבית ומנחה צמוד.\

לידיעתך לדעת השו"ע ורוב הראשונים צריך שיעשה 'לעולם' כחד מינייהו ולא יום כך ויום כך

 

[אור יעקב]

כך שלמעשה ודאי שמנהג זה אותיות גיהנם.

מנהג שנכתב בב"י והאחרונים כתבו אותו!! (ב"ח, מג"א, דרך החיים, כף החיים, זבחי צדק ועוד)
וכן האר"י היה נוהג!!
וכן מובא בזוהר פרשת בראשית שתפילה אחרונה אמורה להיות קודם צאת הכוכבים!
וכך נהגו גדולי ישראל מרנן ורבנן הגר"ע עטיה והגרע"י זצוק"ל ועוד!
וכן נוהגים בכך כיום רוב ככל עם ישראל להקל!
מנהג כזה אותיות "גהינם"??? ה' הטוב יכפר בעדך...

 

[כהן]

מנהג שנכתב בב"י והאחרונים כתבו אותו!! (ב"ח, מג"א, דרך החיים, כף החיים, זבחי צדק ועוד)
וכן האר"י היה נוהג!!
וכן מובא בזוהר פרשת בראשית שתפילה אחרונה אמורה להיות קודם צאת הכוכבים!
וכך נהגו גדולי ישראל מרנן ורבנן הגר"ע עטיה והגרע"י זצוק"ל ועוד!
וכן נוהגים בכך כיום רוב ככל עם ישראל להקל!
מנהג כזה אותיות "גהינם"??? ה' הטוב יכפר בעדך...

תכתוב עוד אלף אחרונים. מה זה משנה כנגד כמעט 'כל' הראשונים, וספק בדעת ר"ת?
תמשיך לכתוב שוב באותיות גדולות ומודגשות. זה לא משנה את האמת.

 

[כהן]

וגם אי יהיבנא לך כל דילך - זהו רק 'בשעת הדחק' כמו שהיה בזמנם, שלא היה תאורה והאנשים לא היו חוזרים וכו', וכפי שכתבו כל הפוסקים, וכפי שהאריך הרב מלכה בתשובתו לרב יצחק, אבל לכתחלה לא שמענו מעולם.

 

[אור יעקב]

וגם אי יהיבנא לך כל דילך - זהו רק 'בשעת הדחק' כמו שהיה בזמנם, שלא היה תאורה והאנשים לא היו חוזרים וכו', וכפי שכתבו כל הפוסקים, וכפי שהאריך הרב מלכה בתשובתו לרב יצחק, אבל לכתחלה לא שמענו מעולם.

יש שלוש דרגות -
א. הזמן כמובן הכי טוב להתפלל הוא בצאת הכוכבים. (למרות שהאר"י היה נוהג להתפלל דווקא בביה"ש וכ"כ החסד לאלפים שראוי לירא שמים לנהוג)

ב. מי שמתפלל מנחה וערבית צמודים "יש לו על מה לסמוך" (במקום צורך כגון שלא יוכלו להתקבץ שוב וכנ"ל) אחרי שסוף כל סוף כן מבואר בזוהר וכן משמע דעת ר"ת וכן כתבו רבים מהאחרונים שכן המנהג.
(ולא חסר מנהגים שהונהגו רק ע"פ דברי האחרונים אפי' שבראשונים לא מצאנו להם "זכר" וכגון אמירת "אתה חוננתנו" שאדרבה הראשונים כתבו נגד המנהג שאנחנו נוהגים היום. ואכמ"ל)

ג. מי שמתפלל מנחה קודם הפלג זה כמובן שמותר מעיקר הדין, שיש לצרף גם את המנהג וגם את הראשונים שסוברים שמועיל אפי' אם רק באותו יום לא עושה תרתי דסתרי. (דהיינו שפה יש למנהג כר יותר גדול להסמך עליו)

אם יש לך הערות על הסיכום הנ"ל אשמח לשמוע...

 

[אור יעקב]

תכתוב עוד אלף אחרונים. מה זה משנה כנגד כמעט 'כל' הראשונים, וספק בדעת ר"ת?

עצם זה שיש לנו כמה ראשונים שסוברים כמו ר"ת וכ"כ בזוהר (עיין ה"ב סי' רלג שעה"צ יח)
אפי' שהם לא "הרוב" זה לא משנה, אי אם הם היו רוב לא צריך את המנהג...
המנהג הזה וכן שאר מנהגים באים להורות אפי' נגד רוב הראשונים והשו"ע.

 

[כהן]

למרות שהאר"י היה נוהג להתפלל דווקא בביה"ש

ידוע שאינו נכון. לא כתוב בשער הכונות כן אלא בכתבי תלמידי האר"י שאינם מוסמכים.

מי שמתפלל מנחה וערבית צמודים "יש לו על מה לסמוך" (במקום צורך כגון שלא יוכלו להתקבץ שוב וכנ"ל) אחרי שסוף כל סוף כן מבואר בזוהר וכן משמע דעת ר"ת וכן כתבו רבים מהאחרונים שכן המנהג.
(ולא חסר מנהגים שהונהגו רק ע"פ דברי האחרונים אפי' שבראשונים לא מצאנו להם "זכר"

בזוהר לא כתוב שעושים תרתי דסתרי.
דעת ר"ת אינה כן וכפי שכתבו רוב הראשונים בדעתו.
המנהג הונהג בטעות ע"פ מה שחשבו שכך דעת ר"ת, וגם לא ידעו שדעת כל הראשונים אינה כן.
כאן לא 'שלא מצאנו זכר' אלא שמצאנו 'זכר הפוך'!

מי שמתפלל מנחה קודם הפלג זה כמובן שמותר מעיקר הדין, שיש לצרף גם את המנהג וגם את הראשונים שסוברים שמועיל אפי' אם רק באותו יום לא עושה תרתי דסתרי. (דהיינו שפה יש למנהג כר יותר גדול להסמך עליו)

בזה אומנם יש מעט ראשונים שמתירים, אבל עדיין רובם אוסרים גם את זה, ולכן כאן נכון ההגדרה של סעיף ב' ש'יש לו על מה לסמוך'.
כל זה לגבי 'התפלה'. לגבי 'ברכות ק"ש' - אין לקרוא בזמן זה, אלא להתפלל ערבית בלבד, ולקרוא אח"כ ק"ש וברכותיה, דספק ברכות להקל, וחומר עון לא תשא גדול וחשש דאוריתא כנודע.

 

[כהן]

עצם זה שיש לנו כמה ראשונים שסוברים כמו ר"ת וכ"כ בזוהר (עיין ה"ב סי' רלג שעה"צ יח)
אפי' שהם לא "הרוב" זה לא משנה, אי אם הם היו רוב לא צריך את המנהג...
המנהג הזה וכן שאר מנהגים באים להורות אפי' נגד רוב הראשונים והשו"ע.

ידועה דעתו הנחרצת של הרב עובדיה שאין מנהג במקום איסור. אין כזה דבר להנהיג נגד רוב הראשונים.
מנהג כזה עליו אמרו אותיות גיהנם.

 

[אור יעקב]

ידוע שאינו נכון. לא כתוב בשער הכונות כן אלא בכתבי תלמידי האר"י שאינם מוסמכים.

השלמי ציבור לא מוסכם?? אתמהה, והביאו אותו רבים מהאחרונים שהזכרתי לעיל.

דעת ר"ת אינה כן וכפי שכתבו רוב הראשונים בדעתו.

עיין בה"ב שכמה ראשונים הביאו את דבריו להלכה.

המנהג הונהג בטעות ע"פ מה שחשבו שכך דעת ר"ת, וגם לא ידעו שדעת כל הראשונים אינה כן.
כאן לא 'שלא מצאנו זכר' אלא שמצאנו 'זכר הפוך'!

כבר השבתי לך שזה שדעת רוב הראשונים כך, זה לא סותר את המנהג כיון שיש לו על מה להשען.

בזה אומנם יש מעט ראשונים שמתירים, אבל עדיין רובם אוסרים גם את זה, ולכן כאן נכון ההגדרה של סעיף ב' ש'יש לו על מה לסמוך'.

גם מנהג יש לך וגם כמה ראשונים שכותבים כך. למה רק "יש לו על מה לסמוך"??

ידועה דעתו הנחרצת של הרב עובדיה שאין מנהג במקום איסור. אין כזה דבר להנהיג נגד רוב הראשונים.
מנהג כזה עליו אמרו אותיות גיהנם.

חסרים מנהגים נגד "רוב הראשונים"?? אולי אתה לא יודע מהי דרכו של מרן זצוק"ל, אבל דרכו הייתה לערער על מנהגים שלא הונהגו ע"פ גדולי ישראל ולא הזכירו אותם, או מנהג שהונהג אחרי דורו של מרן שלא נוסד ע"פ כל האחרונים.

- משא"כ כאן שגם המנהג הוזכר בב"י עצמו ובאחרונים וגם יש לו סמך בראשונים (ובפרט שלא עושה תרתי דסתרי) וגם לראשונים שאוסרים זה לא "ברכה לבטלה" (ולכן גם לשיטתם אם התפלל כתבו כמה ראשונים שלא חוזר ומתפלל, וכן גבי כניסת ערב שבת כתב השו"ע "מקדימין להתפלל תפילת ערבית" כי זה לא "ברכות לבטלה")

 

[כהן]

השלמי ציבור לא מוסכם?? אתמהה, והביאו אותו רבים מהאחרונים שהזכרתי לעיל.

אז מה? יש לנו את המקור שהוא שער הכונות.
זה אותו הויכוח על בה"ג וסיעתו שהביא הרשב"ש לגבי שביעית בזה"ז. האם הולכים אחרי האמת שיש לפנינו במקור או אחרי כלי שני שהביאו, והתברר שאינו נכון.

עיין בה"ב שכמה ראשונים הביאו את דבריו להלכה.

באותו המקום סיים לבסוף בצ"ע מחמת שהאו"ז כתב בשם ר"ת לא כך.
המאירי והרי"ד הביאו את לשון ר"ת במלואה, מלה במלה, ושם מפורש כדעת האו"ז.
צריכים לקבל האמת בהכנעה.

כבר השבתי לך שזה שדעת רוב הראשונים כך, זה לא סותר את המנהג כיון שיש לו על מה להשען.

זה לא מבית משנתו של הרב עובדיה. טענות כאלו מתאימות לתלמידי הבא"ח והאור לציון.
הרב עובדיה כל משנתו היא כפי שכתבתי ולא כפי שכתבת.

גם מנהג יש לך וגם כמה ראשונים שכותבים כך. למה רק "יש לו על מה לסמוך"??

מנהג נגד רוב הראשונים - הוא מנהג בטעות.
לא מצאנו מעולם! מנהג 'שידעו שרוב הראשונים נגדו' והנהיגו כך. למה שיעשו כן? אם זה שעת הדחק - ניחא, דסומכים על היחיד בשעת הדחק בדרבנן, אבל לכתחלה ודאי שלא.

חסרים מנהגים נגד "רוב הראשונים"??

כן. תמצא לי מנהגים אצל 'ספרדים' נגד רוב הראשונים 'שידעו שכך רוב הראשונים', לא שגילינו היום, ופעם לא חשבו כן.

גם לראשונים שאוסרים זה לא "ברכה לבטלה" (ולכן גם לשיטתם אם התפלל כתבו כמה ראשונים שלא חוזר ומתפלל, וכן גבי כניסת ערב שבת כתב השו"ע "מקדימין להתפלל תפילת ערבית" כי זה לא "ברכות לבטלה")

תפלה שלא בזמנה זה ברכות לבטלה.
שבת שאני, אם כי גם בזה דעת רוב הראשונים שאסור.

 

[כהן]

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וע"ע להגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חיו"ד סי' לט דף מב ע"ד) שהביא מ"ש מרן זקנו הגאון חקרי לב, וז"ל: ונראה לי שאין המנהג מועיל במחלוקת פוסקים, אלא במנהג שידענו בבירור שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים, שהיה בידם כח להכריע במחלוקת הראשונים ולפסוק הלכה כראות עיניהם. אבל בדורותינו שנתמעטו הלבבות ואנו אין בנו כח להכריע כי אם לפסוק הלכה ע"פ כללי ההוראה, וללכת ע"פ הרוב, אם ראינו מנהג להתיר, אפילו אם ידענו בבירור שידעו חכמי העיר במנהג ולא מיחו, ועינינו הרואות שרבו הפוסקים לאסור, אין לנו אלא לומר שלא נגלו לחכמי העיר כל דעות האוסרים, וחשבו שרוב הפוסקים מתירים, וכל כי האי הוה מנהג בטעות, ובפרט בזמנינו שזכינו שנדפסו בימינו תורתם של הראשונים, מה שלא זכו בדורות שלפנינו וכו'. עכ"ל. ומוכח להדיא שכל שיש לתלות המנהג שנעשה בטעות, נגד רוב הפוסקים, לא מקרי מנהג כלל. עכת"ד.

 

[אור יעקב]

אז מה? יש לנו את המקור שהוא שער הכונות.

מה כתב שם?

באותו המקום סיים לבסוף בצ"ע מחמת שהאו"ז כתב בשם ר"ת לא כך.
המאירי והרי"ד הביאו את לשון ר"ת במלואה, מלה במלה, ושם מפורש כדעת האו"ז.
צריכים לקבל האמת בהכנעה.

צריך לקבל את האמת שרוב הראשונים הביאו דברי ר"ת כפשוטם (כמבואר בה"ב) וכמו שהביאו תוס'. וכן פסק להדיא בשו"ת תרומת הדשן.

זה לא מבית משנתו של הרב עובדיה. טענות כאלו מתאימות לתלמידי הבא"ח והאור לציון.
הרב עובדיה כל משנתו היא כפי שכתבתי ולא כפי שכתבת.

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן קח
וע"ע להגר"ח פלאג'י בשו"ת חקקי לב (חיו"ד סי' לט דף מב ע"ד) שהביא מ"ש מרן זקנו הגאון חקרי לב, וז"ל: ונראה לי שאין המנהג מועיל במחלוקת פוסקים, אלא במנהג שידענו בבירור שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים, שהיה בידם כח להכריע במחלוקת הראשונים ולפסוק הלכה כראות עיניהם. אבל בדורותינו שנתמעטו הלבבות ואנו אין בנו כח להכריע כי אם לפסוק הלכה ע"פ כללי ההוראה, וללכת ע"פ הרוב, אם ראינו מנהג להתיר, אפילו אם ידענו בבירור שידעו חכמי העיר במנהג ולא מיחו, ועינינו הרואות שרבו הפוסקים לאסור, אין לנו אלא לומר שלא נגלו לחכמי העיר כל דעות האוסרים, וחשבו שרוב הפוסקים מתירים, וכל כי האי הוה מנהג בטעות, ובפרט בזמנינו שזכינו שנדפסו בימינו תורתם של הראשונים, מה שלא זכו בדורות שלפנינו וכו'. עכ"ל. ומוכח להדיא שכל שיש לתלות המנהג שנעשה בטעות, נגד רוב הפוסקים, לא מקרי מנהג כלל. עכת"ד.

דבריך נסתרים מהנידון שלנו גופא שהדבר ידוע שלרוב הראשונים ומרן השו"ע אין להתפלל ערבית בפלג, ובכל זאת מרן זצוק"ל פסק להדיא כמנהג במקום צורך וכן נהג בעצמו רוב שנותיו.
- ומהיבי"א אין שום ראיה הוא כתב שם להדיא "אלא במנהג שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים... אבל בדורותינו וכו'"
דהיינו כמו הכלל הידוע של מרן זצוק"ל שמנהג שהונהג קודם דורו של מרן אזלינן כוותיה או מנהג שהונהג אחריו וכל גדולי ישראל הסכימו עליו. (וכן מוכח להדיא ביבי"א שם שכל הנושא שם זה מנהג שהונהג אחר דורו של מרן)

מנהג נגד רוב הראשונים - הוא מנהג בטעות.
לא מצאנו מעולם! מנהג 'שידעו שרוב הראשונים נגדו' והנהיגו כך. למה שיעשו כן? אם זה שעת הדחק - ניחא, דסומכים על היחיד בשעת הדחק בדרבנן, אבל לכתחלה ודאי שלא.

כן. תמצא לי מנהגים אצל 'ספרדים' נגד רוב הראשונים 'שידעו שכך רוב הראשונים', לא שגילינו היום, ופעם לא חשבו כן.

"אתה חוננתנו"
"מנהג ירושלים לומר ספירת העומר אחר עלינו לשבח"
"המנהג כמו הגאונים נגד ר"ת ורוב הראשונים" (ובזה כתב מרן זצוק"ל אפי' שהמנהג נתפשט אחרי דורו של מרן אזלינן כוותיה)
והיד עוד נטויה...

 

[כהן]

מה כתב שם?

לא כתוב מה שכתב הש"צ משמו.

צריך לקבל את האמת שרוב הראשונים הביאו דברי ר"ת כפשוטם (כמבואר בה"ב) וכמו שהביאו תוס'

שוב, אני מביא לך ראשונים שהעתיקו את כל לשונו וכתבו 'עכ"ל', ואתה מביא לי ראשונים אחרים שלא כתבו כמו שהוא עצמו כתב להדיא.
לכל היותר זה 'ספק' בדעת ר"ת. אז יש כאן 'ספק דעה'.

דבריך נסתרים מהנידון שלנו גופא שהדבר ידוע שלרוב הראשונים ומרן השו"ע אין להתפלל ערבית בפלג, ובכל זאת מרן זצוק"ל פסק להדיא כמנהג במקום צורך וכן נהג בעצמו רוב שנותיו.

לא יודע אם נתן דעתו לרוב הראשונים בענין, ולזה שאין ר"ת כזה.
בכל אופן כבר ידוע שאנו לא חסידים של אף אחד מלבד האמת.

- ומהיבי"א אין שום ראיה הוא כתב שם להדיא "אלא במנהג שנתפשט מזמן רבותינו הקדמונים... אבל בדורותינו וכו'"
דהיינו כמו הכלל הידוע של מרן זצוק"ל שמנהג שהונהג קודם דורו של מרן אזלינן כוותיה או מנהג שהונהג אחריו וכל גדולי ישראל הסכימו עליו.

תקרא טוב את 'כל' דברי החקרי לב הנ"ל ואל תצטט רק מה שנוח לך

"אתה חוננתנו"
"מנהג ירושלים לומר ספירת העומר אחר עלינו לשבח"
"המנהג כמו הגאונים נגד ר"ת ורוב הראשונים" (ובזה אפי' כתב מרן זצוק"ל אפי' שהמנהג נתפשט אחרי דורו של מרן אזלינן כוותיה)
והיד עוד נטויה...

אף אחד מהם הוא לא נגד רוב הראשונים שידעו מהם. תסתכל במקורי המנהגים של מי שכתב כן ותראה.
ר"ת - בא"י וסביבותיה זו טעות גמורה, וכולם ידעו מזה, ולכן אינו ראיה כלל.

 

[עת שערי רצון]

לגבי מה שהביא השלמי ציבור כביכול בדעת האר''י, כבר הוכחתי לעיל שאין שמץ ראיה, במחכ''ת

 

[עת שערי רצון]

שיטת רבנו תם בצאת הכוכבים לא בהכרח קשורה לזמן פלג המנחה, כמ''ש הלבוש והמנחת כהן, דלשיטתם זמן הפלג שווה בין הגאונים ובין לר''ת