שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,388
מישהו עבר לכה"פ קצת על הספר לראות האם הולך ע"פ פסקי השו"ע או לא?
תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
הספר הנ"ל התחבר עוד לפני שיצא לעולם שולחן ערוך
החיבור שלו חיברו בשנת רפ"ד אלא שהדפיסו בשנת שי"ב [כמובא שם בריש הספר]
ועוד- שבכלל היה אשכנזי, כך שלעניין הלכה מסתבר שהיה פוסק הרבה דלא כהשו"ע
מ"מ לעניינינו- כל הספר הנ"ל הנושא המרכזי שלו הוא על "עובר לעשייתן" בברכות, בכל מיני הן ברכת המצוות והן ברכות הנהנין וכו'
וכל אריכותו הוא- להוכיח שאע"פ שצריך עובר לעשייתן מ"מ אף אם לא עשה עובר לעשייתן אינו עובר על ברכה לבטלה
כך שאין קשר- האם הוא חולק על השו"ע אי לאו
כי בשו"ע אין שום גילוי בעניין זה שאם לא עשה עובר לעשייתן יש ברכה לבטלה
ולמה שיעזוב השו"ע דברים מפורשים של הרמב"ם???
או שנגדיר זאת יותר ברור, שיש לנו דברי הרמב"ם להדיא ופשט הראשונים שזה ברכה לבטלה.
ולמה שנילך אחרי פוסק שהיה בן דורו של הבית יוסף???
בגלל ההסכמה של הבית יוסף על ספרו???
ההגדרה היא אחרת.
אף א' לא הקצין את הענין שזה ברכה לבטלה.
גם להרמב"ם וכו', עדיין יש על מה לסמוך וכו'
כמו שאף א' מבדולי האחרונים לא הבין שאסור לאשה לברך על הלולב, [ורוב הגדולי נהגו להורות לברך ומכללם עמודי העולם]
כי הבינו שזה לא ברכה לטלה ממש וכו'
ומינה לכאן.
כי יש ראשונים הסוברים בדעת בה"ג שלא מועיל תנאי. האם למדת את הסוגיא? הרי מרן היא שי"א שמועיל תנאי וי"א [בתרא!] שלא מועיל.
מהרי"ו לא כותב שזה מחמת האו"ז אלא מחמת שאם מכסה הנרות הוי עובר לעשייתן. מה כ"כ מסובך בדבריו?
רוב ככל האחרונים הסיקו שבמקום צורך לכל הפחות מהני תנאי.
התכוונתי שהאחרונים האשכנזים פחות חששו לסב"ל מהטעם הנ"ל.
ולכן יותר חששו ל"חילול שבת" ונהגו כמקצת נשים שהביא מהרי"ו.
(למרות שכתב להדיא שאפשר לברך ואז להדליק "והוי כדין וכשורה")
איני יודע מה התכוונת
כי אני כן יודע שרוב האחרונים פסקו את המהרי"ו
שהעובר לעשייתן יתבצע בצורה אחרת
התכוננתי שאם עושים "תנאי" לרוב ככל האחרונים אין חשש לחילול שבת.
ואעפ"כ הביאו רוב האחרונים את הפתרון של מהרי"ו
להוי אומר- שבמשקל שעמד לרוב האחרונים , יש עדיפות בעובר לעשייתן של מהרי"ו , מאשר התנאי
כי כנראה האחרונים לא החשיבו כ"כ שזה נחשב "במקום צורך" לעשות את התנאי. (ובפרט האשכנזים)
אבל אנו שרואים עכשיו שלדברי הרמב"ם אתה נכנס לאיסורי דאורייתא של ברכות לבטלה אין לך "צורך" יותר גדול מזה - ופשוט.
וכי האחרונים לא הכירו את הרמב"ם הנ"ל
ודאי וברור שהכירו
אלא שהיו עוד שיקולים נוספים
א'- שלא לכו"ע מועיל התנאי
ב'- שאין חכמה לאשה, ובפרט שבאומדן דעת שלה היא עושה מעשה של קבלת שבת, אף אם תתנה בפועל היא תחשוב הפוך בשעת הברכה
ג'- שהרבה חלקו בזה על הרמב"ם וס"ל שאין זה ברכה לבטלה [והיינו שגם אם לא עשו עובר לעשייתן שזה עיקר הדין מ"מ ברכה לבטלה ליתא]
ד'- ובפרט שגם לדעת מהרי"ו יש עדיין עובר לעשייתן
במכלול כל הנ"ל עדיפא לאחרונים "למרות הרמב"ם שלעיל" את מה שהובא במהר"י וויל
ובמקום צורך לכל האחרונים מועיל.
מישהו מהאחרונים הביא חשש כזה??
מי זה הרבה??
חוץ מהמחבר בן דורו של הב"י לא ראיתי מי שהסביר זאת בראשונים.
ובכל מקרה גם את"ל שיכולים לברך אחרי, בטח שלכתחילה רוב ככל הראשונים כתבו לברך קודם והכי היה המנהג. ולמה לא לצאת יד"ח כל הראשונים הנ"ל לכתחילה גם אם תאמר שלשיטתם אין ברכה לבטלה???
ובפרט שדעת מהרי"ו שהוי "כדיו וכשורה" לברך קודם ההדלקה...
גם אני במכלול הנ"ל רואה שיותר עדיף לעשות תנאי ולברך קודם ההדלקה וזה ממש יוצאים מכל חשש.
סה"כ הבאתי מכלול של דברים שעמדו בעיני האחרונים לדורותם למשך 500 שנה ומעלה
איה"נ דעתך שונה כאשר ביארת
מ"מ אני סבור כרוב כל האחרונים שראו את שיקוליהם שונה מהזוית שלך
והבוחר יבחר
שלמדתי את הנושא לא זכור לי שראיתי מי שמחמיר במקום צורך.
יכול להיות שיש מי שמחמיר ולא ראיתי אותו.
גם המושג ברכה לבטלה אינו [מוסכם] כמו שהבין מרן הגרע"י.
עכ"פ להבנת רוב ככל אחרוני ספרד
שנתנו לאשה לברך על הלולב, ברכות השחר, ק"ש וישתבח, לענות אמן על לישב בסוכה, לענות אמן על אשכנזי בר"ח,
ולא חששו כלל לברכה לבטלה שאשה תדליק ואח"כ תברך, ומדובר ביותר ממאה אחרונים ספרדים וכמש"כ במקומו.
אלא שזה דורש אשכול בפנ"ע, ואכ"מל, והמבין מבין כי הרבה יש להבין
שעיקר שיטתו של מרן הרגע"י לחדש סב"לים שונים ומחודשים, אינה של כת הקודמין רוב ככל חכמי ספרד.
והרבה יש להאריך ובעז"הי כתבתנו מזה באורך גדול עצו"ר.
באמת יש הרבה להאריך בזה ואכ"מ.
אבל לא הבנתי מה זה קשור לנידוננו שהרמב"ם כותב להדיא שברכה אחרי עובר לעשייתן הוי "ברכה לבטלה"
ואיך לך דבר מפורש יותר מזה.