כי יש לנו רבנים שאנחנו הולכים לאורם שנים,
ואם הם לא חששו לזה, למה שנחשוש.
תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
ואם הם לא חששו לזה, למה שנחשוש.
כי אין חכמה לנשים
בפרט שהיא מדלקיה והיא יודעת שזה המעשה של האשה בקבלת שבת
היא פשוט לא תבין את משמעות התנאי- כי זה סותר את המעשה
ולכן העדיפו גדולי הפוסקים לדורותיהם את פתרון שהובא במהר"י וויל יותר מאשר תנאי
וגם הראשונים קודם מהרי"ו שהביא בסך הכל את מנהג חלק מהנשים לא חששו ולמה אנו נחשוש???
מחילה אבל אינה טענה כלל.
אין שום בעיה להסביר לאשה שתתנה שאינה מקבלת שבת.
איה"נ כשתכתוב פסק ויתקבל בציבור ויתקבלו דבריך, אז שיעשו תנאי
מ"מ אנו אזלינן בתר הפוסקים שהבינו שהפתרון של המהר"י וויל יותר טוב כי גם אתה מרויח את העובר לעשייתן ע"י שמכסה עיניה ולא נהנית מהנרות
ומעל 500 שנה המנהג הזה הובא בכל פוסקי הדורות לדורותם בכל מקומות מושבותם
ומסתמא- שכל הפוסקים היה לנגד עיניהם את "התנאי" ואעפ"כ העדיפו את הפתרון השני [ומהטעם שהזכרתי לעיל]
לא ברור כלל שמי שמברך אחרי הדלקה עושה ברכה לבטלה למי שמצריך לברך לפני, כך שלא ברור ששייך כאן סב"ל במקום מנהג
וגם לא ברור כלל שיש חילול שבת גם אם נאמר שמקבלת שבת בהדלקה וכפשט הראשונים.
אבל אתה לא שם לב שלפי הרבה פוסקים אתה נכנס לחשש סב"ל.
ואילו אם אתה עושה תנאי אתה יוצא ידי ספק אליבא דרוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים.
לא רק שלא ברור
אלא איפכא- ברור שלא עושה ברכה לבטלה
וכבר דובר בזה כמה פעמים
ובעיקר כאן
בדעת השו"ע וכן בדעת הרי"ף והרמב"ם כאשר הובא שם
אתה צודק, הניסוח צריך להיות יותר ברור שלא, כי לא די שלא מצאנו פקפוק בגדולי האחרונים על עניין עובר לעשייתן וברכה לבטלה, אדרבה, כל גדולי אשכנז ורוב ככל גדולי המזרח הכי נהיגי. מה שאין כן עניין חילול שבת, אף אם לא ברור אם קיבלה האשה שבת בברכה יש לנו כבר סיבה מספקת לנהוג כמור"ם דאת השבת היא מחללת באש.
מצחיק מאוד להביא ראיה מ"הסכמה" של הבית יוסף נגד דברים מפורשים של הרמב"ם שברכה אחרי המעשה הוי ברכה לבטלה...
וכן משמע בשבלי הלקט כמו שהאריך בילקו"י. (ולפ"ז גם האריך שכנראה האחרונים לא ראו את דברי שבה"ל במלואם ופחות חששו לסב"ל)
אולי תנהג כמו מהרי"ו שכתב במפורש שאפשר לברך ואז להדליק!!?
מהאשכנזים אין כ"כ ראיה דסברי כאו"ז שאפשר לברך אחרי.
והספרדים גם אפשר לומר שלא ראו דברי שבה"ל במלואם שמשמע מדבריו שיש ברכה לבטלה ולכן לא חששו לזה כ"כ. (ועיין באורך בילקו"י שבת א' בקונטרס אחרון)
רק שכחת לציין את המ"מ שם על הרמב"ם
שמעיד להדיא שהמנהג בספרד לברך אחר הקידושין
וא"כ המנהג הקדום בספרד שאין חשש ברכה לבטלה
ולפי"ז- הדק היטב הסכמת הב"י
כי ס"ל שאין ברכה לבטלה אם בירך אח"כ
והדברים כ"כ פשוטים
ואין יותר מפורש ממה שהבאתי
אינו לפני כרגע.
אבל כותב מפורשות איך שאני רואה מה הטעם שנהגו כך "רק גבי קידושין" שאין המצוה תלויה בו לבדו.
ומשמע להדיא שבשאר ברכות לא.
ולכן הבאתי לך את דברי הב"י
שאף בשאר ברכות לא הוי ברכה לבטלה
איזה בית יוסף???
הסכמה על ספר??
נגד דברים מפורשים של הרמב"ם שיש ברכה לבטלה!?
ואין שם ראיה מהמ"מ שדיבר גבי קידושין.
לא זה לא הסכמה
כמו היום דברי ברכה
שיש כאלה שכותבים הסכמות בסטוקים
פעם הכסמה היה לה משמעות
בפרט הב"י - הוא לא היה סוחר בהסכמות [כמו שהיום סוחרים]
ותו- לא השכלת להבין
שהמחבר שם העיד שמי שכתב הסכמה לספר הוא הסכים עם התוכן
והבאתי את זה בהפנייה באשכול שם
כך שזה דברים מפורשים "שהב"י הסכים עם המחבר שם הגאון הנ"ל"
בכל הספר אין דברים נגד השו"ע?
אם יש אפי' אחד ע"כ שההסכמה אינה "אישור" לפסקים אלה.
גם לו יהי כדבריך,
על סמך המצאות והשערות של אולי יש בספר דברים נגד השו"ע, אתה בא לטעון טענה רצינית?
טענה רצינית שלרמב"ם ופשט הראשונים יש ברכה לבטלה בעובר לעשייתן.