הרי שיש כאן סתירה גדולה ביותר לכל דרכו ושיטתו של הגר"ע ש"קיבלנו הוראות מרן", והנה כאן משכנע את הנוהגים כמרן לבטל מנהגם, לא יאומן כי יסופר.
בזכותך שבתי לשנות פרק זה [כמסת הפנאי], ייש"כ.
ראשית דבר, עלינו לתת את רשות הדיבור להגרע"י, בספרו חזון עובדיה (תעניות עמ' שסו ואילך), ואחר נדון מה הקושי בדבריו.
ולו לא יהא באריכות דברינו אלא כפילת הדברים, דיינו. אלא שנדמה לי שסדר דבריו חשוב כדי להביא את הלך מחשבתו בענין.
ובכן, בספרו הוא מחלק את הנדון לשנים שהם ארבעה:
- עיקר הנחת תפלין בת"ב, אם אסור או מותר. וזמן הנחתם ביום זה.
- הצגת שתי טענות כנגדו מדברי הגר"ש משאש, ותשובתו עליהם.
ואציין בזה אותיות להקל על מהלך דבריו:
א) תחילה הביא דעת מהר"ם מרוטנבורג שאסור להניח תפלין בת"ב, כדין אבל ביום ראשון. ושכ"כ שבה"ל שיש נוהגים כן.
ולעומתם הביא השבה"ל דעת הגאונים (רב ששנא ורב האי) ומנהג שתי ישיבות ודעת ר' יצחק ב"ר שמואל, שמניחים תפילין בת"ב.
והוסיף הגרע"י שכ"כ העיטור (בשם הגאונים הנ"ל) והאור זרוע (בשם ר"י בעל התוס'), וכן דעת הרמב"ם [אלא שהביא מנהג קצת חכמים שלא מניחים תש"ר] והרא"ש, והרמב"ן והרשב"א והריטב"א, והר"ן והנמוק"י.
ושוב הוסיף במוסגר, שהמרדכי הביא שמנהג מהר"ם להניח תפלין במנחה [וזה שלא כדבריו לעיל שאסור להניחם ביום זה], וכתב הגרע"י שנראה שמעיקר הדין היה מודה להרא"ש.
{מאמר מוסגר: הנה עד כאן נראה בבירור שהמחלוקת היא אם מותר או אסור להניח תפילין. - והדברים ברורים שהסוברים להניח, שהם רובא דרובא, לא חילקו בדבר, ומשמע ודאי שהיו מניחים כהרגלם מידי יום ביומו, דהיינו בשחרית. - זולתי מנהג מהר"ם (שכתב במקו"א לאסור הנחתן ומשמע לגמרי)}.
ב) לאחר מכן פנה להביא דברי מרן והאחרונים בזה.
בסי' לח פסק מרן שמניחים תפילין בת"ב (היינו כרוב ככל הפוסקים הנ"ל), ובסי' תקנה כתב שנוהגים שלא להניחם בשחרית אלא במנחה.
והביא הגרע"י כמה אחרונים (שו"ת הלק"ט, חת"ס ומהר"ם שיק, המקובל מהר"ם עידאן) שהיו מניחים בביתם בשחרית וקוראים שמע, ואח"כ הולכים לבהכ"נ. וביאר הגרע"י טעמם משום שלא יהיו בכלל עדות שקר והקרבת זבח בלא נסכים.
וליישב 'המנהג שהביא מרן' שלא חששו לזה, ביאר הגרע"י שהוא משום שמניחים במנחה. [והביא לראיה כמה אחרונים הסוברים כן, שכל שמניחם באותו היום אין בזה משום עדות שקר והקרבת זבח בלא נסכים].
אלא שכתב שמ"מ הרי לכתחילה צריך לקרות ק"ש בתפילין, וכנראה מטעם זה נהג הרב ברכות המים לקרוא ק"ש 'וגם להתפלל' בתפילין 'בביתו', וכן הורה הגר"ח פלאג'י לכל אדם, שיקרא ק"ש ויתפלל בביתו בתפילין [מלבד הש"ץ שרק יקרא ק"ש בביתו]. וכ"כ הבית עובד שכן המנהג בא"י.
אולם מנהג בית אל, שכל הציבור מתפללים בבהכ"נ בטו"ת כמנהגם בכל יום. ומנהג זה התפשט בכל בהכ"נ בירושלים [מלבד בהכ"נ אחת]. ובאמת שהוא מנהג עתיק יומין, כמבואר בספר חיים וחסד.
וסיים:
לפיכך צדקו המחזירים עטרה ליושנה.
[ושוב הביא שכן מנהג בית אל מכמה דורות, ושכבר כמה שנים התפשט מנהג זה ברוב הקהילות בירושלים, ושכן הנהיג הראשל"צ הרב עוזיאל בתל אביב בבהכ"נ אהל מועד, וכן המשיך אחריו הגרע"י, והביא עוד עדויות לכך שנשתנה המנהג, מדברי הרב אליהו מני ומדברי הנתיבי עם והגרי"מ טוקצינסקי].
ג) לאחר כל זאת הביא דברי הגר"ש משאש ש'הפריז על מדותיו' במש"כ לבטל המנהג הזה, ושכל מי שאינו מקובל לא יניחן בפרהסיא.
וכתב הגרע"י: וליתא, שכיון שנשתנה המנהג למעליותא בהסכמת הקהל, להניח התפלין בשחרית בבהכ"נ, ולקרוא ק"ש ולהתפלל בציבור, וכמנהג העתיק בירושלים, ורשאים היו לנהוג כן, [וכמ"ש הרב ישא ברכה, שכיון שנשתנה המנהג אין מן הראוי לחזור למנהגם הראשון].
ושוב הביא מהכנסת הגדולה והשלחן גבוה שהעידו על מנהג שאלוניקי ואזמיר להניח תפילין בשחרית, ושאחרי התפילה חולצים ואומרים איכה וקינות. ושהמטה יהודה כתב שגם הוא לא היה מניח תפילין בשחרית אך כיון שהתפלל עם קהל שהניחום, חזר להניחם משום לא תתגודדו. ושכ"כ הישכיל עבדי להשיב על חכם אחד שרצה למנוע מנהגם להניח בשחרית. ושכ"כ הפקודת אלעזר שמשום 'אל תפרוש מן הציבור' הניח בשחרית [אלא שחלץ מיד אחרי שחרית].
ד) ועל מה שטען הגר"ש משאש שאם המנהג הקדום בירושלים היה להניח בשחרית, מדוע כתב מרן שנוהגים להניח במנחה, השיב הגרע"י ע"פ מש"כ החיד"א שהחכמים היושבים בצפת לא ידעו ממנהגי ירושלים 'אפילו בענינים גדולים' מפני שיבוש הדרכים. וציין עוד למש"כ ביבי"א שהרבה מנהגים שכתבם מרן הב"י, השתנו לאחר מכן כדברי האחרונים.
סוף דבר, שהגר"ש משאש בא לבטל מנהג ירושלים בדברים שאין להם שחר כלל, והעיקר שאין לזוז ממנהגי ירושלים שיסודתם בהררי קדש ונקבעו ע"פ גאוני ירושלים.
[ושוב הביא דברי האדר"ת, שהמזדמן לבהכ"נ של ספרדים יניח תפילין כמנהגם [ולא יתפלל יחיד בלא תפילין] משום לא תתגודדו, ותפלה בציבור עדיפא 'כי מצד הדין אין שום חשש בזה, שאין זה אלא מנהג, ומכיון שאין כאן איסור, יקרא ק"ש ויתפלל בתפילין בהידור].
