אני חושב שדעת מרן הגרע"י זצוק"ל לגבי ברכה על הלל שונה, דכתב שדעת מרן "מדינא" שיש ברכה לבטלה ולא רק "ממנהג".
תפילין בת"ב ומנהג כפרות
- יוזם האשכול בנאות דשא
- תאריך התחלה
למסק' דעת מרן הגרע"י זצוק"ל בעיני נראית,
- לא רק מנהג זה קשה, אלא ישנם עוד כמה וכמה מקומות שכתב לקיימם אפי' שנוסדו אחרי השו"ע. (וברור שיש כמה מקרים שלכו"ע יש לקיים המנהג כמו אמירת "אתה חוננתנו" שזהו נגד רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע)
- ואפשר לבאר כמה מהמקומות שבשו"ע כתב אותם בתור "נהגו" ולכן אתי שפיר שבא מנהג מאוחר ומבטל המנהג הישן - ולפ"ז מובן הכא שפסק שרשאים להניח תפילין בשחרית. (וכל זה לבד ממה שגם ביאר הרב יעקב הלל שליט"א בדברי השו"ע - עיין לעיל)
- ועוד אפשר לבאר ע"פ מש"כ בשו"ת ברכת יהודה ח"א סי' ו בביאור דברי מרן זצוק"ל במנהגים שהונהגו אחרי מרן השו"ע - עיי"ש.
- לא רק מנהג זה קשה, אלא ישנם עוד כמה וכמה מקומות שכתב לקיימם אפי' שנוסדו אחרי השו"ע. (וברור שיש כמה מקרים שלכו"ע יש לקיים המנהג כמו אמירת "אתה חוננתנו" שזהו נגד רוב ככל הראשונים ומרן השו"ע)
- ואפשר לבאר כמה מהמקומות שבשו"ע כתב אותם בתור "נהגו" ולכן אתי שפיר שבא מנהג מאוחר ומבטל המנהג הישן - ולפ"ז מובן הכא שפסק שרשאים להניח תפילין בשחרית. (וכל זה לבד ממה שגם ביאר הרב יעקב הלל שליט"א בדברי השו"ע - עיין לעיל)
- ועוד אפשר לבאר ע"פ מש"כ בשו"ת ברכת יהודה ח"א סי' ו בביאור דברי מרן זצוק"ל במנהגים שהונהגו אחרי מרן השו"ע - עיי"ש.
אמת ויציב.
אלא שאי אפשר לטעון כנגד הגרע"י שהוא שינה את המנהג 'בגלל שהוא קדום לפני זמן מרן'. ובכך להקשות מדידיה אדידיה.
כי הוא כלל לא שינה את המנהג ולא שכנע לשנותו.
וכי הוא הביא את היות המנהג 'קדום' רק כדי לסייע את השינוי שכבר נעשה.
על כן, אם יבוא מי מתלמידי הגרע"י ויטען שכיון שהמנהג קדום מזמן מרן או לפניו, לכן יש להלך אחריו נגד מש"כ מרן, גם במקום שנוהגים כיום כמ"ש מרן, תהיה זו קושיא עליו.
קושיא שתקשה עליו מדברי הגרע"י גופא.
אומר שוב, שלענ"ד יש כאן שתי טענות שונות:
אם בא"י היו תושבי א"י משנים מנהגם לברך על ההלל, היתה זו סתירה לכלליו של הגרע"י.
אם עדות שונות עלו לא"י עם מנהגיהם הקדומים, ורוצים לנהוג כאן היפך מנהג המקום שבאו אליו, זו אינה סתירה לכללי הגרע"י.
זו יכולה להיות קושיא בפנ"ע על הגרע"י, מנין לו שכל העדות צריכות לשנות מנהגם בבואם לא"י.
אבל לא סתירה מדידיה אדידיה.
לתיאור זה הגרע"י אינו מתנגד לגמרי.
סבור הוא שאפשר שהמנהג התחדש רק אחרי זמנו של מרן. וכמו שרמז בהדיא.
כמו שכתבתי למעלה, לא על זה עומד הפסק שלו.
לא לחנם טרחתי להביא את השתלשלות דבריו בחזו"ע.
עיקר טענתו היא שכיון שהשתנה המנהג, סמא בידייהו דבעלי המנהג החדש להשאר ולעמוד במנהגם.
הא ותו לא.
בזה הגרע"י חלוק על כבודו. אלא שלעצם הנידון אין זה משנה, וכנ"ל.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
נוסח מרוקאי וכיו''ב - כמעט 0% ... אולי בודדים
נוסח ירושלמי/בבלי/חלאבי - 80-90%, בכל הארץ, אלו הנתונים בערך.
רוב ככל קהילות הבני תורה בא"י מניחים תפילין בשחרית
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
במקום "לחשוב" אולי תפתח שולחן ערוך ותגיד לי מה ההבדל בין זה לזה, מדוע כאן זה מדינא וכאן זה מנהג?
שו"ע לגבי ההלל:
"וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהַצִּבּוּר מְבָרְכִין עָלָיו בִּתְחִלָּה לִקְרֹא אֶת הַהַלֵּל, וּלְבַסוֹף, יְהַלְלוּךָ. וְהַיָּחִיד אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאַף הַצִּבּוּר אֵין מְבָרֵךְ עָלָיו לֹא בַּתְּחִלָּה וְלֹא בַּסוֹף, וְזֶה דַּעַת הָרַמְבָּ''ם וְכֵן נוֹהֲגִין בְּכָל מַלְכוּת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּסְבִיבוֹתֶיהָ".
שו"ע לגבי תפילין בשחרית תשעה באב:
"נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ תְּפִלִּין בְּתִשְׁעָה בְּאָב שַׁחֲרִית, וְלֹא טַלִּית, אֶלָּא לוֹבְשִׁים טַלִּית קָטָן תַּחַת בְּגָדָיו בְּלֹא בְּרָכָה; וּבְמִנְחָה מְנִיחִים צִיצִית וּתְפִלִּין, וּמְבָרְכִים עֲלֵיהֶם".
עולם הפוך ראיתי:
היכן שהביא שתי דעות וציין מנהג, זה "מדינא" (למרות שכלל לא פשוט לומר שי"א וי"א הלכה כי"א בתרא, ראה מה שכתב כאן ויש עוד להאריך הרבה בראיות).
והיכן שהביא אך ורק מנהג, כהלכה פשוטה ופסוקה ללא חולק, זה לא "מדינא" אלא סתם מנהג.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
צ"ל "רוב ככל קהילות הבני תורה שאני מכיר". ואתי שפיר לפי המציאות.
מרן הגרע"י זצוק"ל סבר שהלכה כי"א בתרא ומרן השו"ע "הוסיף" שכן המנהג.
משא"כ כאן שרק כתב "שכן המנהג" כמו שכתב בבית יוסף.
(ולפ"ז מובן מדוע מרן הגרע"י זצוק"ל והגר"ש קלוגר זצוק"ל כתבו שהוי "ברכה לבטלה" מחמת שמרן פסק כן "מדינא")
הייתי אומר שזה לא "רק" בגלל הרב עובדיה, אבל זה כן "בעיקר" בגללו.
והעיקר שרובם נוהגים כן, לא משנה מחמת מי.
מישהו אמר שמניחין תפילין בגלל "שקבלנו הוראות מרן"!?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
שני ההסברים אינם נכונים, וכנ"ל.
א. אין שום הבדל בין המנהג שפסק השו"ע בברכת ההלל, לבין המנהג שפסק השו"ע בהנחת תפילין בשחרית ת"ב, ואם "אתי מנהג ומבטל מנהג" לא צריכה להיות בעיה עם מנהגם של העולים מחו"ל לארץ ונהגו במשך שנים רבות לברך על ההלל, עד שהגיע איזה "ידען" וגילה להם שבילק"י כתב שזו ברכה לבטלה.
על אחת כמה וכמה כאשר מנהגם הוא המשך של המנהג בחו"ל במשך מאות שנים.
על אחת כמה וכמה שזהו המנהג המקורי בארץ ישראל, ובכך "מחזירים עטרה ליושנה".
ב. מנהג זה של הנחת תפילין בת"ב פשט בזמן מרן השו"ע בכל העולם, וע"פ דברי הראשונים כמובא לעיל, והמנהג להניח שוב בשחרית הוא מנהג חדש שהונהג בזמן הרש"ש ומשם התפשט לבתי כנסת אחרים בירושלים.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
מה עדיף, הלכה כי"א בתרא (ששנוי במחלוקת ויש הרבה ראיות נגד זה) או הלכה פשוטה ללא שום חולק?
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
טענו בחיטים והודה לו בשעורים?
ההצהרה "קיבלנו הוראות מרן" היא הצהרה כללית, וכאשר מגיעים לפרטים הקטנים (תפילין בת"ב) רואים שלא מיניה ולא מקצתיה.
כנ"ל!?
לא כתבת שום דבר על מה שכתב בשו"ת ברכת יהודה!?
אתה לא מגיב על מה שכתבתי שברכת ההלל שונה, שדעת השו"ע מדינא לא לברך כי"א בתרא.
זה מרן הגרע"י זצוק"ל כתב, אתה לא צריך להגיע לילקו"י.
ועוד פעם, לא ענית על ההסבר במה שכתב בשו"ת ברכת יהודה, בביאור שיטת מרן הגרע"י זצוק"ל.
ואתה חוזר לטעון שהמנהג הונהג אחרי דורו של מרן.
לדעת מרן הגרע"י זצוק"ל עדיף הי"א בתרא שהוי פסק גמור.
(כיעויין בסי' קעח ס"ה ובבית יוסף שמוכח דעתו כי"א בתרא - וישנם עוד עשרות רבות של ראיות ואכמ"ל)
וגם כאשר מגיעים לסב"ל, וכאשר מגיעים למנהג.
יש "כללים" בהלכה.
לדעת מרן הגרע"י זצוק"ל אלה הכללים - אתה רוצה תתווכח איתם.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
יש 14,000 הלכות בשו"ע
ב13,900 הלכות בד"כ הולכים כמו השו"ע
תפילין בט' באב זה בסה"כ מנהג
גם מרן מודה שזה לא עבירה להניח בשחרית, בסה"כ כתב להניח במנחה כי כך נהגו בזמנו, ואולי גם סבר שזה המנהג הנכון, אבל אין כאן איסור והיתר והלכות, לא דאורייתא ולא דרבנן
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
מספיקה הלכה אחת שהיא "יוצאת מן הכלל" כדי לבטל את הכלל.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
ברכה על הלל בר"ח היא בסך הכל מנהג (שנהגו בו רוב הספרדים).
גם מרן מודה שזו לא עבירה לברך על ההלל, הרי כך היא דעת הרי"ף והרא"ש שהביא בבית יוסף, וציטט את הרא"ש "שבכיוצא בזה אמרו אם הלכה רופפת בידך ראה היאך הציבור נוהגים ונהוג כן והמנהג הוא שמברכים על ההלל".
בסך הכל כתב שזה מנהג ארץ ישראל בזמנו.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
מה כתב בשו"ת ברכת יהודה?!?!
אתה מחליף את הצווחן הנ"ל שקרא לי לעיין בתשובת הרב הלל, ונעלם כאשר השבתי על דברי הרב הלל?
לא ראיתי את ברכת יהודה, הבנתי שחילק בין מנהג שהיה נהוג בזמן השו"ע לבין מנהג שהתחדש אחריו. אם כתב משהו אחר, אתה מוזמן לצטט.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
היינו הך. הילק"י הנגיש את פסקיו לציבור הרחב.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
בוודאי, כפי שכתבתי - בזמן מרן השו"ע היה המנהג כך בכל העולם (למעט בודדים). לפיכך ציין את המנהג הפשוט ולא הביא שום חולק.
המנהג הקיים בירושלים הונהג מזמן הרש"ש, ולעיל נדחו הראיות שניסו להביא מקונטרס חידושי דינים.
אז בזה מרן הגרע"י זצוק"ל והגר"ש קלוגר זצוק"ל חולקים וסוברים שלמרן הוי ברכה לבטלה (כי"א בתרא)
כתב לבאר את המקומות שמרן הגרע"י זצוק"ל קיים מנהגים שהונהגו אחרי דורו של מרן.
(בדברים שאינם מעכבים כל כך בהלכה)
ענית לשיטתך.
לשיטת מרן הגרע"י זצוק"ל הי"א בתרא עדיף דהוי פסק גמור.
ועל זה כתבתי לך שני ביאורים למה לקיים המנהג אפי' אחרי מרן.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
גם לשיטת הגר"ע לא עדיף פסק הלכה מפורש ללא שום חולק, מי"א בתרא.
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
אני בעד לברך על הלל בר"ח
לא יצאתי להגנת פסקי הגרע"י
אלא דברתי ספציפית על מנהג תפילין בט' באב שזה לא פסק ייחודי לרב עובדיה
אכן, בענין ההלל בר"ח, מרן מודה שאין שום בעיה לברך וכו' בדיוק כמו לענין תפילין, ובאמת הרב עובדיה הקצין בהלכה זו מאוד, ואינו מובן, אך אין כאן מקומו.
זה מה שאני מסביר לך הלוך וחזור שזה לא "פסק הלכה" אלא כתב מה המנהג.
(הגע עצמך, למה בשו"ע צריך לומר ש"המנהג להניח במנחה" ולא כותב "צריך להניח במנחה"? וזהו גם דיוק שכעין זה הרב יעקב הלל שליט"א כתב לעיל)
עת שערי רצון
חבר מוביל
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,899
עוד יש להקשות על פסקי הגרע"י, באופן כללי, גם מהעניין של נפילת אפים. לפי כל הראשונים ומרן השו"ע והאר"י, צריך לעשות נפילת אפים. מנהג לא ליפול ע"פ הוא בא רק בזמן הבא"ח, וכבר האריכו בזה במקו"א שאין שום הגיון לבטל את נפילת אפים נגד מנהג רוב הקהילות ופסק השו"ע והאר"י. אלא על כרחך, שיש דברים שהגרע"י נוקט דלא כשו"ע, גם כשזה מנהג מאוחר וקבלי וכדו'.
נידון כבר כאן בביאור דבריו במנהגים שהונהגו אחרי מרן.
- דרך אגב במקומות הנ"ל שמרן הגרע"י זצוק"ל כתב שאף מנהגים שהונהגו אחרי מרן הולכים כמוהם, ראיתי שכתב בשו"ת ברכת יהודה ח"א סי' ו ש"בדברים שלא מעכבים כל כך בהלכה" כגון הנ"ל אזלינן אף בתר מנהג כזה.
(ובאמת צריך לעבור על סברא זאת, ורק עכשיו ראיתי אותה)
(ובאמת צריך לעבור על סברא זאת, ורק עכשיו ראיתי אותה)
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
ועל זה גופא ההשגה, מדוע כאן זה "מדינא" ברכה לבטלה כאשר רק ציין את המנהג בא"י?
ומה שציין את המנהג זו גריעותא, דגילה דעתו שכך הוא המנהג אבל לא כך היא ההלכה שיש לבטל את המנהג אצל אלה שנהגו כן.
וראה בשו"ע או"ח סי' ס' סעיף ד': "י"א שאין מצות צריכות כוונה, וי"א שצריכות כוונה לצאת בעשיית אותה מצוה, וכן הלכה".
ושם סימן סו סעיף ד: "יש מי שאומר שמפסיק ויש מי שאומר שאינו מפסיק, והלכה כדבריו".
ושם סי' פז סעיף ב: "יש מתירין ויש אוסרין, והלכה כדברי האוסרים".
ובתלתא הוי חזקה.
וממה נפשך, מדוע ראה השו"ע לציין שכן הלכה, אם יש כלל ברור שהלכה כי"א בתרא?
וכיצד השו"ע לא כתב כללים פשוטים בהקדמת חיבורו, למען ידע הקורא מה פסק להלכה?
וכיצד השו"ע עצמו לא הבין כן בטור ובשאר ראשונים, דהלכה כי"א בתרא? (ראה בקישור דלעיל).
עכ"פ כאשר הוסיף דברים, גילה דעתו שלא סתם פסק כי"א בתרא אלא שכך הוא המנהג בא"י ותו לא. ומי שנוהג אחרת ימשיך במנהגו כמובן.
משיב כהלכה
חבר בכיר
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 4,915
הדקדוק אינו מוכרח כלל, דבפשטות אם כתב שזה המנהג, כך צריך לנהוג, ואף אחד לא יעלה בדעתו אחרת.
ואתה יכול לצווח שזה רק מנהג ולא הלכה, אבל עסקינן בנדון שהוא מחלוקת בין הראשונים, האם מותר להניח תפילין בת"ב בכלל או שאסור להניח, ומנהג העולם הוא כאותם ראשונים שעשו פשרה ומניחים במנחה ולא בשחרית.
מהיכי תיתי לגמד את פסק השו"ע ולהפוך זאת ל"מנהג" בעלמא, ומאידך גיסא לגבי ברכה על ההלל לצווח שזו ברכה לבטלה ולא סתם "מנהג"?
וגם ללא סתירה זו, כיצד פסק נגד השו"ע שהתקבלו הוראותיו, וכמנהג חדש שהונהג בירושלים?
ועל כולנה, כיצד חסידיו משכנעים בריש גלי לנהוג נגד השו"ע?