אם לא כאן אז היכן?
תורת הרב אהרן בוטבול שליט"א
- יוזם הנושא כהן
- תאריך התחלה
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית וההגהות כתבו שם (אות מ) שכן דעת רש"י שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך והביא ראיה לדבר וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות וכמו שמוכח בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ע"כ.
חזינן שהב"י הביא את הראשונים 'בדעת הרמב"ם' שהאיסור לברך הוא משום וציונו, וממילא כשאין וציונו אין איסור, ופשוט.
אלו 'מאני דקוניא' המוזכרים בגמ' בפסחים ל' ע"ב כמבואר בב"י שם.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל עמוד ב
הני מאני דקוניא מהו לאישתמושי בהו בפסחא? ירוקא לא תיבעי לך - דודאי אסירי. כי תיבעי לך - אוכמי וחיורי מאי? והיכא דאית בהו קרטופני - לא תיבעי לך, דודאי אסירי. כי תיבעי לך - דשיעי מאי? אמר להו: חזינא להו דמידייתי, אלמא בלעי ואסיר ע"כ.
כלומר בזמנם היה עשוי בצורה כזו 'דמידייתי'.
היום חזינן דלא מידיייתי, וזה לא צורת עשיית הכלי המופיעה בחז"ל ובשו"ע.
ולכן כבר הכנה"ג והמו"ק ועוד פוסקים כתבו שדינם ככלי זכוכית ממש, למרות שהם כתבו דעתם על הסעיף הזה בשו"ע.
נערך לאחרונה:
יפה מאוד, לא ידעתי חשבון זה.
בעצם טענתך זה טענת הרב אוירבך במנחת שלמה, ומחזה אליהו פאלק,
רק שכבודך מחדש שזה בית יוסף מפורש הטענה הזאת.
עכשיו תגדל התימה על הרב אוירבך שלא הזכיר שכן דעת מרן בעצם. פלא פלאים.
בל"נ אתבונן בזה בפנים.
שמעתי שיש מכתב ברור של הרב יהודה צדקה והרב בן ציון שכתבו למנהל איזה סמינר של בנות שיש לברך ושכן המנהג ושאין לערער? מישהו מכיר איפה זה נדפס?
עיין במצורף באורך, שכך מפורש להדיא גם בר' מנוח ועוד.
מי אמר שהוא לא מעיר את זה? כמדומני שהוא מביא את הראשונים שכתבו כן
"לא ראיתי מעולם גדול בתורה שכתב ס"ת, לא ראיתי מעולם. המצוה לכתוב ס"ת היא לא מצוה חיובית היא מצוה קיומית, שאם אתה מקיים אתה עושה אותה, לעומת לימוד תורה מה בכלל אפשר להשוות?"
נ.ב.
בתלמוד מובא שהרבה אמוראים כתבו ס"ת, הרמב"ם כתב ס"ת, הר"ן כתב ס"ת, מהר"י אבוהב, מהר"ם זבארו, ר' עזריה פיג'ו, מהר"ח אבואלעפיה, ועוד רבים רבים מגדולי הדורות שזמנם היה יקר להם לא פחות מחכמי דורנו.
כתיבת ס"ת היא מצוה חיובית לא פחות משאר המצוות. טעות חמורה לומר שהיא מצוה קיומית. מה שלא מקיימים אותה זה משום הקושי שבדבר והעלות הגבוהה ולא משום שאינה מצוה חיובית.
נ.ב.
בתלמוד מובא שהרבה אמוראים כתבו ס"ת, הרמב"ם כתב ס"ת, הר"ן כתב ס"ת, מהר"י אבוהב, מהר"ם זבארו, ר' עזריה פיג'ו, מהר"ח אבואלעפיה, ועוד רבים רבים מגדולי הדורות שזמנם היה יקר להם לא פחות מחכמי דורנו.
כתיבת ס"ת היא מצוה חיובית לא פחות משאר המצוות. טעות חמורה לומר שהיא מצוה קיומית. מה שלא מקיימים אותה זה משום הקושי שבדבר והעלות הגבוהה ולא משום שאינה מצוה חיובית.
"אני רוצה לחדש לך שדעת הרב ע"ה שבן כרך יכול לקרוא לבן עיר גם כשאין פורים משולש כיון שבידו להשאר לישון בבני ברק, ונקרא שייך במצוה של בן עיר, ולכן יכול להוציאו".
נידון זה הוא בירושלמי, ולא מהטעם שאמר אלא משום שזמן זה הוא קריאה לרוב העולם. ודנו האחרונים באורך האם קי"ל כירושלמי זה או לא. ודעת הרב עובדיה דקי"ל כירושלמי זה. אולם ח"ו לומר שיכול גם 'לכתחלה' לעשות כן, ואף הרב עובדיה לא כיון לזה, וכפי שכתב להדיא גם בילקוט יוסף
ובפרט שרבים מהאחרונים פסקו דלא כירושלמי הזה, ובפרט שלמעשה דעת כל הראשונים דלא כירושלמי הזה אלא לא יוצאים בי"ד.
נידון זה הוא בירושלמי, ולא מהטעם שאמר אלא משום שזמן זה הוא קריאה לרוב העולם. ודנו האחרונים באורך האם קי"ל כירושלמי זה או לא. ודעת הרב עובדיה דקי"ל כירושלמי זה. אולם ח"ו לומר שיכול גם 'לכתחלה' לעשות כן, ואף הרב עובדיה לא כיון לזה, וכפי שכתב להדיא גם בילקוט יוסף
ובפרט שרבים מהאחרונים פסקו דלא כירושלמי הזה, ובפרט שלמעשה דעת כל הראשונים דלא כירושלמי הזה אלא לא יוצאים בי"ד.
אכן. תלמד לשם שמים. מה אתה חושב. שלא נבדוק אותך??
משנה ברורה סימן רעא ס"ק מח
יתן עיניו בנר - והוא סגולת רפואה לעינים שכהו על ידי פסיעה גסה מיהו אין מדקדקין בזה כ"כ [א"ר]:
משנה ברורה סימן רעא ס"ק מט
וע"ל סימן קפ"ג - היינו דשם מבואר זה שיתן עיניו בכוס של ברכה שלא יסיח דעתו:
רפואת העינים זה 'בנר' ובזה לא מדקדקים.
היסח הדעת זה בכוס, ועל זה לא כתב שלא מדקדקים.
ברמ"א מפורש שהדין הוא על המסובים. אין בזה כלל ספק. ומי שלא אומר כך טועה!
הפסקי תשובות בסה"כ אומר את האמת.
הלואי שכל המוצי"ם בדור ידעו את ההלכה לפרטיה כמו הפסקי תשובות וידעו להעריך את העבודה הגדולה שהוא עשה.
מי שלא בקי בספר זה בודאי יטעה בהלכה למעשה בפרטיה ודקדוקיה [אע"פ שיש מקומות שיש להעיר עליו במקורות וכדומה].
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 54
מה הרב אלישיב חולק על הרמ"א?
הרמ"א מיירי בפשיטיד"א עם בשר, ורוב האחרונים כותבים שגם לדעתו אין לאסור בדבר הנאכל חי ויש עליו שם מאכל, כ"כ הבית מאיר, והרב אויערבך ועוד הרבה רבני אשכנז.
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 54
ואע"פ שיש כמה מאחרוני זמנינו שהחמירו בזה, אבל כדאי הוא הבית מאיר לסמוך עליו בדרבנן, וכפי שכתב בספר הלכות שבת בשבת. וכ"פ בהלכה ברורה לבני אשכנז והביא עוד מאחרוני אשכנז שכתבתו כן, ולכן אין לומר "נחרצות" שלבני אשכנז אין היתר בזה.
נראה שאתה קשור אליו איך שהוא, ואתה לא יודע איך לבלוע את הטעויות הנ"ל.
הרב הנ"ל לא יודע לא מהגרשז"א ולא מהגרי"ש אלישיב. הוא פשוט אמר מה שנראה לו 'בשטחיות' ע"פ דברי הרמ"א.
ממתי הוא פוסק כדעת הרב אלישיב כנגד הרב אויירבך?
ממתי בדרבנן מחמירים כך?
הרי מרן מתיר, ובדעת הרמ"א זה מחלוקת אז לומר בצורה מוחלטת 'לאשכנזים זה אסור', זו טעות גמורה. ובודאי שאינו יודע מהנ"ל.
אדרבה תשאל אותו אם הוא מודע בכלל שיש דעה כזו.
בכל אופן הוא חייב להביא את הדעה המתירה כיון שאצל האשכנזים דעתו של הרב אוירבך חשובה לא פחות מדעת הרב עובדיה אצל הספרדים.
בתשובותיך הרדודות אתה רק מחזק יותר את הקושיות שיש עליו.
הלכה ברורה
חבר חדש
- הצטרף
- 11/3/25
- הודעות
- 54
ואגב זה לא הרב אלישיב אלא הרב אויערבך, וכמדומני הרב אלישיב החמיר בזה (וכן הביא בשמו בספר הליכות שבת בשבת, ואע"פ כן כתב להקל וכנ"ל).
תודה. זה רק בשביל הדוגמא.
אני רואה שאין עם מי לדבר.
אין כאן 'מחלוקת'. יש כאן רב שיודע ללמוד ולדייק היטב מדברי השו"ע דברים ברורים. לעומת רב שלא יודע את זה ואומר דברים מסברת הכרס ללא ידיעה ברורה מדברי הפוסקים. ותו לא.
