תרומה לעזרא

תורת הרב אהרן בוטבול שליט"א

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
בית יוסף?
מעולם לא ראיתי, אם זה לא ט"ס בדבריך אשמח מאוד לראות
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית וההגהות כתבו שם (אות מ) שכן דעת רש"י שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך והביא ראיה לדבר וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות וכמו שמוכח בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ע"כ.

חזינן שהב"י הביא את הראשונים 'בדעת הרמב"ם' שהאיסור לברך הוא משום וציונו, וממילא כשאין וציונו אין איסור, ופשוט.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנא סעיף כג
כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית, דינם ככלי חרס.
אלו 'מאני דקוניא' המוזכרים בגמ' בפסחים ל' ע"ב כמבואר בב"י שם.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף ל עמוד ב
הני מאני דקוניא מהו לאישתמושי בהו בפסחא? ירוקא לא תיבעי לך - דודאי אסירי. כי תיבעי לך - אוכמי וחיורי מאי? והיכא דאית בהו קרטופני - לא תיבעי לך, דודאי אסירי. כי תיבעי לך - דשיעי מאי? אמר להו: חזינא להו דמידייתי, אלמא בלעי ואסיר ע"כ.

כלומר בזמנם היה עשוי בצורה כזו 'דמידייתי'.

היום חזינן דלא מידיייתי, וזה לא צורת עשיית הכלי המופיעה בחז"ל ובשו"ע.

ולכן כבר הכנה"ג והמו"ק ועוד פוסקים כתבו שדינם ככלי זכוכית ממש, למרות שהם כתבו דעתם על הסעיף הזה בשו"ע.
 
נערך לאחרונה:
בית יוסף אורח חיים סימן תקפט
וכתב הרב המגיד לדעת רבינו ודאי שאין נשים מברכות והיאך יאמרו וצונו והן פטורות ובסוף הלכות ציצית (פ"ג ה"ט) כתב גם כן הרמב"ם שנשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס אין מברכין אם מתעטפין בציצית וההגהות כתבו שם (אות מ) שכן דעת רש"י שאסור לנשים לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ושרבינו תם פסק שהן יכולות לברך והביא ראיה לדבר וסמ"ג כתב בסימן מ"ב (עשין קיט.) כל דברי רבינו תם ואחר כך כתב אבל זהו דבר תימה מהו וצונו בדבר שאינה מחוייבת לא מדאורייתא ולא מדרבנן דנשים במצות עשה שהזמן גרמא אפילו מדברי סופרים פטורות וכמו שמוכח בפרק מי שמתו (ברכות כ:) גבי נשים חייבות בקידוש היום דבר תורה ע"כ.

חזינן שהב"י הביא את הראשונים 'בדעת הרמב"ם' שהאיסור לברך הוא משום וציונו, וממילא כשאין וציונו אין איסור, ופשוט.
יפה מאוד, לא ידעתי חשבון זה.
בעצם טענתך זה טענת הרב אוירבך במנחת שלמה, ומחזה אליהו פאלק,
רק שכבודך מחדש שזה בית יוסף מפורש הטענה הזאת.
עכשיו תגדל התימה על הרב אוירבך שלא הזכיר שכן דעת מרן בעצם. פלא פלאים.
בל"נ אתבונן בזה בפנים.
שמעתי שיש מכתב ברור של הרב יהודה צדקה והרב בן ציון שכתבו למנהל איזה סמינר של בנות שיש לברך ושכן המנהג ושאין לערער? מישהו מכיר איפה זה נדפס?
 
בעצם טענתך זה טענת הרב אוירבך במנחת שלמה, ומחזה אליהו פאלק,
רק שכבודך מחדש שזה בית יוסף מפורש הטענה הזאת.
עכשיו תגדל התימה על הרב אוירבך שלא הזכיר שכן דעת מרן בעצם. פלא פלאים.
בל"נ אתבונן בזה בפנים.
עיין במצורף באורך, שכך מפורש להדיא גם בר' מנוח ועוד.
 

קבצים מצורפים

אתה לא מיישב למה הרב אוירבך לא העיר שזה בית יוסף מפורש?
 
"לא ראיתי מעולם גדול בתורה שכתב ס"ת, לא ראיתי מעולם. המצוה לכתוב ס"ת היא לא מצוה חיובית היא מצוה קיומית, שאם אתה מקיים אתה עושה אותה, לעומת לימוד תורה מה בכלל אפשר להשוות?"

נ.ב.
בתלמוד מובא שהרבה אמוראים כתבו ס"ת, הרמב"ם כתב ס"ת, הר"ן כתב ס"ת, מהר"י אבוהב, מהר"ם זבארו, ר' עזריה פיג'ו, מהר"ח אבואלעפיה, ועוד רבים רבים מגדולי הדורות שזמנם היה יקר להם לא פחות מחכמי דורנו.

כתיבת ס"ת היא מצוה חיובית לא פחות משאר המצוות. טעות חמורה לומר שהיא מצוה קיומית. מה שלא מקיימים אותה זה משום הקושי שבדבר והעלות הגבוהה ולא משום שאינה מצוה חיובית.
 
"לא ראיתי מעולם גדול בתורה שכתב ס"ת, לא ראיתי מעולם. המצוה לכתוב ס"ת היא לא מצוה חיובית היא מצוה קיומית, שאם אתה מקיים אתה עושה אותה, לעומת לימוד תורה מה בכלל אפשר להשוות?"

נ.ב.
בתלמוד מובא שהרבה אמוראים כתבו ס"ת, הרמב"ם כתב ס"ת, הר"ן כתב ס"ת, מהר"י אבוהב, מהר"ם זבארו, ר' עזריה פיג'ו, מהר"ח אבואלעפיה, ועוד רבים רבים מגדולי הדורות שזמנם היה יקר להם לא פחות מחכמי דורנו.

כתיבת ס"ת היא מצוה חיובית לא פחות משאר המצוות. טעות חמורה לומר שהיא מצוה קיומית. מה שלא מקיימים אותה זה משום הקושי שבדבר והעלות הגבוהה ולא משום שאינה מצוה חיובית.
מסופר על מרן הגר"י צדקה זצ"ל שקודם שקנה מקרר לביתו קיים מצוות כתיבת ספר תורה.
 
"אני רוצה לחדש לך שדעת הרב ע"ה שבן כרך יכול לקרוא לבן עיר גם כשאין פורים משולש כיון שבידו להשאר לישון בבני ברק, ונקרא שייך במצוה של בן עיר, ולכן יכול להוציאו".

נידון זה הוא בירושלמי, ולא מהטעם שאמר אלא משום שזמן זה הוא קריאה לרוב העולם. ודנו האחרונים באורך האם קי"ל כירושלמי זה או לא. ודעת הרב עובדיה דקי"ל כירושלמי זה. אולם ח"ו לומר שיכול גם 'לכתחלה' לעשות כן, ואף הרב עובדיה לא כיון לזה, וכפי שכתב להדיא גם בילקוט יוסף
1742396932580.png

ובפרט שרבים מהאחרונים פסקו דלא כירושלמי הזה, ובפרט שלמעשה דעת כל הראשונים דלא כירושלמי הזה אלא לא יוצאים בי"ד.
 
"אין דין שהמסובים יתנו עיניהם בכוס, מה שכתב הרמ"א זה על המברך"

טעות!

שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רצו סעיף א
ובשעת הבדלה יתנו עיניהם בכוס ובנר.
משנה ברורה סימן רצו ס"ק ג
(ג) יתנו עיניהם בכוס - היינו [ה] המבדיל וגם השומעים העונים אמן כדי שלא יסיחו דעתם:

מקור הדברים הוא בטור שם בשם ריצ"ג ועוד.

וה"ה לגבי קידוש

פסקי תשובות אורח חיים סימן רעא אות כט


ודע, שעל304 פי המבואר בפוסקים גם השומעים בכלל הלכה זו, ליתן עיניהם בנרות וביין בעת הקידוש, וכפי המבואר לעיל,
יש לך טעות על זה שאתה אומר שהרב טעה
תעיין טוב קודם לפני שאתה מעיר
אין זה דרכה של תורה
עיין ברמ"א סימן רעא סעיף י. ובמשנ"ב שם ס"ק מט.
שמבואר שזה דין בכוס של ברכה משום היסח הדעת.
צריך ללמוד תורה לשם שמים.
 
נערך לאחרונה:
"הכה"ח כתב להדיא שאין איסור לזרוק פה"ב אלא פת גמורה"

לא נמצא כזה בכה"ח. אדרבה מפורש בשו"ע ובאחרונים שדין פה"ב כדין פת גמורה.

שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קעא סעיף ד
ממשיכין יין בצנורות לפני חתן וכלה, והוא שיקבלנו בכלי בפי הצנור; וזורקין לפניהם קליות ואגוזים בימות החמה, שאינם נמאסים; אבל לא בימות הגשמים, מפני שנמאסים; אבל לא גלוסקאות לעולם.
וכתב משנה ברורה סימן קעא ס"ק כב
(כב) לא גלוסקאות - כנ"ל ס"א:
ובסעיף א' כתוב: ואין זורקין הפת משום בזיון אוכלים ע"כ.

וכתב הפסקי תשובות אורח חיים סימן קעא אות ב

ובכלל פת גם שאר מיני מאפה (פת הבאה בכסנין) שברכתן מזונות, וכדחזינן להלן בשו"ע סעי' ד' שאין לזרוק גלוסקאות15 לעולם, והיינו אפילו בימות החמה שאינן נמאסים

15 . וגלוסקאות הוא מיני מאפה נאים ומשונים במראיהן מפת רגיל, וכולל גם פת הבאה בכסנין, והמתרגם שבעין יעקב תירגם גלוסקאות 'קוכען', וע"ע ערוך ערך גלוסקאות, ושו"ת שבט הקהתי ח"ב סי' ק"א.
אתה רציני
אתה מקשה מפסקי תשובות????
תעיין טוב.
 
מסקנא: מותר גם לאשכנזים להמיס כל דבר שנאכל גם כשהוא מוצק כמו גלידה, שוקולד וכדומה.
לא הבנתי
כשהוא אומר אשכנזים הוא לא מתכוון לרב אלישיב, רנ"ק ועוד. אלא לדעת הרמ"א.
תעיין ואחר כך תכתוב. זו שטחיות.
 
ש לך טעות על זה שאתה אומר שהרב טעה
תעיין טוב קודם לפני שאתה מעיר
אין זה דרכה של תורה
עיין ברמ"א סימן רעא סעיף י. ובמשנ"ב שם ס"ק מח מט.
שמבואר שזה דין בכוס של ברכה משום היסח הדעת, ורק יש מעלה לרפואת הענים וכתב שם המשנ"ב שאין נזהרים בזה.
צריך ללמוד תורה לשם שמים.
אכן. תלמד לשם שמים. מה אתה חושב. שלא נבדוק אותך??

משנה ברורה סימן רעא ס"ק מח
יתן עיניו בנר - והוא סגולת רפואה לעינים שכהו על ידי פסיעה גסה מיהו אין מדקדקין בזה כ"כ [א"ר]:
משנה ברורה סימן רעא ס"ק מט
וע"ל סימן קפ"ג - היינו דשם מבואר זה שיתן עיניו בכוס של ברכה שלא יסיח דעתו:

רפואת העינים זה 'בנר' ובזה לא מדקדקים.
היסח הדעת זה בכוס, ועל זה לא כתב שלא מדקדקים.

ברמ"א מפורש שהדין הוא על המסובים. אין בזה כלל ספק. ומי שלא אומר כך טועה!
אתה רציני
אתה מקשה מפסקי תשובות????
תעיין טוב.
הפסקי תשובות בסה"כ אומר את האמת.
הלואי שכל המוצי"ם בדור ידעו את ההלכה לפרטיה כמו הפסקי תשובות וידעו להעריך את העבודה הגדולה שהוא עשה.
מי שלא בקי בספר זה בודאי יטעה בהלכה למעשה בפרטיה ודקדוקיה [אע"פ שיש מקומות שיש להעיר עליו במקורות וכדומה].
 
לא הבנתי
כשהוא אומר אשכנזים הוא לא מתכוון לרב אלישיב, רנ"ק ועוד. אלא לדעת הרמ"א.
תעיין ואחר כך תכתוב. זו שטחיות.
מה הרב אלישיב חולק על הרמ"א?
הרמ"א מיירי בפשיטיד"א עם בשר, ורוב האחרונים כותבים שגם לדעתו אין לאסור בדבר הנאכל חי ויש עליו שם מאכל, כ"כ הבית מאיר, והרב אויערבך ועוד הרבה רבני אשכנז.
 
ואע"פ שיש כמה מאחרוני זמנינו שהחמירו בזה, אבל כדאי הוא הבית מאיר לסמוך עליו בדרבנן, וכפי שכתב בספר הלכות שבת בשבת. וכ"פ בהלכה ברורה לבני אשכנז והביא עוד מאחרוני אשכנז שכתבתו כן, ולכן אין לומר "נחרצות" שלבני אשכנז אין היתר בזה.
 
לא הבנתי
כשהוא אומר אשכנזים הוא לא מתכוון לרב אלישיב, רנ"ק ועוד. אלא לדעת הרמ"א.
תעיין ואחר כך תכתוב. זו שטחיות.
נראה שאתה קשור אליו איך שהוא, ואתה לא יודע איך לבלוע את הטעויות הנ"ל.
הרב הנ"ל לא יודע לא מהגרשז"א ולא מהגרי"ש אלישיב. הוא פשוט אמר מה שנראה לו 'בשטחיות' ע"פ דברי הרמ"א.
ממתי הוא פוסק כדעת הרב אלישיב כנגד הרב אויירבך?
ממתי בדרבנן מחמירים כך?
הרי מרן מתיר, ובדעת הרמ"א זה מחלוקת אז לומר בצורה מוחלטת 'לאשכנזים זה אסור', זו טעות גמורה. ובודאי שאינו יודע מהנ"ל.
אדרבה תשאל אותו אם הוא מודע בכלל שיש דעה כזו.
בכל אופן הוא חייב להביא את הדעה המתירה כיון שאצל האשכנזים דעתו של הרב אוירבך חשובה לא פחות מדעת הרב עובדיה אצל הספרדים.

בתשובותיך הרדודות אתה רק מחזק יותר את הקושיות שיש עליו.
 
לא הבנתי
כשהוא אומר אשכנזים הוא לא מתכוון לרב אלישיב, רנ"ק ועוד. אלא לדעת הרמ"א.
תעיין ואחר כך תכתוב. זו שטחיות.
ואגב זה לא הרב אלישיב אלא הרב אויערבך, וכמדומני הרב אלישיב החמיר בזה (וכן הביא בשמו בספר הליכות שבת בשבת, ואע"פ כן כתב להקל וכנ"ל).
 
הפסקי תשובות בסה"כ אומר את האמת.
הלואי שכל המוצי"ם בדור ידעו את ההלכה לפרטיה כמו הפסקי תשובות וידעו להעריך את העבודה הגדולה שהוא עשה.
מי שלא בקי בספר זה בודאי יטעה בהלכה למעשה בפרטיה ודקדוקיה [אע"פ שיש מקומות שיש להעיר עליו במקורות וכדומה].
אבל לא להקשות מחכם אחד לחכם אחר!!!
כך לא לומדים.
 
אבל לא להקשות מחכם אחד לחכם אחר!!!
כך לא לומדים.
אני רואה שאין עם מי לדבר.
אין כאן 'מחלוקת'. יש כאן רב שיודע ללמוד ולדייק היטב מדברי השו"ע דברים ברורים. לעומת רב שלא יודע את זה ואומר דברים מסברת הכרס ללא ידיעה ברורה מדברי הפוסקים. ותו לא.
 
ראשי תחתית