תרומה לעזרא

תורת הרב אהרן בוטבול שליט"א

  • יוזם הנושא יוזם הנושא כהן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
אבל אם אני מבין נכון זה חולק על הרב עובדיה ולא על הרב בוטבול. לא כן?
החלק השני כן.
החלק הראשון לגבי לתת לפניו ביד או להניח לפניו - לא זוכר אם הרב עובדיה היקל בזה.

גם לא זכור לי שהרב עובדיה כתב 'שמותר לכתחלה' להניח לפני חילוני מאכל שלא יברך עליו. אפילו אין צורך להחמיר. כאילו שכל ההנחות האלו הם הל"מ ומותר גמור.
 
החלק השני כן.
החלק הראשון לגבי לתת לפניו ביד או להניח לפניו - לא זוכר אם הרב עובדיה היקל בזה.

גם לא זכור לי שהרב עובדיה כתב 'שמותר לכתחלה' להניח לפני חילוני מאכל שלא יברך עליו. אפילו אין צורך להחמיר. כאילו שכל ההנחות האלו הם הל"מ ומותר גמור.

מרן הראש"ל ר' דוד יוסף מספר שכאשר היו באים שרים בממשלה וכדומה, ואביו היה נותן להם פיצוחים ושתיה, היה מברך ואומר להם לכוון לצאת י"ח.
 
"אדם שאכל והקיא את כל האוכל שאכל מיד לאחר שאכל, לכאורה אין כאן שביעה לאחר שהקיא, הלכה למעשה שצריך לברך כמו דין מי שאכל כזית ולא שבע שחייב לברך מדרבנן אע"פ שלא שבע, על עצם האכילה צריך לברך, וה"ה אם הקיא, בגלל שאכל כזית, אפילו שלא שבע - חייב לברך מדרבנן"

נ.ב.
כה"ח סי' קפ"ד אות ל"ד:
מי שאכל או שתה והקיאו כתב בתשובת קול אליהו ז"ל חלק אורח חיים סימן ט' דכיון דלענין איסור בתר הנאת גרונו אזלינן הוא הדין לענין ברכה חייב לברך, והגם דקיימא לן דכל שנתעכל המזון שבמעיו לא יברך והכא נמי אין לך עיכול גדול מזה לא יבצר אם לא נשאר תמצית מן המאכל במעיו, אמנם מי שאכל כזית ממש והקיא שיעור כזית ממש בהא ודאי לא יברך אחריו שהרי נתעכל יעו"ש. אמנם הפתח הדביר אות ג' הרבה להשיב עליו מדברי הפוסקים ז"ל וגם הביא דברי הברכי יוסף דלקמן סימן ר"ח אות א' וסימן ר"י אות ג' והעלה לענין מעשה בהקיא מה שאכל ונסתפק לו אם נשאר במעיו כזית או כביצה או לא נשאר כלום דאין לברך ברכה אחרונה יעו"ש. וכן כתב בן איש חי פרשת חקת אות י"ג. ואם אפשר יש לאכול עוד כדי לברך, ואם לא אפשר ישמע ברכה מאחרים או יברך בלבו כמו שכתבנו לעיל אות כ"ב יעו"ש ע"כ.


פסקי תשובות אורח חיים סימן קפד אות ח



ח. ברכה אחרונה למי שהקיא אכילתו

שם: עד שיתעכל המזון שבמעיו. ומי שהקיא כל מאכלו או שתייתו, הסברא נותנת לומר שפטור32 מלברך ברכה אחרונה, שאין לך עיכול גדול מזה כשהמאכל והמשקה כלל אינו במיעיו, אך אין הדברים אמורים33 אלא כשיודע שהקיא ופלט כל מה שאכל, אבל אם משער שחלק מהמאכל נשאר במיעיו באופן שמרגיש איזה הרגשת שובע מאכילתו אף אחרי הקאתו, יברך ברכה אחרונה, ואם יוכל לאכול עוד לאחר הקאתו למען הסר כל ספק34 שפיר טפי.



32 . כן העלו בס' נזירות שמשון סי' זה (הו"ד בילקוט מפרשים שבסוף השו"ע הנדמ"ח) ובשו"ת תורה לשמה סי' קכ"ה ושו"ת שבה"ל ח"א סי' ר"ח בהערות לסי' ר"ח, וכ"ז דלא כשו"ת קול אליהו סי' ט' דבתר הנאת גרונו אזלינן, וכיון שנהנה חייב לברך, וע"ע שע"ת ריש סי' ר"ח ומש"כ בסי' ר"ד אות י"ג. והנה, יש לדון בזה עפ"י דברי החזו"א (שם) עפ"י מה שמצינו (ברכות מח ב) שמשה רבינו ע"ה תיקן ברכת הזן על אכילת המן, וביומא (ע"ה ב) שהיה המן נבלע באברים בלי ענין עיכול ומסיק החזו"א דשיעור עיכול אמרינן כשהפסיק ממעשה האכילה, אבל אם לא הפסיק ובירך תיכף בגמר האכילה שפיר דמי אף שכבר נתעכל המזון, כבמן, עכתו"ד, ולפי"ז אם יברך מיד לאחר הקאתו ללא היסח הדעת והפסק שפיר דמי, אך יש לחלק דבמן המאכל נבלע באברים ונהנה הגוף ממנו משא"כ בהקיא דלא נהנה כלל מאכילתו, אך יש לעיין אם נמשכה אכילתו זמן מה והרגשת השובע כבר נכנסה לאבריו, אף שהקיא אח"כ כל מאכלו, מ"מ נימי הדם שבמיעיו כבר הספיקו לספוג את התמצית מאכילתו.
33 . עיין בארוכה בזה בשו"ת אורח ישראל חאו"ח סי' י"ט.
34 . דמצינו בס' נזירות שמשון (שם) "המקיא וכו' הוא כנתעכל ולא קרינן ביה ושבעת, ואף על גב דיש לומר שמא לא הקיא הכל, מ"מ הו"ל ספיקא דרבנן".
 
"נשים ספרדיות לא מברכות ברכות ק"ש. נשים אשכנזיות מברכות ברכות ק"ש"

נ.ב.
צ"ל נשים 'הנוהגות כדעת הרב עובדיה' לא מברכות ק"ש. אולם נשים 'הנוהגות כדעת הב"י ושאר גדולי ספרד', וכן נשים אשכנזיות מברכות ברכות ק"ש.
 
"אם קפץ החשמל בשבת ונדלקה התאורה חרום. האם אפשר להוציא מהחשמל שאינו פועל כעת ולטלטל את המנורה. תשובה מי שמיקל בזה יש לו על מה לסמוך במיוחד שזה נורת לד ולא ליבון".
"צריך להתנות מלפני השבת על הכבל חשמל שמחובר לתאורה חרום? תשובה: לא, גם הכבל חשמל הוא כלי שמלאכתו לאיסור".

נ.ב.
טעות חמורה!
הכבל דינו כדין 'מוקצה מחמת איסור', דומיא דנר שדלק בערב שבת, שהרי בין השמשות שהחשמל פעל - היה אסור להוציא את הכבל משום שהיה מדליק את המנורה. וחובה להתנות!
 
"אכל קורנפלקס עם חלב ובירך על הקורנפלקס ופטר את החלב מדין עיקר וטפל, ונשאר לו חלב בסוף ושותהו לבדו אינו צריך לברך עליו, זה ט"ז מפורש. וזה לא משנה בכמויות, אם החלב הגיע בתור טפל, אפילו שהוא כמות גדולה, בגלל שהוא הגיע בתור טפל, הברכה של העיקר פוטרת אותו"

נ.ב.
טעות!

משנה ברורה סימן קסח ס"ק מו

ואם אכל המרקחת מלמעלה [מב] והשאיר הרקיקין ואכלן בפני עצמן צריך לברך במ"מ עליהם אך אם אכלן ביחד [מג] ונשאר עוד קצת רקיק בלא מרקחת אין צריך לברך עליו כיון דעיקר אכילתו היה ביחד ונחשב לטפל להמרקחת אין חוששין על גמר האכילה:


[מב] ט"ז:
[מג] גם זה ממשמעות הט"ז, והעתיקו הגר"ז לדינא, עיין שם:
 
נערך לאחרונה:
אם אינני טועה,
הגר"מ לוי הביא רשב"א שסובר שאפי' כמות גדולה זה נשאר טפל.
אמנם הוא ז"ל חידש ברוחב דעתו הגדולה שבמקרה כזה יש לברך כיון שזה משקה ואוכלואין המשקה נטפל לגמרי
אפשר לחלוק עליו אבל זהו דעתו המחודשת
 
צ"ל נשים 'הנוהגות כדעת הרב עובדיה' לא מברכות ק"ש. אולם נשים 'הנוהגות כדעת הב"י ושאר גדולי ספרד', וכן נשים אשכנזיות מברכות ברכות ק"ש.
מה ציפית, שרב יאמר לך את ההיפך ממה שהוא חושב ומכריע?
 
מה ציפית, שרב יאמר לך את ההיפך ממה שהוא חושב ומכריע?
ציפיתי שיאמר את האמת, שכך דעת הרב עובדיה, ולא שכך דעת 'הספרדים'.
בפעמים אחרות הוא אומר במפורש: לדעת 'השו"ע' אשה שמברכת ברכות ק"ש מברכת ברכה לבטלה ממש.
הניא הרבה נשים מלברך ברכות אלו, בטענה שזוהי 'דעת מרן השו"ע'. ועל דא קא בכינא.
 
מה ציפית, שרב יאמר לך את ההיפך ממה שהוא חושב ומכריע?
זה נכון אילו הוא היה יושב מעיין בזה וחושב ומכריע
הרבה גדולים שעסקו בסוגיא זו יצא להם שד' מרן חכם עובדיה מחודשים מאוד והפשט לא כמוהו והמנהג לא כמוהו.
 
זה נכון אילו הוא היה יושב מעיין בזה וחושב ומכריע
הרבה גדולים שעסקו בסוגיא זו יצא להם שד' מרן חכם עובדיה מחודשים מאוד והפשט לא כמוהו והמנהג לא כמוהו.
הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
 
הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
על מה אתה כועס? רואים מדבריך שלא למדת סוגיא זו מעולם.
בסוגיא זו הרב עובדיה הוא ממש דעת יחיד. 'בכל' הראשונים, וב'כמעט כל האחרונים' כולל הב"י עצמו, ושאר רבני ספרד מפורש שמותר לברך כשאין וציונו.
כך היה מנהג בני ספרד וכפי שפסק הרב עזרא עטייה והרב מצליח מאזוז וכך הורו תלמידים הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול והרב מאיר מאזוז, וגם שאר חכמי אשכנז בני דורנו ראו את תשובתו של הרב עובדיה ולא הסכימו עמו, והורו לספרדים שאפשר לברך.
תלמד קצת לפני שאתה מעיר את חמתך על אחרים.
 
הפשט לא כמוהו ... מי אתה שככה תדבר על גדול הדור ???
איפה ראית זלזול במרן הגרע"י?
הידעת שאף פסוק לא העיר כן כל הדורות זולת המג"א והגר"ז? ודברהים לא נתקבלו כלל אפי' לא בתורת חומרא?
הידעת שהחיד"א בא"ח ר"ח פלאגי' וכל גדולי הספרדים שחששו לסב"ל לא חלמו לחשוש למג"א הנזכר?
הידעת שהכה"ח סי' ע' מעיד שמהנהג לברך?
מרן הגרע"י ברוחב בינתו חידש זאת.
הפשט לא כמוהו כיון שזה היה המנהג הפשוט גם אצל בעלי הסב"ל דוגמת חיד"א וכו'.
ואין על זה שום שולחן ערוך או בית יוסף.
במחילה מכבודך.
 
וע"כ כלי פורצלן צריכים טבילה 'בברכה' כדין כלי המצופה זכוכית מבית ומחוץ. וגם מותרים בבשר וחלב ובפסח כדין כלי זכוכית.
הסתייגות:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות פסח סימן תנא סעיף כג
כלי חרס המצופין בהתוך זכוכית, דינם ככלי חרס.
 
"אכל קורנפלקס עם חלב ובירך על הקורנפלקס ופטר את החלב מדין עיקר וטפל, ונשאר לו חלב בסוף ושותהו לבדו אינו צריך לברך עליו, זה ט"ז מפורש. וזה לא משנה בכמויות, אם החלב הגיע בתור טפל, אפילו שהוא כמות גדולה, בגלל שהוא הגיע בתור טפל, הברכה של העיקר פוטרת אותו"

נ.ב.
טעות!

משנה ברורה סימן קסח ס"ק מו

ואם אכל המרקחת מלמעלה [מב] והשאיר הרקיקין ואכלן בפני עצמן צריך לברך במ"מ עליהם אך אם אכלן ביחד [מג] ונשאר עוד קצת רקיק בלא מרקחת אין צריך לברך עליו כיון דעיקר אכילתו היה ביחד ונחשב לטפל להמרקחת אין חוששין על גמר האכילה:


[מב] ט"ז:
[מג] גם זה ממשמעות הט"ז, והעתיקו הגר"ז לדינא, עיין שם:
וכן הוא
שו"ת יביע אומר חלק ז - אורח חיים סימן לג
והוא הדין לגביע של הגלידה שנעשה לשם כך, ולא על דעת לאוכלו כך, ולכן כשסיים לאכול הגלידה עם חלק מהגביע, ונשאר מעט לבסוף, ואוכלו לבדו, וע"פ רוב נשאר טעם מהגלידה בגביע, הא ודאי שא"צ לברך עליו.

אמנם, יעוי"ש עוד
 
על מה אתה כועס? רואים מדבריך שלא למדת סוגיא זו מעולם.
בסוגיא זו הרב עובדיה הוא ממש דעת יחיד. 'בכל' הראשונים, וב'כמעט כל האחרונים' כולל הב"י עצמו, ושאר רבני ספרד מפורש שמותר לברך כשאין וציונו.
כך היה מנהג בני ספרד וכפי שפסק הרב עזרא עטייה והרב מצליח מאזוז וכך הורו תלמידים הרב יהודה צדקה והרב בן ציון אבא שאול והרב מאיר מאזוז, וגם שאר חכמי אשכנז בני דורנו ראו את תשובתו של הרב עובדיה ולא הסכימו עמו, והורו לספרדים שאפשר לברך.
תלמד קצת לפני שאתה מעיר את חמתך על אחרים.
הרב כהן היקר,
אין אני כלל רוצה להכנס לתוך הסוגיא כי אין כאן המקום להכנס לכאלה נושאים ...
 
ראשי תחתית