היה נראה לי כמו איזה תורם שהובא למרן הרב שך זצ"ל - מי זה שצמוד אליו?
וככלל, ידוע על קשר בין הגרי"מ הלל לגרב"ש דויטש?
תורת רבי יעקב הלל שליט"א
- יוזם האשכול מתוק מדבש
- תאריך התחלה
וככלל, ידוע על קשר בין הגרי"מ הלל לגרב"ש דויטש?
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
אין צורך להגזים.
מי שיאמר שכל עולם ההלכה ניזון ממרן הגרע"י , זה לא יהיה גוזמא.
וה"ה לנ"ד.
עת שערי רצון
חבר ותיק
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 412
הגאון האדיר הרב יעקב הלל שליט''א, היה גם מאוד מאוד מקורב להמקובל רבי יצחק כדורי זצ''ל
(הרב כדורי היה ממתנגדיו הגדולים, אם לא הגדול שבהם, של הגרע''י זצ''ל בתחילת דרכו, אי שם בשנות הל', בהמשך היו בקשרים מאוד טובים החל משנות המ' או הנ')
(הרב כדורי היה ממתנגדיו הגדולים, אם לא הגדול שבהם, של הגרע''י זצ''ל בתחילת דרכו, אי שם בשנות הל', בהמשך היו בקשרים מאוד טובים החל משנות המ' או הנ')
נערך לאחרונה:
שמעתי, ומומלץ מאוד.
בעיקר לכל הרואים בהרב הלל "משוכנז", שונא את חכם פלוני, וחכם פלמוני.
כדאי לשמוע צד שני ולראות ולהבין שיש להרב הלל טענות קשות
שקשה מאוד להשיב עליהן במחילה.
ואולי יעלו לכאן לדיון עמוק.
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מישהו יכול להעלות את התמלול של השיעור?
החש בראשו
סייג לחכמה שתיקה!
מהסוף: באדיבות AI תמלול לא משהו...
זה אפשר, אבל זה לא עוקרים את הכול כי זה הולכים לפי אותה שיטת הפסיקה. ההבדל הוא בהבנה בדיוק פה, בדיוק שם, זה ודאי שתורה מונחת בקרן זווית וכל אחד צריך להבין, לפי שצריך לו, יעביר רעיות, אם הוא צודק, יצדיקו אותו ואם לא, לא יצדיקו אותו. אני אספר עוד סיפור וזה אני אסיים. פעם הרב, ברוך בן האדם, אמר לי, פקש אותי, כמובן, בעימא לרקה, אמר לי, תדאר לך, הרב עבדי עוסף מאוד מפתיד עליך. אתה מדבר עליו, כותב נגדו, מזלזל בו, וזה כואב לו מאוד. אתה הפכת את זה במלחמה אישית. אמרתי לו, כבוד הרב, זה לא האמת, זה לא עניין אישי בשלב, זה עניין עקרוני. זה עניין עקרוני בהבנת שיטת הפסיקה. אז אומרתו, תפגוש אותו, תגיד לו. אז סידרו מפגש בבית של אחד הנדיבים הגדולים, של מקורב אליו ומקורב אליו. שבנו יחד על שפה אחד. דיברנו, אז אמרנו, כבוד הרב, חס ושלום, אין פה שום דבר אישי. אם אני צריך להביא דוגמה לבנים שלי על שקידת התורה, על זיכוי ערבים, כתב ראש ובראשונה, אף אחד לא יכול להתמודד אותך. אבל מה? צריך להבין שאנחנו אסכולה אחרת. אני למדתי בגצל, על הכה בפונדיג', בכלל זה שיטה קצת שונה היום. כובדו למד בפורח יוסף ובשיטה שלו. אני מינט של הרב אברהם הלל, מגדולי חכמי בבל. אצלנו המסורת פוסקים כאנו בן ישחיים. כובדו, הלך בשיטה אחרת. בפוליטיקה אני מעולם לא בחרתי, אני לא קשור עם שום מפלגה, אין לי קשן עם כל הדברים האלו. כובדו, יש לו מפלגה. ובנושא הקבלה גם כן, אני כבר הרבה שנים לומד ומלמד קבלה, בכובד ראש, ובמילח כבודו לקחקר, כאילו אין לנו עסק בנסתרות. וגם בפסיקה, שיניים, שיניתם הרבה דברים. אז אם יש פה דברים שאני מתנגד, זה בנוי על השקפה, השקפת עולם שונה, אבל זה לא אישי, חלילה ומחז. אני אוהב אתכם, מעריך את מידכם וכולי. אחרי זה, אולי במשך עשר שנים, ארבע פעמים בשנה, אני מתקשר אליי, הוא מברך אותי כאלו ברכות. בחיים שלי לא קיבלתי כאלו ברכות. למה? הוא היה אישמר. הוא הבין את מה שאמרתי, הבין שזה נושם שמיים, ו... והיה טוב לא בזה. זה מין הודנק, אחי אומרים. טוב, טוב לא בזה. ואני יכול להגיד לכם, אתה אומר, לא, לא, הוא כבר זקן, הוא לא יודע מה הוא אומר. זה לא נכון. היה בברכות שלו קולע על הסערה. ואני אמרתי לו אז במפגן של זה, כבוד הרב, אני לא אוכל אף פעם לבוא, לא נסמכות שלכם, לא בחתנות ולא במסמכות בסוג השני, כי אצלכם הכול זה מפגן פוליטי. אם אני בא, פילושו אני מאשר את הדרך, אני מאשר את המפלגה, אני... אני לא... אז חודו יבין, זה לא מתוך שנאה, חלילה ואז, שום אופן לא. אני לא יכול להזדהות עם הדעות האלה. סדר מקובל עליי. כשנפטר בנו יעקב, בכל זאת, לא יכולתי לעמוד מנגד, והרגתי לנחם אותו. הוא היה בפני אולם של אולי 300-400 מנחמים. איך שנכנסתי, הושיב אותי על ידו, ציבר את הכיסא אליי. ודיברתי איזה 20 דקות בפני כולם. אמר לי, תראה, אני רוצה להגיד לך, אני עוקב אחריך, מה שעשית, אתה לא רק לומד, מחבר ספרים, גם בנגלה, גם בנסתר. אתה מרביץ תורה. יש לי נכדות בכורלים שלך. יש לי נכדות בבינות 07. אני רואה, אתה מחטט את רגליך, אני שומע כמה קשה לך עול, אתה צריך לגייס כאלו שכומים, ואתה מגדל תורה, וכך המשיך, אחר כך אמר לי, עצות, תיזהר מעין הרע, אם אתה פתח תהיה כולן חדש, תחכה קצת, ואחר כך תפתח עוד כולל, כל מיני עצות והלביש את זה בקסוקים ודברים יפים. זה היה נחמד מאוד, אבל מה שרציתי להגיד שרואים שזה לא עניין אישי, אני לא בא לחלוק עליו באופן, לחלוק את אישי, אבל ודאי שבעניין ההשקפה אני ודאי מזדהה, מה הרב מרדכי אליהו, הרב בן שמעון אבא שאול, שלא זזו מהמסורת. זאת אומרת, אם אבא שאול הוא חדשן בהנחה, זה בתחום השטע החדש של ההזרכתי, בכל מיני דברים שלא היו, אבל בין מנהגים בכל דבר, הוא עשה כשל תן חכמי הספרדים, והוא לא זז מהם ולא שינה דבר, לא שינה שום דבר מהם. זהו, זו המסורת הפסיקה של הרב, שזכותו יגן עלינו, ונעשה תלמידים ותלמידה ותלמידי תלמידה, ובכלת בנו המוסף המשיכו ללמוד, למד, לשמור לעשות, להגדיר תורה ולהגדירה, ולכוון לעמיתה של תורה. -אמן.
זה אפשר, אבל זה לא עוקרים את הכול כי זה הולכים לפי אותה שיטת הפסיקה. ההבדל הוא בהבנה בדיוק פה, בדיוק שם, זה ודאי שתורה מונחת בקרן זווית וכל אחד צריך להבין, לפי שצריך לו, יעביר רעיות, אם הוא צודק, יצדיקו אותו ואם לא, לא יצדיקו אותו. אני אספר עוד סיפור וזה אני אסיים. פעם הרב, ברוך בן האדם, אמר לי, פקש אותי, כמובן, בעימא לרקה, אמר לי, תדאר לך, הרב עבדי עוסף מאוד מפתיד עליך. אתה מדבר עליו, כותב נגדו, מזלזל בו, וזה כואב לו מאוד. אתה הפכת את זה במלחמה אישית. אמרתי לו, כבוד הרב, זה לא האמת, זה לא עניין אישי בשלב, זה עניין עקרוני. זה עניין עקרוני בהבנת שיטת הפסיקה. אז אומרתו, תפגוש אותו, תגיד לו. אז סידרו מפגש בבית של אחד הנדיבים הגדולים, של מקורב אליו ומקורב אליו. שבנו יחד על שפה אחד. דיברנו, אז אמרנו, כבוד הרב, חס ושלום, אין פה שום דבר אישי. אם אני צריך להביא דוגמה לבנים שלי על שקידת התורה, על זיכוי ערבים, כתב ראש ובראשונה, אף אחד לא יכול להתמודד אותך. אבל מה? צריך להבין שאנחנו אסכולה אחרת. אני למדתי בגצל, על הכה בפונדיג', בכלל זה שיטה קצת שונה היום. כובדו למד בפורח יוסף ובשיטה שלו. אני מינט של הרב אברהם הלל, מגדולי חכמי בבל. אצלנו המסורת פוסקים כאנו בן ישחיים. כובדו, הלך בשיטה אחרת. בפוליטיקה אני מעולם לא בחרתי, אני לא קשור עם שום מפלגה, אין לי קשן עם כל הדברים האלו. כובדו, יש לו מפלגה. ובנושא הקבלה גם כן, אני כבר הרבה שנים לומד ומלמד קבלה, בכובד ראש, ובמילח כבודו לקחקר, כאילו אין לנו עסק בנסתרות. וגם בפסיקה, שיניים, שיניתם הרבה דברים. אז אם יש פה דברים שאני מתנגד, זה בנוי על השקפה, השקפת עולם שונה, אבל זה לא אישי, חלילה ומחז. אני אוהב אתכם, מעריך את מידכם וכולי. אחרי זה, אולי במשך עשר שנים, ארבע פעמים בשנה, אני מתקשר אליי, הוא מברך אותי כאלו ברכות. בחיים שלי לא קיבלתי כאלו ברכות. למה? הוא היה אישמר. הוא הבין את מה שאמרתי, הבין שזה נושם שמיים, ו... והיה טוב לא בזה. זה מין הודנק, אחי אומרים. טוב, טוב לא בזה. ואני יכול להגיד לכם, אתה אומר, לא, לא, הוא כבר זקן, הוא לא יודע מה הוא אומר. זה לא נכון. היה בברכות שלו קולע על הסערה. ואני אמרתי לו אז במפגן של זה, כבוד הרב, אני לא אוכל אף פעם לבוא, לא נסמכות שלכם, לא בחתנות ולא במסמכות בסוג השני, כי אצלכם הכול זה מפגן פוליטי. אם אני בא, פילושו אני מאשר את הדרך, אני מאשר את המפלגה, אני... אני לא... אז חודו יבין, זה לא מתוך שנאה, חלילה ואז, שום אופן לא. אני לא יכול להזדהות עם הדעות האלה. סדר מקובל עליי. כשנפטר בנו יעקב, בכל זאת, לא יכולתי לעמוד מנגד, והרגתי לנחם אותו. הוא היה בפני אולם של אולי 300-400 מנחמים. איך שנכנסתי, הושיב אותי על ידו, ציבר את הכיסא אליי. ודיברתי איזה 20 דקות בפני כולם. אמר לי, תראה, אני רוצה להגיד לך, אני עוקב אחריך, מה שעשית, אתה לא רק לומד, מחבר ספרים, גם בנגלה, גם בנסתר. אתה מרביץ תורה. יש לי נכדות בכורלים שלך. יש לי נכדות בבינות 07. אני רואה, אתה מחטט את רגליך, אני שומע כמה קשה לך עול, אתה צריך לגייס כאלו שכומים, ואתה מגדל תורה, וכך המשיך, אחר כך אמר לי, עצות, תיזהר מעין הרע, אם אתה פתח תהיה כולן חדש, תחכה קצת, ואחר כך תפתח עוד כולל, כל מיני עצות והלביש את זה בקסוקים ודברים יפים. זה היה נחמד מאוד, אבל מה שרציתי להגיד שרואים שזה לא עניין אישי, אני לא בא לחלוק עליו באופן, לחלוק את אישי, אבל ודאי שבעניין ההשקפה אני ודאי מזדהה, מה הרב מרדכי אליהו, הרב בן שמעון אבא שאול, שלא זזו מהמסורת. זאת אומרת, אם אבא שאול הוא חדשן בהנחה, זה בתחום השטע החדש של ההזרכתי, בכל מיני דברים שלא היו, אבל בין מנהגים בכל דבר, הוא עשה כשל תן חכמי הספרדים, והוא לא זז מהם ולא שינה דבר, לא שינה שום דבר מהם. זהו, זו המסורת הפסיקה של הרב, שזכותו יגן עלינו, ונעשה תלמידים ותלמידה ותלמידי תלמידה, ובכלת בנו המוסף המשיכו ללמוד, למד, לשמור לעשות, להגדיר תורה ולהגדירה, ולכוון לעמיתה של תורה. -אמן.
נערך לאחרונה:
