בדברי הילקוט יוסף בענין הכנסת הציצית לספרדים נגד הוראות מרן

  • יוזם האשכול יוזם האשכול חיי עולם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה

חיי עולם

חבר ותיק
הצטרף
17/12/24
הודעות
488
ילקוט יוסף ציצית ותפילין הערות סימן ח - מהלכות ציצית - סדר עטיפת הציצית אות מב

וראיתי לאחד שהעיר בזה דלכאורה הוי סתירה בדברי מרן אאמו"ר שליט"א, שבשו"ת יביע אומר ח"ב (סי' כ"ה אות יב), האריך להוכיח דהיכא שנחלקו מרן והאר"י ז"ל נקטינן להלכה כד' מרן. ודחה מ"ש בברכי יוסף (סי' מ"ו ס"ק יא) דקים לן דאלמלא ראה מרן דברי האר"י ז"ל היה חוזר בו. ע"ש. וחזר על הדברים בחלק ט' בהערותיו לשו"ת עמק יהושע (סי' כ"ה אות ד), וכן בהערותיו לשו"ת אור לציון (סי' ק"ח אות ט) ובהליכות עולם ח"ז (בהקדמה). ולכאורה אמאי גבי הוצאת ציציות מחוץ לבגדים כתב כד' המקובלים שאין להוציא ציציותיו מחוץ לבגדיו. והרי מרן בש"ע פליג וס"ל שצריך להוציא ציציותיו, והוה לן להורות כד' מרן.
אולם אין זו קושיא, דמלבד דשאני הכא שכן הוא מנהגינו, זאת ועוד דהא נודע שאנו הספרדים נוקטים בעניני תפלה כד' האר"י [כאשר אין חשש איסור, כגון ברכה לבטלה וכדו']. וכ"כ בשו"ת בכורי יעקב (חיו"ד סי' י"ט) ובשו"ת שואל ונשאל ח"ה (או"ח סי' א), ובשו"ת יחו"ד ח"ד (סי' מ"ב), שאין מנהגינו לתפוס הלכה כד' האר"י ז"ל אלא בעניני תפלה וכדו', שיסודותם בהררי קודש על פי הקבלה. אבל בעניני הלכה אין לזוז מדברי הפוסקים. עכ"ל.

ועוד, דהכא המקובלים הדגישו בדבריהם שהלובשים טלית קטן על בגדיהם טועים טעות גדולה. ושהוא היפך האמת. ואילו מרן הש"ע לא כתב שיש ללובשו על בגדיו אלא על הצד היותר טוב ולא לעיכובא. לכן פשט המנהג ללבוש הטלית קטן תחת בגדיו.

עכ"ל.

ולא הבינותי כלל מה שרצה לתרץ (במודגש) שבעניני תפילה אזלינן בתר האר"י ז"ל, וכי מצות ציצית שייכת רק בתפילה?
והוא תימה גדולה.

נלקח מכאן
 
יש להקדים:
א) לא מצינו מקורות ע''פ הקבלה שצריך להכניס הציציות בתוך המכנסים דוקא, ונהפוך הוא, מדברי האר''י משמע דצריך להסתכל בציציות כל הזמן, וכבר דשו בענין זה רבים, ואכמ''ל ומקובלנו מכל רבותינו הפוסקים והמקובלים דאין לחשוש לסודות שלא נתגלו ע''י האר''י, הכנסת הציציות במכנסים - לא כתוב לא באר''י לא ברש''ש ולא בבא''ח (אדרבה, עיי''ש פר' בראשית שנה ראשונה הלכה י' משמע דלא היו מכניסים הציציות לתוך המכנסיים כלל)
ב) יש להבין שבזמנם שהיו הולכים עם לבוש ארוך, בודאי שמי שהיה שם טלית קטן מתחת הבגדים, כדעת רבנו האר''י, לא יכלו לראות הציציות מבחוץ, אבל מ''מ עדיין ניתן להסתכל בהם קצת (כמו בימינו, עם פראק - שהציציות לא נראות מבחוץ, אבל אפשר להסתכל עליהם מבפנים) דבר שלא אפשרי כלל, כשמכניסים ציצית לתוך המכנס
ג) ה''מנהג'' החדש יחסית, של 'הקפדה' של ציציות בפנים וכדו', הוא לכל היותר בן 80-90 שנים, מאז שהחלו ללבוש חליפות, וחליפות קצרות. גם לא היה מנהג בדוקא להכניס הציצית לתוך המכנסים, אלא שהרבה מחכמי הספרדים, בעיקר מחכמי פורת יוסף, לא הקפידו להוציא הציציות, ולא חששו ל''וראיתם אותו'' (דבר שהוא תמוה מאוד בפנ''ע ואכמ''ל) וגם לא לדברי המשנ''ב שמחמיר מאוד נגד מי שמכניס הציציות לתוך המכנסיים יעו''ש. וכמה שנים אח''כ, החלו לחשוש שמי שיילך עם ציצית בחוץ הוי 'יוהרא' כיון שרבותיו לא הקפידו ע''ז (כמו שהיו שהקפידו על מי שהיה נוהג להוציא שבת בזמן ר''ת, למרות שבוודאי זה חומרא ועניין גדול) למרות ש(אולי) עדיף להוציא הציציות בגלל ''וראיתם אותו'' ועוד.
ד) מצינו להמקובל ר' עובדיה הדיה זצ''ל, שכתב טעם למנהג הנ''ל ע''פ הסוד, אבל כבר נתבאר שאין לנו אלא דברי האר''י, ואין לנו לחשוש לסודות שלא נמצאו בדברי האר''י
ה) יעויין בכ''ז באריכות רבה, בשו''ת 'וישב הים' להרה''ג יעקב הלל שליט''א (וישב הים ח''א סימן ג)
 
נערך לאחרונה:
המשך דבריי (מחילה על העיכוב והאריכות, אבל זה נצרך להבנת הענין)
  • ועתה נבאר את הענין שהר' עובדיה ותלמידיו אחריו פוסקים דלא כהאר''י (כשחולק על מרן וכדו') והקבלה בהרבה מקומות, ובענייני תפילה (כך טוענים) כן תופסים לעיקר את דעת המקובלים
  • מצינו הרבה מקומות שהר' עובדיה הולך נגד הקבלה גם בענייני תפילה, ואביא חלק מהם שאני זוכר בע''פ, אמנם יש הרבה ענייני סב''ל, וידועה שיטתו דאמרינן סב''ל אפילו נגד האר''י, וא''כ זה לא קשה
  • צ''ע עצם הדין דלשיטתם דאמרינן סב''ל נגד האר''י, דהרי''ז ענייני תפילה, ושמא סב''ל שאני
  • ע''פ האר''י יש לברך ''הנותן ליעף כח'' אך שמעתי שלדעת הגרע''י זצ''ל יש לברך בגלל 'מנהג' ולא בגלל ד' האר''י, והרי קי''ל כהאר''י בתפילה לכו''ע
  • מה שנוהגים תלמידי הגרע''י (לא רק הם) שלא לברך ברכות השחר לפני עה''ש, על פי דעתו, כגון בשבועות והו''ר שערים בלילה
  • ב'יעלה ויבא' אומרים ''ראש החודש הזה'' בה''א, היפוך דעת המקובלים שיש לומר דווקא ''ראש חודש'' ללא ה'א
  • לומר ''מה נאמר'' לפני נפי'א בב' וה', נגד ד' המקובלים שיש להסמיך הוידוי לי''ג מידות והוידוי והיג מידות לנפי''א
  • להחזיר הס''ת פתוח להיכל, למרות שמבואר בבא''ח שע''פ הסוד אין לנהוג כן
  • לברך ''שעשה לי כל צרכי'' בט' באב ויום הכיפור – היפוך דעת מרן השו''ע ורבותינו המקובלים ודעת הגר''א, ונגד מנהג העולם
  • לברך ברכות השחר בשו''מ כשנתחייב בהם בגלל ה''מנהג'', והלא מבואר במקובלים שכצ''ל להיות ע''פ הסוד ולא רק בגלל 'מנהג' (ולמעשה עצם המנהג קבע ע''פ הסוד, וא''כ מאי שנא מברכת מעין שבע בפסח או בבית האבל שגם שם המנהג קבוע ע''פ הסוד)
  • שלא לומר ברכת מעין שבע בליל פסח, נגד ד' הרש''ש (אמנם גם בזה איכא פלוגתא בין המקובלים, אבל בפשטות מנהג רוב המקובלים לאמרה)
  • שלא לומר ברכת מעין שבע היכן שאין ס''ת, נגד ד' הרש''ש והבא''ח ע''פ האר''י, (מעניין שבהלכה זו גם הגרב''ץ זצ''ל חשש לסב''ל נגד האר''י)
  • לענות בפסוקי דזנרה וברכות ק''ש רק עד ''יתברך'' ב''אמן יהא שמיה רבא'' אע''פ שלפי הסוד יש לומר עד ''בעלמא'' בכל גווני
  • לומר בקדיש ''לעלם ולעלמי עלמיא''בוי''ו, נגד דעת המקובלים
  • לא לומר בחוה''מ מזמור ''השמים מספרים'' נגד ד' הרש''ש שיש לאמרו
  • לומר ''על הניסים'' בערים המסופקות גם ביום ט'ו, נגד ד' האר''י שחשש להפסק
  • להניח תפילין דר''ת לפני 'קדושא דסידרא' נגד השו''ע והמקובלים שצריך 3 קדושות עם תפילין דרש''י (ודר''ת לפי הקבלה)
  • לא להקפיד על אמירת 'לשם יחוד' לפני התפילה והמצוות, נגד דעת האר''י שיש להקפיד מאוד ע''ז
  • לא לעורר עצמו לבכי בתפילת ראש השנה כהגר''א, נגד דעת האר''י שיש לבכות בר''ה בתפילות
  • לא לומר 'וידוי' בין התקיעות, יתכן שאינו ענין של ''תפילה''
  • מה שיש נוהגים לחלוץ תפילין בר''ח, לפני חצי קדיש דמוסף, וטוענים שכך דעת הגרע''י, היפוך דעת המקובלים
  • לברך המפיל בשו''מ אחרי חצות הלילה, נגד דעת רוב המקובלים
  • לא למנות הי''ג מידות באצבעו ע''פ מנין האר''י, ונגד הרב בן איש חי
  • לא לקבל שבת באמירת ''בואי כלה'' (כך שמעתי הרבה פעמים שטענו בשם הרב עובדיה)
  • להתחיל אמירת הסליחות לפני חצות, ולומר 'ויעבור' בנקודת חצות, לכאו' אסור דקי''ל דל''א מקרא בלילה בשופו''א
  • לא לחזור בטעה ''המלך הקדוש'' בברכת מעין שבע, נגד המקובלים שפסקו לחזור
לכן צ''ל, כל מה שהרע''י הולך לפי הקבלה בענייני התפילה, רק במקומות שאין סב''ל, ועוד כמה יוצאים מן הכלל, שפסק נגד הקבלה, ובכמה עניינים פסק כהקבלה, אף שאינם ענייני תפילה מובהקים, כו בעניין של הציציות, כמו שע''פ רוב בענייני תפילה הם כן פוסקים כהאר''י והקבלה, וקצת דוחק לומר כן בנידו''ד, וכבר כתבתי למעלה שכל הסיפור של הציציות אין לו מקור קדום בדברי המקובלים שכצ''ל, וידוע מחכם בן ציון זצ''ל שאין להוציא דינים מד' האר''י מדעתנו אם לא שמפורש בדבריו או שמוכרח לומר כן בדעתו

עוד אפשר לומר, שמה שהם תפסו את הקבלה, זה לענייני נוסחאות וכיו''ב, וסדרי העולמות וכו' שבזה הם נוהגים כמו הבא''ח, חוץ מ2-3 עניינים שהזכרנו, אבל לא בהלכות תפילה עצמה, ולגבי ה''ציציות'' נראה דכוונתו, שכמו שבתפילה הם תפסו כמו הקבלה בהרבה עניינים, כיון דבזה היה מנהג אחיד וקבוע מזמן האר''י ואילך להתפלל כמו הקבלה, ובשאר העניינים יש הרבה מחלוקות ומנהגים שונים לאורך התקופות וכו' והם תפסו את העיקר שלא לחוש להאר''י כ''כ כנגד מרן, ומ''מ גם בשיטת הרע''י, יש מושג של 'מנהג קדום' או 'מנהג' נגד 'מרן', ובדר''כ הסיבה שנהגו דלא כמרן, וכגון בהרבה ענייני תפילה, היא בגלל המקובלים. וכנ''ל ב''ציציות'' שה''מנהג'' התייסד לשיטתם ע'פ המקובלים, וכבר ביארתי שכ''ז אינו מדויק ממש ואצ''ל בזה שוב, ולכן הקדמתי את ההודעה הראשונה. ובמקום מנהג שם לא חוששים לשיטת מרן, וכאן המנהג נתיסד ע''פ הקבלה

מחילה על אריכות ההודעה כאריכות הגלות, אבל הענין הזה מאוד מורכב ויש לי במחשב חומר השווה לכ1500-2000 על כל נושא קבלת הוראות האר''י והמסתעף
 
נערך לאחרונה:
לא לחזור בטעה ''המלך הקדוש'' בברכת מעין שבע, נגד המקובלים שפסקו לחזור
איפה ראית כאלו מקובלים?
חידוש. כעת לא ידעתי
אבל זה שהבא"ח פוסק כן זה לא אומר שזה מקובלים,,,,
ובפרט שאין לנו רק הארי ורש"ש,
אז מה הכוונה?
 
איפה ראית כאלו מקובלים?
חידוש. כעת לא ידעתי
אבל זה שהבא"ח פוסק כן זה לא אומר שזה מקובלים,,,,
ובפרט שאין לנו רק הארי ורש"ש,
אז מה הכוונה?
כוונתי בברכת מעין שבע, כמדומה שגם החיד''א פסק כן, ע''פ דברי האר''י שתפילת מעין שבע היא כמו חזרת הש''צ (ולכן נאמרת גם היכן שאין ס''ת ובפסח דלא כהשו''ע, וכמו שבחזרה אם טועה בהאל הקדוש חוזר, ה''ה למעין שבע, ע''ז התבסס הבא''ח)
 
ראשי תחתית