בירור דעת הגרע"י בענין הוראות האר"י ז"ל בענייני תפילה

[כהנא דמסייע]

בתחילה יש למצוא את המהלך הכללי, ולאחר מכן יש לדון בכל ענין בנפרד.

להיפך הגמור.
רק לאחר שקודחים ומעמיקים בהמון פרטים ודנים בנפרד אפשר להגיב למצב של "כלל". ולא להיפך.
וע' במדרש שיה''ש "צוארך בחרוזים" דאית דידע למקדח, ואית דידע למיחרז, כמו בשרשרת יהלומים קודחים חרוז ועוד חרוז, ואחר כך שמים שרשרת זהב המחברת את כל היהלומים. כך בלימוד התורה, מעמיקים בעוד פרט ועוד פרט ובסוף יוצא "כלל". ולא להיפך שמציבים מסקנא מראש, אפשר לקרוא לזה "השערה", ולבדוק אותו בפרטים, ולסגת אחור אם זה לא עומד בכללים, אבל הצבת כלל נכון, חייב לבוא מתוך הפרטים אחד אחד.

 

[איתן]

להיפך הגמור.
רק לאחר שקודחים ומעמיקים בהמון פרטים ודנים בנפרד אפשר להגיב למצב של "כלל". ולא להיפך.
וע' במדרש שיה''ש "צוארך בחרוזים" דאית דידע למקדח, ואית דידע למיחרז, כמו בשרשרת יהלומים קודחים חרוז ועוד חרוז, ואחר כך שמים שרשרת זהב המחברת את כל היהלומים. כך בלימוד התורה, מעמיקים בעוד פרט ועוד פרט ובסוף יוצא "כלל". ולא להיפך שמציבים מסקנא מראש, אפשר לקרוא לזה "השערה", ולבדוק אותו בפרטים, ולסגת אחור אם זה לא עומד בכללים, אבל הצבת כלל נכון, חייב לבוא מתוך הפרטים אחד אחד.

אתה צודק לגבי הלימוד של הבנת דרך הפוסק.
(ונדמה לי שנגעתי בנקודה זאת באשכול של 'כללי פסיקה או פרטי פסיקה'. ע"ש).
אולם דרך הצגת הדברים כאן או בספר, שונה מדרך הלימוד.
כאן צריכים להציג את הכלל כפי שנלמד מתוך דברי הפוסק, ורק אח"כ להביא את הפרטים שמסתברים ומסתדרים באמצעותו.
(נדמה לי שכמה פרטים כבר הבאתי לעיל, דוקא מדבריך).

אבל באופן של לימוד וכנ"ל, הרי זה בלתי אפשרי במסגרת הזאת,
אי אפשר להביא כאן כל פרט ופרט ולדון בו ורק לאחר כל הפרטים (ורבים הם) להעלות את הכלל.

 

[אבני הכותל]

קראתי כעת את כל האשכול הזה, [שמרתי אותו לעת הפנאי שאוכל לעיין ביישוב הדעת], וחייב לציין לשבח את התלמידי חכמים שבאר"י המנעימים זה לזה בהלכה.
בפרט את הרב החשוב @איתן שליט"א העונה במתק שפתיו לכל אחד ואחד באופן הראוי ביותר.

אגב - הייתי מזמין את הרבנים @שמעון טרבלסי ו @אור יעקב שמסתמא יש להם הרבה מה לחדש בנושא זה, ומשום מה קצת נעלמו כאן.

 

[שמעון טרבלסי]

משתדל לעקוב גם אחר אשכול זה, ובאמת שאם היה לי מה לכתוב הייתי כותב.
אך סוגיא זו באמת עמומה לי בתורת מרן הגרע"י זיע"א, ובנו אחריו שליט"א.

 

[רי"ח בני]

ומאי שנא מוידוי בתקיעות שאינו קשור לתפילה?

אינו ברור דיו בדברי האר"י
וידוע שיש כמה מקובלים בזמנינו שדנו בזה ואתח"י כעת
ובכלל נ"ל שחלק מהדברים שאינם להדיא בדברי האר"י חלק עליהם והסתיר זאת כדרכו מפני הנסתרות
ועוד חזון למועד לברור זאת עד תומו בל"נ

 

[בר ששת]

אינו ברור דיו בדברי האר"י
וידוע שיש כמה מקובלים בזמנינו שדנו בזה ואתח"י כעת
ובכלל נ"ל שחלק מהדברים שאינם להדיא בדברי האר"י חלק עליהם והסתיר זאת כדרכו מפני הנסתרות
ועוד חזון למועד לברור זאת עד תומו בל"נ

ולהניח תפילין בת"ב בבוקר, זה לא האר"י, זה לא רש"ש מפורש, רק מנהג שנהגו בבית אל.
גם להתוודות בין התקיעות נהגו בבית אל.

 

[רי"ח בני]

ולהניח תפילין בת"ב בבוקר, זה לא האר"י, זה לא רש"ש מפורש, רק מנהג שנהגו בבית אל.

נכון אבל הרב עובדיה אמר שראה שיצאו מזה מכשולות שאנשים לא הניחו בכלל בת"ב ולכן הורה כך (הרבה דברים הוראתו נבעה מחמת המציאות אך לא כתב זאת)

גם להתוודות בין התקיעות נהגו בבית אל.

נכון אבל יש מקובלים שפקפקו בזה וכפי שכתבתי. ואולי גם בזה ראה מכשול מסוים שיתוודו בקול שזה א"א גם לאומרים להתוודות או ישיחו שיחה בטילה. יש לזכור שהציבור לפני 80 שנה היה שונה מהיום.
נ.ב. אני נוהג בל"נ כן להתוודות בלחש ובאתי רק להציג את דעתו של הרב עובדיה לפי ענ"ד או לפי מה ששמעתי

 

[רי"ח בני]

אגב, השבת חולקו בבתי כנסיות עלון של הסולם על רבינו האר"י ויש שם כללים מהרב צווינריט על הוראות האר"י ז"ל ויש בזה תועלת גדולה

 

[בר ששת]

נכון אבל הרב עובדיה אמר שראה שיצאו מזה מכשולות שאנשים לא הניחו בכלל בת"ב ולכן הורה כך (הרבה דברים הוראתו נבעה מחמת המציאות אך לא כתב זאת)

נכון אבל יש מקובלים שפקפקו בזה וכפי שכתבתי. ואולי גם בזה ראה מכשול מסוים שיתוודו בקול שזה א"א גם לאומרים להתוודות או ישיחו שיחה בטילה. יש לזכור שהציבור לפני 80 שנה היה שונה מהיום.
נ.ב. אני נוהג בל"נ כן להתוודות בלחש ובאתי רק להציג את דעתו של הרב עובדיה לפי ענ"ד או לפי מה ששמעתי

הרב יוסף עדס אמר שאותן נשים שהפסיקו לברך על הלולב, הפסיקו גם לנענע בלי ברכה.
גם קטנים שהגדילו, הרבה מהם הפסיקו בכלל לספור, מחמת הוראת הגרע"י שלא לברך.
ואלו שלא מתוודים, יש כאלה שגם בטלו לגמרי הוידוי ואף לא בהרהור [כמו אצל הגרע"י], והתוקע לא נח, וממילא יצאו לו תקיעות בתש"ת ותר"ת לא מהודרות.
כמעט בכל סוגיא דנו מקובלים [גם באותן בהגרע"י הולך כהאר"י]. אבל אנו אין לנו אלא הכרעת האר"י.

 

[רי"ח בני]

הרב יוסף עדס אמר שאותן נשים שהפסיקו לברך על הלולב, הפסיקו גם לנענע בלי ברכה.
גם קטנים שהגדילו, הרבה מהם הפסיקו בכלל לספור, מחמת הוראת הגרע"י שלא לברך.
ואלו שלא מתוודים, יש כאלה שגם בטלו לגמרי הוידוי ואף לא בהרהור [כמו אצל הגרע"י],

מסכים איתך. אך תעיין בלשון השאלה ביבי"א גבי לולב ותבין מה הפריע לו. ואגב, בגליון במהדו"ח הראה קצת פנים לברך על לולב. וכן לגבי ספיה"ע בסוף ימיו חזר בו קצת עי' בחזו"ע.

כמעט בכל סוגיא דנו מקובלים [גם באותן בהגרע"י הולך כהאר"י]. אבל אנו אין לנו אלא הכרעת האר"י.

לא הבנת את כוונתי, אף בדעת האר"י יש שפקפקו בזה מכיון שזה כתוב בשל"ה ולא באר"י. כ"ד הגאון ר' אליהו ציון סופר זצ"ל והרב שעיו שליט"א (מחקרי ארץ)
אם תרצה מ"מ אביא לך

 

[ידידיה]

אם תרצה מ"מ אביא לך

תביא בבקשה.

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

 

[רי"ח בני]

יש לזכור שלהרב עובדיה היו ידיעות נכבדות בדברי האר"י, ומי יעמוד בסוד......

 

[רי"ח בני]

תביא בבקשה.

נו....

 

[ידידיה]

נו....

ישר כח. תבורך מן השמים.