כמדומני הש"ך על ריש יו"ד סי' שסא כתב שחובה ללכת.
כל מי שקרא ושנה צריך לצאת בשבילו עד ס' ריבוא, וכל מי שיש לו תלמידים אין לו שיעור (ש"ע שם).
כמדומני הש"ך על ריש יו"ד סי' שסא כתב שחובה ללכת.
כתבתי מנהג אבותיהם, ולא בכדימי ששיכנע לחזור למסורת אבותיהם הוא מרן רבינו הגרע"י זיע"א שהחזיר העטרה ליושנה
רבים רבים מסורת אבותיהם לא היתה קיום המצוות בדקדוק. ומרן הגרע"י זיע"א החזירם לזה.כתבתי מנהג אבותיהם, ולא בכדי
רבים רבים מסורת אבותיהם לא היתה קיום המצוות בדקדוק. ומרן הגרע"י זיע"א החזירם לזה.
חשבתי שאתה שואל איפה מובא ש"חובה" ללכת.כל מי שקרא ושנה צריך לצאת בשבילו עד ס' ריבוא, וכל מי שיש לו תלמידים אין לו שיעור (ש"ע שם).
עתה הכל מובן, לגר"ש כהן (לשיטתו) גם לא צריך ללכת, כי הגם שהורה הוראות, מ"מ אין זה לפי דעתו.יתר על כן -
ראיתי פעם א' [וכעת איני מוצא] בקובץ בית הלל שגם ללוית הגאון בעל המנחת יצחק א"צ ללכת אף שהיה מורה הוראות כי זה לא לספרדים
ותימה אקרא - מלבד שמוזכר יותר מ-200 פעמים ביבי"א - וכי מרן זצ"ל היה מורה לאשכנזים וחצי מהספרדים?
ע"כ בהלכות שמבוססות רק על שמועות ונגד המפורש בפוסקים -צריך לדייק טובא
תפסיק לבלבל את השכל, ולהמציא שקרים.עתה הכל מובן, לגר"ש כהן (לשיטתו) גם לא צריך ללכת, כי הגם שהורה הוראות, מ"מ אין זה לפי דעתו.
וזה דומה להוראות לאשכנזים.
בקיצור מי שחולק עלי לא גרע מאשכנזים שלא צריך ללכת.
לא שמענו אינה ראיההשאלה לפי כל הנ"ל, למה לא שמענו מעולם חיוב לצאת להלוית כל ר"מ באיזו ישיבה, או אפי' מלמד בת"ת, כי הרי הם ודאי בגדר מלמדים לאחרים?
אולי זה נותן איזה כיוון חשיבה.
חשבתי שאתה שואל איפה מובא ש"חובה" ללכת.
- ועוד עיין ילקו"י אבלות עמ' רלז שהביא כמה צדדים לומר שאין "חובה" ללכת - עיי"ש.
בדבר כזה שמצוי מאוד, ולא ראינו שגדולי הת"ח מקפידים בזאת, וגם לא מורים כן, הדבר לכה"פ אמר דרשני.לא שמענו אינה ראיה
אם אתה הולך לפי הנוהג המקובל, אז כל מי שלמד ולימד, ויודעים זאת אכן הולכים. רק שאנשים שהשפיעו כל כל הדור, יודעים במהרה זאת בקוטר הרבה יותר רחב, ואילו ר''מ צנוע שלמד ולימד, זה מגיע רק לשומעי לקחו, ולבני מקומו. וזה החילוק המעשי שקורה בשטח.בדבר כזה שמצוי מאוד, ולא ראינו שגדולי הת"ח מקפידים בזאת, וגם לא מורים כן, הדבר לכה"פ אמר דרשני.
המציאות אינה כך.אם אתה הולך לפי הנוהג המקובל, אז כל מי שלמד ולימד, ויודעים זאת אכן הולכים. רק שאנשים שהשפיעו כל כל הדור, יודעים במהרה זאת בקוטר הרבה יותר רחב, ואילו ר''מ צנוע שלמד ולימד, זה מגיע רק לשומעי לקחו, ולבני מקומו. וזה החילוק המעשי שקורה בשטח.
זה מה שעושים כאן ...הדבר לכה"פ אמר דרשני.
כמו שכתבתי לעיל כיון שהחיוב הוא יותר "השקפתי" לכן יותר מקפידים ללכת לגדולי הדור.השאלה היתה מאיפה החילוק בין גדול הדור, לבין מי שאינו גדול הדור.
מה זה חיוב השקפתי?בא נעשה סיכום לכל מה שיצא עד עכשיו.
1. לכו"ע נראה שהיום אין "חיוב" ללכת לשום לויה, דאם נילך לפי דברי מרן השו"ע נצטרך כל יום ללכת ללויה...
(ועיין לעיל בקבצים שהעליתי כמה טעמים מדוע לא נוהגים כן)
2. אע"פ שאין "חיוב הלכתי" ללכת, יש כנראה "חיוב השקפתי" ללכת ללויה של גדולי ישראל ולחלוק להם כבוד, ובמיוחד מי שהוא מרבותיו.
3. לפי מה שנתבאר שאין "חיוב" ללכת, גדולי ישראל ראו בכל לוויה לגופה כמה נידונים ולפ"ז הורו אם ללכת או לא.
לדוגמא,
הרב אלישיב זצוק"ל הורה בהלוויתו של ר' מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל שרק מי שהם מתלמידיו שילכו.
הגרח"ק זצוק"ל הורה בלווית "אם רואים מצוה ללכת" (משמע שאם לא אין צריך)
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)
- ולפי הנ"ל שאין "חיוב הלכתי" ללכת מובן מדוע גדולי ישראל הקילו בכך ודנו בכל עניין לגופו.
אני חושב שהייתי ברור.מה זה חיוב השקפתי?
לי לא ברור מה זה המושג הזה.אני חושב שהייתי ברור.
יש ספר שנקרא "הליכות השו"ע החמישי" (2 חלקים)לי לא ברור מה זה המושג הזה.
זה מופיע ברמב"ם או בשו"ע?
אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזהמרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)
איפה ניתן לקרואיש ספר שנקרא "הליכות השו"ע החמישי" (2 חלקים)
אתה יותר ממוזמן לפתוח ולעיין בו.
אז אולי גם לא תאמין למה שהרב אלישיב זצוק"ל אמר בנ"ל... שהרי איפה כתוב החילוק בין התלמידים שלו לבין מי שאינם מהתלמידים שלו!?אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזה
ולא דיבר מזה בכל ספריו [וגם בילקו"י לא הביא שום מקור לדין זה רק סיפור שבפשטות היה עם אדמורים שלא לימדו תורה]
וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה
בישיבות מקובל לומר שגדר "מתני לאחרים" זה אם העמיד תלמידים בדרכי הלימוד ולא רק אמר בפניהם שיעורים
כלומר אם יש תלמידי חכמים שמכנים עצמם תלמידי ר' פלוני שהעמיד אותם בחכמת התורה
{וכמובן גם זה צריך מקור}
אוצר החכמה.איפה ניתן לקרוא
עברת על הקבצים שהעליתי?איך הטוב טעם ודעת שלך סותר את המפורש בגמ' שמאן דמתני לית לי' שיעורא ורק תשב"ר השו"ע פטר משום שאפי' לבנין ביהמ"ק לא מבטלים וע"ז כ' בשו"ת שלמת חיים שאולי הנהיגו ע"פ גדולים בדור הקודם שגם הם יוצאים וכו'
ואם כן אם אתה חושש שלא ילמדו וילכו כל היום להלויה שתי תשובות בדבר:
א, מקוה שלא יהיה כל יום הלויה של ת"ח בסדר גודל
ב. באמת ע"פ הדין היבש חייבים אבל צריך לתרץ בצורה מבוססת הלכתית למה לא. ולא להמציא גדרים חדשים מהכרס
ועי' מגילה שכבוד התורה עדיף מת"ת. והחיד"א פי' פשפש ולא מצא יתחה בביטול תורה - כשהיה מחוייב לבטל ולא ביטל.
לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
ועוד עיין פה.