באנר תרומה

בגדר ת"ח / גדול הדור שחובה ללכת להלווייתו

  • יוזם האשכול יוזם האשכול יעקבי
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
כל מי שקרא ושנה צריך לצאת בשבילו עד ס' ריבוא, וכל מי שיש לו תלמידים אין לו שיעור (ש"ע שם).
חשבתי שאתה שואל איפה מובא ש"חובה" ללכת.

- ועוד עיין ילקו"י אבלות עמ' רלז שהביא כמה צדדים לומר שאין "חובה" ללכת - עיי"ש.
 
ועוד עיין פה.
 

קבצים מצורפים

אני אשתדל לכתוב בעדינות
בילקוט יוסף נקט שרק לת"ח שמלמד הלכה לרבים חייבים לבטל תורה ללוויתו ולא לכל ראש ישיבה

במחילה מכבודו זה נגד דינא דגמרא שכל תני ומתני לית לי' שיעורא [וכל המקורות למטה אינם שייכים לזה כלל כמבואר למעיין]
וחלקו הראשונים האם זה משנה וגמרא, או תני לעצמו ומתני לאחרים - והשו"ע פסק כפי' השני

ומה שכ' בשם מרן האבא - פשיטא שדיבר רק על אדמו"ר בגוונא שאינו "מתני" לאחרים [ולא מוזכר כלל בג' חלקי חזו"ע אבילות]
וראש ישיבה שמעמיד תלמידים הרבה פשיטא דמתני ולית לי' שיעורא [וע"ז עי' בקבצים המצורפים לעיל]

ושאלתי אחד מגדולי המורים בזמנינו שליט"א אחר לווית מרן הגר"ש כהן "וכי מה שלמעלה משישים שנה מסר שיעורים בעומק העיון והעמיד תלמידים וכו' זה לא סיבה ללכת ללויה - אבל פעם בשבוע מסר גם שיעור במשנ"ב - זה הופך אותו לתני ומתני, הרי זה מופרך"
ענה לי מו"ר שליט"א "וכי אם ראש הישיבה מסר שיעור כללי שלם לבאר את שיטת התוס' בסוגיא, ואח"כ בא אדם ואמר "מים אחרונים חובה" אז לשני צריך ללכת ולראשון לא?" והיו הדברים שמחים...
 
יתר על כן -
ראיתי פעם א' [וכעת איני מוצא] בקובץ בית הלל שגם ללוית הגאון בעל המנחת יצחק א"צ ללכת אף שהיה מורה הוראות כי זה לא לספרדים

ותימה אקרא - מלבד שמוזכר יותר מ-200 פעמים ביבי"א - וכי מרן זצ"ל היה מורה לאשכנזים וחצי מהספרדים?

ע"כ בהלכות שמבוססות רק על שמועות ונגד המפורש בפוסקים -צריך לדייק טובא
 
יתר על כן -
ראיתי פעם א' [וכעת איני מוצא] בקובץ בית הלל שגם ללוית הגאון בעל המנחת יצחק א"צ ללכת אף שהיה מורה הוראות כי זה לא לספרדים

ותימה אקרא - מלבד שמוזכר יותר מ-200 פעמים ביבי"א - וכי מרן זצ"ל היה מורה לאשכנזים וחצי מהספרדים?

ע"כ בהלכות שמבוססות רק על שמועות ונגד המפורש בפוסקים -צריך לדייק טובא
עתה הכל מובן, לגר"ש כהן (לשיטתו) גם לא צריך ללכת, כי הגם שהורה הוראות, מ"מ אין זה לפי דעתו.
וזה דומה להוראות לאשכנזים.
בקיצור מי שחולק עלי לא גרע מאשכנזים שלא צריך ללכת.
 
השאלה לפי כל הנ"ל, למה לא שמענו מעולם חיוב לצאת להלוית כל ר"מ באיזו ישיבה, או אפי' מלמד בת"ת, כי הרי הם ודאי בגדר מלמדים לאחרים?
אולי זה נותן איזה כיוון חשיבה.
 
עתה הכל מובן, לגר"ש כהן (לשיטתו) גם לא צריך ללכת, כי הגם שהורה הוראות, מ"מ אין זה לפי דעתו.
וזה דומה להוראות לאשכנזים.
בקיצור מי שחולק עלי לא גרע מאשכנזים שלא צריך ללכת.
תפסיק לבלבל את השכל, ולהמציא שקרים.

מרן שליט"א הורה מפורשות ללכת ללוויתו של חכם שלום כהן זצוק"ל.
 
בעקבות הסתלקותו של נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן זצ"ל, הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף ספד לו ואמר כי כל יהודי חייב להשתתף בהלוויה.

"יחד עם כל בית ישראל אבלים ורצוצים עד דכדוכה של נפש בהסתלק מאיתנו מורנו ורבנו גאון ישראל מרן ראש הישיבה צדיק בן צדיק, איש האמת, ענק המידות, מנהיג הדור, ראש ישיבת 'פורת יוסף' נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום הכהן זצוק"ל אשר הנהיג אותנו עשרות בשנים", אמר הרב יוסף.

"אוי לה לספינה שאבד קברניטה, אוי לו לדור שכך עלתה בימיו, גדול כים שברנו, אוי מי ירפא לנו".

בדבריו ביקש כי "למען כבוד התורה, חובה על כל אחד ואחד לבוא ולהשתתף בהלוויתו של מרן זצ"ל שלימד תורה לרבים, גידל דורות של תלמידי חכמים, החזיר עטרה ליושנה והקים את יהדות ספרד מעפרה, מי יתן ולא נדע עוד שוד ושבר בגבולנו, יבולע המוות לנצח וימחה ה׳ דמעה מעל כל פנים אמן".
 
חשבתי שאתה שואל איפה מובא ש"חובה" ללכת.

- ועוד עיין ילקו"י אבלות עמ' רלז שהביא כמה צדדים לומר שאין "חובה" ללכת - עיי"ש.

השאלה היתה מאיפה החילוק בין גדול הדור, לבין מי שאינו גדול הדור.
 
בדבר כזה שמצוי מאוד, ולא ראינו שגדולי הת"ח מקפידים בזאת, וגם לא מורים כן, הדבר לכה"פ אמר דרשני.
אם אתה הולך לפי הנוהג המקובל, אז כל מי שלמד ולימד, ויודעים זאת אכן הולכים. רק שאנשים שהשפיעו כל כל הדור, יודעים במהרה זאת בקוטר הרבה יותר רחב, ואילו ר''מ צנוע שלמד ולימד, זה מגיע רק לשומעי לקחו, ולבני מקומו. וזה החילוק המעשי שקורה בשטח.
 
אם אתה הולך לפי הנוהג המקובל, אז כל מי שלמד ולימד, ויודעים זאת אכן הולכים. רק שאנשים שהשפיעו כל כל הדור, יודעים במהרה זאת בקוטר הרבה יותר רחב, ואילו ר''מ צנוע שלמד ולימד, זה מגיע רק לשומעי לקחו, ולבני מקומו. וזה החילוק המעשי שקורה בשטח.
המציאות אינה כך.
פעמים רבות אנו שומעים על רמי"ם שנפטרו, ואפי' על ראשי ישיבות פחות נחשבת.
וחוץ מן האנשים שמרגישים קשר אליהם, כמעט לא רואים שיוצאים ללויה.
 
בא נעשה סיכום לכל מה שיצא עד עכשיו.

1. לכו"ע נראה שהיום אין "חיוב" ללכת לשום לויה, דאם נילך לפי דברי מרן השו"ע נצטרך כל יום ללכת ללויה...
(ועיין לעיל בקבצים שהעליתי כמה טעמים מדוע לא נוהגים כן)

2. אע"פ שאין "חיוב הלכתי" ללכת, יש כנראה "חיוב השקפתי" ללכת ללויה של גדולי ישראל ולחלוק להם כבוד, ובמיוחד מי שהוא מרבותיו.

3. לפי מה שנתבאר שאין "חיוב" ללכת, גדולי ישראל ראו בכל לוויה לגופה כמה נידונים ולפ"ז הורו אם ללכת או לא.
לדוגמא,
הרב אלישיב זצוק"ל הורה בהלוויתו של ר' מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל שרק מי שהם מתלמידיו שילכו.
הגרח"ק זצוק"ל
הורה בלווית "אם רואים מצוה ללכת" (משמע שאם לא אין צריך)
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)

- ולפי הנ"ל שאין "חיוב הלכתי" ללכת מובן מדוע גדולי ישראל הקילו בכך ודנו בכל עניין לגופו.
 
בא נעשה סיכום לכל מה שיצא עד עכשיו.

1. לכו"ע נראה שהיום אין "חיוב" ללכת לשום לויה, דאם נילך לפי דברי מרן השו"ע נצטרך כל יום ללכת ללויה...
(ועיין לעיל בקבצים שהעליתי כמה טעמים מדוע לא נוהגים כן)

2. אע"פ שאין "חיוב הלכתי" ללכת, יש כנראה "חיוב השקפתי" ללכת ללויה של גדולי ישראל ולחלוק להם כבוד, ובמיוחד מי שהוא מרבותיו.

3. לפי מה שנתבאר שאין "חיוב" ללכת, גדולי ישראל ראו בכל לוויה לגופה כמה נידונים ולפ"ז הורו אם ללכת או לא.
לדוגמא,
הרב אלישיב זצוק"ל הורה בהלוויתו של ר' מיכל יהודה לפקוביץ זצוק"ל שרק מי שהם מתלמידיו שילכו.
הגרח"ק זצוק"ל
הורה בלווית "אם רואים מצוה ללכת" (משמע שאם לא אין צריך)
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)

- ולפי הנ"ל שאין "חיוב הלכתי" ללכת מובן מדוע גדולי ישראל הקילו בכך ודנו בכל עניין לגופו.
מה זה חיוב השקפתי?
 
מה זה חיוב השקפתי?
אני חושב שהייתי ברור.
לפי ההלכה למרן זצוק"ל "מותר" לשמוע שירים של נשים, לפי "ההשקפה" (שו"ע החמישי) וודאי שאין לשמוע.
לפי ההלכה "לא חובה" ללכת ללווית של גדולי ישראל, לפי "ההשקפה" וודאי שאדם צריך לחלוק כבוד לרבו וללוותו.
 
מרן הגרע"י זצוק"ל הורה שאם אינו "מורה הלכה לרבים" אין צריך ללכת. (וכנראה סבר שבגלל שאין "חיוב" היום ללכת, א"כ כיון שאינו מורה הלכה א"צ ללכת ללויתו ולבטל תורה)
אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזה
ולא דיבר מזה בכל ספריו [וגם בילקו"י לא הביא שום מקור לדין זה רק סיפור שבפשטות היה עם אדמורים שלא לימדו תורה]
וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה

בישיבות מקובל לומר שגדר "מתני לאחרים" זה אם העמיד תלמידים בדרכי הלימוד ולא רק אמר בפניהם שיעורים
כלומר אם יש תלמידי חכמים שמכנים עצמם תלמידי ר' פלוני שהעמיד אותם בחכמת התורה
{וכמובן גם זה צריך מקור}
 
אי אפשר להאמין שיצא מפ"ק דבר זה שהוא נגד דינא דגמרא ולא מבואר בשום מקום הגדר המחודש הזה
ולא דיבר מזה בכל ספריו [וגם בילקו"י לא הביא שום מקור לדין זה רק סיפור שבפשטות היה עם אדמורים שלא לימדו תורה]
וכל תורה שאין לה בית אב אינה תורה

בישיבות מקובל לומר שגדר "מתני לאחרים" זה אם העמיד תלמידים בדרכי הלימוד ולא רק אמר בפניהם שיעורים
כלומר אם יש תלמידי חכמים שמכנים עצמם תלמידי ר' פלוני שהעמיד אותם בחכמת התורה
{וכמובן גם זה צריך מקור}
אז אולי גם לא תאמין למה שהרב אלישיב זצוק"ל אמר בנ"ל... שהרי איפה כתוב החילוק בין התלמידים שלו לבין מי שאינם מהתלמידים שלו!?
(והסברתי את זה לעיל בטוב טעם ודעת שכיום וודאי שאין "חיוב" ללכת, כי א"כ כל יום היית צריך ללכת ללויה)
איפה ניתן לקרוא
אוצר החכמה.
 
איך הטוב טעם ודעת שלך סותר את המפורש בגמ' שמאן דמתני לית לי' שיעורא ורק תשב"ר השו"ע פטר משום שאפי' לבנין ביהמ"ק לא מבטלים וע"ז כ' בשו"ת שלמת חיים שאולי הנהיגו ע"פ גדולים בדור הקודם שגם הם יוצאים וכו'
ואם כן אם אתה חושש שלא ילמדו וילכו כל היום להלויה שתי תשובות בדבר:
א, מקוה שלא יהיה כל יום הלויה של ת"ח בסדר גודל
ב. באמת ע"פ הדין היבש חייבים אבל צריך לתרץ בצורה מבוססת הלכתית למה לא. ולא להמציא גדרים חדשים מהכרס
ועי' מגילה שכבוד התורה עדיף מת"ת. והחיד"א פי' פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה - כשהיה מחוייב לבטל ולא ביטל.

לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
 
איך הטוב טעם ודעת שלך סותר את המפורש בגמ' שמאן דמתני לית לי' שיעורא ורק תשב"ר השו"ע פטר משום שאפי' לבנין ביהמ"ק לא מבטלים וע"ז כ' בשו"ת שלמת חיים שאולי הנהיגו ע"פ גדולים בדור הקודם שגם הם יוצאים וכו'
ואם כן אם אתה חושש שלא ילמדו וילכו כל היום להלויה שתי תשובות בדבר:
א, מקוה שלא יהיה כל יום הלויה של ת"ח בסדר גודל
ב. באמת ע"פ הדין היבש חייבים אבל צריך לתרץ בצורה מבוססת הלכתית למה לא. ולא להמציא גדרים חדשים מהכרס
ועי' מגילה שכבוד התורה עדיף מת"ת. והחיד"א פי' פשפש ולא מצא יתחה בביטול תורה - כשהיה מחוייב לבטל ולא ביטל.

לגבי השו"ע החמישי - כאן נמצאת הטעות:
הלכות כמו הלוית ת"ח או כיבוד אב ואם וכו' שמפורשות בחלק יו"ד אסור לקטלג אותם בשו"ע החמישי
זה גורם ליתן תורת כ"א בידו בלי חיוב להיצמד למ"ש השולחן ערוך הראשון
עברת על הקבצים שהעליתי?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית