בני תורה הספרדים צריכים סידור חדש!

מזמור שיר ליום השבת בתפילת שבת לאחר עלינו לשבח, טעות מטופשת של בית תפילה שנכנסה לציבור בני התורה... (אומרים כבר פעם אחת בשחרית, מה העניין לומר שוב?).
 
מזמור שיר ליום השבת בתפילת שבת לאחר עלינו לשבח, טעות מטופשת של בית תפילה שנכנסה לציבור בני התורה... (אומרים כבר פעם אחת בשחרית, מה העניין לומר שוב?).
בהרבה סידורים כתוב לומר (או שיש נוהגים לומר)
אבל רק בבית תפילה מודפס כולו בסוף התפילה
איני יודע אם יש מקור לאומרו
יבואו היודעים ויאמרו

(מן הסתם גם בבית בפילה אין זה טעות אלא יש להם טעם כלשהוא, גם אם יאמרו אחרים שאיננו נכון)
 
בילדותי כל הסידורים הספרדיים היו בפורמט קטן יותר, ושל האשכנזים היו בפורמט גדול.
[היה זה בתקופה בה לא היו שולחנות בבתי כנסת, והסידור היה מוחזק ביד!
ומי שזוכר היה גם סידור קטן וקל יותר למנחה וערבית, שכיום שחלף הצורך בו כמעט ונכחד מן העולם]
 
בסידורים האשכנזים מצוי שמשנים את גודל הפונט בתפילה, חלק גדול, חלק קטן וחלק בינוני.
ברוב הסידורים הספרדים לעומת זאת גודל הפונט אחיד לאורך כל התפילה.

לטעמי האישי, יש נותן טעם בשינוי גודל הפונט, זה באופן כלשהו מונע מונוטוניות ומקל על העיניים.
אני אוהב את זה (ולא מספיק יודע להגדיר מדוע), ואם מישהו רוצה לחדש ולגוון - זה גם היבט.
טכני מעט, אבל בכל זאת.
 
לדעתי [העניייה]
הסידור הכי מוצלח זה הסידור הספרדי בהוצאת קורן בעריכת חנן בניהו
סידור מדהים שכולל הכל
אבל השכילו להביא את כל ההלכות בצורה מסודרת בסוף ולא לבלבל את התפילה
העימוד מדהים בשיטת קורן, פשוט נותן טעם חדש בתפילה כשרואים את חלוקת הקטעים

המון דברים מיוחדים בטעם זקנים
ממליץ ממש

זה ממש רמה מעל כל הסידורים המצויים בשוק

יש שם תפילה ליום העצמאות כך שזה לא בשבילך @עת שערי רצון

זה דוקא סידור מאוד מדוקדק ואני מאוד התחברתי, חוץ מהענין המסוים שהזכרת
אבל באופן כללי הסידור הנ''ל הוא מהטובים ביותר שיש
אך כאמור לא יכול להתאים לציבור בני תורה, מפני מה שכתבת ע''כ
 
אחד הדברים הלא ברורים בסידורים הספרדיים, הוא התוספות.

הלשם יחוד והכוונות, התפילות והסגולות.

חלק הורידו, חלק הוסיפו,

צריכה להיות מדיניות ברורה בנושא הזה.
אני אישית חושב כי סידור צריך להיות אך ורק עם עיקר הטקסט המוכרח ותו לא, ובלי שום הוספות (שאינן מוכרחות) כלל וכלל

כי בסוף כל סוף הרי ענינו של הסידור היא התפילה, והתפילה היא מה שבנוסח האמיתי של הסידור, ובלי כל מיני הוספות שאינן מוכרחות
 
השכילו להביא את כל ההלכות בצורה מסודרת בסוף ולא לבלבל את התפילה

אתה בטוח שזה לא מבלבל?
אם יש לך בעיה אתה צריך לפתוח ולדפדף.
בד"כ בני תורה פחות משתמשים בהלכות שבסידור, את הרוב הם יודעים, תחשוב על אנשים פשוטים שבכל פעם צריכים לדפדף כדי לדעת מה עושים עכשיו, ואז כתוב: אם נזכר תוך כדי דיבור יחזור...
 
מזמור שיר ליום השבת בתפילת שבת לאחר עלינו לשבח, טעות מטופשת של בית תפילה שנכנסה לציבור בני התורה... (אומרים כבר פעם אחת בשחרית, מה העניין לומר שוב?).
בהרבה סידורים כתוב לומר (או שיש נוהגים לומר)
אבל רק בבית תפילה מודפס כולו בסוף התפילה
איני יודע אם יש מקור לאומרו
יבואו היודעים ויאמרו

(מן הסתם גם בבית בפילה אין זה טעות אלא יש להם טעם כלשהוא, גם אם יאמרו אחרים שאיננו נכון)
עי' שו"ת ציץ אליעזר חי"ב סי' כח.
 
יש"כ.
מה שידוע לי שמקדם לא נהגו הספרדים לומר מזמור שיר ליום השבת נוסף על מה שבסדר התפילה, הצי"א מביא בשם ערוך השולחן שמנהג הספרדים לאומרו בשחרית, ואיני יודע מהי כוונת הערוך השולחן האם למה שבסדר התפילה, או לפעם נוספת שאמרו.
וכתב הציץ אליעזר שציינת כאן, שהכף החיים דייק מהאר"י שאין אומרים 'היום יום' בשבת.
והוסיף הצי"א לפי זה, להסביר את מנהג האשכנזים לומר מזמור שיר אחר מוסף, וז"ל:

נמצא שיש כאן סה"כ הסבר למנהג האשכנזים שאומרים מזמור שיר אחר מוסף, מכאן ועד לקבוע זאת בסידורי הספרדים - זה נשמע קלוש ורחוק מאד.

רק תראו כמה קל להכניס לספרדים שלנו מנהג (שאין לו שום אחיזה) שלא נהגו בו מדורות עברו, מה שאצל האשכנזים היו יוצאים עליו 'בחרב ובחנית'.

נחשו למשל ממתי החל המנהג להוסיף אחר עלינו לשבח 'ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל וכו', ועל פי מי הוסיפוהו?
 
וזה אחד ההצלחות של בית תפילה שלא נפל בבורות הללו.
בבית תפילה השמיטו י''ג מידות ביו''ט
וזה עוד אחד החסרונות
כי במציאות ברוב הקהילות אומרים יג מידות ביו''ט ולא חוששים לר' יעקב הלל בזה
 
יש"כ.
מה שידוע לי שמקדם לא נהגו הספרדים לומר מזמור שיר ליום השבת נוסף על מה שבסדר התפילה, הצי"א מביא בשם ערוך השולחן שמנהג הספרדים לאומרו בשחרית, ואיני יודע מהי כוונת הערוך השולחן האם למה שבסדר התפילה, או לפעם נוספת שאמרו.
וכתב הציץ אליעזר שציינת כאן, שהכף החיים דייק מהאר"י שאין אומרים 'היום יום' בשבת.
והוסיף הצי"א לפי זה, להסביר את מנהג האשכנזים לומר מזמור שיר אחר מוסף, וז"ל:


נמצא שיש כאן סה"כ הסבר למנהג האשכנזים שאומרים מזמור שיר אחר מוסף, מכאן ועד לקבוע זאת בסידורי הספרדים - זה נשמע קלוש ורחוק מאד.

רק תראו כמה קל להכניס לספרדים שלנו מנהג (שאין לו שום אחיזה) שלא נהגו בו מדורות עברו, מה שאצל האשכנזים היו יוצאים עליו 'בחרב ובחנית'.

נחשו למשל ממתי החל המנהג להוסיף אחר עלינו לשבח 'ובתורתך כתוב לאמר שמע ישראל וכו', ועל פי מי הוסיפוהו?
במחזור כוונת הלב מוסיף מזמור 'שמחתי באומרים לי' במוסף של יו''ט במקום 'מזמור שיר ליום השבת'
אגב, פעם שמעתי שהענין של מזמור שיר ליום השבת אחרי עלינו לשבח, כדי להשלים אחריו קדיש 'יהא שלמא' שנחסר משאר תפילות החול (כי בשבת אין שש"י) וצ''ע אם זה נכון ואם יש לזה מקור
 
שני דברים:
בסוף תפילת שחרית מופיע נוסח האני מאמין המקוצר של הבן איש חי, אני חושב שזה נוסח מקוצר מידי, לא מוכר ולא שימושי, וראוי למחברי הסידורים הספרדים למחול על כבודם ולכתוב את הוסח האשכנזי שכבר התקבל בכל בית ישראל, והוא ברור בהרבה ומוכר הרבה יותר.
מה אני יענה לילד שלי שישאל אפה כתוב "ואע"פ שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא"...

אני מבין את הצורך החשוב מאין כמוהו בגאוות יחידה, אבל לפעמים זה יוצא די מטופש... אני בטוח שהבן איש חי לא הכיר את הנוסח ההוא ולכן סידר נוסח מקוצר משלו, ואני מקווה שכל חוקרי ורבני הפורום יגיבו בעניין הזה...


ודבר שני וחשוב מאין כמוהו: המחיר! הפופולריות העצומה של למען שמו באהבה וחבריהם נובעת בראש ובראשונה מהמחיר המאוד מאוד נמוך שלהם, אם מישהו רצה להתעשר מזה ולמכור סידור בחמישים שקל - חבל על כל המאמץ, המצב היום שיש המון גבאים שרוצים להביא נניח בית תפילה או תפילת רפאל אבל מעדיפים להביא עשרה סידורים שהם 'בסדר' על פני סידור אחד 'מצוין', ואני חייב לומר שאני די מבין אותם.
וצבא צועד על קיבתו וגבאים על כיסיהם.
 
בס"ד
כפי הידוע לי בקרוב ממש הולך להופיע סידור חדש ומפואר מבית מכון אבוקה, בשיתוף עם איגוד עמלי התורה. ובהתייעצות צמודה עם גדולי חכמי התורה דילן שליט"א.
חשבו בו על כל הפרטים הן בהתאמה מדוייקת לבני התורה, והן מבחינת ההלכות, הוצבו השיטות באופן המכבד את הדעות המקובלות.
כמו כן אחת ממטרות ההוצאה להוזיל את העלויות לבתי המדרש, וחלק מהעלויות יסובסדו.
 
ברצוני להוציא סידור חדש לבני התורה שליט"א.
וכפי שהגיבו שם שם באשכול זה אומר בכה וזה אומר בכה, ובכו בכה להולך וכו'...
ובודאי שאי אפשר לרצות את כולם
אך בודאי שאפשר ליצור כאן מצב חדש שירצה את רוב בני התורה עכ"פ.
ובודאי שנעשה זאת בעיצה אחת עם רבותינו ראשי הישיבות ומרנן מעתיקי השמועה שליט"א
אך קודם שאגיע אליהם, אשמח לשמוע מהציבור שליט"א מה לדעתכם כדאי שיהיה בסידור, שלא היה עד היום, וכן מה שכן נמצא אם יש מה לשפר.
כפי שכתבתי בהודעתי שם שאני עצמי כבר הרבה שנים משתמש בסידורו של הגאון רבי יעקב משה הלל שליט"א, ונהנה מאד.

כל אחד כותב 'אי בדידי תליא'...
ואני לא אכתוב כך.

אני חושב שאם אתה רוצה לעשות סידור שיתאים לכולם,
צריך פשוט לקחת בחשבון את כולם,
ולהזכיר את כולם.

בוודאי ובוודאי את הדעות המרכזיות שיש להן קהל יעד משמעותי.

הן אמת שכדאי לאמץ איזה עקרון מנחה לגבי גוף הנוסח,
אבל כן להביא במוסגר את הנוסח האחר
או בהערות שוליים,
ולציין למתפלל מי אומר מה ומי גורס מה.

כך גם לגבי הלכות.
פשוט להביא את כולם.
בא"ח, כה"ח, הגרע"י, הגרב"ץ, מנהגי עדות גדולות, הגר"מ מאזוז, ועוד.

אני חושב שהנקודה העיקרית היא -
שגם אם ההכרח הוא לבחור איזה קו,
אבל מי ששייך לבית מדרש אחר,
לא ירגיש שהסידור הזה מהנדס לו תודעה
או מעלים ממנו מידע של רבותיו שהוא הולך לאורם.

האמת שכונת הלב עושה את זה די יפה,
אבל עדיין לא מושלם.
אפשר לראות בסידור שלו לתשעה באב,
שזה אולי אחד הימים עם הכי הרבה חילוקי דינים ומנהגים,
והוא פשוט מביא את כולם.

הייתי משווה את זה למשנה ברורה עם הערות פוסקי ספרד,
כדוגמת 'מאורות המזרח',
שמביא הכל,
בלי פוליטיקה קטנה,
בלי מסווה של השקופה וצדקנות,
פשוט מביא לעיני הלומד והקורא מקסימום אינפורמציה.

זו לדעתי המסגרת הראויה.
שהמתפלל יווכח שלא משנה מאיזה בית מדרש הוא בא,
התפילה בסידור הזה תענה על כל הצרכים שלו,
הוא ימצא בו כל מה שהוא צריך,
והוא עוד יכול להחכים מעוד ועוד דינים והנהגות.
בלי צנזורה,
בלי נסיון להכריע בין ארזי הלבנון,
בלי להתערב,
פשוט להגיש, והבוחר יבחר.


יהי ה' בעזרך.
 
אני חושב שלא מאוד מסובך להוציא מספר מהדורות של אותו סידור, גם אם במהדורה המורחבת והמרכזי יש את כל הדעות - יכולים להביא את דעתו של רב אחד בלבד, להולכים לאורו, ולכתוב זאת באופן ברור על הכריכה.
בעצם, זה נאיבי בצורה מוגזמת, אין מצב.
 
כמה מחלוקות יכולות להיות ב'סידור' ?
הרי ההלכות שבסידור אף אחד לא קורא
וכל מיני גרסאות שונות כמו זדים/מינים, קוינו/צפינו וכדו', יש כבר בסידורים רבים כל מיני סוגריים עגולות ומרובעות
אחד הדברים המיוחדים שיש בסידור בית תפילה, שכמעט ואין שם סוגריים וכל מיני גירסאות שונות, אולי 1 או 2, תו לא, בכל הסידור.
 
אתה בטוח שזה לא מבלבל?
אם יש לך בעיה אתה צריך לפתוח ולדפדף.
בד"כ בני תורה פחות משתמשים בהלכות שבסידור, את הרוב הם יודעים, תחשוב על אנשים פשוטים שבכל פעם צריכים לדפדף כדי לדעת מה עושים עכשיו, ואז כתוב: אם נזכר תוך כדי דיבור יחזור...
אני לא מדבר לאנשים פשוטים

בדרך אגב בסידור זה הוא מביא כל קטע בתפילה את מקורו הקדום וזה מאוד משמעותי ומעשיר
 
זה דוקא סידור מאוד מדוקדק ואני מאוד התחברתי, חוץ מהענין המסוים שהזכרת
אבל באופן כללי הסידור הנ''ל הוא מהטובים ביותר שיש
אך כאמור לא יכול להתאים לציבור בני תורה, מפני מה שכתבת ע''כ
כואב לי שציבור בני התורה כ''כ מקובע ומרובע שלא יכולים להחזיק סידור שמביא דעה אחרת

זה לא איזה ספר כפירה
כולה כמה הלכות שנמצאים במחלוקת
 
כל אחד כותב 'אי בדידי תליא'...
ואני לא אכתוב כך.


אני חושב שאם אתה רוצה לעשות סידור שיתאים לכולם,
צריך פשוט לקחת בחשבון את כולם,
ולהזכיר את כולם.

בוודאי ובוודאי את הדעות המרכזיות שיש להן קהל יעד משמעותי.

הן אמת שכדאי לאמץ איזה עקרון מנחה לגבי גוף הנוסח,
אבל כן להביא במוסגר את הנוסח האחר
או בהערות שוליים,
ולציין למתפלל מי אומר מה ומי גורס מה.

כך גם לגבי הלכות.
פשוט להביא את כולם.
בא"ח, כה"ח, הגרע"י, הגרב"ץ, מנהגי עדות גדולות, הגר"מ מאזוז, ועוד.

אני חושב שהנקודה העיקרית היא -
שגם אם ההכרח הוא לבחור איזה קו,
אבל מי ששייך לבית מדרש אחר,
לא ירגיש שהסידור הזה מהנדס לו תודעה
או מעלים ממנו מידע של רבותיו שהוא הולך לאורם.

האמת שכונת הלב עושה את זה די יפה,
אבל עדיין לא מושלם.
אפשר לראות בסידור שלו לתשעה באב,
שזה אולי אחד הימים עם הכי הרבה חילוקי דינים ומנהגים,
והוא פשוט מביא את כולם.

הייתי משווה את זה למשנה ברורה עם הערות פוסקי ספרד,
כדוגמת 'מאורות המזרח',
שמביא הכל,
בלי פוליטיקה קטנה,
בלי מסווה של השקופה וצדקנות,
פשוט מביא לעיני הלומד והקורא מקסימום אינפורמציה.

זו לדעתי המסגרת הראויה.
שהמתפלל יווכח שלא משנה מאיזה בית מדרש הוא בא,
התפילה בסידור הזה תענה על כל הצרכים שלו,
הוא ימצא בו כל מה שהוא צריך,
והוא עוד יכול להחכים מעוד ועוד דינים והנהגות.
בלי צנזורה,
בלי נסיון להכריע בין ארזי הלבנון,
בלי להתערב,
פשוט להגיש, והבוחר יבחר.


יהי ה' בעזרך.
אם הבנתי נכון מההודעות האחרות בפורום, תלמידי הגרע"י לא יקבלו סידור שכתוב אפי' בסוגריים דעה אחרת.
אם כן, בשבילם בכל אופן זה לא יהיה סידור מתאים.
ואם גם ככה זה לא סידור בשבילם, אז למה בכלל להביא את דעתם?
(אא"כ יש כאלו שכן מוכנים, ואז אה"נ).
 
ראשי תחתית