ברכה לנשים על מצוות עשה שהזמן גרמא

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור תורה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
מה הקשר?
מה משנה ידיעת קריאה וכתיבה להלכה?
ודאי שזה משנה, שא"א שהם ייסדו מנהגים, כאשר ברכת המזון הם לא בירכו, ועל נטילת לולב הם בירכו.
וכ"ז נבע מחוסר ידיעה של קריאה וכתיבה, וראה מ"ש הבא"ח שאביהן והבעל עתידין ליתן את הדין ע"ז שלא מלמדין את הנשים לברך.
אז עליהם יש לסמוך, ולומר שהוא נחשב מנהג, שאנו צריכים לילך אחריו, ולא אחר גדולי הפוסקים שאנו הולכים ע"פ הליכותיהם, הרמב"ם והשו"ע.
 
ודאי שזה משנה, שא"א שהם ייסדו מנהגים, כאשר ברכת המזון הם לא בירכו, ועל נטילת לולב הם בירכו.
וכ"ז נבע מחוסר ידיעה של קריאה וכתיבה, וראה מ"ש הבא"ח שאביהן והבעל עתידין ליתן את הדין ע"ז שלא מלמדין את הנשים לברך.
אז עליהם יש לסמוך, ולומר שהוא נחשב מנהג, שאנו צריכים לילך אחריו, ולא אחר גדולי הפוסקים שאנו הולכים ע"פ הליכותיהם, הרמב"ם והשו"ע.
אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...
 
מהר"ם בן חביב ור' יעקב אלגאזי כתבו שאף לר"ת אין להורות לברך וכנ"ל.
עיין בהודעות שלי לעיל שאינו נכון כלל!
אז למה נראה לך יש את השו"ע??
על הלכות שאין בהם מנהג כמו רוב השו"ע.
הוא בא להורות את ההלכה הברורה ולאחד את כל המנהגים שנהגו בחו"ל. ורק מנהג שנהגו אותו באר"י לא בא לבטלו.
המצאה שאין לה כל יסוד ואפילו משל לא היתה.
ושאנחנו רואים בבירור שמרן החיד"א כתב לברך ע"פ דברי ר"י ממרויש והרבה אחרונים תמהו עליו וכתבו לדחות דבריו ולא מצינו מקור למנהג ברור בנושא וודאי שננהג כמו שפסק מרן בשו"ע!
נער יספרם. רוב המוחלט של האחרונים המשיכו לנהוג ולנהיג כדברי החיד"א.
מצינו מקור ברור מאוד וכמו שהתבאר במאמר הנ"ל.
 
אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...
קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??
 
קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??
ואוו
אם מנהג נשי מרוקו היה היחיד נו מילא, אך לא זה המקור.
 
קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??
מחילה. אבל לא הבנתי מה אתה רוצה?
למעשה נשות רוב מוחלט של הרבנים!!! בדורות עברו בירכו, כי בעליהם הרבנים אמרו להם שיברכו ולא מיחו בעדם
גם אם לא ידעו לברך ברכהמ"ז או להתפלל, למעשה אמרו להם לברך על מצוות עשה שהז"ג
אז יוצא שכל הפוסקים האלו סברו שאפשר לברך, תהיה הסיבה אשר תהיה
 
קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??
ומשום מה הבא"ח לא הצדיק את מה שלא מברכות ברכת המזון...
 
אז יוצא שכל הפוסקים האלו סברו שאפשר לברך, תהיה הסיבה אשר תהיה
למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.

ומשום מה הבא"ח לא הצדיק את מה שלא מברכות ברכת המזון...

כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.
 
למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.
אתה לא מתייחס למה שהעליתי שהתבאר שדברי היב"א במחכ"ת אינם מדוייקים בזה.
 
למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.
מתי כבר תבינו שמרן השולחן ערוך גדול הפוסקים האחרונים.
מוסכם על כולם.
אבל מתן תורה לא קרה לפני חמש מאות שנה.
ואם יש מנהג על פי ארבעים ראשונים.
זה לא מנהג טעות
גם לדעת הבית יוסף!!!!

התורה לא ניתנה אז.
לא נחתמה אז.
אלא רק סודרה וקובצה והתבררה, ובכל מקום שאין מנהג ברור ע''פ ראשונים וקדמונים,
אנו הולכים אחר השו''ע.
אבל לאן הדברים הגיעו עם התזה המוזרה הזו
לקחת את כל גדולינו ומאורינו
מנהגינו הותיקים למנהגים חדשים של קצת נשים ועמי ארצות
ויאלה.
זה טעות גמורה הגישה הזו
כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.
אכן הפוסקים ידעו מתי להצדיק ומתי לא. וא''צ לשנות מנהג שקויים ברוב גדולי הפוסקים שגם ידעו גמרא ושו''ע על אתר. כמו כל בר בי רב דחד יומא. מה נשתנה? מה חודש? שישנו?
 
כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.
והבא"ח שהיה קצת לפני הגרע"י החליט להשאיר להם את המנהג.
 
והבא"ח שהיה קצת לפני הגרע"י החליט להשאיר להם את המנהג.
אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...
כתבתי כבר למעלה, אין על מה לצחוק.
 
אני גם מסכים להנחה הנ"ל כמש"כ, ורק חשבתי שהרב @כהן צוחק באומרו את הנ"ל.
אבל למעשה זה מש"כ הילקו"י להדיא
1746531123673.png

כלומר: הוא תולה אם השתרשות המנהג שראו כן אצל העולות מאשכנז, והרי ברור ללא ספק שזה מנהג שקיים לפחות 250-300 שנה, ואז לא היו אשכנזיות באר"י כלל, וק"ו לא בארצות המזרח, אז איך ייתכן לדחות את המנהג בטענה כזו?
 
למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.
מסכים שזה מש"כ היבי"א, אבל למעשה רוב הפוסקים הקדומים חלקו על מסקנתו, וסברו שכן ניתן לתת להם להמשיך במנהגם ולברך.
ואלו ואלו וכו'.
 
אני רוצה לסכם את הנדון.
שלושת עמודי ההוראה לבני ספרד, הלה המה, החיד"א, הגר"ח פאלאג'י והבא"ח, מסכימים לברך.
והמבין מבין, כי הרבה יש להבין.
 
קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.
בטח שקשה לדון כשממציאים המצאות, חולמים חלומות, ומדמיינים דמיונות ללא שום מקורות.
ממציאים שהמנהג בא מנשים אשכנזיות
ממציאים שהמנהג בא מעמי ארצות שאינם יודעות קרוא וכתוב
ממציאים גאונים אשכנזיים וחבדניקים בעיראק במזרח בבלקן ובצפון אפריקה...

כל קושיה מולידה המצאה/השערה/מחקר/כלל חדש...

מי יכול לדון בכזה מצב???
 
המצאה שאין לה כל יסוד ואפילו משל לא היתה.
זה פשוט לכל בר דעת, והראיה הגדולה היא מאמירת "יראו עינינו" שזה מנהג שנתבסס ע"י הגאונים וכן היה מנהג כול הקהילות כמעט בחו"ל, אולם בגלל שמרן השו"ע כתב לא לאומרו מחמת הפסק וכן באר"י לא נהגו לאומרו לכן מנהג הספרדים והאשכנזים לא לאומרו.
וע"ע בכל הנ"ל בה"ב חי"ב עמ' קעד.
 
זה פשוט לכל בר דעת, והראיה הגדולה היא מאמירת "יראו עינינו" שזה מנהג שנתבסס ע"י הגאונים וכן היה מנהג כול הקהילות כמעט בחו"ל, אולם בגלל שמרן השו"ע כתב לא לאומרו מחמת הפסק וכן באר"י לא נהגו לאומרו לכן מנהג הספרדים והאשכנזים לא לאומרו.
וע"ע בכל הנ"ל בה"ב חי"ב עמ' קעד.
לא קשור כלל וכלל.
יראו עינינו וכן ברכת ההלל בר"ח הם דוגמאות למנהגים שאנו יודעים 'בפועל' שבא"י לא נהגו, והדברים מתועדים וידועים בסידורים ובספרי המנהגים, בניגוד לשאר העולם שכן נהגו. בזה אמרינן שכיון שאנו בא"י וכאן לא נהגו מקדמת דנא - אנו עושים כמנהג א"י.

אין הדבר קשור להלכות שלא ידוע מנהג א"י, שבזה אנו עושים כמנהג 'ספרד' ומנהג 'ארצות המזרח' בכל מקום, וכפי שתראה 'בכל' ההלכות, שכמעט ואין לנו מנהג א"י לפני מרן השו"ע.
 
לא קשור כלל וכלל.
יראו עינינו וכן ברכת ההלל בר"ח הם דוגמאות למנהגים שאנו יודעים 'בפועל' שבא"י לא נהגו, והדברים מתועדים וידועים בסידורים ובספרי המנהגים, בניגוד לשאר העולם שכן נהגו. בזה אמרינן שכיון שאנו בא"י וכאן לא נהגו מקדמת דנא - אנו עושים כמנהג א"י.
קודם כל אני שמח שאתה לאט לאט משנה את דעתך שאתה רואה להדיא שמנהג אר"י יותר חשוב מכל המקומות אפי' שבכל העולם נהגו לומר "יראו עינינו".
ולמה? מה ההבדל בין אר"י לחו"ל? כי אר"י זה "אתרא דמרן" ולכן הולכים אחר המנהגים פה ולא מנהגים שנתבססו בחו"ל.

- וא"כ אחרי שאנחנו רואים רבים מהאחרונים שמערערים על המנהג שנהגו לברך על הלולב שזה מנהג בטעות, והראיה הגדולה שזה מנהג בטעות כי אם כל ההסתמכות זה על הראשונים דלעיל אז למה שום אשה לא מברכת ברכת "לישב בסוכה" ומאי שנא מלולב???
אלא שפשוט שאע"פ שהמנהג של מקצת הנשים היה לברך על הלולב ויש לו סמך מ"מ זה מנהג בטעות שלא הונהג ע"פ הראשונים דלעיל אלא מעצמם.

ושוב, חבל להכנס בכח לספיקות של איסורי דאורייתא בדבר כזה שהמנהג לא פשוט.
וברוך ה', אשרינו שרוב ככל הנשים הספרדיות לא מעלות על דעתם לברך על הלולב וכפסק מרן זצוק"ל.
 
קודם כל אני שמח שאתה לאט לאט משנה את דעתך שאתה רואה להדיא שמנהג אר"י יותר חשוב מכל המקומות אפי' שבכל העולם נהגו לומר "יראו עינינו".
ולמה? מה ההבדל בין אר"י לחו"ל? כי אר"י זה "אתרא דמרן" ולכן הולכים אחר המנהגים פה ולא מנהגים שנתבססו בחו"ל.
לא משנה ולא בטיך. פשוט צריך להבין.
אנו לא אומרים יראו עינינו, לא כי כך דעת מרן, אלא כי כך נהגו בא"י. מאותה הסיבה שלא מברכים על ההלל. המנהג כאן הוא קדום מאוד לפני מרן, והוא ברור מאוד.
וא"כ אחרי שאנחנו רואים רבים מהאחרונים שמערערים על המנהג שנהגו לברך על הלולב שזה מנהג בטעות, והראיה הגדולה שזה מנהג בטעות כי אם כל ההסתמכות זה על הראשונים דלעיל אז למה שום אשה לא מברכת ברכת "לישב בסוכה" ומאי שנא מלולב???
אלא שפשוט שאע"פ שהמנהג של מקצת הנשים היה לברך על הלולב ויש לו סמך מ"מ זה מנהג בטעות שלא הונהג ע"פ הראשונים דלעיל אלא מעצמם.
קודם כל - האחרונים עצמם כתבו חלקם שמה שנהגו נהגו ומה שלא - לא.
שנית, יש כאלו שהורו לברך בכל המצוות כולל סוכה.
איך אתה מגיע למסקנות כאלו נמהרות וחפוזות. מביאים לך מקורות ברורים מלפני כ1000 שנה בכל העדות.
להתעלם מהכל ולקחת איזה פוסקים אחרונים שנער יספרם ולעשות מהם 'הכל', ולהפוך הקערה על פיה - לא נתפס.
ושוב, חבל להכנס בכח לספיקות של איסורי דאורייתא בדבר כזה שהמנהג לא פשוט.
שוב, הופך הדברים וכן לא יעשה.
וברוך ה', אשרינו שרוב ככל הנשים הספרדיות לא מעלות על דעתם לברך על הלולב וכפסק מרן זצוק"ל.
כאן אתה כבר מדבר כמו 'אוהד קבוצת כדורגל' להבדיל, ששמח שהקבוצה שלו ניצחה, למרות שאין לו בזה שום ענין.
אם ההלכה והמנהג זה לא כמו הרב עובדיה - אז זה לא 'אשרינו'. ידוע שכל ברכה משפיעה שפע למעלה ולמטה. מי יודע כמה שפע נמנע מזה שנשים רבות הפסיקו לברך על מ"ע שהז"ג.
לכן אם בעל נפש אתה - תלמד סוגיא זו בלי התלהמות ובלי נגיעות אישיות קדומות.
כל מודה על האמת מבין שהדברים שכתב והציג הרב עובדיה בסוגיא זו - אחהמ"ר אינם נכונים עובדתית.
'אשרי' המדבר על אוזן שומעת.
 
קודם כל - האחרונים עצמם כתבו חלקם שמה שנהגו נהגו ומה שלא - לא.
שנית, יש כאלו שהורו לברך בכל המצוות כולל סוכה.
איך אתה מגיע למסקנות כאלו נמהרות וחפוזות. מביאים לך מקורות ברורים מלפני כ1000 שנה בכל העדות.
להתעלם מהכל ולקחת איזה פוסקים אחרונים שנער יספרם ולעשות מהם 'הכל', ולהפוך הקערה על פיה - לא נתפס.
זה בדיוק השאלה.
אם המנהג כפי שאתה טוען נתבסס ע"פ הראשונים אז למה רק לגבי לולב המנהג נתפשט כך ולא לגבי סוכה??
אלא פשוט שהמנהג לא נתבסס ע"פ הראשונים אלא זה "מנהג הנשים" (אני לא בא לומר שאין סמך ומקור כלל, כי באמת להרבה ראשונים כן אפשר לברך. אני אומר רק שהמנהג הזה לא בא בגלל הראשונים אלא בגלל כמה נשים שנהגו כך וכמו שמשמע מלשון רוב הפוסקים שכתבו שאין למחות בידן)
שוב, הופך הדברים וכן לא יעשה.
אני לא הופך ולא כלל, אני טוען שוודאי המנהג הזה לא מנהג "חלק" כמו המנהג של "יראו עינינו". וכיון שיש עליו עקולי ופשורי וודאי שעדיף לא להכנס לספיקות של איסורי דאורייתא בגלל זה.
כאן אתה כבר מדבר כמו 'אוהד קבוצת כדורגל' להבדיל, ששמח שהקבוצה שלו ניצחה, למרות שאין לו בזה שום ענין.
אין לי ענין!?
- נראה לך שאכפת לי אם אני "צודק"?
אני ב"ה שמח שרוב ככל הנשים לא נכנסים לספק איסור דאורייתא, וודאי שיש לי ענין שכמה שפחות נשים יכנסו לספק הזה.
(ואדרבה לענ"ד נראה גם אם אתה חושב שאתה צודק, חבל לעורר את הנושא בציבור אחרי שרוב ככל הנשים לא מברכות)
אם ההלכה והמנהג זה לא כמו הרב עובדיה - אז זה לא 'אשרינו'. ידוע שכל ברכה משפיעה שפע למעלה ולמטה. מי יודע כמה שפע נמנע מזה שנשים רבות הפסיקו לברך על מ"ע שהז"ג.
לכן אם בעל נפש אתה - תלמד סוגיא זו בלי התלהמות ובלי נגיעות אישיות קדומות.
כל מודה על האמת מבין שהדברים שכתב והציג הרב עובדיה בסוגיא זו - אחהמ"ר אינם נכונים עובדתית.
'אשרי' המדבר על אוזן שומעת.
קודם כל תדע שאין לי שום נגיעות אישיות.
אני לא "תלמיד של הרב עובדיה זצוק"ל", אני "תלמיד של האמת" והאמת ע"פ רוב נמצאת אצל מרן זצוק"ל ולא סתם רוב ככל בני ספרד קיבלו את הוראותיו. (וגם לי יצא לי הלכה אחת או שתים לא כמו מרן זצוק"ל...)
- וגם בסוגיא דידן לא עברתי רק על דברי מרן זצוק"ל ושלום שלום... עברתי גם על החולקים וגם על הקובץ הנ"ל ובמחילה מכת"ר אבל אין לי שום סיבה לשנות את דעתי וב"ה בגלל זה אני שמח שרוב ככל הנשים לא מברכות על הלולב.
 
מה טוב חלקנו שזכינו להתקרב לרבינו...
אתה מזכיר לי חסידים מסויימים המחלקים את אותיות רבם לחמש
וכך גם כאן
מ
מר
מרן...
תבחר איזה מרן שאתה רוצה ותמשיך
 
אם המנהג כפי שאתה טוען נתבסס ע"פ הראשונים אז למה רק לגבי לולב המנהג נתפשט כך ולא לגבי סוכה??
חכמי אשכנז האחרונים [שגם אצלם לא נהגו לברך על סוכה, למרות שהם בודאי נהגו מקדמת דנא לברך על שאר המצוות] כתבו שהטעם הוא משום שבד"כ האשה לא יכולה להקפיד לאכול בסוכה כל הזמן מחמת הטרדות וכו', וכ"ש שלא לישון, ולכן לא בירכו, משום שאינם מקיימות מצוה זו בצורה תקינה ומסודרת [למרות שבכל פעם שרוצה לאכול יכולה לברך].
ני אומר רק שהמנהג הזה לא בא בגלל הראשונים אלא בגלל כמה נשים שנהגו כך וכמו שמשמע מלשון רוב הפוסקים שכתבו שאין למחות בידן)
כלומר הראשונים נתנו גושפנקא למנהג זה.
אני ב"ה שמח שרוב ככל הנשים לא נכנסים לספק איסור דאורייתא, וודאי שיש לי ענין שכמה שפחות נשים יכנסו לספק הזה
יש הרבה הרבה הרבה יותר ספק ובעיה לברך על נר יו"ט ונר יוה"כ לנשים מאשר מ"ע שהז"ג... אז קדימה..
(ואדרבה לענ"ד נראה גם אם אתה חושב שאתה צודק, חבל לעורר את הנושא בציבור אחרי שרוב ככל הנשים לא מברכות)
המברכת תישא ברכה מאת ה', ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם.
עברתי גם על החולקים וגם על הקובץ הנ"ל ובמחילה מכת"ר אבל אין לי שום סיבה לשנות את דעתי
לא כתבת שום תשובה מניחה את הדעת, למה להחזיק בדעת הרב עובדיה למרות שהתברר בירור גמור שהתמונה שהציג בסוגיא זו - אינה מדוייקת.
 
ולמה? מה ההבדל בין אר"י לחו"ל? כי אר"י זה "אתרא דמרן" ולכן הולכים אחר המנהגים פה ולא מנהגים שנתבססו בחו"ל.
מרן הב''י בכלל לא ביטל אמירת יראו עינינו
שו"ע אורח חיים - סימן רלו,ב - אין לספר בין גאולה דערבית לתפלה, ואף הנוהגין לומר י"ח פסוקים ויראו עינינו, אין להפסיק בין יראו עינינו לתפלה; ומיהו מה שמכריז ש"צ ראש חדש בין קדיש לתפלת ערבית לא הוי הפסק, כיון שהוא צורך התפלה;

הא קמן שמותר לומר יראו עינינו ואין בזה הפסק. רק לספר אסור. ואפילו הכרזת חזן אינה הפסק. רק לא להפסיק בין יראו עינינו לתפילה. אבל לא מעבר לכך. לא ביטל יראו עינינו.
לכן מה שלא אומרים יראו עינינו איננו קשרן למרן הב''י.
 
נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??
הביאו לך גדולי הפוסקים דור אחר דור, ואתה אומר נשים? תהיה רציני.
מחילה ג' עמודי הוראה הם הרמב''ם רי''ף ורא''ש.
היכן המצאת את הכלל הזה. פרט הסבר.
מדוע...
אין הכוונה כהרי"ף וכו' וזה לשון מושאל לשלושת הפוסקים הכי משפיעים שנתקבלו הוראותיהם
וכ' ספרי קיצורים להמון, והיו פוסקים שחשבו על כללות הציבור, וקוב"ה סייע בידם. והבן
 
ראשי תחתית