ברכה לנשים על מצוות עשה שהזמן גרמא

[ידידיה]

חשבתי שאתה צוחק בהודעה הזאת...
אני גם מסכים להנחה הנ"ל כמש"כ, ורק חשבתי שהרב @כהן צוחק באומרו את הנ"ל.

כתבתי כבר למעלה, אין על מה לצחוק.

מה יש לצחוק???
יש על זה מחקר!!!

 

[מתוק מדבש]

כתבתי כבר למעלה, אין על מה לצחוק.

צודק.
לבכות על שריפת התורה.

 

[אור תורה]

מה הקשר?
מה משנה ידיעת קריאה וכתיבה להלכה?

ודאי שזה משנה, שא"א שהם ייסדו מנהגים, כאשר ברכת המזון הם לא בירכו, ועל נטילת לולב הם בירכו.
וכ"ז נבע מחוסר ידיעה של קריאה וכתיבה, וראה מ"ש הבא"ח שאביהן והבעל עתידין ליתן את הדין ע"ז שלא מלמדין את הנשים לברך.
אז עליהם יש לסמוך, ולומר שהוא נחשב מנהג, שאנו צריכים לילך אחריו, ולא אחר גדולי הפוסקים שאנו הולכים ע"פ הליכותיהם, הרמב"ם והשו"ע.

 

[ידידיה]

ודאי שזה משנה, שא"א שהם ייסדו מנהגים, כאשר ברכת המזון הם לא בירכו, ועל נטילת לולב הם בירכו.
וכ"ז נבע מחוסר ידיעה של קריאה וכתיבה, וראה מ"ש הבא"ח שאביהן והבעל עתידין ליתן את הדין ע"ז שלא מלמדין את הנשים לברך.
אז עליהם יש לסמוך, ולומר שהוא נחשב מנהג, שאנו צריכים לילך אחריו, ולא אחר גדולי הפוסקים שאנו הולכים ע"פ הליכותיהם, הרמב"ם והשו"ע.

אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...

 

[כהן]

מהר"ם בן חביב ור' יעקב אלגאזי כתבו שאף לר"ת אין להורות לברך וכנ"ל.

עיין בהודעות שלי לעיל שאינו נכון כלל!

אז למה נראה לך יש את השו"ע??

על הלכות שאין בהם מנהג כמו רוב השו"ע.

הוא בא להורות את ההלכה הברורה ולאחד את כל המנהגים שנהגו בחו"ל. ורק מנהג שנהגו אותו באר"י לא בא לבטלו.

המצאה שאין לה כל יסוד ואפילו משל לא היתה.

ושאנחנו רואים בבירור שמרן החיד"א כתב לברך ע"פ דברי ר"י ממרויש והרבה אחרונים תמהו עליו וכתבו לדחות דבריו ולא מצינו מקור למנהג ברור בנושא וודאי שננהג כמו שפסק מרן בשו"ע!

נער יספרם. רוב המוחלט של האחרונים המשיכו לנהוג ולנהיג כדברי החיד"א.
מצינו מקור ברור מאוד וכמו שהתבאר במאמר הנ"ל.

 

[אור תורה]

אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...

קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??

 

[כהנא דמסייע]

קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??

ואוו
אם מנהג נשי מרוקו היה היחיד נו מילא, אך לא זה המקור.

 

[אבני הכותל]

קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??

מחילה. אבל לא הבנתי מה אתה רוצה?
למעשה נשות רוב מוחלט של הרבנים!!! בדורות עברו בירכו, כי בעליהם הרבנים אמרו להם שיברכו ולא מיחו בעדם
גם אם לא ידעו לברך ברכהמ"ז או להתפלל, למעשה אמרו להם לברך על מצוות עשה שהז"ג
אז יוצא שכל הפוסקים האלו סברו שאפשר לברך, תהיה הסיבה אשר תהיה

 

[דברי מלך]

קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

ולגופו של ענין. הגר"ש משאש בשו"ת שמש ומגן ח"ב סימן עב בתשו' להגרי"ח סופר שליט"א אם נשים מברכות על מצות עשה שהז"ג ושם כתב ז"ל הנה לפי ידעתי בימי חורפי בעיר מולדתי מקנאס יע"א עיר של חכמים ושל סופרים לא היתה אשה אחת שיודעת ללמוד או להתפלל או לברך וזה בא להם ממה שנישאו כשהן קטנות בנות עשר או פחות ונכנסים תחת עול הבעל והחמות ותיכף יולדות הרבה ואין להם אפשרות ללמוד רק ראיתי שבכל יום הולכות לפני המזוזה ושפתותיהן רוחשות תפלה בלחש על משפחתם ואולי היו יודעות פסוק שמע ישראל וגם בבתי כנסיות לא היתה עזרת נשים וכו' ע"ש.

וראה עוד בבן איש חי (ש"א פר חקת אות יא) שכתב נשים חייבות בבהמ"ז, והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידין הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין.

נו, אז לבוא ולהביא ראיה ממנהגי נשים אלו, ולהחשיב זאת כמנהג, ומנהג ישראל תורה הוא??

ומשום מה הבא"ח לא הצדיק את מה שלא מברכות ברכת המזון...

 

[אור תורה]

אז יוצא שכל הפוסקים האלו סברו שאפשר לברך, תהיה הסיבה אשר תהיה

למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.

ומשום מה הבא"ח לא הצדיק את מה שלא מברכות ברכת המזון...

כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.

 

[כהן]

למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.

אתה לא מתייחס למה שהעליתי שהתבאר שדברי היב"א במחכ"ת אינם מדוייקים בזה.

 

[כהנא דמסייע]

למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.

מתי כבר תבינו שמרן השולחן ערוך גדול הפוסקים האחרונים.
מוסכם על כולם.
אבל מתן תורה לא קרה לפני חמש מאות שנה.
ואם יש מנהג על פי ארבעים ראשונים.
זה לא מנהג טעות
גם לדעת הבית יוסף!!!!
התורה לא ניתנה אז.
לא נחתמה אז.
אלא רק סודרה וקובצה והתבררה, ובכל מקום שאין מנהג ברור ע''פ ראשונים וקדמונים,
אנו הולכים אחר השו''ע.
אבל לאן הדברים הגיעו עם התזה המוזרה הזו
לקחת את כל גדולינו ומאורינו
מנהגינו הותיקים למנהגים חדשים של קצת נשים ועמי ארצות
ויאלה.
זה טעות גמורה הגישה הזו

כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.

אכן הפוסקים ידעו מתי להצדיק ומתי לא. וא''צ לשנות מנהג שקויים ברוב גדולי הפוסקים שגם ידעו גמרא ושו''ע על אתר. כמו כל בר בי רב דחד יומא. מה נשתנה? מה חודש? שישנו?

 

[דברי מלך]

כי אין מה להצדיק, לעבור על דין פשוט בתלמוד בראשונים ובשו"ע שנשים חייבות לברך בהמ"ז מדרבנן או מדאורי'. אבל מצות עשה שהז"ג, יש מקום לאפשר להם לברך כי יש מהראשונים שסוברים כן, אבל הגרע"י ראה שכיון שהמנהג הוא מנהג נשים, והם יסדוהו בארצות המזרח, יש לשנות המנהג ולחזור לפסוק כדעת השו"ע, ובפרט האידנא דאכשור דרא, ונשים מבינות שאומרים להם הלכה מה מותר ומה אסור.

והבא"ח שהיה קצת לפני הגרע"י החליט להשאיר להם את המנהג.

 

[כהנא דמסייע]

והבא"ח שהיה קצת לפני הגרע"י החליט להשאיר להם את המנהג.

אולי תכתוב על זה מחקר שמייסדות המנהגים בעם ישראל הן נשים שאינם יודעות קרוא וכתוב שהושפעו מגאוניות אשכנזיות...

כתבתי כבר למעלה, אין על מה לצחוק.

 

[אבני הכותל]

אני גם מסכים להנחה הנ"ל כמש"כ, ורק חשבתי שהרב @כהן צוחק באומרו את הנ"ל.

אבל למעשה זה מש"כ הילקו"י להדיא

כלומר: הוא תולה אם השתרשות המנהג שראו כן אצל העולות מאשכנז, והרי ברור ללא ספק שזה מנהג שקיים לפחות 250-300 שנה, ואז לא היו אשכנזיות באר"י כלל, וק"ו לא בארצות המזרח, אז איך ייתכן לדחות את המנהג בטענה כזו?

 

[אבני הכותל]

למפרע לאחר שנהגו, אבל לא חלקו על מרן השו"ע והרמב"ם.
וכשבודקים וחוקרים ממי יצא המנהג, יש לנהוג בהתאם וזה מה שכתב היבי"א הנ"ל.
אני לא כותב שום דבר מעצמי, רק ממה שמבואר ביבי"א וגם השמש ומגן.

מסכים שזה מש"כ היבי"א, אבל למעשה רוב הפוסקים הקדומים חלקו על מסקנתו, וסברו שכן ניתן לתת להם להמשיך במנהגם ולברך.
ואלו ואלו וכו'.

 

[מתוק מדבש]

אני רוצה לסכם את הנדון.
שלושת עמודי ההוראה לבני ספרד, הלה המה, החיד"א, הגר"ח פאלאג'י והבא"ח, מסכימים לברך.
והמבין מבין, כי הרבה יש להבין.

 

[כהנא דמסייע]

שלושת עמודי ההוראה לבני ספרד, הלה המה, החיד"א, הגר"ח פאלאג'י והבא"ח, מסכימים לברך.

מחילה ג' עמודי הוראה הם הרמב''ם רי''ף ורא''ש.
היכן המצאת את הכלל הזה. פרט הסבר.
מדוע...

 

[ידידיה]

קשה לדון דיון הלכתי רציני, כאשר כל פעם אתה ממחזר דברים שלא קשורים לדיון.

בטח שקשה לדון כשממציאים המצאות, חולמים חלומות, ומדמיינים דמיונות ללא שום מקורות.
ממציאים שהמנהג בא מנשים אשכנזיות
ממציאים שהמנהג בא מעמי ארצות שאינם יודעות קרוא וכתוב
ממציאים גאונים אשכנזיים וחבדניקים בעיראק במזרח בבלקן ובצפון אפריקה...

כל קושיה מולידה המצאה/השערה/מחקר/כלל חדש...

מי יכול לדון בכזה מצב???

 

[אור יעקב]

המצאה שאין לה כל יסוד ואפילו משל לא היתה.

זה פשוט לכל בר דעת, והראיה הגדולה היא מאמירת "יראו עינינו" שזה מנהג שנתבסס ע"י הגאונים וכן היה מנהג כול הקהילות כמעט בחו"ל, אולם בגלל שמרן השו"ע כתב לא לאומרו מחמת הפסק וכן באר"י לא נהגו לאומרו לכן מנהג הספרדים והאשכנזים לא לאומרו.
וע"ע בכל הנ"ל בה"ב חי"ב עמ' קעד.