חבל על מי שלא מעיין באמת.
האם הוא הביא את הפוסקים שהבאתי שחששו לסב"ל גם במקרה שניטע על דעת כן?? יש פוסקים אחרים, אבל יש פוסקים שנקטו שזה ספק ברכה לבטלה גם בזה. אין מה לעשות.
הרב אלישיב לא ראיה כי הוא פוסק כדעת המ"ב שאכן מסכים שבמקרה שניטע ע"ד זה ברכתו נשארת, אבל מה עם הפוסקים האחרים בעיקר בני ספרד, ומה עם המנהג שהביא הכה"ח [להזכירך לגבי נפח ומשקל נתנו 'משקל' חשוב לעדות הכה"ח על המנהג שמשערים במשקל, וכאן כבר לא..]
ועליה אני דן וכנ"ל.
כבר כתבתי שלספרדים יש יותר לחוש לזה.
האם הביא שם את הר"ח שהבאתי? האם הביא את הריטב"א שהבאתי שמבואר להדיא מדבריהם דליתא לכללו של המג"א?
חבל לחזור ולטחון מים. העליתי טענות 'חדשות' שאף אחד לא עמד בהם. נא עיין בזה היטב.
