באנר תרומה

ברכת הבמבה, 'האדמה' או 'שהכל'?

  • יוזם האשכול יוזם האשכול אור יעקב
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
יש לזכור ולידע את דברי הרמב"ם (פ"ח מהל' ברכות) המובאים בביה"ל סעי' ט"ו (ד"ה על הסוקאר) לענין ברכת הסוכר דאף באופן שהו"ל לברך כברכת הפרי אפילו במרוסק (וכגון שרובו עומד לריסוק), מכל מקום "כל שאין ניכר כלל לעין אדם שמפרי או מירק פלוני יצא דבר זה שהרי הוא עכשיו כחתיכת מלח אין לברך בכגון זה אלא שהכל" (לשון הביה"ל) עי"ש.

כל 'ממתק' או 'חטיף' קיימים בו דברי הרמב"ם והבה"ל הנ"ל, וזו הסיבה העיקרית שרוב ת"ח מבינים בסברא 'פשוטה ומושכלת' שהדבר זר ומוזר לברך על חטיפים מעין אלו האדמה, ובצירוף כל מה שכתבנו ושכתבו אחרים בענין - בודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם הפשוט והסברא הפשוטה לברך ע"ז שהכל.
 
והרב אלקנה האריך 'להוכיח' מכמה מקומות לא כמו הבנת הרב דוד [שגם הביא את הבה"ל הזה]
1747123714751.png



ואין מדברים אלו שום ראיה, ולא דייק כלל בלשון הבה"ל, שכתב 'שלא ניכר שמפרי או מירק יצא דבר זה', כלומר אם שוחקים ומערבים בסוכר וכדומה 'ועדיין ניכר שזה 'פרי' כל שהוא או 'ירק' כל שהוא - אה"נ מברכים העץ או האדמה לדעת השו"ע, אבל אם לא ניכר כלל שזה 'פרי או ירק' אלא הפך לאיזה 'עב"מ' - בזה ס"ל שהוא שהכל 'גם לדעת הרמב"ם ומרן'.

וממילא אין שום סתירה בדברי הב"י, ודברי הבה"ל והרב דוד ברורים. וחבל שהזדרז להשיג ללא עיון היטב.
 
כל 'ממתק' או 'חטיף' קיימים בו דברי הרמב"ם והבה"ל הנ"ל, וזו הסיבה העיקרית שרוב ת"ח מבינים בסברא 'פשוטה ומושכלת' שהדבר זר ומוזר לברך על חטיפים מעין אלו האדמה, ובצירוף כל מה שכתבנו ושכתבו אחרים בענין - בודאי שהעיקר הוא כמנהג העולם הפשוט והסברא הפשוטה לברך ע"ז שהכל.
אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן. (אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)
 
אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן.
זה סברא רק בפרי שהשתנה 'לגריעותא' כמו ריסוק וכדומה. לא בפרי ששינה צורתו בעלמא, וכפי שכתב האור לציון גבי פופקורן.
(אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)
כל שאין ניכר כלל לעין אדם שמפרי או מירק פלוני יצא דבר זה
 
גם הרב @כהן וגם כת"ר לא הבינו את דבריו, שכתב שאפשר לומר "על פי" דבריהם שהחולקים על המג"א לא חולקים כאן.
הוא לא כתב שהם עצמם אומרים זאת. אלא לפי מה שכתבו אפשר ליישב כנ"ל.
סליחה.
הסברתי ברור: אין קשר בין הדברים. זה טעות חמורה והטעיית הציבור.
צריך למחוק זאת מהספר.
 
והרב אלקנה האריך 'להוכיח' מכמה מקומות לא כמו הבנת הרב דוד [שגם הביא את הבה"ל הזה]
הצג קובץ מצורף 4673


ואין מדברים אלו שום ראיה, ולא דייק כלל בלשון הבה"ל, שכתב 'שלא ניכר שמפרי או מירק יצא דבר זה', כלומר אם שוחקים ומערבים בסוכר וכדומה 'ועדיין ניכר שזה 'פרי' כל שהוא או 'ירק' כל שהוא - אה"נ מברכים העץ או האדמה לדעת השו"ע, אבל אם לא ניכר כלל שזה 'פרי או ירק' אלא הפך לאיזה 'עב"מ' - בזה ס"ל שהוא שהכל 'גם לדעת הרמב"ם ומרן'.

וממילא אין שום סתירה בדברי הב"י, ודברי הבה"ל והרב דוד ברורים. וחבל שהזדרז להשיג ללא עיון היטב.
חמור מאוד.
הערתך כואבת מאוד.
פלא שדברים כאלו מודפסים בספר. ה"י.
איני יודע איזה משמעות יש לספר שנדפסים בו טעיות חמורות שכאלו בריש גלי.
ה"י.
 
אז אולי תברך גם על "פופקורן" שהכל...
ואדרבה בטח שניכר שהבמבה יצאה מהתירס ויותר מפופקורן. (אני אישית לקחתי במבה ללא חמאת בוטנים כלל והרגשתי שאני אוכל תירס! זה שמזלפים מעט חמאת בוטנים זה לא משנה כלום)
ניכר, זה רק בצורה לא בטעם.
ניכר שלא למדת כלל סי' רב.
ע"ש שכל הנדון בתמרים, ושם ודאי הטעם ניכר, אבל הצורה לא ניכרת.
כמו"כ כל נידון האחרונים על פירה שהוא תפו"א מרוסק.
א"א כלל לטעות בטעם, ורק בצורה.
נדמה שצריך ללמוד הל' ברכות בעיון ולא מס' קיצורים.
 
בכל מקרה אציג את הסיכום לברך על במבה "האדמה".
א.
לדעת מרן השו"ע והרמב"ם (וכן מוכח מהתוספתא וירושלמי וכמה ראשונים) וודאי שיש לברך כל במבה האדמה וכדין פירות המרוסקים.
ב. לענין פירות המרוסקים מצינו ראשונים שחולקים ואומרים לברך "שהכל", וכן נקט הרמ"א.
ג. לענין הבמבה הדבר ברור שיותר קל לברך עליו האדמה מחמת הסיבות הבאות,
1. לא ברור ש"נשתנה מראהו" דלא נעשה עיסה כמו שאר חטיפים אלא מנפחים את הגרעינים וכמו פופקורן.
2. לא ברור ש"נשתנה טעמו" דלבמבה עצמה לא מוסיפים שום חומרים ורק מזלפים כמות מועטה מאוד של חמאת בוטנים (שבמשקל שוקלת אולי יותר אבל בפועל אינה כמעט ככלום) ודמי למורח שוקולד על פרכית.
3. בבמבה יותר קל שהתירס נעשה לשם כך והוא זן מיוחד שא"א לאוכלו ללא ניפוח.
ד. בנוסף לכל הנ"ל יש לצרף את שיטת החיד"א ועוד רבים מהאחרונים שאומרים שהעושה כמרן אף בסב"ל אין מוחין בידו. (ויש כמה אחרונים שכתבו כן אפי' לכתחילה)
לצערי לא זוכה להבין דבריך. כמדומה שלא עברת על כל תשובת מרן הגרע"י.
א. טעות. נפישי רברבי שסוברים בדעת מרן והרמב"ם שבריסוק גמור מברך שהכל, ומהם הנהר שלום והאור לציון. ועוד. חלקם הובואו ביבי"א.
ואיך אפשר לומר ודאי שלדעת השו"ע צריך לברך האדמה.
ג.1. טעות במציאות. נעשה עיסה ואח"כ מחלקים לחלקים.
ג.2. גרוע מכך במאה מעלות. לבמבה בלי החמאת בוטנים יש טעם של עפר וגרוע מכך, ואינה ראויה לברכה כלל, ובודאי שאין בה טעם של תירס. במקום להתוכח כדאי שתנסה בעצמך, קלף את הבמבה הביתית, ותבדוק.
ד. מרן הגרע"י לא קיבל כלל זה, ותמיד עושה סב"ל וחושש לכל שיטה.

יש עימי עוד מה להעיר לך, אבל ניכר שכוונתך ליישב דברי רבך, מבלי לעיין בדברים כלל, ובודאי שלא עיון הראוי.
לכה"פ היה לך לעיין בד' מרן היבי"א בתשובתו העצומה, קודם שאתה מגיב.
וכתבתי זאת רק להוציא מליבן של הרואים שיחשבו שמא ואולי יש ממש בדבריך.
אז זהו. שלא.
 
במקום להתוכח כדאי שתנסה בעצמך, קלף את הבמבה הביתית, ותבדוק.
לא בטוח שזה יעזור...
זה כמו לקחת פיצה ולקלף את הציפוי בשביל לטעום אם הבצק הוא "מזונות".
הרי יתכן שכבר נבלע טעם בבצק/בבמבה, וכן יהיה טעם.
 
לא בטוח שזה יעזור...
זה כמו לקחת פיצה ולקלף את הציפוי בשביל לטעום אם הבצק הוא "מזונות".
הרי יתכן שכבר נבלע טעם בבצק/בבמבה, וכן יהיה טעם.
ובכל זאת ניסיתי עכשיו בשני סוגי במבה שאצלי בבית, של אוסם ושל חטיפי העמק. לא היה כלל טעם של בוטנים אבל זה גם לא חסר טעם, אלא יש לזה טעם עדין מאוד מאוד של תירס כמו פרכיות תירס. [ובכל אופן לעניות טעמי בודאי שאי אפשר לומר שיש לזה טעם של עפר וגרוע מכך]
 
בלי להיכנס לכל הפולמוס הזה.

מעניין שדנים כאן אם מברכים על במבה אדמה או שהכל, ובודאי שאם בירך אדמה יצא.

וכאשר נשים מברכות על נטילת לולב, ולדעת גדולי המורים הרמב"ם ומרן השו"ע, זה ברכה לבטלה ויש חשש איסור דאורייתא של לא תשא. וכאן באיזה שרשור מוצאים כל מיני טעמים למנהג נוסד ע"י נשים ולא חוששים לסב"ל.
 
מעניין שדנים כאן אם מברכים על במבה אדמה או שהכל, ובודאי שאם בירך אדמה יצא.
לא ודאי. לפי הסוברים שברכתו שהכל - לא יצא אם בירך האדמה, גם למג"א, וכפי 'שמפורש להדיא' בר"ח, בתה"ד ובריטב"א [לכל מודה על האמת], וכן ברוב האחרונים. אלא שלמעשה יצא מדין 'סב"ל'.

וכאשר נשים מברכות על נטילת לולב, ולדעת גדולי המורים הרמב"ם ומרן השו"ע, זה ברכה לבטלה ויש חשש איסור דאורייתא של לא תשא. וכאן באיזה שרשור מוצאים כל מיני טעמים למנהג נוסד ע"י נשים ולא חוששים לסב"ל.
'מיני טעמים' שכתבו הפוסקים בכל דוכתא שמנהג 'קדום' עוקר את הוראות הרמב"ם ומרן.
'מנהג נשים' שהסכימו עליו כמעט 'כל' הראשונים והפוסקים מכל העדות והחוגים.

לעומת ברכת הבמבה....
 
לא היה כלל טעם של בוטנים אבל זה גם לא חסר טעם, אלא יש לזה טעם עדין מאוד מאוד של תירס כמו פרכיות תירס
תתן את זה לילדיך או לאשתך בלי שידעו מה זה, שאל אותם מה הם מרגישים. תדווח לנו.
 
תתן את זה לילדיך או לאשתך בלי שידעו מה זה, שאל אותם מה הם מרגישים. תדווח לנו.
נתתי לבת שלי (בת 9 ב"ה הגדולה יותר בת 12 ב"ה לא העיזה להכניס לפה משהו בלי לדעת מה זה) אלא שבשניה הראשונה בגלל המרקם הרגישה שזה במבה. עכ"פ שאלתי אותה אם יש לזה טעם ואמרה "כן, יש לזה טעם טוב."
 
ובודאי שאם בירך אדמה יצא.
טעות חמורה.
נפישי רברבי שלא יצא.
הרבה ראשונים כעשרה במספר סוברים שלא יצא.
למדו את הסוגיא של טרימא דבכה"ג לא יצא רק בשהכל.
עימש"כ מרן הגאב"ד שליט"א בעטרת שלמה באורך ובבהירות.
 
נתתי לבת שלי (בת 9 ב"ה הגדולה יותר בת 12 ב"ה לא העיזה להכניס לפה משהו בלי לדעת מה זה) אלא שבשניה הראשונה בגלל המרקם הרגישה שזה במבה. עכ"פ שאלתי אותה אם יש לזה טעם ואמרה "כן, יש לזה טעם טוב.
קילפת את הקליפה החיצונה טוב? כשאני עשיתי זאת לא הרגישו כלל מה זה. תפל מאוד.
 
לצערי לא זוכה להבין דבריך. כמדומה שלא עברת על כל תשובת מרן הגרע"י.
עברתי על תשובתו ועל תשובת הרב דוד יוסף שליט"א ועל תשובת הרב אלקנה שליט"א.
וכל הודעה שניה אני רואה שלא באמת עברתם על התשובה של הרב אלקנה שליט"א.
א. טעות. נפישי רברבי שסוברים בדעת מרן והרמב"ם שבריסוק גמור מברך שהכל, ומהם הנהר שלום והאור לציון. ועוד. חלקם הובואו ביבי"א.
ואיך אפשר לומר ודאי שלדעת השו"ע צריך לברך האדמה.
ג.1. טעות במציאות. נעשה עיסה ואח"כ מחלקים לחלקים.
זה בדיוק העניין, שכבודו כנראה לא ביקר במפעל, ולא יודע מה בדיוק הולך שם. (מצורף פה התהליך וכן ראיתי במו עיניי והרגשתי את הגרגירים של התירס)
התירס בשום שלב לא נעשה עיסה ולכן לפי מרן השו"ע פשוט שיש לברך "האדמה".
ג.2. גרוע מכך במאה מעלות. לבמבה בלי החמאת בוטנים יש טעם של עפר וגרוע מכך, ואינה ראויה לברכה כלל, ובודאי שאין בה טעם של תירס. במקום להתוכח כדאי שתנסה בעצמך, קלף את הבמבה הביתית, ותבדוק.
השיבו לך ע"ז כבר.
ד. מרן הגרע"י לא קיבל כלל זה, ותמיד עושה סב"ל וחושש לכל שיטה.
אני רואה שאתה לא קורא מה שכתבתי "בצירוף" (מרן זצוק"ל בכמה מקומות צירף אותם שזה יהיה יותר מבורר לברך היכא שיש סב"ל)
יש עימי עוד מה להעיר לך, אבל ניכר שכוונתך ליישב דברי רבך, מבלי לעיין בדברים כלל, ובודאי שלא עיון הראוי.
לכה"פ היה לך לעיין בד' מרן היבי"א בתשובתו העצומה, קודם שאתה מגיב.
וכתבתי זאת רק להוציא מליבן של הרואים שיחשבו שמא ואולי יש ממש בדבריך.
אז זהו. שלא.
בשמחה, תעיר לי אם אני יראה את האמת וודאי שאני יברך שהכל. בינתיים לא ראיתי שום סיבה לשנות. (ואני לא מיישב את דברי "רבי" כי כבר כתבתי לעיל שבכמה הלכות אני לא הולך כמו שכתב. אני מיישב את "האמת")
 

קבצים מצורפים

התירס בשום שלב לא נעשה עיסה ולכן לפי מרן השו"ע פשוט שיש לברך "האדמה".
בתוך מכונת האקסטרוזיה עצמה (ולא לפניה) מתרחש תהליך של הוספת נוזלים (מים או קיטור), חימום וערבוב שיוצר את העיסה/בצק במהלך התהליך
 
עשה בשכל. חכם עדיף מנביא.
הרי הוא כבר נעול על זה, כמוך וחבירך. גם כשמביאים לכם דברים חדשים שלא חשבתם עליהם לפני כן ולא ראיתם, והם דברים מפורשים - אתם מחפשים לדחות מתחת או מעל האדמה בדברים שאין בהם ממש, אז בשביל מה לטרוח? אין כאן דיון אמיתי. יש כאן סימון מטרה מראש.

כל בר דעת נורמלי רואה מה הגיוני בראיות שהובאו ומה לא הגיוני. מה דחייה אמיתית ומה דחייה בקש.
לענ"ד חבל שלא הגיב הרב דוד, אפילו אם לדעתו הרב אלקנה "נעול". אבל צריך לתת צ'אנס, ואם זה לא יועיל בשביל הרב אלקנה לפחות זה יועיל בשביל הקוראים מהצד שיראו שהוא ניסה לענות.
(במנחת אברהם ח"ב יש התכתבות עם החזון איש, והוא כותב שדרכו היא שלא להסביר את דעתו מעבר לפעם שניה, כי אין טעם, אבל עד פעמיים הוא טורח)
 
לענ"ד חבל שלא הגיב הרב דוד, אפילו אם לדעתו הרב אלקנה "נעול". אבל צריך לתת צ'אנס, ואם זה לא יועיל בשביל הרב אלקנה לפחות זה יועיל בשביל הקוראים מהצד שיראו שהוא ניסה לענות.
הרב הנ"ל היה יכול לבוא ליחוה דעת ולדבר עם הרב.
איני יודע באיזה נוסח כתב לרב דוד וכו'.
 
בתוך מכונת האקסטרוזיה עצמה (ולא לפניה) מתרחש תהליך של הוספת נוזלים (מים או קיטור), חימום וערבוב שיוצר את העיסה/בצק במהלך התהליך
שש אחוז של מים בלבד!!
זה לא נעשה לא עיסה ולא שום דבר, לך תבקר במפעל קודם כל לפני שאתה ממציא דברים.
 
הרב הנ"ל היה יכול לבוא ליחוה דעת ולדבר עם הרב.
איני יודע באיזה נוסח כתב לרב דוד וכו'.
לדבר הם יוכלו לדבר עשרים שעות...
שאלה בכתב זה דרכה של תשובה הלכתית. וחבל שעד היום לא קיבלנו תשובה על זה.
 
מה שכן, מדברי הרב דוד יוסף שליט"א הכא זה סתירה גדולה לדבריו, מצוה ליישב...
1747138641921.png
 
הגר"מ פיינשטיין כתב ספר תשובה לספר מענה לאגרות?
ודוק היטב בזה.
 
כל ההערות על ההלכה ברורה כתובות בספר שלו...
הרב דוד שליט"א לא יכול לענות על כך?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית