איך הוא דוחה את זה? מביא את הכס"מ שאומר שיצא. נו באמת...
מחילה אבל אין פה ק"ו. שהרי לטעם השני חז"ל קבעו ללחם ברכה מיוחדת והפקיעו שם פרי. אבל בברכת שהכל על פרי מרוסק לסוברים שבירכתו שהכל אין זו תקנה לדבר זה במיוחד כמו על לחם שנימא שרבנן הפקיעו מזה שמו. [עוד בה שזה ברכה כוללת לא היה שייך שיהיה בה סממן פרטני משא"כ לחם שכן היה שייך שיהיה בו לשון "פרי" ובכל זאת הפקיעו ממנו].
כבר כתבתי לך לעיל שאינו דומה מה שכתבו שיברך שהכל מחמת שהיה להם ספק.
כבר כתבתי: בפרי מרוסק שהסיבה שאינו מברך בורא 'פרי' זה משום שהשתנה לגריעותא – בודאי שהפקיעו שם 'פרי' ממנו לגמרי ולא יוצא כשמזכיר 'פרי' עי"ש.
ועליה אני דן שמהריטב"א ומהר"ח הנ"ל מוכח שלא כדברי האחרונים האלו, אלא כדברי האחרונים האחרים שסוברים שכן יש בזה סב"ל
מי הפקיע? חז"ל קבעו ברכה מיוחדת ללחם והפקיעו ממנו מה שאין כן כאן שלא קבעו וממילא לא הפקיעו. לדעתך הם היו אמורים להפקיע מהטעם שאתה כותב שאם מצינו שהפקיעו במעליותא לגריעותא וכו' אלא שבפועל הם לא עשו כן. ובכלל לא מדמים דברי חז"ל באופן כזה הרי בגפן שנשתנה למעליותא לא הפקיעו שם "פרי" ממנו.
חז"ל קבעו ברכת 'שהכל'. לא אנחנו המצאנו ברכה זו. שהכל היא הפקעה משם פרי הרבה יותר מהמוציא. שהכל זה אומר שהוא כבר לא חשוב להקרא פרי ולכן מורידים אותו כיתה.
ולכן מה???? שם הם ראו לנכון שעדיין יש שם פרי עליו ולכן השאירו לו ברכת פרי הגפן, ואדרבה מזה שבפרי מרוסק ראו לנכון שאין הוא פרי זה גופא אומר שהפקיעו את שם פרי ממנו.
זה גופא שהורידו לשהכל ולא השאירו את ברכת הפרי זוהי ההפקעה הגדולה ביותר. מה לא שייך בזה?? לא שייך להשאיר את ברכת הפרי המקורי???
אבל הם לא קבעו את זה על דבר זה באופן פרטני ולא התכוונו להפקיע ממנו.
אני לא יודע מה הם ראו או חשבו אני רואה שזה שדבר מה השתנה למעליותא לא מחייב שיפקע שם פרי ממנו ולא שייך ללמוד לנדון אחר. אלא היכן שקבעו קבעו.
זה לא "זה גופא" בדיוק להיפך אין פה יחודיות יש ברכה שחז"ל קבעו ברכה כללית ולא היה שייך לכלול בה דברים פרטניים כי אז היא לא תהיה כללית ולא כיוונו לבטל שום דבר פרטני. וכיוון שלא התכוונו לבטל, הוא לא בטל. הנידונים לא דומים ואיני רואה איך לדמות ביניהם.
הם קבעו שפרי שרוסק מברכים עליו שהכל לפי דעתם. מה לא פרטני בזה?
איני יודע מה אתה סח.
עשה בשכל. חכם עדיף מנביא.
חז"ל לא קבעו את זה על פרי מרוסק בדווקא. אלא שיש ראשונים שסוברים ששייך לברך על זה. מצד שזה ברכה כללית. וכו' וכו' וכנ"ל.
חבל שאתה מתרגז.
וכבר כתבתי לך שאין שום ראיה מדבריהם, כי זה שנקטו "שהכל" מחמת ספק זה לא אומר שאם בירך "האדמה" זה ברכה לבטלה...
גם לי לפעמים יש ראיה נגד דבריהם. (ולכן אני מטלטל משחקים בשבת ולא כמו מרן הראשל"צ שליט"א שכתב שיש בזה מוקצה ועוד)
יש לך את זה בקובץ לקריאה? אשמח לקרוא.
לא. יש בכולל אלא שקשה לקרוא שם גם כרגע המחשב שם מקולקל.
תודה רבה, תבורך!
תודה רבה, ייתכן, שיניתי דעתי בין הייתר גם בגלל דברי הרב דוד שליט"א ועוד.
נדמה לי שראיתי ששאלו את הרב מוצפי שליט"א מה מברכים על קוראסון ושאל מה זה?
שמא כוונתו כעשרים שנה...
גם כששאלו את ר' חיים קניבסקי (הובא בשו"ת הגרח"ק) נ"ל שלא ידע מה זה.
