באנר תרומה

בירור השמועה על שריפת ספרי הגר"ע יוסף לפני שנים רבות

  • יוזם האשכול יוזם האשכול ידידיה
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
(למרות ששיטת הכה"ח והבא"ח להחמיר נגד מרן ולחשוש לרמ"א יש לה בית אב גדול בפוסקי ספרד כאשר הסביר הכה"ח בכמה מקומות).
פשוט וברור, וכפי שכבר כתבתי, רוב פוסקי הספרדים החמירו נגד מרן.
 
פשוט וברור, וכפי שכבר כתבתי, רוב פוסקי הספרדים החמירו נגד מרן.
לעניות דעתי רוב פוסקי הספרדים החמירו "לפעמים" נגד מרן, לא שיטתי בכל נושא.
למשל באיסור והיתר בכמה עניינים בא"י החמירו, כנזכר בחיד"א אלא שאין למחות במיקל וה"ד בקצרה ממש בכה"ח סי' תסח ס"ק נח וע"ש מחלוקת אם מותר להורות לאחרים נגד מרן. כן בענייני פסח בדורות האחרונים יש לא מעט פוסקים שכותבים שלעניינו אנו אשכנזים ונזכר בכה"ח תנג והבאתי דבריו כאן. וכן בערוה החמורה וכנ"ל בכה"ח תסח. או במקרים שיצא להם בסוגיה דלא כשיטתו ורוב הפוסקים חולקים עליו (כך לפחות אצל חלק מהפוסקים שנודעו בחריפות שכלם ובלמדנותם ובנועזותם, אם מותר להתבטא כך... כמו הפר"ח והפר"ת וכיו"ב. והם עשו כן גם להקל). אבל ככלל רוב רובם נהגו כמרן להקל. כך התרשמותי.
 
לעניות דעתי רוב פוסקי הספרדים החמירו "לפעמים" נגד מרן, לא שיטתי בכל נושא.
למשל באיסור והיתר בכמה עניינים בא"י החמירו, כנזכר בחיד"א אלא שאין למחות במיקל וה"ד בקצרה ממש בכה"ח סי' תסח ס"ק נח וע"ש מחלוקת אם מותר להורות לאחרים נגד מרן. כן בענייני פסח בדורות האחרונים יש לא מעט פוסקים שכותבים שלעניינו אנו אשכנזים ונזכר בכה"ח תנג והבאתי דבריו כאן. וכן בערוה החמורה וכנ"ל בכה"ח תסח. או במקרים שיצא להם בסוגיה דלא כשיטתו ורוב הפוסקים חולקים עליו (כך לפחות חלק מהפוסקים שנודעו בחריפות שכלם ובלמדנותם ובנועזותם). אבל ככלל רוב רובם נהגו כמרן להקל. כך התרשמותי.
ייתכן שלא באופן גורף, גם הבא"ח האול"צ והגר"מ אליהו ברוב דבריהם נקטו כמרן, אלא לא חששו להחמיר נגדו במקום הצורך. קבלת הוראות מרן היא לא שאין להחמיר נגדו. זה המשתקף מרבותינו הספרדים בספריהם.
 
אלא לא חששו להחמיר נגדו במקום הצורך.
לגבי האול"צ נראה לי שזה בעיקר בעקבות קושיות חזקות או בסתם ויש וכ"ש במקום מנהג ברור. אבל לא כדברי כמה פוסקים שקיבלנו הוראות מרן להחמיר בלבד ולכן אין להקל כמרן כשיש חולקים עליו (נראה לי שראיתי כאן מאמר של היח"ס שמביא מרבינו יונה נבון שכך ס"ל באופן שיטתי!).
 
לגבי האול"צ נראה לי שזה בעיקר בעקבות קושיות חזקות או בסתם ויש וכ"ש במקום מנהג ברור. אבל לא כדברי כמה פוסקים שקיבלנו הוראות מרן להחמיר בלבד ולכן אין להקל כמרן כשיש חולקים עליו (נראה לי שראיתי כאן מאמר של היח"ס שמביא מרבינו יונה נבון שכך ס"ל באופן שיטתי!).
גם האול"צ לא נמנע מלחלוק על מרן במקום הצורך, ייתכן ובספריו זה פחות נפוץ, אך לא בגלל ששיטתו שונה בעניין.
 
ואף כאשר הוא הזכיר זאת פעם אחת לאורך כל ימי חייו

"אמת וצדק" אני מבין שלא פספסת שום שיעור מהגרע"י כל ימי חייו...

נ.ב. בעז"ה ברצוני להיעזר בידיעותך בהמשך הזמן בכמה הלכות ששמעתי שאמר בשיעוריו ולא ראיתי בספריו.
 
"אמת וצדק" אני מבין שלא פספסת שום שיעור מהגרע"י כל ימי חייו...

נ.ב. בעז"ה ברצוני להיעזר בידיעותך בהמשך הזמן בכמה הלכות ששמעתי שאמר בשיעוריו ולא ראיתי בספריו.
אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת.
וחוץ מזה, על העיקר אתם מתחמקים. למה אין לזה אזכור בספריו. למרות שבנושא זה האריך מאוד בהמון מקומות (ואין דמיון לכמה הלכות שלא כתב בספריו!) זה העיקר, אני מחכה לתשובה...
 
אז עכשיו אי אפשר לברר את זה בקלות כאשר טען כת"ר שליט"א הלוך וחזור. זה אומר דרשני. ואני לא מדבר על שאר המצאות וביזוי ת"ח שיש בספר הנ"ל שהוזכר.
למה א"א בקלות תתקשר לקול הלשון לפי ההנחיות הנ"ל ותשמע.
 
שמת לב שהוא אמר 'יכול להיות'? גם הוא לא היה בטוח. זו שטות. ולא כמו בנו שהפך את זה להלכה למשה מסיני והוסיף את זה לעשרת הדיברות. וכן, גם אם אמר רבנו הגרע"י זצוק"ל את הדברים, אז מה לעשות שאהחמ"ר - להד"ם. לא היו דברים מעולם.
איך אמר "יכול להיות" על שטות כזו גדולה, שאפי' תינוק לא יכול לחשוב שיש צד כזה?!
 
מה שסותר זה את ההוכחות ההזויות של כת"ר שליט"א, שהרי רבנו הגרע"י לא כתב זאת בשום ספר, ואף כאשר הוא הזכיר זאת פעם אחת לאורך כל ימי חייו הוא אמר את זה בסימן שאלה, וכ"ז מלבד העובדה ששלוש מאות שנה לא נשמעה כזאת שמועה בכל רחבי העולם עד אשר איזה שוטה מדומיין (יש הרבה אנשים שדמיונם פורה למעלה ראש כדחזינן בפורום לדוג' ואכמ"ל) שיכנעו בדמיונותיו. ובהחלט מעניין זה ששמועה על חכמי בבל נזכרה לראשונה אחר 300 שנה בידי חכם מרוקאי. אין בזה שום דבר תמוה.
הביטחון העצמי שלך לדעת הכל כ"כ מופרז, בהתחלה כתבת שלא טען כך מעולם, כאילו ואתה יודע כל מה שטען במשך ימי חייו. וכשהראתי לך שטען כך, אז זה נהפך לכך שטען זאת רק פעם אחת בימי חייו. כמובן הרי @אמת וצדק שלא זזה ידו מיד הגרע"י מלידת הגרע"י עד פטירת הגרע"י, מעיד שלא טען כך זולת פעם זאת...
 
אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת.
וחוץ מזה, על העיקר אתם מתחמקים. למה אין לזה אזכור בספריו. למרות שבנושא זה האריך מאוד בהמון מקומות (ואין דמיון לכמה הלכות שלא כתב בספריו!) זה העיקר, אני מחכה לתשובה...
זה כמדומה המקום היחיד בכל סדרת ספרי הילקו"י שמפנה מיקום לשיעור של אביו, מעולם לא ראינו אצלו בקיאות בציון לשיעוריו.
וגם הוא לא היה איתו 24/7 מאז שנולד.
לכן כל קינטורך נגדו הם רק מפני שאתה מעדיף לא להתמודד מול אביו.

לא כתב זאת בספריו כי לא היה לו מקורות להשערה זו. ויבי"א וטה"ב זה לא ספרי השערות.
 
אם בנו שתחת כל קורה מביא את העניין והוא הפנה רק לשיעור הזה, אנן מה נענה אחריו... אין סיכוי שהגרע"י אמר זאת בפעם נוספת.
יותר קל לשער שהיה חכם אשכנזי בעירק מאשר לשער שאין סיכוי שהגרע"י אמר זאת פעם נוספת.

בינתיים אתה כל פעם חוזר ממה שכתבת, כתבת לעיל שמרן אמר זאת רק פעם אחת בחייו, ולפני כן כתבת שמרן הוא בן העדה וידע שאין סיכוי לאגדה בדיונית זו....
 
יותר קל לשער שהיה חכם אשכנזי בעירק
פשיטא. חכם אשכנזי אחד??? שישים ריבוא חכמים אשכנזים היו בעירק!!!
וכולם היו צדיקים נסתרים... ויש על זה "מחקר"...

עוד יש לומר שעיראק היא מדינה אשכנזית השוכנת כבוד במערב אירופה בסמיכות ללוקסמבורג וממילא לק"מ.
 
ימשיכו כל החסידים לתרץ את דבריהם הנלוזים בק"נ טעמים. וכן, גם אם הגרע"י אמר זאת, זאת טעות. הכי קל לנפנף בזה שהגרע"י אמר. בינתיים שום תשובה הגיוניות לא קיבלתי, לא ע"ז שלא כתב בספריו, לא ע"ז שהשמועה לא נזכרה באף אחד מחכמי בבל במשך 300 שנה. מחכה לתשובה ולא רק "הגרע"י אמר" "הגרע"י אמר" בלי שום שכל...
ואין ברירה אלא להצטרף לדברי הרה"ג אהבת שלום שליט"א ולתרץ דזה אותו שליח חב"ד שהגיע למרוקו וכנראה לקח על עצמו מטרה לסובב בכל העולם ולשנות את מנהגיהם. או שאפשר באמת לתרץ גם כתירוצו השני של הרה"ג אהבת שלום, שתרי בבל איכא.
 
זה כמדומה המקום היחיד בכל סדרת ספרי הילקו"י שמפנה מיקום לשיעור של אביו, מעולם לא ראינו אצלו בקיאות בציון לשיעוריו.
וגם הוא לא היה איתו 24/7 מאז שנולד.
לכן כל קינטורך נגדו הם רק מפני שאתה מעדיף לא להתמודד מול אביו.

לא כתב זאת בספריו כי לא היה לו מקורות להשערה זו. ויבי"א וטה"ב זה לא ספרי השערות.
א. ברור שזה יהיה המקום היחיד שיפנה לשיעור, כי הגרע"י בס"ד כתב המון, ודבריו הם בכתב, אלא שכאן משום מה אין מקור בכתב. אז חייבים לתפוס חצי משפט שאמר הגרע"י בדרך 'אפשר' ולהפוך אותו לאחד מי"ג עיקרים.
ב. אין לי שום בעיה לומר: גם אם הגרע"י היה כותב זאת בספריו, זו טעות.
ג. למה השערה??? הרי יש את הנתיבי עם!!! מקור מוסמך!! זה כמובן מקור מהימן ביותר לסמוך עליו כדי לברר שמועות או מנהגי בבל... הרי רבנו הנתיבי עם ידוע שהיה יליד בגדאד וכל מה שהוא כותב על חכמי בבל הוא ראה בעיניו.

אין לכם תשובות, רק קינטורים וכ"מ טצדקי לשקר שקרים ולמחוק מסורת ישראל.

אני מחכה לתשובה: א. למה אין אזכור בספריו, ב. איך זה הגיוני ששלוש מאות שנה לא נזכר ד"ז בשום מקור אצל חכמי ויהודי בבל אלא לראשונה אצל חכם מרוקאי 'ששמע'. או שיוכל הרה"ג שליט"א להפנות אותנו ל'מחקר המעמיק' שערך רבו, אולי יש שם הפניות שיכולות לעזור בבירור העניין...
ואולי אפשר לומר לפי זה, שהגאון האשכנזי הגיע גם ללמד את מרן השו"ע כחלק משליחותו הכבירה להסתובב בעולם ו'לשכנז' את כולם, ולכן פסק השו"ע את פסקיו, ולא בגלל ג' עמודי ההוראה, וא"כ אין תוקף לקבלת הוראות מרן...
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית