שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,482
ממש לא. רק הדגיש שדבריו אמורים רק במקרה זה.
ראית איזו לשון של צ"ב/צ"ע/ק' וכד'?
עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א
- יוזם האשכול שמעון טרבלסי
- תאריך התחלה
ראית איזו לשון של צ"ב/צ"ע/ק' וכד'?
אם תתבונן- הוא הביא את דברי הר' מלכה על שוקולד "שבתוך" העוגה, ולא זו בלבד אלא הביא דוגמא "רוגלך"
וע"ז כתב שאם השוקולד הוא רק ציפוי לעוגה איה"נ שיברך אבל אם זה בתוך העוגה לא יברך כדכתב הט"ז וכו'.
וא"כ- להדיא שבלהדיא בא להעיר, שהר' מלכה דיבר על "רוגלך" ו "שהשוקולד בתוך העוגה" ועל זה כתב הר' מלכה שיברך על השוקולד.
אבל אין זה נכון- כי זה נגד אחרונים מפורשים כהט"ז וכו', ורק במקרה אחר שהר' מלכה לא דיבר עליו והיינו שהשוקולד הוא ציפוי אז רק יכול לברך
וע"ז כתבתי- שבדה זאת מלבו ולהד"ם.
נ.ב.- נראה לי שהר' @אור יעקב שעשה על ההודעה שלך "תודה", יצטרך על כרחו לעשות על הודעתי "תודה" [אחרי שכמובן יעיין במתינות על מה שהדגשתי מהילקו"י על הר' מלכה גבי "רוגלך" ושוקולד "בתוך" העוגה, וכו']
אחזור ושוב אחזור [עד שתבין, או עד שלא תרצה להבין]
הילקוט יוסף מחלק בין אם זה רק ציפוי לעוגה ולא נאפה אתו יחד אלא כציפוי או חיצוני ונפרד, אזי יכול לברך
מאשר שזה מילוי בתוכו ואז הוא טפל אליו ואינו מברך
[ואת דברי הר' מלכה הציג "רוגלך" ושוקולד "בתוך" העוגה ועל זה אמר הר' מלכה כביכול שיברך, וע"ז השיג עליו וכו' וכפי שכתבתי]
איה"נ- תלוי אם זה חלק ממנו ונאפה עמו יחד או שזה רק ציפוי חיצוני ששם אח"כ [כך מה שכתב בילקו"י הנ"ל, לא התכוונתי שכך אני סובר אלא ביארתי דבריו גרידא]
אבני הכותל
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 763
עלה כאן בעבר הקונטרס שמיוחס לאחד מתלמידיו של הרב יצחק יוסף.
צריך להוריד את הקובץ ואז לפתוח את 'ההערות' ואז נפתח חלון בצד ימין.
כמו"כ פורסמו מכתבים נוספים של הרב אושרי אזולאי בהם מצדיק את דבריו הראשונים.
צריך להוריד את הקובץ ואז לפתוח את 'ההערות' ואז נפתח חלון בצד ימין.
כמו"כ פורסמו מכתבים נוספים של הרב אושרי אזולאי בהם מצדיק את דבריו הראשונים.
כבר השיבו ע"ז הרבה ת"ח, אשר עיינו בדבריו במתינות ובשום שכל ובלי נגיעות
ומתברר שמחבר הקונטרס גרם לכבוד גדול לתורתו הנקיה והמסולתת של הגר"א מלכה שליט"א.
רק בזאת תדעון כי ה' שלחו, דנתקיים בו מש"כ בספרים שגדולי הדור אשר עתידים להאיר את העולם דין גרמא שיסבלו מקנאה ורדיפות, וכאשר סבל מרן הגרע"י כידוע, וכך הוא ממש בנ"ד.
ורואים בחוש כי ההשגחה העליונה הכינה את הפוסק הספרדי של הדור הבא בעזה"י.
חושב שחושב
חבר חדש
- הצטרף
- 6/6/25
- הודעות
- 2
כותב הקונטרס עשה כאילו הרב מלכה שכח סעיף בשו''ע בהלכות אבלות לגבי קטן, וזה ממש לא נכון. רואים שהבן אדם לא למד הסעיף עם עיקרי אחרונים כמו הפתחי תשובה, החכמת אדם, הקיצור שו"ע, והערוך השולחן! אז קודם להשיג, לפחות לחפש קודם, שהם אומרים להדיא דמה שכתב השו"ע שקטן פטור מאבלות היינו רק לגבי דין שבעה ושלושים, ולא לגבי דין י"ב חודש!
חושב שחושב
חבר חדש
- הצטרף
- 6/6/25
- הודעות
- 2
ועכשיו ראיתי שגם הילקוט יוסף כתב זה!!!!:
אם אכן זה הזוי (קצת הרבה) שהרי עכשיו נהפכה הקערה על פיה שמה שטוענים בא על פניהם
זה באמת מח' אחרונים.
ובשו"ת שיבת ציון (סי' ס) ועוד כתבו שגם אבילות של יב' חודש בטלה ממנו.
וכ"פ מרן זצוק"ל בחזו"ע אבלות (ח"ב עמ' קיט) שכן משמע לשונו הפשוטה של מרן השו"ע.
באמת ההערה מנוסחת בלשון לא נכונה.
אם כבר מעירים היה צריך להעיר אולי שבמקום צער לקטן שיגרם לו במסיבת הבר מצוה וודאי שיש לסמוך על המתירים ולא לצערו כ"כ וכפסק מרן זצוק"ל.
ודרך אגב החכמת אדם אומר שמלשון השו"ע משמע שאין לחלק וכנ"ל.
(האחרונים שהזכרת אומרים כן "בדעת השלחן ערוך"?)
החכ"א בתחילה אומר שאין לחלק ואח"כ כן עושה חילוק.
אין ראיה כ"כ משו"ת שיבת ציון למעיין היטב בדבריו. ומי עוד כתב חוץ מהשיבת ציון ?
מה זה הקונטרס המטופש הזה? מה עובר על אנשים?
זה לא מתנגש עם מה שפסק הבן ?
[לפי מה שהובא לעיל כאן קטע מהילקו"י, שלא בטל ממנו אבילות ד- יב' חודש]
זו בעיה של ניסוח???
זו התגוללות בעזות מצח על אחד מגדולי התלמידי חכמים שבדור!!!
בחזו"ע דיבר על עיקר דיני אבלות שפטור ובילקו"י דיבר לעניין שצריך להגיד קדיש ולא על עיקר דיני אבלות. כך נראה לפו"ר.
המעיין בילקו"י יראה שדיבר לעניין אמירת קדיש משום "כבוד הוריו".
החילוק מדנפשיה, (וכן החיי אדם ופתח"ת - כתבו שלשון השו"ע משמע שבטלה ממנו אבילות י"ב חודש) אבל כתב בתחילה שלשון השו"ע משמע שאין חילוק.
גשר החיים כמדומני.
ברור שאיך שהוא כתב לא אמורים לכתוב כך.
ה"הערה" במקומה עומדת. ה"ניסוח" לא נכון, כי לא שייך לכתוב שזה דבר מוסכם שיש אחרונים שחולקים. (למרות שבאמת "בדעת השו"ע" לא מצאתי מי שחולק)
אבל ההערה עומדת כמש"כ לעיל. (ובפרט שעד עכשיו לא מצאתי מישהו שאומר בדעת השו"ע שאין אבילות י"ב חודש)