עת שערי רצון
חבר בכיר
- הצטרף
- 5/1/25
- הודעות
- 1,240
נו ו- ?לענ''ד אין לזה מקום ועיין בהודעה שהעליתי על זה באשכול ההוא.
לענ''ד יש מקום לחשוש לזה לחומרא, אמנם לענ''ד מדינא אפשר להקל כהמנהג, אבל אני מחמיר ע''ע ממידת חסידות ...
נו ו- ?לענ''ד אין לזה מקום ועיין בהודעה שהעליתי על זה באשכול ההוא.
ציינתי מראי מקום לעיון. אם עיינת והסקת בכבוד. לענ''ד אין לזה כל מקום. ע''ש.נו ו- ?
לענ''ד יש מקום לחשוש לזה לחומרא, אמנם לענ''ד מדינא אפשר להקל כהמנהג, אבל אני מחמיר ע''ע ממידת חסידות ...
למדתי הסוגיא הזאת רק ממש לאחרונה, עוד לא עברתי על כל מה שהבאת, אבל בינתים זה מה שיצא לי ...ציינתי מראי מקום לעיון. אם עיינת והסקת בכבוד. לענ''ד אין לזה כל מקום. ע''ש.
צ"ב רביש שהורו לאסור לטלטל פלטה חשמלית בשבת אף לצורך גופה או מקומה, ודימו זאת לנר. אך יש להעיר, שבריטב"א ובר"ב על המשניות מבואר שהסיבה שחכמים אסרו לטלטל נר היא משום שחששו שמא יכבה אותו. והואיל ולא מצאנו חכמים חשו שמא ינתק את הפלטה מהחשמל, נראה דלא דמי לנר.
- טלטול פלטה חשמלית לצורך גופה או מקומה
גם לי הוא גרם לשנות את עמדתי בכמה נושאים, אבל בהחלט לא "תמיד" מדייק, וכמו שהבאתי לעיל.הכל אמת ויציב !
ובאמת שמאז כמה שבועות שהתחלתי לעקוב אחריו, שיניתי עמדתי בכמה נושאים, והוא האיר עיני בכמה נושאים שלמדתי חודשים ארוכים ואף שנים רבות !
ולשם דוגמא מאז שקראתי את כל דבריו לענין הכזית הקטן, התחלתי לחשוש בלנ"ד לשיעור 5 סמ"ק לחומרא
אם יורשה לי לשאול באיזה נושאים ?גם לי הוא גרם לשנות את עמדתי בכמה נושאים,
ולשם דוגמא מאז שקראתי את כל דבריו לענין הכזית הקטן, התחלתי לחשוש בלנ"ד לשיעור 5 סמ"ק לחומרא
אכן הא משום ספק, וע"ז כתב:הגר''י יוסף האריך בדבריו הנפלאים בראיות שהפוסקים נקטו שמים חמים הוי מצטמק ורע לו, ואילו צוננים הוי מצטמק ויפה לו, וכפי הסברא הברורה והישרה, אלא שכאן הביא ראיה מפתיעה ובה התהפכה הקערה על פיה.
בעיון בתוך דברי המנחת כהן משמרת השבת ש''ב פ''ב רואים שלא דן בזה כלל אלא דן רק במצטמק ורע לו האם שרי בלח, וגן האם השו''ע מסכים לרמ''א להקל, ומסיק לקולא.
ומ''מ לדינא מסיים שדברים שיש ספק אם הם יפה להם או רע להם "לכן מן הספק אסור להניחם אצל האש במקום שהיד סולדת אם אינם רותחים".
הצג קובץ מצורף 3807
אולם האמת יורה דרכו דאכן בסוף דבריו של המנחת כהן כותב שמים "שנתבשלו כל צרכם" ע''פ הגמרא במסכת כירה דהוי מצטמק ורע לו. ולכן התיר לחממן, וכ''ש רק להפיג צינתן שרי.
האם מדובר כאן על מים שהצטננו לגמרי פחות מכדי צורך האכילה והשתייה, ובכל זאת התיר? או שמדובר בגוונא שעדיין חמים וראויים, אלא שרוצה שירתחו טפי?
המנחת כהן לא הזכיר בדבריו המושג של צונן, ואדרבה בתחילת הפרק כותב נגד הקולא של הרמ''א שדבר שהוא עדיין קצת חם ולח מותר להשיבו, שזה שלא כדעת השו''ע. ולדידן אין הלכה כמו שפסק השו''ע. ולא חילק שם בין מים לשאר דברים.
אולם מזה שהזכיר "לחממן" דייק הראש''ל שהתיר לחממן היינו שהיו צוננים לגמרי, וחפץ לחממן ממש. וזה עיקר יסודו ומקורו.
ולכאורה לאור כל האמור שרואים מדברי כל הפוסקים לא כן, והמנח''כ עצמו כותב שאם יש ספק צריך להחמיר. ודבריו סובלים ב' צדדים להתיר ע''פ זה מים שנצטננו זה דבר חידוש מופלג וקשה מאד.
ואף שהמנחת כהן (בשער ב' סוף פ"ב) כתב, שהואיל ואין אנו בקיאים בכמה תבשילים אם מצטמקים ויפה להם או רע להם ראוי להחמיר בזה מספק שמא הם בגדר מצטמק ויפה לו, אא"כ ידוע בבירור שאותו תבשיל מצטמק ורע לו. ע"ש. וכן הובא באחרונים, מ"מ לפי האמור יש מקום להקל בכל ספק שיפול בזה, ואע"פ שספק חסרון ידיעה לא חשיב ספק, מ"מ כל שנצטרף עמו ספק אחר שפיר חזי לאצטרופי לס"ס, וכמ"ש המשאת בנימין (סי' נ), וכ"כ במשמרות כהונה (טהרות פ"ד מ"ה). ובשו"ת בית שלמה (חיו"ד סי' קסב). ע"ש. וכ"כ המהרש"ם (או"ח הל' פסח סי' תסז דף קעד ע"ב) שאע"פ שהש"ך חולק על המשאת בנימין בזה, מ"מ העיקר כדברי המשאת בנימין. ע"ש. ודון מינה ואוקי באתרין.
לא ברור לי עד הסוף שזה ''האמת'' ...למה לא לקולא? לך עם האמת עד הסוף.
אפשר בהחלט לסמוך על המנהג והשלחן ערוך, כאשר רבים מגדולי הדורות האחרונים סבורים כמוהואפשר בהחלט לסמוך על דברי הגאונים שקדמו לראשונים, והיו הסמכות העליונה של כלל ישראל בתקופתם, כאשר יש מגדולי הדורות האחרונים הסבורים כמותם.
שמאז כמה שבועות שהתחלתי לעקוב אחריו, שיניתי עמדתי בכמה נושאים, והוא האיר עיני בכמה נושאים
אז בא נעשה סיכום:אכן הא משום ספק, וע"ז כתב:
ועוד דמים הרי בטל הבישול הראשון לגמרי ויש יותר סברא לומר שיש בישול אחר בישול, ובכלל כבר הבאתי לעיל מדברי מרן זצ"ל שדעתו נוטה לכך והרי הראשל"צ מבטל דעתו אם ימצא בספרי אביו דלא כדבריו.הסברא הישרה
צטטובכלל כבר הבאתי לעיל מדברי מרן זצ"ל שדעתו נוטה לכך והרי הראשל"צ מבטל דעתו אם ימצא בספרי אביו דלא כדבריו.
פרסם באשכול 'עיונים בתורת רבי אופיר מלכא שליט''א' https://forum.mizrach.co.il/threads/ywnym-vtwrt-rvy-wfyr-mlkh-slyt.1109/post-19948
הביא דברים אלו בתשובה (ד"ה והרה"ג רבי שמעון ללוש נר"ו הראני).והנה ביביע אומר ד' לו' לגבי רדיאטור נראה דמצדד להחמיר בבישול מים.
ועוד דמים הרי בטל הבישול הראשון לגמרי ויש יותר סברא לומר שיש בישול אחר בישול, ובכלל כבר הבאתי לעיל מדברי מרן זצ"ל שדעתו נוטה לכך והרי הראשל"צ מבטל דעתו אם ימצא בספרי אביו דלא כדבריו.
הביא דברים אלו בתשובה (ד"ה והרה"ג רבי שמעון ללוש נר"ו הראני).
וראה תשובה לדבריך במצו"ב.
מצטמק ורע לו זה סברא להתיר בישול שני ולא להתיר בישול ראשון.הביא דברים אלו בתשובה (ד"ה והרה"ג רבי שמעון ללוש נר"ו הראני).
וראה תשובה לדבריך במצו"ב.
עיין יש ס"ס של דעת המתירים בישול אחר בישול בלח (שלא חילקו וכתבו שמים אסור, ואולי אף כתבו שגם מים מותר, איני זוכר).מצטמק ורע לו זה סברא להתיר בישול שני ולא להתיר בישול ראשון.
ובשפה פשוטה יותר כל הדיון שאפשר להתחיל לדון זה רק לצד שאין חילוק בין מים לשאר דבר לח ולצד שמים חמיר טפי אין כאן דיון כלל.
???שום סתירה ושום בטיח- סה"כ כתב "שיש להסתפק בדברי החזון עובדיה"