"דרך האשה להתחיל במריבה בלי טעם"

[מתוק מדבש]

וצ"ב כוונת הגהמ"ח

 

[אבן ירושלמית]

מאיזה ספר זה?

 

[מתוק מדבש]

מאיזה ספר זה?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

נדמה לי שא"צ להעמיק כ"כ בדברים שנאמרו "על פי הלצה"

 

[מאמין בניסים]

אפשר אולי שהכוונה בלי טעם היינו בלי טעם שכלי, שהיא לא תרוויח מזה משהו מסויים ואין לה מטרה ברורה מכך, אלא היא מתקוטטת מתוך ענין רגשי.
[כמובן שזה לא הוראת היתר כלל לא להתייחס אליה וכדו', לפי שאף הרגש דבר גדול הוא אצלה, וחובה לכבדה יותר מגופו וכמו שאמרו חז"ל].

 

[רק תורה]

[כמובן שזה לא הוראת היתר כלל לא להתייחס אליה וכדו', לפי שאף הרגש דבר גדול הוא אצלה, וחובה לכבדה יותר מגופו וכמו שאמרו חז"ל].

לא פעם אברכים מרגישים שהם שכליים ונעלים על נשותיהם הרגשיות בעוד ההיפך הוא הנכון. זה לא תמיד ניתן לזיהוי מצד מי שחונך על ברכי הפטריארכיזם.

 

[הכהן הגדול]

כונתו שפעמים האשה זקוקה ליחס מבעלה ועל כן פותחת במריבה על דברים שולים דוק היטב ותשכח

 

[יהודי גאה]

פעמים שהאישה פותחת במריבה כיוון שמרגישה שכועסת או פגועה ולא יודעת את הסיבה זה יכול להיות מהילדים מהבעל או מהעבודה אנחנו בתור בעלים רק צריכים לתת תמיכה מלאה והכלה ולאחר מכן היא תחזור להיות כשהיתה

 

[אבן ירושלמית]

אשה דורשת את היחס שלה בצורה כזו.
ויש לזה מקור במדרש פר' לך לך עה"פ "חמסי עליך".

 

[אבן ירושלמית]

 

[אבן ירושלמית]

 

[אבן ירושלמית]

מועתק מפירוש יפה תואר.

 

[אברימי]

איני יודע אם יש נשים המחוברות לפורום זה, אבל אם כן (או שהגיעו לכאן בדרך כלשהיא), שימו לב: לא מומלץ לפתוח את הספוילר!

חשוף: אזהרה: אין לנשים לפתוח!

* נשים גרגרניות הן. (טהרות פ"ז מ"ט)
* נשים שחצניות הן. (ירושלמי שבת פ"ו ה"א)
* נשים דברניות הן. (ברכות מח:)
* נשים דעתן קלה. (שבת לג: קידושין פ:)
* נשים עם בפני עצמן הן. (שבת סב.)
* נשים עצלניות הן. (פסחים ד: תוד"ה הימנוהו בשם הירושלמי פסחים פ"א ה"א)
* דמעתה של אשה מצויה. (ב"מ נט.)
* אשה צרה עיניה באורחים. (ב"מ פז.)
* אין האשה מקבלת פיוס. (נדה לא:)
* עשרה קבין שיחה ירדו לעולם. תשעה נטלו נשים ואחד כל העולם כולו. (קידושין מט:)
* הדיבור מצוי בנשים. (ב"ר ע')
* רבנן אמרי: ד' מדות נאמרו בנשים: גרגרניות, צייתניות, עצלניות, קנאניות. רבי יהודה בר נחמיה אמר: אף איסטטניות (שדעתה קצרה ואינה יכולה לסבול שום דבר נגד רצונה מיד. ובלשון יוון מחלוקת ערעור וקטטה) ודברניות. רבי לוי אמר: אף גנביות. יוצאניות. (בראשית רבה מ"ה, ה')
* נשים אינן נאמנות.
* הנשים בטבעם הם נוטות אל הכילות. (אברבנאל אבות א', ה')
* אם תמצא עורב כולו לבן, תמצא כשירה בנשים. (חידושי הרמב"ן והר"ן חולין סב: ובספר הקנה ק"ב ע"ב [צ"ב סוף ע"א] ובכלבו בסי' קי"ח)
* ארבעה דברים נמצאים באשה: חימוד, זנות, שטות, כעס. (ספר הקנה ק"ג ע"א [צ"ב ע"ב])
* האשה היא סיבה לנזק האיש. (תחכמוני שער ארבעים ואחד)
* נקבה בגימטרייא נזק. (כל בו סי' קכ"ב ודבש לפי להחיד"א מערכת נו"ן אות ו' ובפירוש הרא"ש עה"ת ויקרא א', ב' ועוד). [זכר גימטרייא ברכה (שם)] (ובתשב"ץ קטן סי' תס"ה כתב שנקבה בגימטרייא קללה. ובמושב זקנים לבעלי התוספות ויקרא י"ב, א' כתב בשם הר"א מגרמייזא שהבת בגימטריא ארור, וכ"כ בפירוש רבינו אפרים עה"ת שם)
* האשה יפה שבחיות. (משלי חכמים המובא בדרך טובים אדלמאן, סי' 22. וכעי"ז בספר שעשועים לר' יוסף אבן זבארה פרק ז' אות ל"ח)
* נשים הן רגזניות, קולניות, קללניות, ופיהן תמלא קללות נמרצות לילדיהן. (פלא יועץ ערך קללה)
* כשאומר בליל הסדר "מרור זה", יצביע על אשתו. (הגדת פראג בגיליון, וכ"כ בספר "וילקט יוסף" [שווארץ] מחברת שישית, קונטרס כ', סי' ק"פ ששמע מי שראה ברומי הגדש"פ על קלף וכך היה כתוב שם)
* דרך נשים שמשקרות ומכזבות. (חתם סופר בראשית ל"א, ל"ז. בשם מדרש)

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לא פעם אברכים מרגישים שהם שכליים ונעלים על נשותיהם הרגשיות בעוד ההיפך הוא הנכון. זה לא תמיד ניתן לזיהוי מצד מי שחונך על ברכי הפטריארכיזם.

כנר' כת"ר בא מעולם פטריארכי, בעולם שלי לא פעם הנשים מרגישים שהם רגשיות ונעלות יותר על בעליהם השכליים...
(ובאמת כך אמור להיות הטבע, שכל א' מחשיב ומסתכל על הצד הנעלה של מה שהם מצטיינים בו)

 

[רק תורה]

כנר' כת"ר בא מעולם פטריארכי...

זה נכון, אבל איך כת"ר הגיע למסקנה הזו?

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

זה נכון, אבל איך כת"ר הגיע למסקנה הזו?

שאתה מניח כדבר פשוט ש"שכלי" נעלה מ"רגשי"

 

[אברימי]

וצ"ב כוונת הגהמ"ח

א.
בעל חזר לביתו אחרי יום עמוס.
אשתו שואלת אותו: "שלום, איך היה היום בעבודה?"
"ברוך ה', בסדר גמור" הוא עונה בקצרה.
"יצאת היום בצהריים לקנות משהו בקיוסק, נכון?" היא שואלת.
"נכון" הוא משיב מופתע, "איך את יודעת?"
"ראיתי אותך..." היא עונה בשפה רפה משום מה.
"יפה..." הוא ממלמל לעצמו.

ואז השיחה ממשיכה אע"פ שהוא הבין שכאן היא נגמרה:
"ואתה לא ראית אותי" היא אומרת.
"אוקיי, מעניין..." הוא מסנן מבין שיניו. אבל היא ממשיכה:
"למה לא ראית אותי?"
"לא יודע" הוא מגיב להגנתו. "פשוט לא ראיתי".
"אה... אתה פשוט לא רואה אותי ממטר. כנראה אני לא מעניינת אותך".

השיחה נמשכה, אבל אנחנו נעצור כאן. כי אני חושב שהדברים מובנים.

ב.
שעת בוקר מוקדמת התעורר הבעל ושאל את אשתו: "רוצה להצטרף אלי לריצה?"
האשה: "אה, אתה רוצה להגיד שאני שמנה?"
הבעל: "ממש לא. פשוט הריצה טובה לבריאות".
האשה: "אוי... אתה רוצה להגיד שאני חולה?"
הבעל: "לא, לא. אם את לא רוצה לקום, אז זה בסדר".
האשה: "אז עכשיו אתה חושב שאני עצלנית, אה?"
הבעל: "לא, את לא מבינה אותי נכון. לא התכוונתי"...
האשה: "אהה! אז אני לא מבינה אותך כי אני מטומטמת, נכון?"
הבעל: "די, נו, לא אמרתי דבר כזה".
האשה: "יופי, אז עכשיו אני גם משקרת".
הבעל: "אני מבקש ממך בבקשה, אל תהיי מעיקה על הבוקר".
האשה: "אה, אז עכשיו אני נודניקית מתלהמת בעיניך, נכון?"
הבעל: "בסדר, בסדר. תמשיכי לישון. אני הולך לרוץ לבד... את שמחה עכשיו?"
האשה: "אתה תמיד הולך לבד לכל מקום ונהנה לבד".
הבעל: "בבקשה, בבקשה. אני מרגיש לגמרי מסוחרר עכשיו... לא מבין מה את רוצה ממני".
האשה: "אתה רואה? אתה כל כך אנוכי. תמיד חושב רק על עצמך לבד. אתה אף פעם לא חושב על הבריאות שלי. לא חושב שריצה יכולה להועיל גם לי?"
הבעל המסכן יושב וחושב - איפה טעיתי?!
(הקטע הראשון הוא פרי דמיוני, והקטע האחרון לקוח מתוך גיליון "אסדר לסעודתא" פקודי תשפ"ה)

ואידך זיל גמור---

 

[רק תורה]

שאתה מניח כדבר פשוט ש"שכלי" נעלה מ"רגשי"

אז מסקנתך שגויה,
אין שום קשר בין פטריאכליזם להצגת העובדה שיש אנשים שחושבים שהם שכליים ונעלים מנשותיהם בעוד שההיפך הוא הנכון

 

[אשיר לכבודו]

למי שמבין ומודע לעצמו ולא מחזיק בדעה שהגברים הם השלמות אז הוא יודע שרוב הפעמים גברים הם שמתחילים בקטטה בלי טעם רק האישה נותנת ביקורת או מתלוננת והוא קופץ כנשוך נחש להגן על עצמו ומתקיף אותה וכו' וכו'
יש איזה הרגשה לגברים ובמיוחד שזה מגובה כביכול בחז"ל שהגברים יותר מושלמים מהנשים
אבל האמת היא שההיפך הוא הנכון
מה שאמרו חז"ל על הנשים לשונות שאינם מכבדים אותם אין זה אלא ביחס לגבר שעובד על עצמו להפוך להיות אדם השלם - כלומר שאנשים שעבדו על עמם הגיעו לדרגות שנשים לא יכולות להגיע אליהם גם אם יעבדו.
אבל רוב האנשים שאינם בדרגת תלמידי חכמים ואינם עובדים על מידותיהם אז הם הרבה יותר גרועים מכל מה שמנו כאן למעלה
ההבדל בין האישה לאיש הוא שלאישה כמעט אין אפשרות לתקן את עצמה כי כל בריאתה הוא לצורך תיקון האיש ואין לה עבודה בפני עצמה כידוע
אז איש שלא עובד על עצמו שידע שהוא גרוע מהאישה פי אלף
וכמו שרואים שכל הגניבות, המלחמות הכי קשות, והמקרים הכי מזעזעים בעולם, נעשים על ידי אנשים ולא נשים
נשים מטבען הם רחמניות יותר פחות נלחמות ופחות דורשות כבוד, יותר תשומת לב ולא כבוד
וכבוד הורס את העולם
וכל המונולוג שכתב בהודעה לפני הוא קצת שטותי כי הוא יכול להיות עם איש רק באופנים וצורות אחרים

 

[מהחבורה]

למי שמבין ומודע לעצמו ולא מחזיק בדעה שהגברים הם השלמות אז הוא יודע שרוב הפעמים גברים הם שמתחילים בקטטה בלי טעם רק האישה נותנת ביקורת או מתלוננת והוא קופץ כנשוך נחש להגן על עצמו ומתקיף אותה וכו' וכו'

אם אתה מתעסק בשלו"ב וכדו' אכן יש בידך ראיה אבל אם לא, מהסביבה שלי אני לא רואה כך וכן לא בהדרכות ששמעתי.

מה שאמרו חז"ל על הנשים לשונות שאינם מכבדים אותם אין זה אלא ביחס לגבר שעובד על עצמו להפוך להיות אדם השלם - כלומר שאנשים שעבדו על עמם הגיעו לדרגות שנשים לא יכולות להגיע אליהם גם אם יעבדו.

יש לזה מקור? א"כ בבקשה תפרט.