דעת הראשונים ומנהג הספרדים בהלל בראש חדש

[כהנא דמסייע]

דעת הגאונים

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

 

[כאחד העם]

אך יש עוד ראשונים להוסיף
הן הרב המגיד שהעיד שהמנהג לברך על הלל בר"ח
והן את הר"ן, והריב"ש

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

אך יש עוד ראשונים להוסיף
הן הרב המגיד שהעיד שהמנהג לברך על הלל בר"ח
והן את הר"ן, והריב"ש

באשכול קודם ציינתי לספר זה של שא'ר בשרי הגאון ר' בנציון הכהן זצוק''ל שלענ''ד פינה וזוית לא שביק בהאי דינא, ושינה אצלי עוד בבחרותי הסתכלות על סוגיא זו מקצה לקצה, והובאו גם הר''ן והריב''ש והה''מ, כמו שעיניך תחזינה מישרים. אני מביא ממנו הנקודות העקריות. לתועלת המעיינים.

 

[כאחד העם]

באשכול קודם ציינתי לספר זה של שא'ר בשרי הגאון ר' בנציון הכהן זצוק''ל שלענ''ד פינה וזוית לא שביק בהאי דינא, והובאו הר''ן והריב''ש והה''מ, כמו שעיניך תחזינה מישרים.

עכשיו אני רואה שהעלת עוד משם
אלא שדווקא את המגיד משנה לא ראיתי שכתב [אולי תפנה אותי לשורה הרלוונטית?]

 

[כהנא דמסייע]

לתועלת המעיינים.

ממשיך:

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

המגיד משנה לא ראיתי שכתב

ראה שהביאו כשדן בדברי מרן הב''י שהביא דברי המגיד באחרונה, כמה הודעות אחרי.

 

[כהנא דמסייע]

 

[כהנא דמסייע]

לאחר כל הדברים הללו האמת יורה דרכו, דלכאורה הנוהגים לברך, נראה ברור שמנהגם תלוי באשלי רברבי, הן בגאונים, הן ב' עמודי הוראה, הן בכללי השולחן ערוך. ולכאורה אין מקום לשנות המנהג, אולם משום מה נשתנה המנהג, האם הגיע הזמן לחדש ימינו כקדם? בעוז? או דלמא לאחר דנשתנה נשתנה, ואל תהיה משונה. וד''ב

 

[מים חיים]

הרבה מאוד מרוקאים נוהגים לברך בציבור. מצורף כל הקובץ של תרחם ציון

 

[משיב כהלכה]

יעויין גם במאמר המצ"ב, להגר"ש טולדנו בספרו דברי שלום ואמת.

 

[כהנא דמסייע]

יעויין גם במאמר המצ"ב, להגר"ש טולדנו בספרו דברי שלום ואמת.

מתי זה פורסם, באיזה שנה? שואל כי תרחם ציון חושבני לפני שלושים שנה פרסם מאמר זה כבר באור תורה. ויש המון דברים חופפים. אך יש כמובן תוספות ודברים מענינים כיצד נוצר המנהג, ועוד תוספות משמעותיים. וישר כח.
שו''ר שספרו הראשון של הגר''ש טולדנו נדפס בתשס''ג, כמה שנים טובות אחרי פרסום מאמר זה של התרחם ציון.

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

לאחר כל הדברים הללו האמת יורה דרכו, דלכאורה הנוהגים לברך, נראה ברור שמנהגם תלוי באשלי רברבי, הן בגאונים, הן ב' עמודי הוראה, הן בכללי השולחן ערוך. ולכאורה אין מקום לשנות המנהג, אולם משום מה נשתנה המנהג, האם הגיע הזמן לחדש ימינו כקדם? בעוז? או דלמא לאחר דנשתנה נשתנה, ואל תהיה משונה. וד''ב

זו היא שאלה כללית, היכא דנשתנה המנהג האם יש לחזור למנהג הקודם או לא
ואציין מה שמצאתי בתשובת רב האי גאון [אם כי זה לא ממש אותו נידון, ודו"ק] -


ויל"ע עוד בזה

 

[כהנא דמסייע]

זו היא שאלה כללית, היכא דנשתנה המנהג האם יש לחזור למנהג הקודם או לא
ואציין מה שמצאתי בתשובת רב האי גאון [אם כי זה לא ממש אותו נידון, ודו"ק] -
הצג קובץ מצורף 7417
הצג קובץ מצורף 7418
ויל"ע עוד בזה

לכאורה כמו שציינת בצדק שם דיבר על חכמים קדמונים, ותקנה של כל חכמי זמנו. אבל כאן היה מחלוקת בין החכמים, בדור האחרון, ומנהג הקדמונים כמעט בכל עם ישראל היה להיפך. וכולם סברו בטעות, ואף אני הצעיר בילדותי [כלומר בהיותי בחור שאז גיבשתי מנהגי] חשבתי שרוב הראשונים אוסרים לברך והוי ברכה לבטלה, ושהשו''ע קורא בחיל כן, למרות שמר אבי שליט''א וסבי היו נוהגים לברך בציבור. אז ייתכן דמה שיניתי מנהגי זה מכח טעות ועלי לחזור למנהג הקדמונים. וד''ב.