הרב לא אמר מיהו העסקן.
כאן נאמר בפה מלא ע"י הרב עדס (ולא הוכחש בינתיים), כי שיתפו את הגרח"ק ע"מ שיצווה עליו לתת גט מבלי לשמוע אותו, וסרב.
נעשה נסיון נוסף לעשות כן אצל הגריש"א, וסרב.
ואז נעשה שקר שכאילו הרב עדס אינו רוצה לשטוח טענותיו בפני הרב אלישיב.
היה או לא היה ?
אלא מה, השאלה למה מעיקרא סרב לתת גט אחר שהב"ד פסק,
זו שאלה באמת גדולה על הגרח"ק והגריש"א למה לא הורו לו לקיים פסק ב"ד ודי.
או לחילופין למה הב"ד לא הורה על צו מעצר (אחרי חתימה על כתב בוררות).
תכלס' ניגשו מי שניגשו לגרח"ק ולגריש"ה וביקשו לקיים גט בלי לשמוע צד שני.
כן או לא ?
והם סרבו, כן או לא ?
והאם שיקר מי ששיקר על הגריש"א, כן או לא ?
נכון!
ולכן גם אם הוא דיין בב"ד של ר"נ, אם יש קושיא שואלים ולא מפחדים!
ומי שמפחד לשאול ודאי לא מקיים את לא תגורו (אפי' אם הוא מכסה את זה באידיאולוגיה של "אסור לשאול").
הם לא נמצאים בסימן שאלה,
הגט נמצא בסימן שאלה.
(זה לא אומר שאין תשובה, אבל זה גם לא אומר שיש).
זו דמגגויה.
תסביר מה היה!
ברור שהבנאדם רצה קודם כל את אשתו,
הרי הוא סרב לתת לה גט מעיקרא, ורצה לשוב לחיות עמה בשלום, כמו שהוא מספר בעצמו.
נוסף על כך, זה שיש שאלה על הרב עדס (למה לא הושיב), זו לא תשובה על עצם הטענה.
ברור שהיו שם עניינים אחרים,
אבל בתוכם גם הענין הזה.
מחילה, זה נושא האשכול.
(אני לא חושב שיש מוסכמה שאסור לטעון על בתי דין פרטיים, ורק על בתי דין של הרבנות. - מי שב"ד אצלו זה סוף הדרך, אז על שום ב"ד אסור לו לערער.
ומי שיש לו חילוקים בין בתי הדין, לפי תפיסת עולמו. יכול להשלים שיש עוד תפיסות עולם שתופסות על עוד מקרים בעוד בתי דין - [לכותב השורות אין שום דעה אישית בנושא, וכבר הביע לעיל את מה שאמר לו אותו דיין עצני"ק...]).
אגב; לאחר הסגידה האבסולוטית ל"דעת תורה", ול"בית דין",
אני מנסה לחשוב, מה היתה הטענה על הטועים שהלכו אחרי ירבעם בן נבט אחרי שהלכו עמו ראשי סנהדראות...
(גם עם קורח הלכו 250 כאלו).
גם עם אבשלום כמדומה לי הלכו כמה ראשי סנהדראות.
נו אז מה, פה זה נגמר ?
לא נראה לי.
יש דברים שמותר וצריך לשאול, וזה לא סותר את הכניעה לדיין כשצריך.
לא צריך לאבד את השכל בשביל להיות ירא שמים, ולא צריך להיות רשע כדי לא להיות טיפש...
יש שאלה, צריך תשובה.
ואם אין תשובה, נשארת השאלה, ושאלה כזו היא קצת יותר ממה לשים בקלפי...