גזרת הגיוס, השלכות בעיות ופתרונות

באנר תרומה
'הלכה' לחוד, ו'הנהגה' לחוד
כמו שגם אצל הליטאים מתחשבים הרבה בדעתם של רבני העדה החרדית לענין ההלכה (ה'מנחת יצחק' והגר''מ שטרנבוך ועוד) ולא לענין הבחירות
ואגב, כמדומה שדעת הרב סלים די דומה לדרך ההלכתית של חכם בן ציון, אולי @בנציון ירחיב על כך.
בכל מקרה, כבר ביאר @ידידיה שדעת הרב בן ציון לא היתה קיצונית, והרבה מתלמידיו כן הלכו לבחירות, כי הוא לא סבר כמו סאטמר שמי שבוחר הוא כופר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ... אלא סה''כ אחז כרבותיו שאסרו את זה, אבל ב'למעשה' הוא לא התערב יותר מדי בנושא, ובודאי שלא היה חולק בריש גלי על גדו''י שהיו נגד דעתו, וכידוע שאף פעם לא היה מפרסם דעתו בריש גלי על עניני השעה השנויים במחלוקת ...
אבל ברור לכל גם לדעת כב' שעם חכם בן ציון היה היום דעתו היתה כמו חכם משה ויותר שמאלה
 
אבל ברור לכל גם לדעת כב' שעם חכם בן ציון היה היום דעתו היתה כמו חכם משה ויותר שמאלה
מסתבר שלא היה אומר דעתו ב'קול גדול', כמו שנהג בכל פעם שהיתה מחלוקת בין גדולי הדור (וכך היה גם הגר''מ אליהו)
 
לגבי מה שכתב כב' בענין העדה החרדית מדובר כמו כל פוסק שמתחשבים בדעתו אולם כשאדם קובע לעצמו רב ומנהיג ההליכה אחריו אי בין בהלכה בין בהשקפה
 
אכן כשיטת בני דודנו הדתים לאומים שיש רב להשקפה ורב להלכה ואינם תלויים ראינו להיכן הגיעו דברים אלו
או כשיטת הליטאים, לא ?
הליטאים פוסקים לפי הרב שך/הרב שטיינמן ??
מנהיג הליטאים הוא ר' יצחק זילברשטיין או ר''ד לנדו ?
 
אולם כשאדם קובע לעצמו רב ומנהיג ההליכה אחריו אי בין בהלכה בין בהשקפה
בסדר
בכל מקרה, דעת רבני הליטאים בודאי היא נגד פסקי הרב עובדיה ובעד הבחירות וחוק הגיוס. את כל השאר תחשב לבד (רמז: 'מרביצי')
 
ברור שאתה מקשקש.
הגרבץ איננו ואיננו יודעים אם היה קיים מה היתה דעתו.
פוק חזי מה היה יחסו למדינה
דבר שני ברור לכל כי כל הדור ההוא היה עם ההשקפה זאני מדבר אליה רק בשנים האחרונות כל מי שמדבר קצת השקפה מושתק ומתוייג כעצניק
 
בסדר
בכל מקרה, דעת רבני הליטאים בודאי היא נגד פסקי הרב עובדיה ובעד הבחירות וחוק הגיוס. את כל השאר תחשב לבד (רמז: 'מרביצי')
לכן רוב רבני הליטאים נגד החוק עיין ערך הרב זילברשטיין הרב ברגמן הרב פילץ ועוד
 
לכן רוב רבני הליטאים נגד החוק עיין ערך הרב זילברשטיין הרב ברגמן הרב פילץ ועוד
ה'צבור' אוחז שמנהיגי עולם התורה הם הגרמ''ה הירש והגר''ד לנדו. אני לא אומר שהם גדולים יותר בתורה מהאחרים שכתבת, אבל תשאל כל ליטאי ממוצע האם הוא שומע לגדר''ל או לרב פילץ. זה הצבור קבע, לא אני.
 
ה'צבור' אוחז שמנהיגי עולם התורה הם הגרמ''ה הירש והגר''ד לנדו. אני לא אומר שהם גדולים יותר בתורה מהאחרים שכתבת, אבל תשאל כל ליטאי ממוצע האם הוא שומע לגדר''ל או לרב פילץ. זה הצבור קבע, לא אני.
לכן רוב הליטאים ברחוב בהלם מחוק הגיוס
 
אם אני מבין נכון לשיטת כב' חכם בן ציון לא התערב כלל בהשקפה נכון
באופן כללי לא דבר על עניינים השנויים במחלוקת, רק לתלמידים קרובים וכיו''ב, ועדיין לא ברור מה היתה דעתו, ע''ע פאה נכרית, בחירות, ועוד
 
הגרבץ איננו ואיננו יודעים אם היה קיים מה היתה דעתו.
אתה מדבר על הבחירות? על השותפות בכנסת? דעתו מאוד ברורה, שמעתי מכמה וכמה ששמעו ממנו עצמו ז"ל

מעתיק מהרשום אצלי:

שם ששון (ערך פולטיקה) "היה אומר, דעתי שלא לבחור, אך איני רוצה לפסוק בזה", וע"ש בהערה. יש להוסיף עוד ממה שהובא ממנו בטעמא דמילתא בספר רבינו האור לציון ח"ב (עמוד קנה ועמוד קנו) דלא ס"ל סברת החזו"א הידועים להתיר השתתפות בבחירות, כיון דאנן באים להציל מידי גזלן, והאור לציון תמה על זה, דלא דמי, היות וההכרה בסמכות ערכאותיהם על ידי השתתפות ושותפות עמהם, הרי היא כאילו מוסרים אחת ואם לאו יהרגו כולם, דדדינא הוא דיהרגו כולם, כמ"ש הרמב"ם (פ"ה מהל' יסודי התורה ה"ה). ע"ש. [גם שמעתי מהגריח"ס שליט"א שהגם שבצעירותו בהיותו בישיבה בתפרח השתתף בבחירות, אחר כך שוב לא השתתף, מפני דעת רבינו האור לציון זצ"ל].

שמעתי מהגאון רבי ציון כהן זצ"ל (לשעבר ראש ישיבת פורת יוסף קטמון), כי מרן הגר"ע עטיה זצ"ל, לא הכריע בזה, [והוסיף ששאל על זה את הגאון רצ"פ פרנק זצ"ל, שתמה על שאלתו של הגרע"ע, "הרי אתה יודע ללמוד תוספות" ומפני מה בא לשאול אותו], ומרן הגרב"צ זצ"ל דעתו הייתה לאסור השתתפות בבחירות על פי דין. עד כאן שמעתי ממנו (כאשר כתבתי אצלי סמוך לשמיעת הדברים שנת תשע"ט לפ"ק). ומהג"ר ראובן אלבז שליט"א שמעתי שזוכר כיצד השתתף בכינוס בחירות שהשתתף ונאם בו מרן הגר"ע עטיה זצ"ל. [ובאמת יש מכתבים עליהם חתום הגרע"ע זצ"ל]. וע"ע בקונטרס "משנת רבינו" (סיון תשפ"ב) על הגרע"ע זלה"ה, שהובא שם (עמוד יב) מדבריו בבחירות בעד אגו"י, ובהערה שם כתב שייתכן שהיה מורה לאלו שמצביעים להצביע לאגו"י, ע"ש. וי"ל.

ושמעתי ממהר"ר הגרי"ח סופר שליט"א, כי דעת הגרב"צ זצ"ל הייתה לאסור השתתפות בבחירות, וכך היה מורה, והדפיסו ופרסמו דבריו, והיה אומר "מי שיש לו השגה על דבריי אלה שיבוא וישיג". והוסיף, שבירר ודעת הגרב"צ זצ"ל הייתה לגבי בחירות לממשלה, לא כן לגבי בחירות לעירייה. עוד אמר לי שלגבי דעת הגרע"ע זצ"ל יש בזה שמועות שונות, ולא נתברר לו. עכ"ד.

ושמעתי מידידי הרה"ג יצחק דבדא שליט"א וזת"ד: אמר לי הגאון רבי יהודה מועלם זצ"ל, אין לך מצוה או עבירה בכל התורה כמו הענין של ה"בחירות", שיש גדולי עולם שאומרים שזו המצוה הכי גדולה להשתתף ולהשפיע, ומנגד יש גדולי עולם שאומרים שזו העבירה הכי גדולה. ואנחנו לא משתתפים בבחירות, לא מפני שיש לנו מסקנא שיש בזה איסור, אלא שכך ראינו מרבותינו נוהגים שלא להשתתף בבחירות, ואנו סומכים על זה. עכ"ד.

שמעתי מהרב ב"ל ==לברר שוב מדוייק = שהוא היה בישיבה בשיעור ביום שישי, והגרב"צ ביאר דעתו לגבי הבחירות באורך, וטעמו לאיסור מדינא, ולא מצד הנהגה, ===



ושוב ראיתי במכתב החתום עליו הגרב"צ זצ"ל בכת"י (י"ב תמוז תשנ"ב), "דבר שנוגד דעתי, עצם ההשתתפות בממשלה ובכנסת".
 
פוק חזי מה היה יחסו למדינה
בדיוק כמו היחס של הרב שך (שהיה בעד בחירות ונגד פטור גורף מגיוס, ואם היו שומעים לו אז היום לא היינו במצב הזה)
דבר שני ברור לכל כי כל הדור ההוא היה עם ההשקפה זאני מדבר אליה רק בשנים האחרונות כל מי שמדבר קצת השקפה מושתק ומתוייג כעצניק
צריך לעיין מה הגדר של 'השקפה'
צריך לזכור שבדורנו יש כאלו שהמציאו מילת כיסוי ל'פוליטיקה' = 'השקפה'.
 
עוד שנייה יגיד כב' שגם פעם אמרו שמי שלא לומד צריך להתגייס לצבא הג' עברות חמורות
הם לא אמרו
אבל כבר הבאנו לעיל שמי שלא נמצא בישיבה אין לו שום היתר להיפטר ב'פטור' של 'תורתו אומנתו', ושיסתדר לבד, כמו שמבהיר הגר''ד לנדו בכל הזדמנות שאנחנו צריכים לדואג ל'עולם התורה' (דהיינו רק לעולם התורה, ולא למלצרים ונערי רחוב), אין מה לעשות, אנחנו בגלות.
 
לכן רוב הליטאים ברחוב בהלם מחוק הגיוס
נכון
רק אלה מה''רחוב'' שמושפעים מהקמפיינים של הקיצונים ומהפצ'קוולים חושבים שבאמת מחר בבוקר הולכים לגייס 50% מהבחורי ישיבות, אלו שחשופים ל'תקשורת' וראו את פרטי החוק יותר רגועים, למרות שגם אני סבור שזה חוק נורא ואיום (בין היתר גם בגלל הסנקציות) וממש 'חורבן', אבל סו''ס דעת חלק מגדו''י שזה מה שיש לעשות, בבחינת 'יבנה וחכמיה' ויש להם הרבה שיקולים שאנחנו לא יודעים.
 
כל הויכוח על מי ראוי למנהיג, ועל מי חל שם מנהיג, ובמי הציבור בחר, ומיהו הציבור, ומהי בחירה, וכל המסתעף לפרטי הפרטים, זה - במחילה מהרבנים דהכא - דברים בטלים, עד לפני 100 שנה איש לא הכיר את כל הטענות הללו, יש דינים של ת"ח, מורה הוראה, מרא דאתרא, גדול הדור וכו', לא דינים של כיצד והאם מחוייבים לשמוע למי שהמפלגה הצניחה או הכתירה.
דוק ותשכח שאין בזה שום מראי מקומות, אלא דימויים רחוקים.
 
דעת רבני פורת יוסף אינה רלוונטית, כיון שמעולם לא היו בהשקפת
זו דברי בעלי בתים.
אבל אין כן דעת גדולי ישראל וביניהם חברי מועצת חכמי התורה.





זה שהם מסכימים על ענין אחד או שניים, זה לא אומר שהם קבלו את הנהגתו ודעתו (בפרט שדעתו היא כהשקפת העדה החרדית, כידוע)

זה שהם מסכימים על ענין אחד או שניים,
ומה הם העניינים ?





בכל מקרה, כבר ביאר @ידידיה שדעת הרב בן ציון לא היתה קיצונית, והרבה מתלמידיו כן הלכו לבחירות, כי הוא לא סבר כמו סאטמר שמי שבוחר הוא כופר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ... אלא סה''כ אחז כרבותיו שאסרו את זה, אבל ב'למעשה' הוא לא התערב יותר מדי בנושא, ובודאי שלא היה חולק בריש גלי על גדו''י שהיו נגד דעתו, וכידוע שאף פעם לא היה מפרסם דעתו בריש גלי על עניני השעה השנויים במחלוקת ...
1764932601720.png

1764932630313.png
וע"ע מש"כ הגר"מ צדקה לפני כ-3 שנים [לשלוחי מפלגת שס שביקשו את חתימתו עבור הבחירות] -
ואכמ"ל.
 
כל הויכוח על מי ראוי למנהיג, ועל מי חל שם מנהיג, ובמי הציבור בחר, ומיהו הציבור, ומהי בחירה, וכל המסתעף לפרטי הפרטים, זה - במחילה מהרבנים דהכא - דברים בטלים, עד לפני 100 שנה איש לא הכיר את כל הטענות הללו, יש דינים של ת"ח, מורה הוראה, מרא דאתרא, גדול הדור וכו', לא דינים של כיצד והאם מחוייבים לשמוע למי שהמפלגה הצניחה או הכתירה.
דוק ותשכח שאין בזה שום מראי מקומות, אלא דימויים רחוקים.
נכון
אני דברתי רק כלפי הטענות שטענו, וכלפי מה העולם אוחז
לי בעצמי אין שום דעה בהנ''ל, אני רק כותב נתונים
 
יש לאי מי את ההקלטה מדבריו של חכם בן ציון זצ"ל על הבחירות? אני רואה שכולם מזכירים הקלטה ובבורותי מימי לא שמעתי אותה.
 
לכן רוב רבני הליטאים נגד החוק עיין ערך הרב זילברשטיין הרב ברגמן הרב פילץ ועוד
איפה הרב זילברשטיין התנגד לחוק?
הרב ברגמן - מסכים, ולכן הגרמ"ה עלה אליו, ומאז לא שמעת ולא תשמע עוד מילה הנושא.
הרב פילץ - סה"כ נפנף עצניק טרדן, ואמר לו שהוא באמת לא מבין את החוק.
 
ראשי תחתית