הגאון הגדול רבי עובדי' יוסף זצוק"ל - חובה לשלוח למוסדות ספרדיים

  • יוזם האשכול יוזם האשכול זולדן
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
  • מומלץ
בחיי לא הבנתי מה אתה רוצה.
זה מה שקורה כשנכנסים באמצע שיח בלי לנסות להבין איפה הוא מתחיל.
האשכול הזה עוסק בדעתו של מרן הגר"ע יוסף בענין מוסדות הלימוד. לא מה רצו בניו או אחרים.
השאלה שלך מצוינת אבל לא רלוונטית לשיח. אבל דעתו עצמו היא ברורה, ולא בגלל חוסר היכרות כמו שרצית לומר.

ובתגובה ל:
אתה לא מכיר את הפנקסים של מרן זצ"ל שבהם מביע תרעומת קשה על שיטת הלימוד בפורת יוסף, ודורש מהם להיות מרי תלמודא כמו הבחורים בחברון...
אמנם היתה לו ביקורת קשה כידוע על מרכיבים מסוימים בדרך לימוד פור"י כמו הקצב, ועכ"ז העדיף את הגישה שלהם לסוגיות. כך ענה לשואליו, כך ניכר בדרשותיו משנותיו הצעירות, וממה שעשה בעצמו עם בניו וכאמור לעיל.
 
זה מה שקורה כשנכנסים באמצע שיח בלי לנסות להבין איפה הוא מתחיל.
האשכול הזה עוסק בדעתו של מרן הגר"ע יוסף בענין מוסדות הלימוד. לא מה רצו בניו או אחרים.
השאלה שלך מצוינת אבל לא רלוונטית לשיח. אבל דעתו עצמו היא ברורה, ולא בגלל חוסר היכרות כמו שרצית לומר.

לו היית קורא על מה נסובים דברי, לא היית נבהל להשיב.


ובתגובה ל:

אמנם היתה לו ביקורת קשה כידוע על מרכיבים מסוימים בדרך לימוד פור"י כמו הקצב, ועכ"ז העדיף את הגישה שלהם לסוגיות. כך ענה לשואליו, כך ניכר בדרשותיו משנותיו הצעירות, וממה שעשה בעצמו עם בניו וכאמור לעיל.

ועכשיו תענה (אם תוכל), אז מה בכ"ז גרם לילדים שלו לא לשמוע לו ?
 
סטית מנושא האשכול, כנראה כדי להבין למה בחורים אז בחרו ללמוד בישיבות אשכנזיות, כנראה כי ההבנה הזו מקדמת לאן שהוא.
למה אני צריך להסביר לך לאן התכוונת להתקדם?

כי מה שמעניין אותי (ואולי עוד כמה מהמשתתפים - כך אני למד מתגובותיהם), זה לא בדיוק מה שמעניין אותך.
 
ככל והנושא הוא מה דעת הרב עובדיה בענין, לא נתקדם לשום מקום.
האשכול מיצה את עצמו, דעתו ברורה! יש לשלוח את הבנים לישיבה ספרדית דוקא גם אם יש התנגדות אליה.
וכך הוא גם עשה הלכה למעשה.
 
וזה נעצר פה, ומכאן והילך עד לעתה כל יוצאי חלציו ושומעי לקחו, מיאנו לשמוע אל קולו ופנו לדרך חדשה

יפה, וזו היתה מטרת האשכול מעיקרא,
להבין א' למה זה נעצר פה, ב' למה הוא עצמו לא קיים את דברו.
אז על השאלה השניה השיב לנו @מבקש השם שהוא כן קיים,
אך השאלה הראשונה נשארה פתוחה וסביבה נידון רוב ככל האשכול, (כוונתי לעשרות ההודעות שנמחקו בעבר, וגם לאלו שנכתבו לאחרונה ועדיין לפנינו).
וזה מה שצריך להבין, איפה זה נפל. ולזו כיוונתי מעיקרא כשנכנסתי לדו שיח באמצע בלי לנסות להבין איפה הוא מתחיל...
 
נרשמה התקדמות.

זו נסיגה, לגלות שבניו שלו עזבו מיוזמתם מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים היפך דעתו הוא, ה"י.


יש לך תשובה לזה?

כשתשכיל להבין מה גרם לצעירים דאז (ומסתמא גם לבניו) לברוח, תבין איפה זה נפל.

ואז באמת תהיה לך התקדמות. (וכמו שכתבתי לעיל בתחילת דברי אי שם, שכאן בדיוק נעוצה התשובה).
 
תעשה טובה. יש או אין לך תשובה?

יש לי תיאוריה והרי היא לפניך.
הישיבות האשכנזיות באו עם בשורה חדשה, עם רוח רעננה.
שיטות לימוד, כיווני חשיבה, שיטות במוסר, השקפה, הנהגה וכו' וכו'.
(חלק מהדברים הם חיקוי של הישיבות באירופה, וחלק הם שידרוג).
אבל היה משהו חדשני.
חלק מראשי הישיבות והמשגיחים חיברו ספרים במגוון נושאים, ואלו שלא חיברו תלמידיהם ראו מן שליחות לכתוב את השיעורים/שיחות/ועדים שלהם ולהוציא מזה ספר.
היה מעניין.
הדבר סחף המונים, ובמיוחד את הכשרוניים, וגם גרם לחבירות מסויימת, ולקנאת סופרים.
לעומת זאת הספרדים נשארו כמו שהיו פחות או יותר, שום דבר חדש ומעניין, לא חיברו ספרים, לא הביאו בשורה חדשה בדרך הלימוד או בהשקפה.
לא עשו מהישיבה ענין, ראש הישיבה לא היה "מנהיג", המשגיח לא היה "דמות" (אצל התלמידים כן, אבל בחוץ גורנישט).
לא עשו רעש וצילצולים, ההשקפה נשארה הישנה של הקנאים של ירושלים.
המעמד של בן ישיבה, שהיה נושא חשוב בהקמת המדינה אצל הישיבות הליטאיים, לא בהכרח תפס מקום אצל הרבנים הספרדיים הוותיקים.
הענווה, והעודף יראת שמים, והניתוק מהדור הצעיר, נתנו את אותותיהם.
גם לזכור שהרבה ספרדים כלל לא שלחו את בניהם לישיבות, ואלו שכן, לא היו הבנים של... ואילו אצל הליטאיים הכל היה אחרת.
והצעירים נמשכים לרעש וצילצולים ולרוח חדשה.
גם הקנאות הירושלמית לא כ"כ התאימה להרבה שדווקא כן בנו על תפקיד רבני כזה או אחר מטעם המדינה.
ובעוד שבישיבות הליטאיות עשו מזה ענין, שם הסבירו מה זה ציונות ולמה אנחנו לא שייכים לשם, חרף העובדה שלקחו תקציבים והשתתפו בבחירות. הרי שאצל הספרדים הכל נשאר כבעבר.
יכול להיות שגם חוסר בתרומות ומשאבים גרמו להם להצטמצם.
כך או כך עם השנים התחילו לזלוג יותר ויותר לשם, והיום כבר הכל חיקוי שלהם.
* * *
היום כבר שום דבר כבר לא יהיה כמו פורת יוסף העתיקה, הלבוש המסורתי כבר לא מתאים. הקנאות הירושלמית והניתוק ממוסדות המדינה לא מתאימים. השיטה ההלכתית שנושקת לקבלה ולמנהג כבר אין לה תוקף אצל הרבה מהציבור הספרדי (כן יבי"א וילקו"י). מה שנשאר זה ישיבה ספרדית עם שיטת לימוד וחינוך אשכנזיים, אבל אז זה כבר לא כ"כ משנה באיזו ישיבה תהיה ספרדית או אשכנזית.
אז מי שטוענים שהם רוצים להיסתופף בשיפולי גלימת חכמי הספרדים הירושלמיים, והיה אם זה נובע אצלם מכך שהם החליטו שח"ו הם לא יהיו אשכנזים, יבוסם להם.
אבל אלו שבאמת רוצים לנשק את העבר, מבינים שמה שהיה לא בהכרח שיהיה, ולומדים היכן שה' אינה לידם אם אצל הספרדים אם אצל האשכנזים, ממשיכים עם המנהג הספרדי (לא הרב עובדיה, אלא המקורי), ולא מעוררים מדנים. אפשר ללמוד ר"ש רוזובסקי, ולהתפלל בניגון ישיבתי אשכנזי, ולאכול גפילטע פיש ולהיות ספרדי בפוניבז' או בכל ישיבה אחרת שאתה תקרא לה מושכנזת, זה לא סותר.
אני יודע שיש לא מעט שמתפללים בלי טלית ואפי' בנוסח אשכנז, אבל בד"כ זה מום עובר בחלקו לפחות.
לעומת זאת אלו שהם ספרדים גאים... זה מום שבד"כ לא עובר.
לכן אם ישאלו אותי, אני אעדיף את המום הראשון, כי זה מום עובר וזה מום קבוע.
 
יש לי תיאוריה והרי היא לפניך.

אז מי שטוענים שהם רוצים להיסתופף בשיפולי גלימת חכמי הספרדים הירושלמיים, והיה אם זה נובע אצלם מכך שהם החליטו שח"ו הם לא יהיו אשכנזים, יבוסם להם.
אבל אלו שבאמת רוצים לנשק את העבר, מבינים שמה שהיה לא בהכרח שיהיה, ולומדים היכן שה' אינה לידם אם אצל הספרדים אם אצל האשכנזים, ממשיכים עם המנהג הספרדי (לא הרב עובדיה, אלא המקורי), ולא מעוררים מדנים. אפשר ללמוד ר"ש רוזובסקי, ולהתפלל בניגון ישיבתי אשכנזי, ולאכול גפילטע פיש ולהיות ספרדי בפוניבז' או בכל ישיבה אחרת שאתה תקרא לה מושכנזת, זה לא סותר.
תיאוריה מעניינת, מסכים עם עיקר הניתוח של העבר. רק שאני מבין שהמסקנה להיום אינה באמת לחזק את הציבור הספרדי כציבור, אלא פשוט לזרום עם המציאות הנוכחית.
ברשותך אציג את תפיסתי. כמו שכתבתי לעיל, ואני נוכח לראות שאתה חושב כמוני בזה, אין עצמאות בלי ייחודיות, לכן הספרדים כציבור לא בהכרח יעמדו בפני עצמם במצב הנוכחי. והצדק עם דבריך שאין טעם להיות ספרדי רק כדי לא להיות אשכנזי. אבל להצגת דבריי אני מוכרח ללכת עוד אחורה:
כל ה"מעניין" אצל האשכנזים לא בא לבד. זה התחיל - על שלל צורותיו וגווניו - כתגובה או השלכה מול ההשכלה. כידוע, מזה נולדה תנועת המוסר, מזה התפשטה כ"כ שיטת הגר"ח מבריסק, נוצרו הישיבות במתכונתן הנוכחית וכו'.
אצלנו לא היה צורך בזה (בחלק מהמקומות כן, וחע"ד), והמתכונת נשארה כרגיל. כשהספרדים בקום המדינה פגשו את השלכות ההשכלה האירופאית, הם נתפסו לא מוכנים, ונפלו כפרי בשל - הן לחילוניות ולהבדיל אא"ה למשיכה לישיבות הנוצצות שנעשו כך כהשלכה מההשכלה.
אבל לאמיתו של דבר, באירופה השינויים כולם נעשו או נוצרו מכורח המציאות המסוכנת, והם באו על חשבון דברים אחרים, שלא הופסדו מהספרדים - המקוריים. כך בדרך הלימוד השווה לכל נפש מחד, והמבוססת יותר ברבדים העמוקים והסופיים (אכמ"ל), בחסידות המופלגת, במסורות העצומות ("שייכות של ראשונים" - החזו"א על הגרע"ע, לדעתי היא תופעה ולא מקרה יחידי), ויש מקום להאריך עוד הרבה.

היום כבר נפל דבר, ו"השתכנזנו" במהות. חושבני, שיחד עם קבלת המצב, וההבנה שכיום אנו באמת בסביבת גידול הדורשת דרכים חדשות להתמודדות מול אתגרי העת החדשה שלאחר ההשכלה וגרורותיה, מ"מ אחיזה אמיתית במעלות רבותינו האמורות היא נכונה בפני עצמה ועדיין נותרו לנו מעט כלים לביצועה, וכתוצאה מכך באופן הנכון יותר - הזהות הספרדית מקבלת משמעות פנימית ואמיתית. כי הייחודיות היא היא מרכיב הזהות העיקרי.
על עצמי אומר שאני משתדל לעשות זאת, לשמש את חכמינו שליט"א ככל האפשר, כדבר נכון והכרחי בפני עצמו, אבל גם יוצק זהות ברורה ומספקת.
 
תיאוריה מעניינת,
אני אתן את התובנה שלי בעניין

כמשל- העגלה המלאה והטעונה מול העגלה הריקה

הציבור האשכנזי בא עם עגלה טעונה ומלאה של עשרות שנים של ישיבות עוד בחו"ל, בכל עיירות ליטא, החל בוואלוז'ין, סלבודקא, פוניבז', ראדין, גרודנא, טלז, ועוד ועוד.
וחוץ מזה היה להם מלא סגנונות וזרמים בתוך הישיבות- "קלם", "נובהרדוק", "בריסק", ועוד כהנה וכהנה
היו מלאים גם בישיבות וגם בסגנונות, וכל אחד התמקד במה הוא רוצה להתעלות ולהעלות.
והיה לאלפים ולרבבות מספר הבחורים הפזורים בערי ליטא ואגפיה עם המון ראשי ישיבות [הר' חיים וואלוז'ין, ר' שמעון שקופ, ר' חיים עוזר, ר' חיים טלזר, ר' חיים בריסק, ר' אלחנן וסרמן, ועוד מלא מלא דמויות וענקי רוח]

לעומת זאת אצל הספרדים- מה היה, כלום, חלל ריק, חוץ מפורת יוסף [80 בחורים], והר' עזרא עטייה בלבד, ועוד כמה מקובלים חשובים.
אך כהנהגה ודמויות וראשי ישבות לא היה, לא בכמות ולא באיכות, גם לא היה בחירה של סוג וסגנון, כמו שאצל האשכנזים שהיה מלא סגנונות וחידושים
לא בכמות ולא באיכות, רק ישיבה אחת בארץ ישראל ותו לא מידי.

ומכאן כל אחד יכול להמשיך
 
אני אתן את התובנה שלי בעניין

כמשל- העגלה המלאה והטעונה מול העגלה הריקה

הציבור האשכנזי בא עם עגלה טעונה ומלאה של עשרות שנים של ישיבות עוד בחו"ל, בכל עיירות ליטא, החל בוואלוז'ין, סלבודקא, פוניבז', ראדין, גרודנא, טלז, ועוד ועוד.
וחוץ מזה היה להם מלא סגנונות וזרמים בתוך הישיבות- "קלם", "נובהרדוק", "בריסק", ועוד כהנה וכהנה
היו מלאים גם בישיבות וגם בסגנונות, וכל אחד התמקד במה הוא רוצה להתעלות ולהעלות.
והיה לאלפים ולרבבות מספר הבחורים הפזורים בערי ליטא ואגפיה עם המון ראשי ישיבות [הר' חיים וואלוז'ין, ר' שמעון שקופ, ר' חיים עוזר, ר' חיים טלזר, ר' חיים בריסק, ר' אלחנן וסרמן, ועוד מלא מלא דמויות וענקי רוח]

לעומת זאת אצל הספרדים- מה היה, כלום, חלל ריק, חוץ מפורת יוסף [80 בחורים], והר' עזרא עטייה בלבד, ועוד כמה מקובלים חשובים.
אך כהנהגה ודמויות וראשי ישבות לא היה, לא בכמות ולא באיכות, גם לא היה בחירה של סוג וסגנון, כמו שאצל האשכנזים שהיה מלא סגנונות וחידושים
לא בכמות ולא באיכות, רק ישיבה אחת בארץ ישראל ותו לא מידי.

ומכאן כל אחד יכול להמשיך
מעבר לכך שאתה מערבב פה שלושה תקופות שונות בהסטוריה של העם היהודי, זה גם מאוד מטריד (אותי לפחות) שאברך ספרדי מאמין במלל הזה בשנת תשפ"ה - כשכל אחד רואה את הפריחה התורנית העצומה בקרב הציבור הספרדי.

אם אני מבין נכון: מה שגרם למחשבה שלך כאילו יש איזושהי עגלה מסויימת מלאה - זוהי העובדה שחלק מאנשי אותה עגלה הפנו עורף לדרך אבותיהם ואי לכך המיעוט בה ששמר אמונים זעק בקול גדול "אנחנו חרדים" "אנחנו שומרי תומ"צ", בעוד שבעגלה הספרדית לא היה צורך לזעוק כך בגרון ניחר מאחר וכל שומרי העגלה שמרו על דרך אבות - וגם אלו שלא שמרו קלה כבחמורה כיבדו והעריכו.

אתה מתלהב מאלו שזעקו "אנחנו חרדים" ואומר הנה דרכם זוהי הדרך הנכונה והם אלו שינחילו לנו את התורה, ואתה מתעלם מהעובדה שעגלתך מלאה לא פחות ואף יותר, רק שפשוט אין צורך לנופף בדגל מיוחד בשביל להודיע לכל אנו נאמנים לה'.

כמו שנאמר: באור מבחינים רק מתוך חושך. מי שצועק "נקי כאן" – ייתכן שהוא מוקף לכלוך וממנו הוא בא לאפוקי. ואילו מי שכולו טהור – לא צריך לצעוק, והנקיות שלו פחות בולטת רק מפני שהיא שלמה. כמו חולצה לבנה שאין בה אפילו כתם – אבל העין נמשכת דווקא לנקודה הלבנה שעל חולצה מלוכלכת.

אומנם, כשעלו לארץ, היו שנים בהם גורמים מקרב יוצאי אירופה עשו כל אשר לאל ידם בכדי לסחוף אחריהם את בני עדות המזרח לבאר שחת, ובמידה מסוימת למרבה הצער הצליחו עם קהל רב, אבל זו בדיוק הנקודה: זו לא ראיה לעגלה ריקה – אלא עדות לכך שניסו לרוקן אותה.

בכל אופן - להמשיל זאת - ואף כדוג' בעלמא - לעגלה הרקה והמלאה זהו בזיון התורה וחוסר ידע היסטורי מעורב ברגשי נחיתות.
 
הציבור האשכנזי בא עם עגלה טעונה ומלאה של עשרות שנים של ישיבות עוד בחו"ל, בכל עיירות ליטא, החל בוואלוז'ין, סלבודקא, פוניבז', ראדין, גרודנא, טלז, ועוד ועוד.
וחוץ מזה היה להם מלא סגנונות וזרמים בתוך הישיבות- "קלם", "נובהרדוק", "בריסק", ועוד כהנה וכהנה
היו מלאים גם בישיבות וגם בסגנונות, וכל אחד התמקד במה הוא רוצה להתעלות ולהעלות.
והיה לאלפים ולרבבות מספר הבחורים הפזורים בערי ליטא ואגפיה עם המון ראשי ישיבות [הר' חיים וואלוז'ין, ר' שמעון שקופ, ר' חיים עוזר, ר' חיים טלזר, ר' חיים בריסק, ר' אלחנן וסרמן, ועוד מלא מלא דמויות וענקי רוח]
בקום המדינה לא היה מבחר ליטאי מלבד חברון-פוניבז', ומס' הישיבות היה מאוד מאוד מצומצם.
התיאוריה של @אלישמע נכונה יותר בעיני. והסברתי את שורשה, לדעתי, בדבריי דלעיל.
 
ראשי תחתית