הכנת תה בשבת ע"י תיון

נגד מרן השו"ע, ועל זה מדובר.
מרן השו"ע לא דיבר לא על תה שאפשר לומר שהיא חומרא בעלמא לחוש לדמות לקולייס האספנין.
ולא דיבר על ביצה שאנו רואים בעיניים שהופכת מרכה לקשה.


שאר הדברים אפי' שהם קלי הבישול מרן זצוק"ל היקל כדעת השו"ע.
וממילא השו"ע מתאים לדבריו בב"י, ואין צורך להעמיס בו פירושים דחוקים שלא מתקבלים על השכל הישר.
הדברים פשוטים.
 
הדברים פשוטים.
כתבת הדברים פשוטים - אז בוא ונפתח את זה.

הב"י אחרי שהביא את שיטת היראים התייחס לשתי נקודות

א' - לראייתו מהסוגייא דשבת מב: גבי מלח דאמרינן שם שמתבשלת אף בכלי שני

ב'- לראייתו מסוגייא פסחים שמשם למד שיש בישול אחר צלייה.

והב"י חיזק את דברי היראים מהסוגייא בשבת מב, גבי בישול בכלי שני בקלי הבישול

ומה שדחה את דבריו זה רק כלפי הנושא השני של בישול אחר צלייה

דברי הבית יוסף על ראיית היראים מהסוגייא דשבת גבי בישול בכלי שני
בישול א.JPG
בישול ב.JPG


דברי הבית יוסף על ראיית היראים מבישול אחר צלייה​


בישול ג.JPG




למדנו מפשטות הבית יוסף , דיש בישול בכלי שני בדברים הקלים להתבשל
 
למדנו מפשטות הבית יוסף , דיש בישול בכלי שני בדברים הקלים להתבשל
לא למדנו ולא כלום.

הב"י בסך הכל כתב שסרה קושיית הטור שלמד שהרא"ם "אוסר" את קלי הבישול.
וזה וודאי שאינו שאינו אלא חומרא מחמת שאין אנו בקיאים.

הב"י לא גילה דעתו בשום צורה ובשום אופן.

ובשו"ע דעתו להדיא כי"א בתרא (ואף החולקים בעלמא, הכא שסברת הי"א בתרא הביאה בלשון רבים וודאי דעתו כן להלכה)
 
הב"י לא גילה דעתו בשום צורה ובשום אופן.
יש פה עניין של גילוי?
זה גמ' מפורשת , וכמו שהביא מהסוגייא דשבת מב: שמלח מתבשלת אף בכלי שני, ואם לב"י אין על דבריו קושייא כמו שהטור הקשה
ממילא חזרנו שזה דינא דגמ'
ולכן סיים הב"י "וכיון שאין אנו בקיאים בהם צריך להזהר"

ומה שפסק כי"א בתרא הוא כלפי הנושא של "בישול אחר צלייה"

ומה גם שהוכחתי- מהאחרונים לעיל שהעלתי, שלמדו בפשטות שיש פה דבר שהב"י החמיר , אלא שאני ביארתי שנראה שהחמיר בנושא של "כלי שני" והקל בעניין של בישול אחר אפייה וצלייה
 
זה גמ' מפורשת , וכמו שהביא מהסוגייא דשבת מב: שמלח מתבשלת אף בכלי שני, ואם לב"י אין על דבריו קושייא כמו שהטור הקשה
ממילא חזרנו שזה דינא דגמ'
גמרא מפורשת???
תרי לישנות בגמ' גבי מלח וכתב להדיא בהגה"מ שסובר כל"ק שלא מתבשל אף בכ"ר.
ולכן סיים הב"י "וכיון שאין אנו בקיאים בהם צריך להזהר"
סיים בדעת הרא"מ.
ומה שפסק כי"א בתרא הוא כלפי הנושא של "בישול אחר צלייה"
ראית את המהר"ם בן חביב?

1765202683744.png
 
גמרא מפורשת???
תרי לישנות בגמ' גבי מלח וכתב להדיא בהגה"מ שסובר כל"ק שלא מתבשל אף בכ"ר.
לא הבנת את הראייה אם אתה מדבר כך

הראייה היא לפי שתי הלישנות , כי גם ללישנא הראשונה כל מה שמותר הוא בגלל שמלח לא מתבשלת אף בכ"ר
ולא בגלל שאין בישול בכלי שני

אלא שמהלישנא השנייה למדנו שזה מחלוקת מציאותית אך כולם מודו דאם יש בישול אף בכלי שני אסור כולל ללישנא הראשונה
ראית את המהר"ם בן חביב?
הבאתי את לשונו להדיא
דנוקט להחמיר באחד מהדברים , עיין לעיל את לשונו
 
הבאתי את לשונו להדיא
דנוקט להחמיר באחד מהדברים , עיין לעיל את לשונו
מה אכפת לי מה נוקט.

אנחנו דנים פה מי זה היש מתירין שהביא מרן השו"ע.
תפסיק להסיט את הנושא לדברים שאינם קשורים.
 
מה אכפת לי מה נוקט.

אנחנו דנים פה מי זה היש מתירין שהביא מרן השו"ע.
תפסיק להסיט את הנושא לדברים שאינם קשורים.
אין קשר
מה שנקט שם בשו"ע הוא כלפי בישול אחר קלייה
וע"ז כתב שהשו"ע מתיר כי לית ליה כהיראים
 
אין קשר
מה שנקט שם בשו"ע הוא כלפי בישול אחר קלייה
וע"ז כתב שהשו"ע מתיר כי לית ליה כהיראים
או שלא עיינת בו בפנים או שלא הבנת אותו.
ומלבד מדבריו, יש את שיטת הרמ"א הט"ז המ"ב ועוד שהבינו שהיש מתירין קאי על כלי שני וא"כ מיקל כנגד היראים.
 
לאחר מכן הביא את הראבי"ה שדחה דברי המחמיר ברקיק משום שמתבשל בכלי שני וגם אחר האפיה.
אתה שוב מערב את הנושאים
מה שהראבי"ה דחה הוא כלפי בישול אחרי אפייה

כי הראיה של היראים כלפי כלי שני, זה בכלל לא מרקיק ולא מהסוגייא של פסחים

אלא מהסוגייא דשבת מב: גבי מלח, ואת זה הב"י קיים , וכציטוט שהבאתי לעיל בב"י.

ומה שהביא אח"כ את הראבי"ה וקיים את דבריו הוא כלפי בישול אחר אפייה וצלייה
 
זה סיכום דברי הרא"ם. וזה לא סיכום הענין. וכנ"ל.
זה סיכום הב"י בדעת הרא"ם - להסיר מעליו קושיית הטור וחלזק דברי היראים

וכיון שסרה תמיהת הטור ממילא יש לנו דינא דגמ' דכלי שני יכול לבשל דברים הקלים וכראיית היראים מסוגיית שבת מב:, ושביארה הב"י בטוב טעם, וא"כ הב"י ודאי חייב להחמיר בזה , כי לשיטתו זה פשט גמ' ודינא דסוגייא
 
הראיה מרקיק היא גם שיש בישול אחר אפיה וגם שיש בישול בכלי שני לקלי הבישול, וממילא גם הדחיה היא כלפי שניהם.
 
הראיה מרקיק היא גם שיש בישול אחר אפיה וגם שיש בישול בכלי שני לקלי הבישול, וממילא גם הדחיה היא כלפי שניהם.
אז תראה את היראים בפנים
ותראה שעיקר ראייתו גבי כלי שני הוא מהסוגייא דשבת מב:
ואילו אחרי שס"ל שיש בישול בכלי שני, אז אסר גם כלפי בישול אחרי אפייה בכלי שני
 
אתה שוב מערב את הנושאים
מה שהראבי"ה דחה הוא כלפי בישול אחרי אפייה
בזה אתה צודק.
זה סיכום הב"י בדעת הרא"ם - להסיר מעליו קושיית הטור וחלזק דברי היראים
בזה כלל וכלל לא.

זה שאפשר להסיר את קושיות הטור לא מחייב שיפסוק כדבריו.

ובפרט שכמה ראשונים חלקו על דברי הרא"ם כמובא בחזו"ע.
וכפשט לשון מרן השו"ע כמו שהבינו כל האחרונים בדבריו. (גם לשיטת הרמ"א ודעימיה הבינו שמתיר בכלי שני נגד הרא"ם)
 
אין לנו אלא דברי מרן השו"ע, ובפרט שאנחנו נוהגים כמותו, וכדפסק מרן הגר"ש בשו"ת תבואות שמש הנ"ל, אע"פ שציין שהוא באופן אישי מחמיר לערות מכלי שני על התיון.

אגב לא הבנתי דבריך מהר' משאש, כי מדבריך הבנתי שהוא מתיר גם בכלי ראשון , אלא שלעצמו הוא מחמיר.

וזאת לא אבין - מה יש להקל בכ"ר ? .

שו"ר - שבתשובה אחרת גבי "קפה" אסר לערות מכ"ר מחשש "בישול אחרי קלייה" ורק בכ"ש התיר , וכתב שם בסוף התשובה שהה"נ לתה.

וא"כ - וודאי דהצריך גם בתה בכ"ש.

[שו"ת שמש ומגן ח"ב סי' ח]

קפה- הר' משאש.JPG
 
שוב, הדיון הוא בכלי שני, איני יודע מה אתה רוצה מכלי ראשון. בשבת מצוי שמוזגים מהמיחם לתוך הכוס, והשאלה היא האם ניתן להכניס תיון לתוך הכוס (שהיא כלי שני).
 
שוב, הדיון הוא בכלי שני, איני יודע מה אתה רוצה מכלי ראשון.
מהתגובה לעיל היה נראה מדבריך שמותר תה בכ"ר

כי כתבת שהר' משאש ציין שהוא מחמיר באופן אישי לעשות בכ"ש

ומהמשפט הזה היה נראה - שכוונתך שאפי' בכ"ר שרי, והר' משאש עצמו היה מחמיר לעצמו בזה
 
במרוקו קיבלנו עלינו את דעת מרן השו"ע שכלי שני אינו מבשל, ולא חששנו לקלי הבישול. והמלאך רפאל בספרו תורות אמת (או"ח סי' שי"ח) דחה כל אפשרות של בישול בכלי שני, וכך פסק גם מרן הגר"ש משאש בספרו תבואות שמש (ח"א סי' ל'). ואדרבה הוא ממליץ להכניס את שקית התה לתוך כלי שני ולא להכין תמצית תה מערב שבת, כי בלח יש בישול אחר בישול.
 
אז תבאר את המשפט הזה , מה התכוונת במילים המודגשות
אין לנו אלא דברי מרן השו"ע, ובפרט שאנחנו נוהגים כמותו, וכדפסק מרן הגר"ש בשו"ת תבואות שמש הנ"ל, אע"פ שציין שהוא באופן אישי מחמיר לערות מכלי שני על התיון.
 
הוא לא הקל על עצמו להכניס את התיון לכלי שני אלא הניחו בכלי שלישי ועירה עליו מכלי שני (כשיטת הגר"ע לעיל).
 
ראשי תחתית