ראה מעשה נזכר הלכה
חבר ותיק
- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 190
האם כיום נוהגים שלא לשתות מים בשעת התקופה?
מה שאני מכיר - יש שנוהגים ויש שלאהאם כיום נוהגים שלא לשתות מים בשעת התקופה?
היה באחת הקבוצות
האריך בשיטות הפוסקים, ובפרט רב האי גאון וכו'...מה כתב שם?
מהיכן הביטחון העצמי שלך.הרמ"א בשו"ע כתב "מנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה, וכן כתבו הקדמונים, ואין לשנות". אך שלושת עמודי ההוראה, הרי"ף והרמב"ם והרא"ש לא הביאו את המנהג, וכן השו"ע לא פסק כן.
ולמרות זאת, פסק בילקוט יוסף: "יש להזהר שלא לשתות מים בעת התקופה מחשש סכנה, דהיינו חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה, וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות. והיה המנהג בירושלים שמכריזים בבתי הכנסת בשבת שלפני התקופה, ולהודיע שהתקופה נופלת ביום פלוני שעה פלונית. וראוי להדפיס בלוחות השנה להודיע על כך".
אבל להלכה אין צורך לחוש לזה, וגם לא טוב לפרסם, כי מי שלא יודע נאמר עליו שֹׁמֵר פְּתָאים ה'.
קשוט עצמך תחילה.נראה שאין רב צעיר בישראל שלא ניצל את ההזדמנות להתפרסם בקבוצות באמצעות הדבר הזה. ישנה תחרות קשה, מי יותר מצליח להפחיד, אם בדגים וחלב ואם בשתיית מים בתקופה כנ"ל, והמשותף לכולם שאין להם שום מקור בחז"ל.
מהיכן הביטחון העצמי שלך.
ומי כמוך שמנסה ליישב כל מנהג גם שהמקורות שלו נדחים ונרפים
אלא שוב רואים ששמת לך מטרה לנגח את פסקי מרן הגר"ע יוסף זצ"ל ובניו שליט"א. בכל מה שיפסקו.
פתאום איכפת לך משלושת עמודי ההוראה וממרן השו"ע, האם מצאת אותם בברכה על הלל של ר"ח
כאן מרן החיד"א אומר לך שהמנהג בארץ הצבי (לידיעתך - זה ארץ ישראל) לא לשתות בתקופה. אז מה החשש. אלא הוא אשר אמרתי...
הביטחון עצמי הוא, שאתה כותב אבל להלכה אין צריך לחוש לזה.אבל להלכה אין צורך לחוש לזה, וגם לא טוב לפרסם, כי מי שלא יודע נאמר עליו שֹׁמֵר פְּתָאים ה'.
הביטחון עצמי הוא, שאתה כותב אבל להלכה אין צריך לחוש לזה
עיין במצורף מילתא בטעמא שא"צ להקפיד בזה בזמננו.האם כיום נוהגים שלא לשתות מים בשעת התקופה?
וכי היום אין מים בבקבוק פלסטיק ?בזמנו היו המים זורמים בברזים של מתכת?
גם יש אנשים שלא יודעים רחוקים מתורה ה"י שאכולים דגים ובשר ובצל ושום וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה ורואים בחוש שלא ניזוקים מהם. אלא שא"א לדעת שבאמת לא ניזוקים מהם, שיכול להיות שהנזק הוא לא מיידי. ועי' שו"ת דברי יציב מה שכ' במה שלא נזהרים במה שאמרו חז"ל.גם רואים בחוש שכולם שותים ואף אחד לא ניזוק מזה ב"ה.
גם יש אנשים שלא יודעים רחוקים מתורה ה"י שאכולים דגים ובשר ובצל ושום וביצה קלופים שעבר עליהם הלילה ורואים בחוש שלא ניזוקים מהם. אלא שא"א לדעת שבאמת לא ניזוקים מהם, שיכול להיות שהנזק הוא לא מיידי. ועי' שו"ת דברי יציב מה שכ' במה שלא נזהרים במה שאמרו חז"ל.
וכי היום אין מים בבקבוק פלסטיק ?
באופן שהבקבוק פתוח בשעת התקופה, זה יכול להיות באירועים בשמחות בכולל בכל מקום.אז יש היתר אחר, מצד זה שהם סגורים בבקבוק (ואף אם הבקבוק כבר נפתח. כיון שעתה הוא סגור).
צודק ! ודאי שיש הבדל.יחי ההבדל הקטן בין דגים ובשר (שגם על זה אפשר לומר שהשתנו הטבעים, והרמב"ם לא הביא זאת) שזה כתוב בחז"ל, לבין המצאות שלא כתובות בחז"ל, ואדרבה במקור הכי קדום למנהג, כתוב במפורש "לא ידענו טעם" (תשובות הגאונים סי' י"ד). וכן לגבי דגים בחלב, מפורש בחז"ל להיפך.
אני סה"כ באתי לדחות דבריך שכתבת - שרואים בחוש שזה לא מזיק. שאם כדבריך, אתה יכול לומר שלא רואים בחוש גם על מה שכתוב בדברי חז"ל, ונאכל בשר ודגים ושום קלוף וכל מיני דברים שיש בהם סכנה המובאים בכה"ח יו"ד סימן קטז.
בלי להכנס לעצם הדיון, שאפו עצום על האומץ להתבטאות בלשון כזו מזלזלת על מנהגים שגם גדולי הפוסקים - גם אלו שלא נהגו בהם - כתבו עליהם בקצת יותר כבוד.יחי ההבדל הקטן בין דגים ובשר (שגם על זה אפשר לומר שהשתנו הטבעים, והרמב"ם לא הביא זאת) שזה כתוב בחז"ל, לבין המצאות שלא כתובות בחז"ל, ואדרבה במקור הכי קדום למנהג, כתוב במפורש "לא ידענו טעם" (תשובות הגאונים סי' י"ד). וכן לגבי דגים בחלב, מפורש בחז"ל להיפך.
"חמירא סכנתא מאיסורא"חששו להם מדין חמירא סכנתא מאיסורא, לא מצד הלכה כלשהי.
עיין בתגובה על המשפט הקודם.והזלזול הוא בסכנה.
אנחנו לא יכולים להתבטאות בלשונות שגדולי ישראל מותר להם, אנחנו לא בדיוק אותה רמה שלהם.והמזלזל הוא מרן הגר"ש משאש, שכתב "ולדעתי זה תלוי באנשים האוכלים, שמי שיש לו דמיון ואינו רוצה לאכול דגים עם חלב או גבינה או כותח, לא תוכל להסיר לו הדמיון וראוי להניחו וכו' אבל מי שישאל על ההלכה, אם מן הדין מותר או לא, תגיד לו בקול רם שמותר וכו'. אבל למדומיינים לא יועיל כל זה, ולכן טוב להניחם במנהגם".
תוכל לציין מי סובר כן בדורינו להלכה ולמעשה, לאכול בשר ודגים יחד.אה"נ, יש האומרים בדורנו להקל גם בבשר ודגים,