האם מרן הב"י ביקר במרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים?

צריך חכם מרוקאי שיסביר לי מה אתה רוצה בכל התגובות שלך.
בתור בני ברקי אתה אמור להיות קצת בן אדם חכם ולהחכים מכל גאוני הדור שנמצאים שם.
ידידי גם אני חשבתי כך הרבה שנים, אבל ספרותם לא נודעה לי עד לאחרונה, אבל ישנה. אך אין ספק כי הייתה הפסקה משמעותית בהעברת דרך התורה משם. ונשארה רק אצל בודדים ממש.
 
ידידי גם אני חשבתי כך הרבה שנים, אבל ספרותם לא נודעה לי עד לאחרונה, אבל ישנה. אך אין ספק כי הייתה הפסקה משמעותית בהעברת דרך התורה משם. ונשארה רק אצל בודדים ממש.
תגובה רא' לעניין
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
 
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
אם באמת מענין אותך באמת, הדרך הקלה ביותר היא באוצר החכמה.
 
תגובה רא' לעניין
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
אני אישית למשל קיבלתי ספר דרושים על התורה הנקרא מנחת אהרן שיצא לאור ע''י הגאון ר' יוסף פרץ מפנמה, של אחד מחכמי מרוקו ב100 שנים האחרונות ופשט עומק מטורף והיקף לא רגיל. לא בסגנון גימטריאות, אלא עולם מחשבה עמוק, המבוסס על דברי חז''ל בש''ס מדרשים, ועל חידושים מקוריים בעומק הענינים.
כמו כן קבלתי ממנו כמה ספרי שאלות ותשובות, שגם הם ממש בעומק.
בשוחחי עם כמה מהמשפחה שם, ביניהם הרה''ג משה פרץ [המשמש כראש כולל דיינות שם] ממקסיקו, אני מדבר איתו על סוגיות עמוקות באבן העזר, והוא מצטט לי עשרות שותי''ם מחכמי מרוקו מה פסקו בזה, ומה הראיות שלהם, מש''ס ושו''ע.
שמות שלצערי אני חייב לומר שלא הכרתי בכלל, אבל התוכן היה עיוני ומקורי. וכך גם בחושן משפט בשוחחי עמהם בזה הם בקיאים בתורה רחבה משותי''ם בעשרות נדונים אקטואליים. בעומק הסוגיות הקשות ביותר.
אולם א''א להכחיש [וגם הם לא מכחישים], כי ב70 שנה האחרונות בארץ ובגולה רוב התורה עברה דרך עולם הישיבות. וכאן בארץ היו בודדים ממש שהיו בקיאים בתורה זו. ובעיקר משפחות רבנים מובהקות.

ועיין כאן באופן כללי
 
אני אישית למשל קיבלתי ספר דרושים על התורה הנקרא מנחת אהרן שיצא לאור ע''י הגאון ר' יוסף פרץ מפנמה, של אחד מחכמי מרוקו ב100 שנים האחרונות ופשט עומק מטורף והיקף לא רגיל. לא בסגנון גימטריאות, אלא עולם מחשבה עמוק, המבוסס על דברי חז''ל בש''ס מדרשים, ועל חידושים מקוריים בעומק הענינים.
כמו כן קבלתי ממנו כמה ספרי שאלות ותשובות, שגם הם ממש בעומק.
בשוחחי עם כמה מהמשפחה שם, ביניהם הרה''ג משה פרץ [המשמש כראש כולל דיינות שם] ממקסיקו, אני מדבר איתו על סוגיות עמוקות באבן העזר, והוא מצטט לי עשרות שותי''ם מחכמי מרוקו מה פסקו בזה, ומה הראיות שלהם, מש''ס ושו''ע.
שמות שלצערי אני חייב לומר שלא הכרתי בכלל, אבל התוכן היה עיוני ומקורי. וכך גם בחושן משפט בשוחחי עמהם בזה הם בקיאים בתורה רחבה משותי''ם בעשרות נדונים אקטואליים. בעומק הסוגיות הקשות ביותר.
אולם א''א להכחיש [וגם הם לא מכחישים], כי ב70 שנה האחרונות בארץ ובגולה רוב התורה עברה דרך עולם הישיבות. וכאן בארץ היו בודדים ממש שהיו בקיאים בתורה זו. ובעיקר משפחות רבנים מובהקות.

ועיין כאן באופן כללי
שומע
אבדוק בל"נ
 
אני רוצה לחדד קצת את הדברים
ולהחזיר את הדיון לנקודה שהתחלנו {ראה הודעה #28, #30} על היחס בין תורת אשכנז וליטא לתורת חכמי מרוקו - לענ"ד בזה אין חולק שהיה תורה במרוקו תמיד ובכמויות עצומות {את רוב הרשימות הכרתי ויכול להוסיף עליהם כהנה וכהנה עם ספרים שכנראה גם למרוקאים שביננו אין תח"י}

אבל עדיין עיקר התורה שיש בידינו (גדולי האחרונים שמפיהם אנו חיים - מאחרי הב"י עד היום) הם לא מרוקאים אלא מאשכנז על אגפיה {וגם אם תמנה את האוה"ח הקד' ועוד שניים, אני מדבר בסדר גודל של הגר"א, רעק"א מג"א, פרמ"ג וכו' וכו' אבל לא כולם מליטא} ולענ"ד גם בזה אין חולק
 
לפני שמשוים את מרוקו ליהדות האשכנזית, כדאי לבדוק את יחסי הכוחות המספריים.
בסביבות תר"ס חיו במרוקו כולה כ-100000 יהודים. באימפריה הרוסית חיו אז למעלה מחמש מליון, באימפריה האוסטרו הונגרית כשני מליון, בגרמניה למעלה מחצי מליון, ברומניה כרבע מליון, ובמדינות מערב אירופה האחרות עוד כחצי מליון. זאת מלבד כמה מליונים של יהודים ממוצא אשכנזי שחיו בעולם החדש.
הוי אומר, היהדות האשכנזית היתה גדולה פי מאה מיהדות מרוקו, ואיך ניתן לצפות שיצאו מהם חכמים בשיעורים שוים?

נ.ב. הידעתם? ערב מלחמת העולם השניה חיו בוורשה לבדה יותר יהודים מאשר במרוקו, תוניסיה ולוב גם יחד.
 
לפני שמשוים את מרוקו ליהדות האשכנזית, כדאי לבדוק את יחסי הכוחות המספריים.
בסביבות תר"ס חיו במרוקו כולה כ-100000 יהודים. באימפריה הרוסית חיו אז למעלה מחמש מליון, באימפריה האוסטרו הונגרית כשני מליון, בגרמניה למעלה מחצי מליון, ברומניה כרבע מליון, ובמדינות מערב אירופה האחרות עוד כחצי מליון. זאת מלבד כמה מליונים של יהודים ממוצא אשכנזי שחיו בעולם החדש.
הוי אומר, היהדות האשכנזית היתה גדולה פי מאה מיהדות מרוקו, ואיך ניתן לצפות שיצאו מהם חכמים בשיעורים שוים?

נ.ב. הידעתם? ערב מלחמת העולם השניה חיו בוורשה לבדה יותר יהודים מאשר במרוקו, תוניסיה ולוב גם יחד.
שים לב!
אתה משווה בין כל יהדות אשכנז ליהדות מרוקו.
מדבים על איכות ביחס לכמות ולא על כמות.
 
נו. קח עיר ממוצעת ביהדות אשכנז, לא חושב שתמצא איכות גבוהה בצורה יוצאת דופן ביחס ליהדות מרוקו (מה ידוע לך לדוגמא על יהדות לודז', שערב מלחמת העולם השניה מספר יהודיה כמעט הגיע למספר יהודי מרוקו כולה? ספק אם שמעת בכלל על העיר הזו)?
 
חלק מהמגיבים כאן שוגים גם בכך שהם מערבבים את כל היהדות האשכנזית ליחידה אחת, בעוד היא היתה מחולקת לשורה ארוכה של קהילות, מהן התבלטו בעיקר ליטא וגליציה (ובכל אחת מהן חיו יותר יהודים מבכל ארצות המזרח וצפון אפריקה גם יחד). וגם מקהילות אחרות שהיו עשירות בחיי תורה, כמו פולין והונגריה, לא תמצא כיום ספרים 'הנלמדים בסדר א''.
מיהדות אוקראינה, שמנתה 1.9 מליון בשנת תרנ"ז, ישנו יבול תורני דל בהרבה מאשר יהדות מרוקו, הקטנה ממנה פי עשרים. וכן מיהדות רומניה, שהיתה גדולה לפחות כפליים מיהדות מרוקו.
די לנחיתות.
 
חלק מהמגיבים כאן שוגים גם בכך שהם מערבבים את כל היהדות האשכנזית ליחידה אחת, בעוד היא היתה מחולקת לשורה ארוכה של קהילות, מהן התבלטו בעיקר ליטא וגליציה (ובכל אחת מהן חיו יותר יהודים מבכל ארצות המזרח וצפון אפריקה גם יחד). וגם מקהילות אחרות שהיו עשירות בחיי תורה, כמו פולין והונגריה, לא תמצא כיום ספרים 'הנלמדים בסדר א''.
מיהדות אוקראינה, שמנתה 1.9 מליון בשנת תרנ"ז, ישנו יבול תורני דל בהרבה מאשר יהדות מרוקו, הקטנה ממנה פי עשרים. וכן מיהדות רומניה, שהיתה גדולה לפחות כפליים מיהדות מרוקו.
די לנחיתות.
לא הבנתי כלום
 
לא הבנתי כלום
כוונתי היא שמגוחך לשים את כל האשכנזים בסל אחד, וכך להוכיח שוב כמה שהאשכנזים מוצלחים והספרדים והמזרחיים דפוקים. גם אצל יהדות אשכנז היו עדות הצליחו יותר מבחינה תורנית, והיו שהצליחו פחות.
בנוסף, העובדה שלא נלמדים בסדר א' ספרים מארץ ממסויימת אינה אומרת שהיא היתה ענייה בתורה. גם יהדות הונגריה, על עולם התורה העשיר והמפותח שלה - כולל עשרות ישיבות - לא הותירה ספרים הנלמדים בסדר א'. פשוט סדר א' דהיום עוצב על ידי הישיבות הליטאיות, בהן למדו את ספרי חכמי ליטא.
 
כוונתי היא שמגוחך לשים את כל האשכנזים בסל אחד, וכך להוכיח שוב כמה שהאשכנזים מוצלחים והספרדים והמזרחיים דפוקים. גם אצל יהדות אשכנז היו עדות הצליחו יותר מבחינה תורנית, והיו שהצליחו פחות.
בנוסף, העובדה שלא נלמדים בסדר א' ספרים מארץ ממסויימת אינה אומרת שהיא היתה ענייה בתורה. גם יהדות הונגריה, על עולם התורה העשיר והמפותח שלה - כולל עשרות ישיבות - לא הותירה ספרים הנלמדים בסדר א'. פשוט סדר א' דהיום עוצב על ידי הישיבות הליטאיות, בהן למדו את ספרי חכמי ליטא.
אני מבין שאין לזה קשר למה שטענתי על ההשואה שלך
 
בלת"ק.

לגבי מה לומדים בסד"א או לא, צריך לשים לב להבדל עצום ורב:

בעל הישועות יעקב והפרי מגדים חיו באותו הדור,

ובעל הישעו"י חיבר את ספרו על השו"ע ממש, ואילו הפמ"ג חיבר את ספרו על הש"ך והט"ז והמג"א.

בעקבות כך, כאשר באו המדפיסים להדפיס את השו"ע, צירפו הם את ספר הפמ"ג בהיותו מפרש המפרשים העיקריים שהתקבלו, מג"א ט"ז וש"ך.

ואילו את הישועות יעקב - לא צירפו, כי כבר התקבעו מפרשי השו"ע המרכזיים, ואין מה להוסיף עליהם.

ומשכך, כל מי שלומד כיום הלכה כסדר, אז לכל הפחות 'מציץ' בדברי הפמ"ג פעם ביום, וכמובן, רבים לומדים והוגים בדבריו בכל מילה.

ואילו בדברי הישועות יעקב - פחות.

מה יש להסיק?

שלימוד ספר פלוני בסד"א כן או לא, אינו ראיה, תפוצת הספרים בספרי חכמי אשכנז היתה לאין ערוך מספרי חכמי ספרד,

והלימוד בהם התקבע יותר מחמת הדפוס.

למרות שגם את זה חייבים לומר, שבארצות המזרח, חוברו מאות ואלפי ספרים גדולים ועצומים, על הש"ס והשו"ע.

מי שרוצה, יכול לפתוח את אוצר גאוני ספרד על הש"ס במהדורת קדם, בהקדמה ויראה שם.
 
במקרים רבים אין כאן אלא עניין של חוסר מזל, כפי שציין הרב @עשרה זהב.
בעל הנודע ביהודה נמנה ללא ספק על העשירייה הפותחת של גדולי יהדות אירופה במאתיים וחמישים השנים האחרונות.
המרפרף בתשובותיו, יראה עד כמה הוא היה תקיף שלא נשא פנים לאיש, וכל חכמי דורו היו לפניו כקליפת השום.
ישנו חכם אחד בלבד אליו הוא כותב בביטול, כתלמיד לרבו:
לא נהגו גבן להיות זעיר שאיל בשלמא דרבה לכן היה ראוי לי להיות נחבא אל הכלים ולהיות ירא לגשת אל הקודש. אך דברי קדשו ותשובתו על הפסק אשר היה ביד זה רעי ואהובי החכם השלם חסידא קדישא חכם אברהם גרשון אשר הגיעני בירח האיתנים ותורה היא וללמוד אני צריך והם הרהיבוני לגשת. ואם ירא אנכי פן תכסני בושת. אמנם כן דרכה של תורה ואם נבלת וגו'. וטרם כל אתו ועמו הסליחה על גמגום לשוני ועל קוצר פלפולי כי הקיפוני טרדות מכל צד טרדות התלמידים השואבים מי מערה מבורי ולפי גודל עומק המושג וקוצר המשיג כך אקצר רק אבוא על קצת דברים כתלמיד השואל לפני רבו ואדוני יבחר כי לו משפט הבחירה. וזה החלי: ראשית דברי קדשו...(קמא, אבן העזר עד, וע"ש עוד).
מיהו אותו חכם? מהר"י בכ"ר דוד מאיסטנבול, בעל שו"ת דברי אמת, ששמו כיום כמעט ואינו מוכר (אגב, מהר"י בכ"ר דוד לא השתכנע מדברי הנודע ביהודה, והורה ליהודי ברודי שבגליציה לנהוג כפי שהורה הוא - וכן עשו).

זאת ועוד: המעיין בכתבי האור החיים הקדוש - שהוזכר כאן כגדול הכמעט יחיד מבני יהדות מרוקו במאות האחרונות- יווכח על נקלה שהוא לא חי במדבר: כסדר הוא מזכיר את אבותיו וחבריו, ובפרט את הרשב"א - רבי שמואל אבן אלבאז, אותו הוא מכתיר כגדול הדור.
והיום? מי שמע עליו בכלל, למעט כמה חובבי היסטוריה? האור החיים שיצא ממרוקו - התפרסם בזכות זאת בכל העולם, אבל רעו הטוב הרשב"א - נשכח זכרו.
 
במקרים רבים אין כאן אלא עניין של חוסר מזל, כפי שציין הרב @עשרה זהב.
בעל הנודע ביהודה נמנה ללא ספק על העשירייה הפותחת של גדולי יהדות אירופה במאתיים וחמישים השנים האחרונות.
המרפרף בתשובותיו, יראה עד כמה הוא היה תקיף שלא נשא פנים לאיש, וכל חכמי דורו היו לפניו כקליפת השום.
ישנו חכם אחד בלבד אליו הוא כותב בביטול, כתלמיד לרבו:
לא נהגו גבן להיות זעיר שאיל בשלמא דרבה לכן היה ראוי לי להיות נחבא אל הכלים ולהיות ירא לגשת אל הקודש. אך דברי קדשו ותשובתו על הפסק אשר היה ביד זה רעי ואהובי החכם השלם חסידא קדישא חכם אברהם גרשון אשר הגיעני בירח האיתנים ותורה היא וללמוד אני צריך והם הרהיבוני לגשת. ואם ירא אנכי פן תכסני בושת. אמנם כן דרכה של תורה ואם נבלת וגו'. וטרם כל אתו ועמו הסליחה על גמגום לשוני ועל קוצר פלפולי כי הקיפוני טרדות מכל צד טרדות התלמידים השואבים מי מערה מבורי ולפי גודל עומק המושג וקוצר המשיג כך אקצר רק אבוא על קצת דברים כתלמיד השואל לפני רבו ואדוני יבחר כי לו משפט הבחירה. וזה החלי: ראשית דברי קדשו...(קמא, אבן העזר עד, וע"ש עוד).
מיהו אותו חכם? מהר"י בכ"ר דוד מאיסטנבול, בעל שו"ת דברי אמת, ששמו כיום כמעט ואינו מוכר (אגב, מהר"י בכ"ר דוד לא השתכנע מדברי הנודע ביהודה, והורה ליהודי ברודי שבגליציה לנהוג כפי שהורה הוא - וכן עשו).

זאת ועוד: המעיין בכתבי האור החיים הקדוש - שהוזכר כאן כגדול הכמעט יחיד מבני יהדות מרוקו במאות האחרונות- יווכח על נקלה שהוא לא חי במדבר: כסדר הוא מזכיר את אבותיו וחבריו, ובפרט את הרשב"א - רבי שמואל אבן אלבאז, אותו הוא מכתיר כגדול הדור.
והיום? מי שמע עליו בכלל, למעט כמה חובבי היסטוריה? האור החיים שיצא ממרוקו - התפרסם בזכות זאת בכל העולם, אבל רעו הטוב הרשב"א - נשכח זכרו.
עוד פעם
מי דיבר על עד לפני 250 שנה אחורה??
וחצמזה שיש הרבה גדולי עולם אשכנזים שלא שמעו עליהם [ר' ראובן דיננבורגער, ר' אברהם פאסוועלער, וכו']
 
טענותיך הילדותיות לא ראויות לתגובה.

מאי נפק"מ בין מאה וחמישים שנה לבין מאתיים וחמישים שנה?

אבל למה כל פעם בכזה ויכוח מספרים על אלף שנים אחורה
אמור נא על ת"ח במאה וחמשים שנים האחרונות בהם חכם מרוקני חיבר ספר שאפשר ללמוד בסדר א'

גם פתחת ב"אלף" וסיימת במאה וחמישים, כביכול אין שום דבר באמצע.

וגם טענתך על מאה וחמישים שנה התבררה כהבל ורעות רוח - רק לגבי המדד המשעשע של "מה התקבל בסדר א" שבו יש יצוג לאשכנזים דוקא (ומסיבות אחרות).

בלי להפליג לקהילות המערביים בטבריה, יפו וחיפה ועוד, ולרבני מרוקו במרוקו ובשאר העולם היהודי - להלן דוגמית של רבנים שעלו לארץ הישר ממרוקו התמימה לאחר קום המדינה.

הרב שלום משאש (רב י-ם בעל מזרח שמש ושמש ומגן), הרב יוסף משאש (רב חיפה, שו"ת מים חיים ושא"ס), הרב משה מלכא (רב פ"ת, שו"ת מקוה המים ועוד), הרב שמעון ברוך אוחיון (רב יפו, בעל הליכות שבא), הרב יוסף שרביט (אשקלון, שו"ת ארחות יושר), הרב יהושע ממן (אב"ד ב"ש, עמק יהושע), הרב יצחק חזן (אב"ד חיפה, יחוה דעת), הרב מכלוף אביחצירא (שו"ת יפה שעה), הרב שאול אבן דנאן (שו"ת הגם שאול), הרב יהודה שטרית (רב דעפולה, שו"ת מנחת יהודה), הרב רפאל ברוך טולידאנו (קישו"ע, קדוש וברוך), הרב אהרן בן חסין (שדות מיכה... שו"ת מטה אהרן), הרב משה עטייא (שו"ת מעט מים), הרב אפרים שלום אנקווה (ישועות אשא), הרב שלמה הכהן צבאן (לך שלמה, ויאסוף שלמה), הרב שלמה הכהן זגורי (ויקץ שלמה), הרב שמואל מרציאנו (ויען שמואל), הרב שמעון דיין (זהב שבא, שו"ת), הרב דוד עובדיה (נתן דוד).

כולם אכן התפרסמו כבעלי מופת - בשקידה בתורה ובחיבוריהם ההלכתיים.

והאמן לי יש עוד עשרות כאלה מאותו הדור.
 
טענותיך הילדותיות לא ראויות לתגובה.

מאי נפק"מ בין מאה וחמישים שנה לבין מאתיים וחמישים שנה?



גם פתחת ב"אלף" וסיימת במאה וחמישים, כביכול אין שום דבר באמצע.

וגם טענתך על מאה וחמישים שנה התבררה כהבל ורעות רוח - רק לגבי המדד המשעשע של "מה התקבל בסדר א" שבו יש יצוג לאשכנזים דוקא (ומסיבות אחרות).
הטענות הבוגרות שלך ראויות לתגובה
יש ויכוח האם במרוקו ובארצות המזרח ברמה גבוה או לא
והמרוקאים מתנשאים לאמר אני אמלוך
על הפרסים המצרים והטורקים
הפרסים יטענו מרדכי היהודי היה אצלנו
המצרים יאמרו הרמב"ם היה כאן
והטורקים ישיבו מחכמי אלפאנדרי ואלגאזי
האם אלו טענות קבילות?
לא.
למה? כי הנידון על מאות השנים האחרונות
ושם למרוקו אין מי יודע מה למכור
ואם תאמר פייטנים ובעלי אגדות
אף אני אשיבך על שו"ב ומשוררים שהיו בשאר העדות
ועדיין אי"ז בשר
 
לדעתי העניין מורכב ביותר
בשנים האחרונות באמת היה מצב ביש, מי שרוצה לראותו לעומקו יעיין בשו''ת רבי ברוך כמה תשובות בינו לבין רבי יוסף משאש ויראה את המצב

אמנם מצד שני סבי זצ''ל למד אצל כמה חכמים עצומים [ר' אריה לייב גרוסנס ר' אליעזר לופיאן, ואח''כ בכולל חזו''א עם האריות שבחבורה, ועם עוד כמה מחכמי ישראל המפורסמים ביותר] אבל לא העריך אף אחד כמו רבו רבי יצחק סבאג, שהיה מדבר עליו נוראות, כך שספרים זה לא חזות הכל

ומצד שני לדעתי ברור שאין להשוות בכלל בין יהדות מרוקו ליהדות טורקיה למשל, לדעתי חוץ מהספרים של רבינו האור החיים אין שום ספר עם בשר רציני, אני לא חושב שאפשר להשוות חיבורים נפלאים על הגפ''ת בפשט לספר פרי חדש למשל, זה ליגה אחרת לגמרי
 
לדעתי העניין מורכב ביותר
בשנים האחרונות באמת היה מצב ביש, מי שרוצה לראותו לעומקו יעיין בשו''ת רבי ברוך כמה תשובות בינו לבין רבי יוסף משאש ויראה את המצב

אמנם מצד שני סבי זצ''ל למד אצל כמה חכמים עצומים [ר' אריה לייב גרוסנס ר' אליעזר לופיאן, ואח''כ בכולל חזו''א עם האריות שבחבורה, ועם עוד כמה מחכמי ישראל המפורסמים ביותר] אבל לא העריך אף אחד כמו רבו רבי יצחק סבאג, שהיה מדבר עליו נוראות, כך שספרים זה לא חזות הכל

ומצד שני לדעתי ברור שאין להשוות בכלל בין יהדות מרוקו ליהדות טורקיה למשל, לדעתי חוץ מהספרים של רבינו האור החיים אין שום ספר עם בשר רציני, אני לא חושב שאפשר להשוות חיבורים נפלאים על הגפ''ת בפשט לספר פרי חדש למשל, זה ליגה אחרת לגמרי
רק שתי עובדות היסטוריות הקשורות לפרי חדש, המלמדות שאי אפשר לנתק את גידולו והשפעתו של הפר"ח מעולם התורה המרוקאי שהפיץ גדולי תורה במרוקו ובשאר התפוצות.

הפר"ח עצמו היה תלמידו של החכם המערבי רבי יעקב חאגיז בעל עץ החיים ושא"ס, שהרבה את העיון מאוד בישיבתו בית יעקב בירושלים (ישיבה שנקראה על שמו, בה למד ולימד אחריו מהר"ם גלאנטי הראש"ל הראשון, מהר"ם בן חביב בעל כפו"ת ג"פ ושאר ספרים, שהיה גם חתנו ובעצם כל גדולי ירושלים בדור דעה). מהר"י חאגיז היה מעניק כל שבוע שאלה לעיון ואלה נאספו בהלק"ט וספרי שאר גדולי ירושלים עוסקים באותן השאלות.

רחב"ע (שהקים אף הוא ישיבה חשובה בירושלים, בה למדו ולימדו גדולי עולם, כרבי יונה נבון, החיד"א, מהר"י אלגאזי הראש"ל ועוד גדולי עולם), כמה עשרות שנים אחרי צאתו של הספר פרי חדש כתב במרוקו את ספרו פרי תואר, בו הוא מפלפל רבות בדבריו ובהרבה מקומות דוחה אותם בטענות עמוקות. אחר כך פלפלו בדבריו גדולי הדורות, כמו רבי יונה נבון רבי דוד פארדו שכתבו ספר ייחודי שמפלפל בדברי שניהם, וכן שאר גדולי עולם בארצות אירופה ואסיא הקטנה.
 
יש ויכוח האם במרוקו ובארצות המזרח ברמה גבוה או לא
והמרוקאים מתנשאים לאמר אני אמלוך
על הפרסים המצרים והטורקים
הפרסים יטענו מרדכי היהודי היה אצלנו
המצרים יאמרו הרמב"ם היה כאן
והטורקים ישיבו מחכמי אלפאנדרי ואלגאזי
האם אלו טענות קבילות?
לא.
למה? כי הנידון על מאות השנים האחרונות
ושם למרוקו אין מי יודע מה למכור
ואם תאמר פייטנים ובעלי אגדות
אף אני אשיבך על שו"ב ומשוררים שהיו בשאר העדות
ועדיין אי"ז בשר

הענין הוא מרוקו מול ארצות המזרח, ולא מרוקו מול אשכנז (אם כי גם בזה יש לדון, אבל לא זה הנדון). ובענין זה, היתרון של מרוקו באלף השנים האחרונות הוא ברור. לא מדובר על מרדכי היהודי ולא על חכמי התלמוד בבלי אלא על האלף האחרון, החל מהרמב"ם והרי"ף שחיו במרוקו.

וזה מילתא דפשיטא שבמרוקו ביחס לשאר ארצות המזרח היתה תרבות רוחנית עשירה לאין שיעור, גם במאות השנים האחרונות, ולא רק פייטנים ומשוררים, לא רק בעלי אגדות, לא רק פועלי ישועות, אלא בכל מכל כל.
 
ואם תאמר פייטנים ובעלי אגדות
אף אני אשיבך על שו"ב ומשוררים שהיו בשאר העדות
ועדיין אי"ז בשר
רק שבין מי שאתה מכנה פייטנים ובעלי אגדות היו גם רבים מאוד שהיו ראב"דים, רבני ערים ראשי ישיבות ומחברים, בעלי עיון נפלא בתוס' וראשונים ואחרונים, והוכרו כגדולי עולם על ידי עמיתיהם האשכנזים והטורקים (גם אם לא בקרב אחיהם ה"שו"ב" בני מעדות המזרח...)

אחת מהנה קהל מערביים בה שירתו כראב"ד גדולים תורה ומחברים רבים בעלי עומק ולמדנות, כמו ראש וראשון רבי משה אתג'מאן, בעל עת הקץ, בו חשבונות עמוקים בחישוב השמיטין ובפלפול עצום בסוגיות הש"ס, רבי דוד בן שמעון בעל צוף דבש שער המפקד ועוד, רבי אלעזר הלוי בן טובו, בעל פקודת אלעזר על או"ח, ר"נ בטיטו הראש"ל, ר"א אביכזר ראב"ד מצרים, רבי רפאל אהרן ראב"ד מצרים ומחבר דגול ועוד רבנים גדולים רבים.

ביניהם הגאון הדיין רבי יוסף חיים הכהן, ראש ישיבת טובי ישבעו (נוסדה בהשתדלות חברו רבי אברהם אביכזר ע"י גבירים ממצרים) שכתב שני כרכים של פיוטים ומעשיות על נושאים מורכבים בש"ס ופוסקים, ומעט מזעיר ממה שנדפס ממנו אתה למד על גדלותו (ומבואר שם בשער ובהקדמות שהיו בידיו ספרים מוכנים על מסכתות הש"ס ועוד)... למשל הנה פיוט נחמד על דברי השב שמעתתא בעניין רוב בממון...
 
הענין הוא מרוקו מול ארצות המזרח, ולא מרוקו מול אשכנז (אם כי גם בזה יש לדון, אבל לא זה הנדון). ובענין זה, היתרון של מרוקו באלף השנים האחרונות הוא ברור. לא מדובר על מרדכי היהודי ולא על חכמי התלמוד בבלי אלא על האלף האחרון, החל מהרמב"ם והרי"ף שחיו במרוקו.

וזה מילתא דפשיטא שבמרוקו ביחס לשאר ארצות המזרח היתה תרבות רוחנית עשירה לאין שיעור, גם במאות השנים האחרונות, ולא רק פייטנים ומשוררים, לא רק בעלי אגדות, לא רק פועלי ישועות, אלא בכל מכל כל.
ממש לא נראה
ודאי שבעירק חלב וטוניס ואצ‘‘ל טורקיה רבו גם רבו. ופשוט
וגם היום אפשר למצוא הרבהאנשי צורה שגדלו שם.
 
הענין הוא מרוקו מול ארצות המזרח, ולא מרוקו מול אשכנז (אם כי גם בזה יש לדון, אבל לא זה הנדון). ובענין זה, היתרון של מרוקו באלף השנים האחרונות הוא ברור. לא מדובר על מרדכי היהודי ולא על חכמי התלמוד בבלי אלא על האלף האחרון, החל מהרמב"ם והרי"ף שחיו במרוקו.

וזה מילתא דפשיטא שבמרוקו ביחס לשאר ארצות המזרח היתה תרבות רוחנית עשירה לאין שיעור, גם במאות השנים האחרונות, ולא רק פייטנים ומשוררים, לא רק בעלי אגדות, לא רק פועלי ישועות, אלא בכל מכל כל.
אז מה גיבור על חלשים...
אז לפני ארבע מאות שנה איפה שסבא שלך היה גר היה יותר ת"ח מגרוזיה בוכרה ופרס, כפיים.
חוצמזה מרוקו מקומות מקומות היו בה
ולרוב הצטמצמו החכמים במקומות בודדים
כך שאם סבא שלך שלוח' ורוצה להתגאות בחכמים שהיו במרוקו
שקול לאופקים או נתיבות שיתגאה בחכמי בני ברק על פני הירוחמי והדימונאי.....
בו"ה
 
כך שאם סבא שלך שלוח' ורוצה להתגאות בחכמים שהיו במרוקו

זו לא ההגדרה, שעם הארץ יתגאה בחכמים. אלא התרבות הרוחנית העשירה באופן כללי.

למאי נפק"מ? למי שיבוא ויאמר על מנהג שנהגו בו אדירי ארץ במרוקו ומבואר להדיא בשו"ע, שהוא מנהג של "דלת העם"...
 
ראשי תחתית