האם מרן הב"י ביקר במרוקו וביקש שישנו את מנהגיהם הקדומים?

צריך חכם מרוקאי שיסביר לי מה אתה רוצה בכל התגובות שלך.
בתור בני ברקי אתה אמור להיות קצת בן אדם חכם ולהחכים מכל גאוני הדור שנמצאים שם.
ידידי גם אני חשבתי כך הרבה שנים, אבל ספרותם לא נודעה לי עד לאחרונה, אבל ישנה. אך אין ספק כי הייתה הפסקה משמעותית בהעברת דרך התורה משם. ונשארה רק אצל בודדים ממש.
 
ידידי גם אני חשבתי כך הרבה שנים, אבל ספרותם לא נודעה לי עד לאחרונה, אבל ישנה. אך אין ספק כי הייתה הפסקה משמעותית בהעברת דרך התורה משם. ונשארה רק אצל בודדים ממש.
תגובה רא' לעניין
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
 
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
אם באמת מענין אותך באמת, הדרך הקלה ביותר היא באוצר החכמה.
 
תגובה רא' לעניין
ועדיין איפה הספרים הללו
חיפשתי באוצרות המגרב
ואין חומר חזק
והשורה האחרונה של דבריך
זה תורף הויכוח לדעתי
ולא כמו כאלה שחושבים שמרוקו ב200 שנים האחרונות זה ליטא או פולין וגליציה
אני אישית למשל קיבלתי ספר דרושים על התורה הנקרא מנחת אהרן שיצא לאור ע''י הגאון ר' יוסף פרץ מפנמה, של אחד מחכמי מרוקו ב100 שנים האחרונות ופשט עומק מטורף והיקף לא רגיל. לא בסגנון גימטריאות, אלא עולם מחשבה עמוק, המבוסס על דברי חז''ל בש''ס מדרשים, ועל חידושים מקוריים בעומק הענינים.
כמו כן קבלתי ממנו כמה ספרי שאלות ותשובות, שגם הם ממש בעומק.
בשוחחי עם כמה מהמשפחה שם, ביניהם הרה''ג משה פרץ [המשמש כראש כולל דיינות שם] ממקסיקו, אני מדבר איתו על סוגיות עמוקות באבן העזר, והוא מצטט לי עשרות שותי''ם מחכמי מרוקו מה פסקו בזה, ומה הראיות שלהם, מש''ס ושו''ע.
שמות שלצערי אני חייב לומר שלא הכרתי בכלל, אבל התוכן היה עיוני ומקורי. וכך גם בחושן משפט בשוחחי עמהם בזה הם בקיאים בתורה רחבה משותי''ם בעשרות נדונים אקטואליים. בעומק הסוגיות הקשות ביותר.
אולם א''א להכחיש [וגם הם לא מכחישים], כי ב70 שנה האחרונות בארץ ובגולה רוב התורה עברה דרך עולם הישיבות. וכאן בארץ היו בודדים ממש שהיו בקיאים בתורה זו. ובעיקר משפחות רבנים מובהקות.

ועיין כאן באופן כללי
 
אני אישית למשל קיבלתי ספר דרושים על התורה הנקרא מנחת אהרן שיצא לאור ע''י הגאון ר' יוסף פרץ מפנמה, של אחד מחכמי מרוקו ב100 שנים האחרונות ופשט עומק מטורף והיקף לא רגיל. לא בסגנון גימטריאות, אלא עולם מחשבה עמוק, המבוסס על דברי חז''ל בש''ס מדרשים, ועל חידושים מקוריים בעומק הענינים.
כמו כן קבלתי ממנו כמה ספרי שאלות ותשובות, שגם הם ממש בעומק.
בשוחחי עם כמה מהמשפחה שם, ביניהם הרה''ג משה פרץ [המשמש כראש כולל דיינות שם] ממקסיקו, אני מדבר איתו על סוגיות עמוקות באבן העזר, והוא מצטט לי עשרות שותי''ם מחכמי מרוקו מה פסקו בזה, ומה הראיות שלהם, מש''ס ושו''ע.
שמות שלצערי אני חייב לומר שלא הכרתי בכלל, אבל התוכן היה עיוני ומקורי. וכך גם בחושן משפט בשוחחי עמהם בזה הם בקיאים בתורה רחבה משותי''ם בעשרות נדונים אקטואליים. בעומק הסוגיות הקשות ביותר.
אולם א''א להכחיש [וגם הם לא מכחישים], כי ב70 שנה האחרונות בארץ ובגולה רוב התורה עברה דרך עולם הישיבות. וכאן בארץ היו בודדים ממש שהיו בקיאים בתורה זו. ובעיקר משפחות רבנים מובהקות.

ועיין כאן באופן כללי
שומע
אבדוק בל"נ
 
אני רוצה לחדד קצת את הדברים
ולהחזיר את הדיון לנקודה שהתחלנו {ראה הודעה #28, #30} על היחס בין תורת אשכנז וליטא לתורת חכמי מרוקו - לענ"ד בזה אין חולק שהיה תורה במרוקו תמיד ובכמויות עצומות {את רוב הרשימות הכרתי ויכול להוסיף עליהם כהנה וכהנה עם ספרים שכנראה גם למרוקאים שביננו אין תח"י}

אבל עדיין עיקר התורה שיש בידינו (גדולי האחרונים שמפיהם אנו חיים - מאחרי הב"י עד היום) הם לא מרוקאים אלא מאשכנז על אגפיה {וגם אם תמנה את האוה"ח הקד' ועוד שניים, אני מדבר בסדר גודל של הגר"א, רעק"א מג"א, פרמ"ג וכו' וכו' אבל לא כולם מליטא} ולענ"ד גם בזה אין חולק
 
לפני שמשוים את מרוקו ליהדות האשכנזית, כדאי לבדוק את יחסי הכוחות המספריים.
בסביבות תר"ס חיו במרוקו כולה כ-100000 יהודים. באימפריה הרוסית חיו אז למעלה מחמש מליון, באימפריה האוסטרו הונגרית כשני מליון, בגרמניה למעלה מחצי מליון, ברומניה כרבע מליון, ובמדינות מערב אירופה האחרות עוד כחצי מליון. זאת מלבד כמה מליונים של יהודים ממוצא אשכנזי שחיו בעולם החדש.
הוי אומר, היהדות האשכנזית היתה גדולה פי מאה מיהדות מרוקו, ואיך ניתן לצפות שיצאו מהם חכמים בשיעורים שוים?

נ.ב. הידעתם? ערב מלחמת העולם השניה חיו בוורשה לבדה יותר יהודים מאשר במרוקו, תוניסיה ולוב גם יחד.
 
ראשי תחתית