הנהגת מרן הגר"י עדס שליט"א בעניין זמן צאת הכוכבים

[עת שערי רצון]

הרמב"ן כתב שהוא "מופלג מעט", ואין שום סיבה לומר שהוא חולק על הרשב"א והרא"ש שהוא מופלג רק מהלך נ' אמה [בערך חצי דקה], וכמו שפסק גם מרן ז"ל (סי' רצ"ג)

פשיטא שהוא סובר שמדובר בכמה דקות ולא בחמישים אמה שזה כמה שניות, כדמוכח לגמרי מהרמב"ן בתורת אדם.

הבא"ח כתב כן רק לגבי זמני מנחה, דהתם הוי חומרא
ולהדיא כתב הבא"ח (פר' צו הל' ער"פ שחל בשבת) -
הצג קובץ מצורף 7629
(ונר' שהקיל התם כיון דאי' בשו"ע שצריך למהר להכין לליל הסדר בשביל התינוקות שלא ישנו)

הכנה זה דרבנן ומעיקר הדין שרי אף בביה"ש לפי הרבה פוסקים, ובפרט במקום מצוה וכו'

 

[בדרך התורה]

האחרונים שהביא הרב @כהנא דמסייע סוברים כמו ר"ת [רובם מסתמא עשו מלאכה אחרי השקיעה]. אצלנו המנהג כמו הגאונים.

עיינת בברכת יהודה החדש. ע''ש ותרו''ץ.

 

[מקור נאמן]

עיינת בברכת יהודה החדש. ע''ש ותרו''ץ.

מה הוא חידש שמה?
יש אחרונים מרבני הספרדים שכתבו שהמנהג לעשות מלאכה גם אחרי השקיעה בער"ש?

 

[בדרך התורה]

מה הוא חידש שמה?
יש אחרונים מרבני הספרדים שכתבו שהמנהג לעשות מלאכה גם אחרי השקיעה בער"ש?

ראה כאן סימן כד.

א

אשכול 'יומא טבא לרבנן! - שו"ת ברכת יהודה ח"ט'

29/5/25

בשעה טובה, יצא לאור שו"ת ברכת יהודה חלק ט

פרי עמלו של הגאון המפורסם רבי יהודה ברכה שליט"א.

הספר, בהיקף גדול במיוחד, מכיל שאלות ותשובות רבות, מגוונות ואקטואליות, הכתובות כולן בבהירות נפלאה, ומקיפות מגוון עצום של נושאים מחיי היומיום בהלכה.

מצורף הספר - לזיכוי הרבים, באדיבותו של הגאון המחבר שליט"א.

בברכה,

• א. כהן

• 

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

ראה כאן סימן כד.

א

אשכול 'יומא טבא לרבנן! - שו"ת ברכת יהודה ח"ט'

29/5/25

בשעה טובה, יצא לאור שו"ת ברכת יהודה חלק ט

פרי עמלו של הגאון המפורסם רבי יהודה ברכה שליט"א.

הספר, בהיקף גדול במיוחד, מכיל שאלות ותשובות רבות, מגוונות ואקטואליות, הכתובות כולן בבהירות נפלאה, ומקיפות מגוון עצום של נושאים מחיי היומיום בהלכה.

מצורף הספר - לזיכוי הרבים, באדיבותו של הגאון המחבר שליט"א.

בברכה,

• א. כהן

• 

העתקתי אותו כאן

אשכול 'זמן צאת הכוכבים'

4/6/25

חושבני שגולת הכותרת הוא ביסוסו המקיף לשיטת המנח''כ בדעת ר''ת עד שנראים הכוכבים בפועל. בסימן כד. פלא פלאים מכל פוסקי הספרדים.

מצורף תשובת הרב ברכת יהודה שליט"א בענין

• אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
• תגובות: 2
• פורום: הלכה

• 

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

1. שיטת רבינו תם
השיטה והגיונה: שיטת רבינו תם היא שזמן בין השמשות, הנמשך משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים, הוא ארוך ונמשך כשיעור הילוך ארבעה מיל. חישוב הזמן לפי דעה זו משתנה מעט בין המקורות, אך הוא נע סביב 72 עד 96 דקות זמניות לאחר השקיעה הראשונה.

שיטה זו תמוהה טובא, שהרי שיעור 24 דקות למיל נסמך על ההבנה שיש 5 מיל בין שקיעה לצאת, וממילא יש רק ג' שיטות, 72 דקות, 90 דקות, ו-120 דקות

קשיים על שיטת רבינו תם ויישובם:
קושיא א' (מנחת כהן): הגמרא (שבת לה ע"ב) אומרת להדליק נר שבת כשהשמש על ראשי הדקלים או כשנראית תרנגולתא/עורבי, דהיינו לפני שקיעת גוף השמש. אם לדעת ר"ת יום גמור נמשך עד לאחר השקיעה הראשונה (עזיבת גוף השמש את האופק), ומבין השמשות נמשך עוד כשעה ורבע, מדוע היה צורך להקדים את הדלקת הנר כל כך?.

כבר הרמב"ן הקשה כן, ותי' שזו הרחקה יתירה

קושיא הגר"א:לפי שיטת רבינו תם, בארצות הצפון כמו ווילנא או אנגליה, בחודשי הקיץ, אין לילה כלל (כוכבים בינוניים אינם נראים) במשך כחודשיים בשנה, וזה תמוה ובלתי אפשרי, שכן אין זה עולה על הדעת שבאותם מקומות אין לקיים מצוות התלויות בלילה.

כמדומה שכת"ר נתכוון להביא הקושיא על רבינו תם שיש מאות כוכבים קודם 72 דקות, והיישובים שהביא כת"ר בהמשך אינם מיישבים קו' זו של הגר"א

3. הבנה אחרת בדעת הגאונים (מרדכי, ראב"ן, רשב"א)

השיטה: ראשונים אלו מפרשים את דברי הגמרא בפסחים (צד.) כעיקר ההלכה, ולפיהם זמן בין השמשות נמשך משקיעת גוף השמש ועד צאת הכוכבים, במשך ארבעה או חמישה מילין. זמן זה הוא ארוך מאוד, בדומה לשיטת רבינו תם (הנמנית מתחילת השקיעה הראשונה).
מקורות: מרדכי בשבת, הראב"ן, הרשב"א בברכות ב: המבאר את דברי הגאונים כר"ת.
ההגיון: שיטה זו מתבססת על ההבנה שעיקר ההלכה נקבעה כסוגיא בפסחים צד.. ההבדל המרכזי משיטת רבינו תם הוא נקודת ההתחלה: שיטה זו מתחילה למנות משקיעת גוף השמש.

המרדכי והראב"ן לא כתבו כן בדעת הגאונים, ואילו הרשב"א כפי הנר' לא ראה דברי הגאונים שהביא מהר"ם אלשקר
ובדעת הגאונים עצמם קשה לפרש כן, כי בהמשך התשובה כתבו -

ומשמע שאין שהות בין סוף ביה"ש דר' יהודה לתחילת ביה"ש דר' יוסי
[אבל בלשון הגמ' דידן אמרי' "והדר" מתחיל ביה"ש דר' יוסי, ובזה יש לפרש שהכוונה לאחר זמן מופלג]

וכ"ש שבדעת ר"א בן הרמב"ם א"א לומר כן, שהרי אביו הרמב"ם כתב להדיא בהל' תרומה שביה"ש מסתיים כשליש שעה אחרי השקיעה
וידוע שכל דבריו מדברי אביו

הגר"ח קנייבסקי בשם החזון איש והגר"א סבר שצריך לחשוש גם לשיטת ר"ת המחמירה.

???

המנהג ביציאת שבת: המנהג הרווח כיום בארץ ישראל ובעולם הוא להמתין 40 דקות לאחר השקיעה כדי להוציא שבת. מנהג זה מתועד אצל גאוני עולם כמו החיד"א, החפץ חיים,

???

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

פשיטא שהוא סובר שמדובר בכמה דקות ולא בחמישים אמה שזה כמה שניות, כדמוכח לגמרי מהרמב"ן בתורת אדם.

מנא לך הא?
זה לשון הרמב"ן -

וזו היא גם הראיה של הרא"ש, ואעפ"כ כתב שזמנו מהלך נ' אמה [שהוא כחצי דקה]

 

[כהנא דמסייע]

כמדומה שכת"ר נתכוון להביא הקושיא על רבינו תם שיש מאות כוכבים קודם 72 דקות, והיישובים שהביא כת"ר בהמשך אינם מיישבים קו' זו של הגר"א

האמת הייתי משיב על הערותיו, אבל זה יגרום לי אריכות יתירה, ומה שהבאתי כאן הוא סיכום קצר, לרצף הודעות ומשא ומתן ארוך, (בפורל''ת, יש לך כבר גישה לשם לפחות לצפייה) הרבה מהדברים ששאלת לא מדוייקים, לענ''ד. כוונתי כאן לשאלה אחרת לגמרי.

ואעתיק רק מפני חביבותו דמר על הערה זו.
אבל הגר''א ודאי הקשה כן. קו' הגר''א - הגר"א בביאורו מקשה שלפי שיטת ר''ת אין לילה בכל ארצות אירופה, וכך מבארו הגר''מ שטרנבוך (תשובות והנהגות או''ח ח''ב סי' קסז) "דהגר"א זצ"ל דוחה בשתי ידים שיטת רבינו תם שע"כ כוכבים נראים לפי האופק ואם לפי אופק בבל וארץ ישראל אחרי ע"ב מינוט הוי לילה ממילא באופק כמו ווילנא או אנגליה כשני חדשים בשנה אין לילה כלל שהכוכבים הנראים בארץ ישראל אחרי ע"ב מינוט שבהם נחשב לילה מעולם לא מחשיך כך באופק ההוא ואם כן אין לילה כלל בווילנא או לונדון וד"ז תמוה ואי אפשר לעלות על הדעת וזהו קושיא עצומה על שיטת רבינו תם דלית נגר ובר נגר דיפרקינה שרבותינו הצרפתים גרו בצרפת ואנגליה ולא שמענו מעולם דעתם שכחדשיים אין לילה במקומותם ואסור לגור שמה שמבטל מצות הלילה בווילנא או לונדון".
וראה כאן בפורל''ת שהארכתי בזה ורוב הקושיות ינוסו מאליהם, ע''ש ותרו''ץ.
הודעה אחת מתוך רצף הודעות ארוכות שם.

זמן השקיעה לדעת השו"ע [ור"ת] לפי ביאור המנחת כהן: ג' כוכבים הוא הקובע??!!

היכן ההודעה / הרשימה? כדאי שפעם אחת תכתוב הודעה מפורטת ב... ולאחר מכן תוכל בכל פעם, במקרה שאתה מציין ל... להפנות לשם או לחזור ולהעתיק שוב את ההודעה. שיטת רבינו תם א] הנה כידוע ישנם שני שיטות עקריות שנדונו בפוסקים, בזמן בין השמשות וצאת הכוכבים. שיטת רבינו תם שבין השקיעה לצאת הכוכבים ד' מילין...

tora-forum.co.il

 

[כהנא דמסייע]

המרדכי והראב"ן לא כתבו כן בדעת הגאונים, ואילו הרשב"א כפי הנר' לא ראה דברי הגאונים שהביא מהר"ם אלשקר

ראה כאן

זמן השקיעה לדעת השו"ע [ור"ת] לפי ביאור המנחת כהן: ג' כוכבים הוא הקובע??!!

היכן ההודעה / הרשימה? כדאי שפעם אחת תכתוב הודעה מפורטת ב... ולאחר מכן תוכל בכל פעם, במקרה שאתה מציין ל... להפנות לשם או לחזור ולהעתיק שוב את ההודעה. שיטת רבינו תם א] הנה כידוע ישנם שני שיטות עקריות שנדונו בפוסקים, בזמן בין השמשות וצאת הכוכבים. שיטת רבינו תם שבין השקיעה לצאת הכוכבים ד' מילין...

tora-forum.co.il

 

[כהנא דמסייע]

???

זמן השקיעה לדעת השו"ע [ור"ת] לפי ביאור המנחת כהן: ג' כוכבים הוא הקובע??!!

אתה מדבר על הגר"א במהדורא שניה שחלק על ר"ת, אני מדבר על קטע לפני זה ממהדורא קמא שעוד אחז כר"ת ששם מבואר כמו שכתבתי. אתה יכול אולי לצטט - כמובן לא חצאי לשונות...

tora-forum.co.il

 

[כהנא דמסייע]

הקושיא על רבינו תם שיש מאות כוכבים קודם 72 דקות

יישוב (מהר"י פראג'י): הגמרא התכוונה לכוכבים בינוניים דוקא. הכוכבים הנראים מוקדם יותר הם הכוכבים הגדולים הנראים ביום. שמואל שהיה בקי באצטגנינות ידע להבחין בכך. כמו כן, הרמב"ם מבאר שיש סוגי כוכבים שונים בגדלם ובאורם, וייתכן שגם אם נראים כוכבים רבים, הם עדיין מהגדולים, ולא הבינוניים. יישוב זה נתמך גם במציאות, שכן כוכבים בינוניים נראים רק לאחר זמן רב יותר.