מעיינות חכמה
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 34
יתכן שהצ"ע הוא בדיוק על זה, אם הוי דאורייתא או דרבנן. עכ"פ אי נימא דמקורו מהחזו"א הידוע אז ע"כ דהוי דאורייתא.
אגב, ידוע אם הוא כתב את התשובה?
השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)
- יוזם האשכול ידידיה
- תאריך התחלה
אגב, ידוע אם הוא כתב את התשובה?
ואם זה דרבנן היה מתיר?
הצ"ע הוא האם זה מותר או אסור.
משיעור שמסר - לא הוא כתב.
מעיינות חכמה
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 34
לא הייתי מסתמך על כל הנכתב שם עד לדקדוקי צ"ע וכדו'.
בעבר כתב הרב אבני הכותל באחד הפורומים כי הוא היה מהעורכים של דובר שלום או"ח. מסתמא שהוא יוכל לפרט ביותר דעת מרן הגרש"כ בעניין.
בכל אופן בנידון שסיפרתי שהיה בביתו היה פשוט וברור שמדברים בדאורייתא. (אחד מתלמידיו שאל אם יצטרכו להביא 'חטאת שמנה'...)
אך בר מכל דין יעוי' בחזו"א הנ"ל ודו"ק.
איש ההשקפה
חבר קבוע
- הצטרף
- 18/1/26
- הודעות
- 322
באמת חכם שלום היה מיוצאי בבל.
אבל לא ידוע אם בגדד או עיר אחרת
מעיינות חכמה
חבר חדש
- הצטרף
- 24/4/26
- הודעות
- 34
א. עונה על רוב טענות הגרע"י והילקו"י.
ב. לא מבואר שיש מקום להקל בשעת הדחק.
ב. לא מבואר שיש מקום להקל בשעת הדחק.
מתוך הודעה שכתבתי באשכול אחר,
רואים שכת"ר לא עבר לא על התשובה של מרן זצוק"ל ולא על התשובה של חכם שלום זצוק"ל.
איפה חכם שלום זצוק"ל מזכיר בכלל את מרן הגרע"י זצוק"ל??
איפה מזכיר את ההיתר של "עומד להיזרק" וההיתר של "להגיע למאכל"??
איפה מזכיר שכל הנידון פה הוא דרבנן ויש כמה וכמה ספיקות להקל??
- אני מעריך מאוד את חכם שלום זצוק"ל שהוא ת"ח עצום!
אבל שאתה רואה שבכלל לא הזכיר את תשובת מרן זצוק"ל ולא את ההיתרים שלו נראה שלא ראה את תשובתו, ואם היה רואה היה וודאי מזכיר אותה או את ההיתרים שלה... (וזה כוונת מרן הרב יצחק יוסף שליט"א - ופשוט.)
אז למה בסוף נשאר בצ"ע?
כאן, ואין לי כח לחזור על הכל שוב.
לא שמעתי את השיעור הנ"ל - אבל לפי איך שכתוב כאן בעלון, אזאי נאמרו כאן שיבושים חמורים בסוגייא.
א. מה שכתב שלשו"ע לא בעינן מוסתקי , זה נגד א' ב' של הסוגייא, ונגד א' ב' של הב"י והשו"ע, דהשו"ע להדיא פסק דכל ההיתר של חבית הוא רק במוסתקי בלבד.
ב. מה שכתב שג' עמודי הוראה ס"ל דלא בעי מוסתקי , אין זה נכון כלל וכלל , ואף איפכא , וכמו שאבאר עתה.
הנושא מתחיל שיש ב' סוגיות , א' בסוגייא בעירובין מוכח שאסור לשבור מגדל עץ שנמצא שם אוכל, ב' ואילו בשבת קיי"ל שובר אדם חבית.
ועל זה יש ב' ישובים בראשונים א. לחלק בין מוסתקי לכלי רגיל , ב. לחלק בין כלי גדול לקטן.
וברא"ש - להדיא ס"ל כתירוץ הראשון לחלק בין מוסתקי ללאו .
ואילו ברי"ף וברמב"ם אין ידיעה בזה , כי לא נכנסו לסתירה , ולא חילקו הן את תירוץ א' והן את תירוץ ב', כך שבדבריהם - אפשר לסבול את ב' התירוצים.
והשו"ע להדיא - פסק וכתב כת"א לחלק בין מוסתקי לשאינו.
ג. ומה שכתב שרוב ראשונים ס"ל שלא צריך מוסתקי - שוב שיבש המציאות , משום שרבים הראשונים הם שהצריכו מוסתקי .
1. ר"י, 2. ר"ש משנץ, 3. ר' פרץ, 4. ר"י מקינון [דלפרק ציר כתב דלא שובר כלום לכן שרי (עיין במרדכי)], 5. כל בו, 6. מרדכי, 7. הסמ"ק, דמסיים דרק ע"י גוי שרי, 8. האגור, דכתב שלא ראה מימיו מי שהתיר, 9. האגודה, 10. בן הרמב"ן, בביצה דחשש לעשיית כלי מהשברים ולכן העמיד במוסתקי דלא חייש שיעשה כלי מהשברים, 11. הרא"ש, 12. הטור.
אכן, זה באמת לא נכון וצריך לשמוע את השיעור.
רק לדעת הרי"ף והרמב"ם כתב כן ורבים מהראשונים (לא ספרתי מי יותר...), אבל כמובן לא בדעת הרא"ש והשו"ע.
(ואולי התכוון שבנידון דידן גם הם יודו ולא בחבית רגילה או התכוון למש"כ בחזו"ע שגם השו"ע יודה לעניין התזת הראש)
וכך מסתבר שהתכוון למהלך הזה,
חייב לעקור את הדבר הרע הזה,
באים תלמידים (או שלא) מוציאים עלון עם שיעור של רבם,
וכותבים בו דברים לא נכונים !!
לפחות, שיכתבו ש"הדברים נכתבו על דעת השומע בלבד" במקום בולט
בפרט שמדובר אליבא דהלכתא!
ראה מה שכתבתי אח"כ,
ובכל מקרה אם משהו יכול להעלות את השיעור הנ"ל, נשמח לשמוע.
אם היו קוראים לי קצנלבויגן, גם אני הייתי מחליף שם...
בכל אופן, 'פאדווה' הוא כונה על שם עירו - פדובה.
אם היית יודע מי זה רש"י קצנלבויגן (לא מה זה קצנלבויגן, אלא מי זה) לא היית חושב להחליף.
אני בטוח.
אגב, התבלבלנו: המהר"ם היה אביו של מהרשי"ק, כך שהשאלה היא הפוכה.
אבל הרבה כונו בדורות עברו על שם עירם ולא על שם משפחתם, ואין בזה כללים (אצל האשכנזים באירופה היה מקובל מאוד לכנות אדם על שם העיר - לדוגמא ר' ישראל סלנטר, ולא ליפקין כשם משפחתו).
ובכל אופן חלילה לא התכוונתי לזלזל, אלא שאני לא מצליח לומר את המילה הזו בלי לשבור את השינים.
אהה, זו הבעייה שלך ? חשבתי שאתה יודע מה המשמעות של המילה... (עדיף שלא תדע).
פלוריש (אריאל)
חבר קבוע
- הצטרף
- 31/12/24
- הודעות
- 457
ראיתי כותבים שהסיפור מופרך בתרתי, הן כי המשנ"ב מביא מעוד חכמי דורו שחיו (כמו הנצי"ב), וכן כי המעשה המדובר היה אחר שיצא החלק המדובר במשנ"ב.
וציינו לדברי הגרי"ח סופר בקובץ עץ חיים באבוב י' עמ' רסא ואילך
אור נאמן
חבר חדש
- הצטרף
- 8/1/25
- הודעות
- 190
אשריך שאתה מלמד זכות על ישראל!
מחשבות טובות
חבר קבוע
- הצטרף
- 27/12/24
- הודעות
- 929
אולי ראה את דבריו ולא הבינם, ואילו היה רואה ילקוט יוסף היו מיושבות לו כל הקושיות, כידוע (לפי עדות מחבר ילקו"י) ככה קורה המון פעמים...