השיעור השבועי של הגר"י יוסף - העלון, הערות והארות (4)

[שמעון טרבלסי]

או שגם אור לציון מוסר נכתב ע''י תלמידים טועים ... לך תדע ...

מחילה, אבל על אול"צ חכמה ומוסר, אין ויכוח שלא נכתב ונערך על ידו, ואפי' לא עבר עליו. כמבואר בהקדמתו.

 

[עת שערי רצון]

זה כמו מחלוקות גדולות, לדוגמא מחלוקת הגאונים ור"ת בזמן ביה"ש וכיו"ב, שהרי בודאי אם נלך לפרש את סוגיית הגמ' לא יתכן ששני הפירושים אמיתיים ואחד מהם טועה, או במח' ב"ש וב"ה וכיו"ב, וא"כ איך שייך לומר אלו ואלו דא"ח ?
אלא וודאי שאם באנו לדון מה רצון ה' יתכן ששניהם צודקים ולא כן אם באנו לדון מה כוונת הגמ' - ראשונים - שלחן ערוך וכדו'. ולכן אמרו במדרש ובזוהר ששבעים פנים לתורה

 

[עת שערי רצון]

מחילה, אבל על אול"צ חכמה ומוסר, אין ויכוח שלא נכתב ונערך על ידו, ואפי' לא עבר עליו. כמבואר בהקדמתו.

תלמידים טועים כתבתי

 

[שמעון טרבלסי]

תלמידים טועים כתבתי

יתכן שטעו בדבר אחד.

 

[כהנא דמסייע]

יתכן שטעו בדבר אחד.

זה נערך על ידי בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול זצוק''ל, והן אמת שלא נכתב על ידו, אך שימר את סגנון אביו בדיקנות ככל האפשר. ומנין לנו להחליט, טעה וכדו'.

 

[שמעון טרבלסי]

לא פעם ולא פעמיים, ראיתי שיש רשימה של אחרונים שכולם נקטו כדין מסויים וכפי הנראה בפשטות מהסוגיא, ובאו מאותה ראיה והראיה חוזרת על עצמה בסגנונות שונים. ובא אחרון אחד, ופתח את הסוגיא, והביא ראיות חדשות, ונכנס לעומק הסוגיא. לא נ''ל שבכהאי גוונא הדברים שנכתבו בשאר בדרך העברה, וגם היו אצל אותו חכם כמושכל ראשון, מכריעים, ראיות רבות שהביא אותו גדול. וצריך להתייחס למשקל הסוגיא. בעומק.

מרן הגרע"י כותב שזו לא דרכו, המקום החריף ביותר הוא בשו"ת יביע אומר חלק י - אורח חיים סימן לח וז"ל:
"והנה בשו"ת יביע אומר ח"ד הנ"ל בסוף הסימן הבאתי מ"ש הגר"ח פלאג'י בספר מועד לכל חי (סי' ה אות ד), וז"ל: ולענין אם נזכר בבין השמשות וספר אז, ע' בית דוד ובספר צרור הכסף, ובברכי יוסף, דעלתה לו, ומונה בשאר הימים בברכה. עכ"ל. נמצא שיש לנו תנא דמסייע לן דמסיק הכי לדינא. ע"כ. וכתב ע"ז האברך הנ"ל, שעל זה סמכתי סמיכה בכל כחי, ותמה ע"ז שהרי הב"ד וצרור הכסף לא כתבו כן, ואיך סמכתי ע"ז סמיכה בכל כחי. הביטו וראו איך מסלף את הדברים, שהרי אני הארכתי בס"ד להסביר בטוב טעם ודעת למה נטיתי מדברי הבית דוד, וכל כחי אינו אלא בסברא שהרחבתי בה כיד ה' הטובה עלי תלי"ת. והבאתי סיוע מכמה אחרונים שכתבו כדברי. אלא שמצאתי עזר לי גם במסקנת הגאון ר' חיים פלאג'י, אשר גם הוא לי לעזר ולהועיל, כי עינו הבדולח ראתה מ"ש מרן החיד"א שאין דברי הב"ד מוכרחים, וגם על זוגא דרבנן בס' צרור הכסף כתב שאין דבריהם נכונים. לכן כתב דעתו הקדושה שיספור בשאר לילות בברכה. וזוהי הכרעתו ומסקנתו, ולא כמ"ש האברך הזה בעזות מצח שזכרונו של הגרח"פ הטעהו. והוא כמתלהלה יורה זקים, וכל דבריו אין להם שחר, שאין תורתו אלא מן השפה ולחוץ".

 

[כהנא דמסייע]

הביטו וראו איך מסלף את הדברים, שהרי אני הארכתי בס"ד להסביר בטוב טעם ודעת למה נטיתי מדברי הבית דוד, וכל כחי אינו אלא בסברא שהרחבתי בה כיד ה' הטובה עלי תלי"ת

אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב @מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב.

 

[מקור נאמן]

לדעת הגרב''צ א''ש אם אדם אומר למה לי לחוש, מותר, כיון שמרן התיר, הרי ששם הצידה את שאר גדולי הפוסקים והמחברים, ולא איכפ''ל, מהם כלל. הרי זה יראת שו''ע ולא יראת ה'.
כי התורה לא ניתנה לנו לפני חמש מאות שנה במעמד חיבור השו''ע, אלא כל התורה מהקב''ה, אלא דהשו''ע הוא גדול הפוסקים, והקו הכללי ללכת כמוהו, אולם במקום שאנו רואים שנהגו להחמיר לא כוותיה מכח גדולי הפוסקים וסברותיהם, לדעת חכם בן ציון אין זה יראת ה'.

אם הם יקלו בכל מקום שחכם בן ציון היקל, הגם שלמדו הסוגיא וראו שיש סברות המסתברות וגדולי הפוסקים שחולקים עליו. זה היהי יראת חכם בן ציון.

בגמרא (שבת קל.) אמרו שבמקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת, ובמקומו של רבי יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב, ולא אמרו שזה רק יראת ר"א או ר"י הגלילי.

השאלה היא עד כמה יש להתייחס למרן השו"ע בתור מרא דאתרא...

ברור שכוונת הגרב"ץ הוא נגד אלו שתמיד מחפשים קולות, ותולים את זה בקבלת הוראות מרן, אבל גם בשאר דברים שמרן לא דיבר עליהם, הם עדיין מחפשים קולות, ודבריו הם מליצה בעלמא לענין זה.
אבל א"א להכריע בטענה זו את השאלה הנ"ל. וזה פשוט לכל בר דעת.

 

[אור יעקב]

אך יש מקרים בהם אנו רואים שרוב גדולי האחרונים חששו לדעות אחרות, ומסתברא טעמייהו, וכגון לגבי סוכר לימון מים, זהו דעת הרדב''ז, החיד''א, הבא''ח, וגם הנשמ''א, הגרח''פ, וכך היה מנהג פשוט. ומובן מה טעם המנהג. והרי כל דברי מרן בבית יוסף באים ליישב מנהג מצרים. והרדב''ז רבם דהוי קשיש מיניה דהב''י לימדם לעשות כן. ובכל כי האי גוונא. לדעת הגרב''צ א''ש אם אדם אומר למה לי לחוש, מותר, כיון שמרן התיר, הרי ששם הצידה את שאר גדולי הפוסקים והמחברים, ולא איכפ''ל, מהם כלל. הרי זה יראת שו''ע ולא יראת ה'.

מי שאולי "נכנס לנושא" ויצא לו להחמיר יכול להיות...
אבל מי שלדוגמא הולך כפסקיו של מרן הגרע"י זצוק"ל וסוחט לימונים בשבת נאמר שאין לו "יראת שמים" אלא "יראת הרב עובדיה"!?

- וכי מרן הגרע"י זצוק"ל שפסק כן לא היה לו "יראת שמים"??

ברור שכוונת הגרב"ץ הוא נגד אלו שתמיד מחפשים קולות, ותולים את זה בקבלת הוראות מרן, אבל גם בשאר דברים שמרן לא דיבר עליהם, הם עדיין מחפשים קולות, ודבריו הם מליצה בעלמא לענין זה.
אבל א"א להכריע בטענה זו את השאלה הנ"ל. וזה פשוט לכל בר דעת.

פשוטים הדברים שכת"ר כתב, והלוואי שיבינו זאת.

 

[יעקבי]

השיעור השבועי האחרון מהרב יצחק יוסף:
היה אחד ברדיו שאמר שמצטרפים לכתחילה ויכולים לברך ברכות התרה ולעשות חזרת הש"ץ, וכששאל אותו אחד המאזינים ששמע ביזדים במוצ"ש (שמיני, נשא, בהעלותך תש"פ), שאמרנו שיש 35 פוסקים הסוברים שזו ברכה לבטלה, ענה לו: גם אני יודע פוסקים! אבל מה עם ברכה לבטלה, אתה לא מפחד?! מי שעבר ועשה כמו הרב הזה, לא יענה אחריו אמן.

ולא הבנתי למה נטפל דוקא להגר"א מלכא שליט"א, בעוד שכבר פסקו כן מרן שר התורה ר' חיים קניבסקי זצוק"ל ומרן הגר"ש כהן זצוק"ל הגר"א וייס שליט"א ועוד רבים.
והדברים ברורים.

 

[מקור נאמן]

אם כוונתך לומר שהגרע''י אינו רק סומך על רוב הפוסקים אלא מברר הסוגיא בראיות, זה אמת ונכון ולא חלקתי על זה. והוא עצמו כותב שמי שיש לו כח בהוראה וכו'. ועיין גם בספר רבינו שאמר כן בפירוש שהעיקר זה הפוסק שמונח בסוגיא לעומק בראיות ברורות. הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב @מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.
ומ''מ הרבה מאלה שמנסים לחקות את הגרע''י ודאי שהרבה פעמים משתמשים באוצה''ח, ללקט מערכה כנגד מערכה, וד''ב.

יש להוסיף עוד שרואים בתשובות שכתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי. [לדוגמא ראה תשובתו שם סימן פ' בענין אכנסאי ובמש"כ בחזו"ע חנוכה (עמ' קמ"ה)].

 

[שמעון טרבלסי]

הן אמת שלפי קוצר דעתי יש לי בזה כמה נקודות שאינני יודע אם יכולות להכתב בפורום ציבורי, כי לא יבינו כוונתי, לגמרי. ואולי בכל זאת אומר, כי התורה אמת כתיב בה, וכוונתי לש''ש, כי הגרע''י זצ''ל יש תשובות שבהם רואים שהוא נכנס לעובי הקורה, וישב על זה כבירור סוגיא באורך ורוחב. ושם הכריע מהראיות. ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר. ושם יותר התחשב בריבוי המספרי. וזה דבר הגיוני, אצל כל הפוסקים כן. ונ''ל דגם הרב @מחשבות טובות כתב כן, במקו''א. ולגבי דידי זה פשוט וברור כשמש. ואכמ''ל.

איני יודע אם הדברים שכתבת ראויים להכתב, אבל ראיתי בעיני כמה תשבות שהדפיס בספריו, ובכת"י יש בהם עוד מו"מ והשמיטו בהדפסה (ואיני יודע טעמו).
והרואה יראה שבספריו הראשונים פלפל יותר, ובמאוחרים יותר פלפל פחות, ושמעתי בזה כמה טעמים, אך בכולם טחן הסוגיא הדק היטב. ועי' במצו"ב דברים חשובים מאוד.

 

[אור יעקב]

ויש דברים שבגלל עומס תפקידיו הרבים כרב ראשי, וכמנהיג, ועוד, השיב לשאלות שואל, כשהוא מונח קצת בענין אחר.

אולי תשובות בע"פ או תשובות שנדפסו ללא עריכה שלו אחרי פטירתו וכדו'.

אבל תשובות שיצאו בספריו, וודאי שאין צד לומר אפי' שלא היה מונח בהם היטב, כי עבר ותיקן וליטש אותם כמה וכמה פעמים.

 

[ידידיה]

השאלה היא עד כמה יש להתייחס למרן השו"ע בתור מרא דאתרא...

התשובה לזה פשוטה. מרן הגרבץ נוקט שקבלת מרן אינה בתורת ודאי ואינו מרא דאתרא, ואין מה להשוות לר"א ולריה"ג. ולכן אומרים סב"ל נגד מרן ועושים ס"ס נגד מרן ככתוב במבוא לחלק ב', ולכן חוששים להחמיר נגד מרן כשרבים מהפוסקים חלוקים עליו ובפרט בדאורייתא, ולכן לא קיבלנו הוראות מרן בתשובותיו ככתוב שם במבוא.
ולכן לדעתו מי שנצמד לשו"ע ולא מחמיר חומרות שיש להם מקור הרי הוא ירא שו"ע ולא ירא שמים.
ודבריו אינם מליצה ולא כלום. זו דעתו.

 

[מקור נאמן]

התשובה לזה פשוטה. מרן הגרבץ נוקט שקבלת מרן אינה בתורת ודאי ואינו מרא דאתרא, ואין מה להשוות לר"א ולריה"ג. ולכן אומרים סב"ל נגד מרן ועושים ס"ס נגד מרן ככתוב במבוא לחלק ב', ולכן חוששים להחמיר נגד מרן כשרבים מהפוסקים חלוקים עליו ובפרט בדאורייתא, ולכן לא קיבלנו הוראות מרן בתשובותיו ככתוב שם במבוא.
ולכן לדעתו מי שנצמד לשו"ע ולא מחמיר חומרות שיש להם מקור הרי הוא ירא שו"ע ולא ירא שמים.
ודבריו אינם מליצה ולא כלום. זו דעתו.

קצת שכל לא יזיק... אבל מי שחולק ע"ז וסובר שיש מה להשוות, זה אינו משום שחסר לו ביר"ש.

 

[ידידיה]

קצת שכל לא יזיק... אבל מי שחולק ע"ז וסובר שיש מה להשוות, זה אינו משום שחסר לו ביר"ש.

לדעתך.
הגרבץ חלוק עליך.

 

[אור יעקב]

התשובה לזה פשוטה. מרן הגרבץ נוקט שקבלת מרן אינה בתורת ודאי ואינו מרא דאתרא, ואין מה להשוות לר"א ולריה"ג. ולכן אומרים סב"ל נגד מרן ועושים ס"ס נגד מרן ככתוב במבוא לחלק ב', ולכן חוששים להחמיר נגד מרן כשרבים מהפוסקים חלוקים עליו ובפרט בדאורייתא, ולכן לא קיבלנו הוראות מרן בתשובותיו ככתוב שם במבוא.
ולכן לדעתו מי שנצמד לשו"ע ולא מחמיר חומרות שיש להם מקור הרי הוא ירא שו"ע ולא ירא שמים.
ודבריו אינם מליצה ולא כלום. זו דעתו.

אז כאילו אתה אומר שלאור לציון כל מי שאומר שקיבלנו את הוראות השו"ע בתורת "ודאי" אין לו יראת שמים?
או שרק לאלה שהולכים כמו האור לציון וסוברים שזה מתורת ספק והולכים כשו"ע אין "יראת שמים"?

(סתם כך דעת מרן הגרע"י זצוק"ל שקבלת הוראות מרן השו"ע בתורת ודאי איפה שפסק "לקולא" אולם איפה "שהחמיר" אינו בתורת ודאי אא"כ מוכח אחרת)

 

[ידידיה]

שקיבלנו את הוראות השו"ע בתורת "ודאי"

לדעתו אין כזה דבר ודעה זו היא שיבוש מוחלט.

 

[מקור נאמן]

כמ"ש למעלה:

רואים בתשובות שכתב בצעירותו שהדפיסו בשו"ת יביע אומר חלק י"א צורת כתיבה מאד שונה, והרבה יותר עצמאי. [לדוגמא ראה תשובתו שם סימן פ' בענין אכנסאי ובמש"כ בחזו"ע חנוכה (עמ' קמ"ה)].

 

[מקור נאמן]

לדעתך.
הגרבץ חלוק עליך.

לא ראיתי ולא שמעתי באיזה מקום שהוא כתב או אמר שלא כמו שאמרתי. אם יש לך, אולי תעלה