באנר תרומה

"היתר מכירה" במשנת הגר"ע יוסף

באנר
הרי ברור שההוראה של הגר"ע להעדיף היתר מכירה הוא מחמת שפירות יבול חו"ל יקרים יותר. ועל זה אמר שזה בזבוז כסף
הדברים לא מובנים מיניה וביה

מה שהיתר מכירה יותר זול מפירות חו"ל, זה פשוט- כי היתר מכירה זה רבנות ופירות חו"ל זה בד"ץ

וזה קשור לכל השנה ולא רק לשמיטה- הפירות של רבנות יותר זולים משל בד"ץ, ולמה אתה מבזבז כסף על בד"ץ

אם בשמיטה- אתה אוכל רבנות, אז תאכל כל השנה רבנות, ואל תבזבז סתם כסף מיותר
 
אתה עוצם עיניים בחוזקה... לא נותן לעובדות לבלבל אותך.

להלן תמליל:

"היתר מכירה היתר גמור! אמיתי!
משה כועס עלי שאני אומר ככה!
מבין?
משה..
אם הפרש של חצי שקל..." (נקטע ע"י הנכד)
היתר מכירה היתר אמיתי!
מי שרוצה להפסיד כסף שיפסיד!"

ובא לומר שאם ההפרש הוא חצי שקל, מילא, אבל אל יותר מזה - חבל על הכסף (ולמיטב ידיעתי, לעולם ההפרש איננו חצי שקל אלא פער משמעותי).
הרב ששון אמר בתגובה: "אני הייתי בשוק, יש הבדל גדול [במחירים, בין היתר מכירה לבין אוצר בית דין]".
הגר"ע יוסף חזר ואמר: "תעשה כמו שאומרים לך, היתר מכירה היתר אמיתי, מי שרוצה להפסיד כסף - שיפסיד".
הוא אף הוסיף ואמר, "תגיד גם לאמא שלך, מלכה, תגיד לה שאני אמרתי שהיתר מכירה זה היתר אמיתי, מי שרוצה לעשות ככה.. לזרוק את הכסף שלו שיקנה אוצר בית דין".
המשב"ק התערב ואמר: מה שיצא טוב מהדברים של הרב שהיום ראיתי העתון שה"עדה החרדית" אומרים שבעקבות הדברים הם עכשיו יוזילו מחירים ובשבועות הקרובים מקווים שהמחירים ירדו.
הגיב הגר"ע: "הוא אומר פי 2 פי 3!" והמשב"ק אמר מיד: "יותר!!"
הגיב הגר"ע: "אסור זה, לגנוב כסף מאברכים?!"
 
הדברים לא מובנים מיניה וביה

מה שהיתר מכירה יותר זול מפירות חו"ל, זה פשוט- כי היתר מכירה זה רבנות ופירות חו"ל זה בד"ץ

וזה קשור לכל השנה ולא רק לשמיטה- הפירות של רבנות יותר זולים משל בד"ץ, ולמה אתה מבזבז כסף על בד"ץ

אם בשמיטה- אתה אוכל רבנות, אז תאכל כל השנה רבנות, ואל תבזבז סתם כסף מיותר
ההבדלים כיום לא כאלה משמעותיים.
וזאת מלבד מה שאוצר בית דין אמיתי זה ענין ממש שמיטה כהלכתה
זכורני לפני כ15 שנה באלעד
בשמיטה היו מביאים לנו לכולל כל פירות הקיץ הכי טובים במחירים זולים
מאוצר בית דין של ר''נ קרליץ
במחירי עלות נמוכים.
האמת שאי אכשר דרא זה שמיטה אמיתית
והלואי וימשיכו בדרכו של הגר''נ לעודד אוצר ב''ד אמיתי.
 
אתה באמת רציני ?.?
נראה לך שבעל השדה יתן לגוי להכנס אחרי שנת שמיטה?? [אפי' בחודש אדר לא הייתי מקבל את הבדיחה הזו]

כל אלו שדיברו על המכירה, הן המבי"ט והן השמן המור ועוד, דיברו על מכירה גמורה, שהגוי בפועל עובד ויש לו "רווחים" וכו' תראה בלשונותיהם ואת המקרים שדיברו וע"ז התירו.

וכי היום יש בעל שדה אחד שמוכר ונותן רווחים לגוי מהשדה?
בסה"כ ציינתי מה שראיתי שכתב הרב אופיר שליט"א, כתבתי מהזכרון ואינו לידי לעיין בו. כמדומה שבספר הוא מחמיר אך מציג את טענות ב' הצדדים בצורה מכובדת, לכמה מהכותבים כאן יש הרבה מה ללמוד ממנו.
 
הבעיה שלא בכל המקומות מוכרים במחירי עלות נמוכים אלא כמחיר השוק ואולי יותר וסוחרים בפירות שביעית.
סוחרים בפירות שביעית אלו המשתמשים בהיתר המדומה, וגם אוכלי ספיחין השם ישמור ויציל!!!
 
סוחרים בפירות שביעית אלו המשתמשים בהיתר המדומה, וגם אוכלי ספיחין השם ישמור ויציל!!!
להלכה לרוה''פ החולקים על הגרע''י אתה צודק.
אבל מ''מ אין כאן ענין של מלחמה פוליטית. ואכן אוצר ב''ד כמו של ר' ניסים הלואי ויתחזק.
ויש כאלה שלא עושים בסגנון הוראתו בקדש של מרנא החזו''א.
ועיין בסוף חוט שני איזה אחריות לקח הגר''נ על עצמו. וכמה מאמצים עשה בזה.
ואלה שמפקיעים מחירים בזה, זו בעיה בפנ''ע.
אך יש בדצי''ם טובים. וכמו בכל דבר אין לקנות אלא מבדצי''ם טובים.

ואגב, בפירות נכרי אין מכל זה.
 
להלכה לרוה''פ החולקים על הגרע''י אתה צודק.
אבל מ''מ אין כאן ענין של מלחמה פוליטית. ואכן אוצר ב''ד כמו של ר' ניסים הלואי ויתחזק.
ויש כאלה שלא עושים בסגנון הוראתו בקדש של מרנא החזו''א.
ועיין בסוף חוט שני איזה אחריות לקח הגר''נ על עצמו. וכמה מאמצים עשה בזה.
ואלה שמפקיעים מחירים בזה, זו בעיה בפנ''ע.
אך יש בדצי''ם טובים. וכמו בכל דבר אין לקנות אלא מבדצי''ם טובים.

ואגב, בפירות נכרי אין מכל זה.
אין אנו נצרכים לא לזה ולא לזה.
כדברי הגרבץ שלדעת הרמב"ם אין כזה דבר אוצר בית דין וקיבלנו הוראותיו כשאין מרן בענין.
מה חסר ליבול חו"ל ויבול נכרי?
 
(ואתה מערבב בין היתר מכירה לחקלאים להיתר מכירה לקונים שזה שני עניינים נפרדים לגמרי)

שוב - כשאני אוכל מהיתר מכירה להוי אומר שאתה אוכל "ספיחים" או אוכל "שמור ונעבד".

כי אם ההיתר של החקלאי הוא צירופים, ממילא הה"נ התוצרת היא דיעבד, ולכתחילה זה ספיחים ושמור ונעבד.

ושם - קורא למי שאוכל מיבול נכרי או חו"ל "הידור", להפוך את עיקר מצוות שמיטה להידור, ואת הדיעבד לעיקר הדין, ע"ז נסוב האשכול [מ"מ לפי כוונתי , יתכן שאחרים הבינו דברים אחרים ע"מ נסוב האשכול]
 
שוב - כשאני אוכל מהיתר מכירה להוי אומר שאתב אוכל "ספיחים" או אוכל "שמור ונעבד".

כי אם ההיתר של החקלאי הוא צירופים, ממילא הה"נ התוצרת היא דיעבד , ולכתחילה זה ספיחים ושמור ונעבד.

ושם - קורא למי שאוכל מיבול נכרי או חו"ל "הידור" , להפוך את עיקר מצוות שמיטה להידור, ואת הדיעבד לעיקר הדין , ע"ז נסוב האשכול [מ"מ לפי כוונתי , יתכן שאחרים הבינו דברים אחרים ע"מ נסוב האשכול]
ומה זה קשור לספרדים?

הרב קוק ראש המתירים

מהרש"א אלפנדרי ורבי יוסף ידיד הלוי מראשי האוסרים
 
ומה זה קשור לספרדים?
קשור מאוד
כי הספרדים שקשורים בעבותות אהבה לרב עובדיה זצ"ל ולבנו ...
אז בעיניהם זה הל"מ

ב. ההבדל הוא, שהר' קוק לא אמר שלאכול מחו"ל או מנכרי זה "הידור" ו"מידת חסידות"
 
קשור מאוד
כי הספרדים שקשורים בעבותות אהבה לרב עובדיה זצ"ל ולבנו ...
אז בעיניהם זה הל"מ
איפה אתה חי?
רוב בני התורה לא אוכלים את ההיתר.
ב. ההבדל הוא, שהר' קוק לא אמר שלאכול מחו"ל או מנכרי זה "הידור" ו"מידת חסידות".
הוא אכן בכה על זה כעדות הרידב"ז...
 
איפה אתה חי?
רוב בני התורה לא אוכלים את ההיתר.
לב יודע מרת נפשו

וכוונתי ל "בני התורה" שהם ג"כ מדברים באותה שפה [כולל מכאן בפורום], שלקנות מנכרי או מחו"ל זה "הידור" או מידת חסידות או חומרא וכיו"ב.
 
יודע לב מרת נפשו

וכוונתי ל "בני התורה" שהם ג"כ מדברים באותה שפה [כולל מכאן בפורום], שלקנות מנכרי או מחו"ל זה "הידור" או מידת חסידות או חומרא וכיו"ב .
הדיון על ספרדים?

או על חסידי רב מסויים?
 
כי אם ההיתר של החקלאי הוא צירופים, ממילא הה"נ התוצרת היא דיעבד , ולכתחילה זה ספיחים ושמור ונעבד.

כאשר הגר"ע יוסף כתב תשובה ארוכה מיני ים ובסופה הסיק להתיר היתר מכירה, זהו פסק הלכה, לא "צירופים". ואם החליט שזה היתר לכתחילה, זה לכתחילה.

אפשר בהחלט לחלוק כדרכה של תורה ולהוכיח שההיתר קלוש, אבל הזלזול מגוחך.
 
כאשר הגר"ע יוסף כתב תשובה ארוכה מיני ים ובסופה הסיק להתיר היתר מכירה, זהו פסק הלכה, לא "צירופים". ואם החליט שזה היתר לכתחילה, זה לכתחילה.

אפשר בהחלט לחלוק כדרכה של תורה ולהוכיח שההיתר קלוש, אבל הזלזול מגוחך.

אבל גם כשהחזו"א כותב פסק לאסור,
אז זה קודם כל פסק.
ולכן כשמזלזלים בזה (מי שזלזלו), זה ג"כ מגוחך - נכון ?
 
שוב - כשאני אוכל מהיתר מכירה להוי אומר שאתב אוכל "ספיחים" או אוכל "שמור ונעבד".

כי אם ההיתר של החקלאי הוא צירופים, ממילא הה"נ התוצרת היא דיעבד , ולכתחילה זה ספיחים ושמור ונעבד.

ושם - קורא למי שאוכל מיבול נכרי או חו"ל "הידור" , להפוך את עיקר מצוות שמיטה להידור, ואת הדיעבד לעיקר הדין , ע"ז נסוב האשכול [מ"מ לפי כוונתי , יתכן שאחרים הבינו דברים אחרים ע"מ נסוב האשכול]
ההיתר של החלקאים בנוי על צירופים וקולות, וזה באמת בשעת הדחק שאם לא יעשו זאת יעבדו בשביעית.

לקונים הדבר בהרבה יותר קל, ופשוט לכל מי שנכנס לסוגייא.
 
לקונים הדבר בהרבה יותר קל
אם לחקלאים זה "דיעבד" א"כ אזאי זה משליך על הקונים, מפני- שאם המכירה היא רק דיעבד ממילא זה ספיחים דיעבד ושמור ונעבד דיעבד, וממילא אתה הקונה זה משליך עליך
 
@כאחד העם בבקשה תואיל בטובך לעבור על התשובה ביביע אומר לפני שאתה מדבר על ההיתר מכירה.
(אני מעלה מהחוברת כי אין לי כרגע את היביע אומר)




1770101601385.png
1770101659267.png

1770101711156.png
 
@כאחד העם בבקשה תואיל בטובך לעבור על התשובה ביביע אומר לפני שאתה מדבר על ההיתר מכירה.
(אני מעלה מהחוברת כי אין לי כרגע את היביע אומר)




הצג קובץ מצורף 16853הצג קובץ מצורף 16854
הצג קובץ מצורף 16855
זה שיש היתר מכירה זה ידוע, אבל זה לא קשור כי הוא זה למה שעושים היום

וכדכתבתי באשכול אחר בנושא זה

ואעתיק לכאן מה שכתבתי שם

הערה א. מה שמציין היביע אומר לבעל "שמן המור".
ישנם ג' הבדלים עצומים ומהותיים בין היתר של שמן המור למה שלוקחים אותו להאידנא.

א. שמה מודגש בשאלה, שאם לא יעבוד גוי בשנה הזו של השמיטה כל הגויים ישחיתו את הזמורות והנטיעות ויפסידו את השדה, ולכן צריך שתמיד יהיה גוי בקרקע זו בשנת השמיטה דאז לא ישחיתו מאחר שהגוי משתכר מזה.

ב. ותו- דהמקרה המובא שם בשאלה הוא, דהקרקע מושכרת לגוי תמיד ולא רק בשמיטה, והיינו שהקרקע של הישראל, והגוי חוכר ממנו את הקרקע, תמיד, בלא קשר לשמיטה, אלא שנשאל מה יהא הדין כעת בשמיטה.

(וזה עוד בלא קשר לסיבה לעיל דגם בלא זה עדיין יש לנו שינוי עצום בין המקרה שדובר שם לבין האידנא).

ג. ולאחר שמאריך בעניין אי שמיטה האידנא דאו' או דרבנן ואי קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא או לא וכו'.

מ"מ- גם באריכותו מה דהתיר הוא אך ורק מכירה גמורה שממש הקרקע תהיה ביד הגוי "לשתי שנים" ובבעלותו,

אלא שיסכמו בשטר שאחר שתי שנים יוחזר הקרקע ליהודי והכסף לגוי.

הערה ב. מה שמציין להיתר של "המבי"ט".
דברי המבי"ט ח"ב סי' סד'- והמקרה שדובר שם, שהיהודי שכר מגוי קרקע לעשר שנים, ובכל זמן זה, יש לו גויים אריסים בשדה באופן שהם יורדים לשם לבד לעבוד השדה כבכול שנה שרגיל בה, האם כיון שהגוי יורד מאליו כבכול שנה אין איסור בהאי גוונא או שמא כיון שהקרקע של הישראל אומנם בשכירות אבל כרגע שלו א"כ יש עליו חובת שמיטת הקרקע ושביתתה.

אלא שמהתשובה להדיא אינו מחלק בזה אלא מתיר אף קרקע של ישראל גמורה להשכירה לגוי שיעבוד.

אלא דישנם ב' הבדלים מהותיים בין היתר המבי"ט ולבין האידנא

א. ההבדל העצום הוא- דשם כל מה שמועיל זה בתנאי שיהא לכמה שנים ולא סגי רק לשנה השביעית,

ואפי' לפני שביעית אם זה לצורך השביעית ג"כ אסור, מצד שביתת הקרקע.

ב. ותו- דשם כל הנושא הוא בהשכרה, שהיה משכיר לו השדה במציאות המעשית והטכנית ולא רק בשביל כביכול בגלל השמיטה, אלא שהשאלה שם היא, האם זה מותר, דהא הבעלות היא של ישראל, וא"כ צריכה הקרקע של הישראל לשבות ושלא יעשו בה מלאכה.

ואיפכא- שם מוכח דאם זה רק בשביל השמיטה, לא מועיל, וכמו שכותב שם שאם זה להשכיר בשביעית אסור דהקרקע מחוייבת בשביתה


עוד הערה טובא
- שרבים מהחכמים שעליהם נסמך ביביע אומר הנ"ל , דיברו על שעת הדחק "גדולה" שלא היה מה לאכול ואין זה קשור להאידנא כלל וכלל
 
זה שיש היתר מכירה זה ידוע, אבל זה לא קשור כי הוא זה למה שעושים היום
ואתה כרגיל נסחף למקומות אחרים שלא דברנו עליהם ושלא קשורים.
עוד הערה טובא - שרבים מהחכמים שעליהם נסמך ביביע אומר הנ"ל , דיברו על שעת הדחק "גדולה" שלא היה מה לאכול ואין זה קשור להאידנא כלל וכלל
על זה בדיוק דברנו.
הם דיברו על החקלאים.

על הקונים יותר קל וכמו שהעליתי לעיל את דברי גדולי ישראל.
 
@כאחד העם בבקשה תואיל בטובך לעבור על התשובה ביביע אומר לפני שאתה מדבר על ההיתר מכירה.
(אני מעלה מהחוברת כי אין לי כרגע את היביע אומר)




הצג קובץ מצורף 16853הצג קובץ מצורף 16854
הצג קובץ מצורף 16855

איני נכנס לעצם הנושא, רק שאלה מרכזית.
אדם שאינו שומר תו"מ, ואינו חפץ במכירה באמת אלא רק כדי להתיר לו העבודה,
ביום מן הימים מתגלע סכסוך בינו לבין הגוי, האם לא יעיף אותו משם ?
כלומר האם יש תוקף חוקי למכירה ? - (התוקף ההלכתי של המכירה הוא צחוק וקלות ראש במקום שאין גמירות דעת אמיתית ורצון כנה).
 
איני נכנס לעצם הנושא, רק שאלה מרכזית.
אדם שאינו שומר תו"מ, ואינו חפץ במכירה באמת אלא רק כדי להתיר לו העבודה,
ביום מן הימים מתגלע סכסוך בינו לבין הגוי, האם לא יעיף אותו משם ?
כלומר האם יש תוקף חוקי למכירה ? - (התוקף ההלכתי של המכירה הוא צחוק וקלות ראש במקום שאין גמירות דעת אמיתית ורצון כנה).
למה אתה לא שואל על מכירת חמץ?
 
ראשי תחתית