כללי הפסיקה של הגר"ע יוסף זצ"ל
- יוזם האשכול אלישמע
- תאריך התחלה
יחוה דעת ח"ז זה מקור לקבלת הוראות מרן מוודאי/ספק.
חזו"ע ברכות זה מקור לס"ס ודעת מרן לברך, שכלל זה הביא בספריו האחרונים.
רק לא הבנתי מה זה ח"ז ? - לי יש עד ח"ו.
אני לא יודע אם אתה צוחק או לא...
אבל ח"ז יצא אחרי פטירתו, ובהערה שם כתבו את כל המקורות לכלל הנ"ל.
לא מכיר.
איני יודע אם זה יצא ממנו או מבניו.
עכ"פ אני מניח ששם ציינו למקורות מספרו יבי"א.
תוכל לשלוח לכאן שנראה.
תולה את הסירחון רק בי, עיינתי רק בתחילת הדברים
עברתי מקופיא על יבי"א ח"ט במקור אליו הפנו, לא מצאתי שום קשר לנושא האמור.
ואני פונה לעזרתכם.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,069
פתחתי שם ומצאתי שכותב זאת, שקבלת מרן היא מתורת ודאי. ע"ש.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 29
אני רואה שמתכתבים פה הרבה על הרב עובדיה, ומשנה ברורה, ושאר פוסקים ספרדים.
אמרתי אשיחה את אשר על ליבי, אין ספק שמי שהנחיל בדור האחרון לימוד הלכה, ממקורה מהש''ס וראשונים, לציבור הרחב של לומדי התורה הוא מרן הגר''ע יוסף זצ''ל, א''א להתכחש לזה. וחייב לתת את ההערכה הזו, הוא הרב שלנו וצריך לכבד את זה.
מצד שני אין ספק שהגר''ע יוסף נקט עמד עצמאית ולמרות שהביא הרבה מפוסקי ספרד, לא פעם ולא פעמים, דחאם באמת הבנין, בראיה כלשהיא.
הראיות לכך הם עצומות, ורבות, למשל כל מי שיראה את דברי מרן החיד''א בשם הגדולים ערך ר' יעקב ממרוי''ש, ורק אחר כך יראה את התשובה הארוכה ביביע אומר, על לא בשמים היא, יראה שאף שללומד שאינו מכיר משנת רבותינו החיד''א ועוד, זה נראה שהגרע"י פתח פה סוגיא ובהמון ראיות חדשות ומקוריות דחה מרן הגרע''י את דעת מרן החיד''א, אך המעיין בשם הגדולים ראה יראה שעמד על כל הראיות שיש בענין והויכוח הוא נטו בשיקול דעת. והגרע''י חלק על החיד''א בן איש חי ורח''פ, בעשרות פעמים, ובעיקר בעיקר לא מכח ראיות אלא מכח שיקול דעת.
אין זה אומר שאין היתר לאדם גדול שהגיע להוראה להגיד את אשר על לבו, ואולי אדרבה זו חובתו, להגיד כפי שהוא מבין בסוגיא כפי שכלו וכפי חלקו בתורה,
אבל חייב לומר שאין כאן מונופול ל"ספרדיות" וכיוצא בזה.
אם ספרדיות היא ההנהגה המקובלת בקרב יוצאי ספרד לדורותיהם, ודרך הפסיקה שהייתה מקובלת על רוב גדולי ספרד, האמת יורה דרכו, כי מרן הגרע''י בהמון דברים הלך יותר בדרך של האשכנזים.
למשל היחס לקבלה, הוא אמר בפירוש לרב אליהו שטרית ונדפס בספר רבינו, הספרדים אוהבים קבלה, אני רק לא הולך אחרי זה. אבל הספרדים תמיד נמשכו אחר הקבלה.
וא''א להתכחש למציאות הזו.
או גם במנהגים בהלכות שבת, א''א להתכחש שהמנהג הברור היה לא לקשור ב' קשרים זה ע''ג זה, המנהג הברור היה לעשות סל"ם בהכנת לימונדה כמוש''כ הרדב''ז חיד''א ובא''ח וכה''ח, א''א להתכחש שהיו חותכים סלט בחתיכות גדולות יותר מהרגילות בחול וכמו שהזהיר מרן הב''י, ולא התירו לכתחילה קטנות. התוודו בין התקיעות. וגם הדליקו נרות בערב שבת ואז בירכו.
א''א להתכחש שכל מי שמכיר את מסורת ספרד בכל ארצות שבהם היה תורה, כמו בבל, טוניס, מרוקו, נהגו באופן אחר ברוב ככל המנהגים.
נעשה כאן שינוי דרסטי בכל אורחות ומנהגי הציבור הספרדי, מכף רגל ועד ראש.
היחידים שלא ירגישו בכך, זה הפרסים שלא הייתה להם מסורת, והבעלי תשובה, שכתינוק שנולד דמו.
אפשר לומר שדרך זו מתקבלת לך על הדעת יותר מדרכי כל הקדמונים, אפשר לומר לבאר מה שרוצים, הכל בסדר, אבל אי אפשר לקחת כאן מונופול על "ספרדיות", אפשר בדרך זו להטיף אך ורק לעצמאות מחשבתית, של כל לומד ולומד.
אמרתי אשיחה את אשר על ליבי, אין ספק שמי שהנחיל בדור האחרון לימוד הלכה, ממקורה מהש''ס וראשונים, לציבור הרחב של לומדי התורה הוא מרן הגר''ע יוסף זצ''ל, א''א להתכחש לזה. וחייב לתת את ההערכה הזו, הוא הרב שלנו וצריך לכבד את זה.
מצד שני אין ספק שהגר''ע יוסף נקט עמד עצמאית ולמרות שהביא הרבה מפוסקי ספרד, לא פעם ולא פעמים, דחאם באמת הבנין, בראיה כלשהיא.
הראיות לכך הם עצומות, ורבות, למשל כל מי שיראה את דברי מרן החיד''א בשם הגדולים ערך ר' יעקב ממרוי''ש, ורק אחר כך יראה את התשובה הארוכה ביביע אומר, על לא בשמים היא, יראה שאף שללומד שאינו מכיר משנת רבותינו החיד''א ועוד, זה נראה שהגרע"י פתח פה סוגיא ובהמון ראיות חדשות ומקוריות דחה מרן הגרע''י את דעת מרן החיד''א, אך המעיין בשם הגדולים ראה יראה שעמד על כל הראיות שיש בענין והויכוח הוא נטו בשיקול דעת. והגרע''י חלק על החיד''א בן איש חי ורח''פ, בעשרות פעמים, ובעיקר בעיקר לא מכח ראיות אלא מכח שיקול דעת.
אין זה אומר שאין היתר לאדם גדול שהגיע להוראה להגיד את אשר על לבו, ואולי אדרבה זו חובתו, להגיד כפי שהוא מבין בסוגיא כפי שכלו וכפי חלקו בתורה,
אבל חייב לומר שאין כאן מונופול ל"ספרדיות" וכיוצא בזה.
אם ספרדיות היא ההנהגה המקובלת בקרב יוצאי ספרד לדורותיהם, ודרך הפסיקה שהייתה מקובלת על רוב גדולי ספרד, האמת יורה דרכו, כי מרן הגרע''י בהמון דברים הלך יותר בדרך של האשכנזים.
למשל היחס לקבלה, הוא אמר בפירוש לרב אליהו שטרית ונדפס בספר רבינו, הספרדים אוהבים קבלה, אני רק לא הולך אחרי זה. אבל הספרדים תמיד נמשכו אחר הקבלה.
וא''א להתכחש למציאות הזו.
או גם במנהגים בהלכות שבת, א''א להתכחש שהמנהג הברור היה לא לקשור ב' קשרים זה ע''ג זה, המנהג הברור היה לעשות סל"ם בהכנת לימונדה כמוש''כ הרדב''ז חיד''א ובא''ח וכה''ח, א''א להתכחש שהיו חותכים סלט בחתיכות גדולות יותר מהרגילות בחול וכמו שהזהיר מרן הב''י, ולא התירו לכתחילה קטנות. התוודו בין התקיעות. וגם הדליקו נרות בערב שבת ואז בירכו.
א''א להתכחש שכל מי שמכיר את מסורת ספרד בכל ארצות שבהם היה תורה, כמו בבל, טוניס, מרוקו, נהגו באופן אחר ברוב ככל המנהגים.
נעשה כאן שינוי דרסטי בכל אורחות ומנהגי הציבור הספרדי, מכף רגל ועד ראש.
היחידים שלא ירגישו בכך, זה הפרסים שלא הייתה להם מסורת, והבעלי תשובה, שכתינוק שנולד דמו.
אפשר לומר שדרך זו מתקבלת לך על הדעת יותר מדרכי כל הקדמונים, אפשר לומר לבאר מה שרוצים, הכל בסדר, אבל אי אפשר לקחת כאן מונופול על "ספרדיות", אפשר בדרך זו להטיף אך ורק לעצמאות מחשבתית, של כל לומד ולומד.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 29
לדעתי בציבור נמצאים שני קבוצות קיצוניות, כאלה שממש ח''ו סולדים ממשנת הגרע''י, טופלים עליו שכל ענינו להקל קולות, ומניפים את היתר המכירה, ועוד היתרים רבים שהתיר, כסמל. ושמחק את כל תרבות גדולי ספרד בבחינת לכבוש את המלכה עמי בבית.
ויש קבוצות קיצוניות אחרות בציבור שרואות בגרע''י את הסרגל ליושר ואמת, הם לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל דעה אחרת, גישה אחרת, אין כמו מרן במשך כמה דורות, בקיאות כזו, זכרון כזה, ישרות כזו, מנהיגות לשם שמים במסירות נפש עצומה.
אבל מה התפקיד שלנו בתוך זה?
לדעתי אסור להגרר לקיצוניות.
אלא חייב לדון בכל סוגיא כדרכה של תורה. יש מקומות שהגרע''י ביסס דבריו באופן של ראיות ברורות, ומסתברא טעמיה, ואסור להיות מאלה שרק בגלל שהגרע''י אמר מילתא נימא איפכא. זה לא ביקוש אמת, ולא חיפוש רצון השם.
ומצד שני גם לומר בכל מקום שהגרע''י חלק על אחד מגדולי האחרונים ודאי הוא צודק והאחרים טועים, זה צמצום של התורה לאדם אחד, ופולחן אישיות, לא בריא ולא תקין.
לדעתי התפקיד של התלמיד חכם האמיתי בדורנו ללמוד את שני הצדדים, הרי זה לא אותו עמל כמו לייצר הכל מחדש, לבחון את הראיות באובייקטיביות בלי נגיעות, ולראות היכן נכון כמו המנהג הקדום, ודברי הגדולים הקודמים, ומתי אכן הגרע''י הביא ראיות חדשות שלא שזפתם עין, או האריך בהוכחות מסתברות ומתקבלות על הלב יותר, ולנטות אל דרכו.
צריך להוציא את האמוציות מהשיח. ולהתחיל להתנהל כבני תורה. בויכוח אידיאולוגי. ולא בויכוח כיתתי, מלא אמוציות. הלואי שנזכה לעשות תפקידנו.
ויש קבוצות קיצוניות אחרות בציבור שרואות בגרע''י את הסרגל ליושר ואמת, הם לא מוכנים בשום פנים ואופן לקבל דעה אחרת, גישה אחרת, אין כמו מרן במשך כמה דורות, בקיאות כזו, זכרון כזה, ישרות כזו, מנהיגות לשם שמים במסירות נפש עצומה.
אבל מה התפקיד שלנו בתוך זה?
לדעתי אסור להגרר לקיצוניות.
אלא חייב לדון בכל סוגיא כדרכה של תורה. יש מקומות שהגרע''י ביסס דבריו באופן של ראיות ברורות, ומסתברא טעמיה, ואסור להיות מאלה שרק בגלל שהגרע''י אמר מילתא נימא איפכא. זה לא ביקוש אמת, ולא חיפוש רצון השם.
ומצד שני גם לומר בכל מקום שהגרע''י חלק על אחד מגדולי האחרונים ודאי הוא צודק והאחרים טועים, זה צמצום של התורה לאדם אחד, ופולחן אישיות, לא בריא ולא תקין.
לדעתי התפקיד של התלמיד חכם האמיתי בדורנו ללמוד את שני הצדדים, הרי זה לא אותו עמל כמו לייצר הכל מחדש, לבחון את הראיות באובייקטיביות בלי נגיעות, ולראות היכן נכון כמו המנהג הקדום, ודברי הגדולים הקודמים, ומתי אכן הגרע''י הביא ראיות חדשות שלא שזפתם עין, או האריך בהוכחות מסתברות ומתקבלות על הלב יותר, ולנטות אל דרכו.
צריך להוציא את האמוציות מהשיח. ולהתחיל להתנהל כבני תורה. בויכוח אידיאולוגי. ולא בויכוח כיתתי, מלא אמוציות. הלואי שנזכה לעשות תפקידנו.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 29
היתה מסורת פסיקה לפרסים? אני מעולם לא שמעתי על ספר הלכתי או שו''ת של חכמי פרס. אשמח להכיר, אבל כך ידוע משכבר הימים. וראה ההתכתבות כאן.
שמעון טרבלסי
חבר ותיק
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 1,069
לא תמיד הנידון זה הגישה האחרת, אלא הנידון הוא על אותם שקיבלו אותו לרבם, האם נוהגים כהוגן, שיש רבים המתקיפים זאת, וזה הרבה מהדיונים.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 29
אני לא מתכחש שיש כאלה שבאמת סוברים כמו שכתבתי בחריפות, ותוקפים אותו ואת גישתו וזה נכלל בתוך הרישא של דברי.
אבל זה לא סותר שיש גם את הסיפא.
בדרך התורה
חבר חדש
- הצטרף
- 2/7/25
- הודעות
- 29
ידוע עוד מהגאון חיד''א. וע' גם במשפט הכתובה לגבי כהני פרס
המתקיפים מתקיפים את התופעה שרבים קיבלו אותו לא על עצמם אלא על אחרים, על כל הספרדים כרבם מחמת היותם ספרדיים בני עדות המזרח.
וכן לא יעשה.
אביא ואציג לכם שני מקומות שבו כתב הרב עובדיה שקבלת הוראות מרן היא בגדר "ספק"
מקום א'- בח"ט או"ח סי' ק"ה סק"ג בסופו [עמ' רכ"ה בישנים].
לשון היביע אומר - והרי אפילו אם היה הדבר ברור בדעת מרן השו"ע שיש לנו דין רה"ר בזמן הזה, ואנו קיבלנו הוראות מרן, הרי גם קבלת הוראות מרן אינה מתורת ודאי אלא מתורת ספק, ואשר על כן תפסו כל אחרוני הפוסקים הספרדים דעבדינן ספק ספיקא אפילו נגד מרן.
מקום ב'- בח"י יו"ד סי' מ"ג סק"ב בסופו [מצורף קובץ].
ומה עם הכורדים, האפגנים, הלובים?