כמה הערות בענייני גירוש ישמעאל מבית אברהם אבינו במצוות ה' לשמוע בקול שרה

[שאינו יודע לשאול]

א. בתוספתא סוטה ו ג [וכן בראשית רבה נג יא] נחלקו ר' עקיבא ור' ישמעאל אם יש לדרוש "מצחק" על גילוי עריות ועבודה זרה או ש"חס ושלום שיהיה בביתו של אותו צדיק כך" [ואותה קושיא הקשה הרס"ג בביאורו הארוך על התורה וכיוצא בזה באבן עזרא] צריך ביאור מה היתה תשובת ר' ישמעאל ור' עקיבא לטענה זו.
ב. על גירוש ישמעאל נאמר לאברהם כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה, לשיטת ר' שמעון דעת שרה היתה אך ורק מצד מריבת הירושה, ומשמע שלשיטת ר' ישמעאל ור' עקיבא היה נכון לגרשו מצד היותו רשע או לכל הפחות גם מצד היותו רשע, אם כן מדוע פירש רש"י [כא יב] שהיה אברהם טפל לשרה בנביאות, הלא סוף סוף הצדק היה עם אברהם שהרי עשה ישמעאל תשובה (בבא בתרא טז ע"ב, רש"י חיי שרה כה ט).
ג. בציווי העקדה נאמר לאברהם קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת, ודרשו חז"ל והובא ברש"י "את שניהם אני אוהב", משמע שאהב אברהם את ישמעאל, ותמוה טובא דברש"י כא יד מבואר שנתן לו לחם וחמת מים ולא כסף וזהב כי היה שונאו על שיצא לתרבות רעה. א"כ האם היה אוהבו או שונאו.
ד. עצם ענין הגירוש צ"ב רב מה התועלת בזה, ובכלל הקושיא מדוע לא נהגו כן עם עשיו.