כוונת שומע ומשמיע בברכות - והערת הרב יצחק על אחיו הרב דוד

  • יוזם האשכול יוזם האשכול כאחד העם
  • תאריך התחלה תאריך התחלה
ברור שפה דיבר לכתחילה שצריך כוונת שומע ומשמיע, ואין מפה שום ראיה.
לא כל דבר פשוט צריך להיות "ראיה"
כאילו יש פה איזה מהלך וצריך להביא ראיה לדחייה
הדברים של ההלכה ברורה ברורים [בכל אופן בנושא הזה, על שאר נושאים לא לקחתי אחריות]

ואיה"נ- יש אנשים שזה גדול עליהם בכמה מדות
דיבר לעניין זה שלא ישבו כולם יחד כמש"כ לעיל.
נכון
ובגלל זה הדגיש שם גם במקרה הנ"ל שזה בתנאי שהשומע התכוין לצאת
 
לא כל דבר פשוט צריך להיות "ראיה"
כאילו יש פה איזה מהלך וצריך להביא ראיה לדחייה
הדברים של ההלכה ברורה ברורים [בכל אופן בנושא הזה, על שאר נושאים לא לקחתי אחריות]

ואיה"נ- יש אנשים שזה גדול עליהם בכמה מדות
תענה לגופו של עניין...
אל תלך סחור סחור! איפה משמע שברכות הנהנין דינו כמו שאמרת!?
נכון
ובגלל זה הדגיש שם גם במקרה הנ"ל שזה בתנאי שהשומע התכוין לצאת
לא "הדגיש" ולא נחית לדינא שם בכלל.
כל ההלכה וכל ההערה מדברת לעניין זה "שלא ישבו כולם ביחד" שבדיעבד יצא. וזהו דווקא שהיה כוונת שומע ומשמיע כי פה מדובר שלא ישבו כולם ביחד!!!
 
למה הגדיש "גם שומע וגם משמיע"!?
על זה יש לך מה לענות!?
הוא הדגיש שזה התנאי בשביל לצאת יד"ח
ובנוסף הוסיף עוד דבר- שכיון שיש כאן דעת שומע ומשמיע אז לא מעכב אם לא ישבו יחד

והיינו- יש את ההלכה הפשוטה ויש את החידוש
ההלכה הפשוטה- שגבי ברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע
וההלכה המחודשת- שאם לא ישבו יחד אעפ"כ הועיל להם
 
הוא הדגיש שזה התנאי בשביל לצאת יד"ח
ובנוסף הוסיף עוד דבר- שכיון שיש כאן דעת שומע ומשמיע אז לא מעכב אם לא ישבו יחד

והיינו- יש את ההלכה הפשוטה ויש את החידוש
ההלכה הפשוטה- שגבי ברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע
וההלכה המחודשת- שאם לא ישבו יחד אעפ"כ הועיל להם
אז אני חוזר ושואל...
אם כן מאיפה הראיה שלך!?
 
אני יענה לך...
כי דיבר להדיא על מקרה "שלא ישבו ביחד" ועל זה דיבר, ולכן צריך גם כוונת שומע וגם כוונת משמיע.
נכון
אבל אתה מציג את זה בצורה הפוכה
אני לעומת זאת מציג זאת בצורה ישרה

והיא- שקודם כל יש כאן הלכה פשוטה שבברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע, ואח"כ הוליד לנו דין זה חידוש דלא בעי שישבו יחד [לעניין דיעבד כמובן]
 
נכון
אבל אתה מציג את זה בצורה הפוכה
אני לעומת זאת מציג זאת בצורה ישרה

והיא- שקודם כל יש כאן הלכה פשוטה שבברכות הנהנין צריך דעת שומע ומשמיע, ואח"כ הוליד לנו דין זה חידוש דלא בעי שישבו יחד [לעניין דיעבד כמובן]
אז אני חוזר ושואל...
אם כן מאיפה הראיה שלך!?
 
לכן אמרתי קודם
שלא על כל דבר פשוט צריך ראיה
פשוט תחליף את המשקפיים, ותקרא נכון את הדברים, וכפי שהצגתי.

אבל מכאן ועד- ביטויים כמו "שטחיות" ו "בלי לעיין", וכל השלל והסגנון הזה, זה אפי' לא דורש תגובה
 
נערך לאחרונה:
אבל מכאן ועד- ביטויים כמו "שטחיות" ו "בלי לעיין"
מה איכפת לך?
הוא בחברה טובה, יחד עם הגרי"ח סופר, הגרש"ז זעפראני, הגר"מ גרוס, הגר"י הלל, הגר"א טופיק, הגר"מ פרץ וכו' וכו'.
 
אני חושב שיש כאן "השגה גדולה" על הראשון לציון בעל ההלכה ברורה שליט"א.
יען הוא יודע שספרו אמור להגיע גם לפשוטי עם, ואם כן היה לו להדגיש שדבריו בהמשך איירו בברכת המצוות, שלא יטעו בו.
אכן, אני לא מונח כרגע בסוגיא, אבל אני זוכר שכשראיתי את הדברים בהלכה ברורה (זכור לי שעם המקורות) מאוד תמהתי ע"כ. (בהתחלה חשבתי שלא הבנתי, ואחרי שקראתי [ועיינתי קצת] שוב ושוב, השארתי בצ"ע. ואח"כ חיפשי וראיתי שכבר דיברו על עניין זה).
כלומר, גם אם הבנתי באותו זמן לא היתה נכונה, אבל גם חבריי שהיו איתי אז בבית המדרש הבינו כך, אז גם אם לא עיינו כראוי, עצם זה שאפשר לטעות בנקל (ואולי אפשר לטעות כך גם אחר העיון) יש לשים לב לכך. (ואולי אפי' להדגיש זאת במהדורות הבאות אם יהיו).

לגופו של עניין, אולי מישהו יכול פשוט לשאול את הרב דוד יוסף את כוונתו ולא לדייק ולהעמיס במילותיו סחור סחור.
אולי @הלכה ברורה יעזור לנו (או מישהו אחר מחברי הפורום).
 
לכו אמרתי קודם
שלא על כל דבר פשוט צריך ראיה
פשוט תחליף את המשקפיים, ותקרא נכון את הדברים, וכפי שהצגתי.

אבל מכאן ועד- ביטויים כמו "שטחיות" ו "בלי לעיין", וכל השלל והסגנון הזה, זה אפי' לא דורש תגובה
בקיצור אתה לא עונה על מה שכתבתי לך ומתחמק...
 
בקיצור אתה לא עונה על מה שכתבתי לך ומתחמק...
מה לעשות אני לא רוצה שיעלה לי המספר במשקפיים

מ"מ הדברים שלי הכי ברורים והדגשתי את דברי הלוך ושוב אחורה קדימה ושתי וערב

ומי שעדיין זה לא הספיק בידו, א"כ אין לו תקנה, ובכו"א אין לי את הכלים לרפאות אותו
 
בית מדרשכם חידש דבר שלא היה מעולם והוא "יש להקשות בדוחק"!!!
כבוד ידידי ידידיה, כל הזכויות שמורות... זהו המשפט השגור על לשוני כל אימת שמישהו בבית מדרשנו מתחיל להתפתל וללמד זכות על אותו בית מדרש, והאמת לאו דוקא, אלא כל אחד שלא מקשה לענין (עי' נדה יג ב שהוא בנידוי...) מקבל את הביטוי הזה.
עכ"פ לגודל אהבתך, אני מוותר כאן קבל עם ועדה על זכויות יוצרים של משפט זה, ומקנה לכת"ר אותו בקנין דברים קורה לה והיא באה.
נ"ב. וכבר הבאנו שהרוגטשובר השיב על כגון דא לעיין באיסור המפורש בשו"ע או"ח ג ט שלא לדחוק עצמו יותר מדאי.
 
אכן, אני לא מונח כרגע בסוגיא, אבל אני זוכר שכשראיתי את הדברים בהלכה ברורה (זכור לי שעם המקורות) מאוד תמהתי ע"כ. (בהתחלה חשבתי שלא הבנתי, ואחרי שקראתי [ועיינתי קצת] שוב ושוב, השארתי בצ"ע. ואח"כ חיפשי וראיתי שכבר דיברו על עניין זה).
כלומר, גם אם הבנתי באותו זמן לא היתה נכונה, אבל גם חבריי שהיו איתי אז בבית המדרש הבינו כך, אז גם אם לא עיינו כראוי, עצם זה שאפשר לטעות בנקל (ואולי אפשר לטעות כך גם אחר העיון) יש לשים לב לכך. (ואולי אפי' להדגיש זאת במהדורות הבאות אם יהיו).

לגופו של עניין, אולי מישהו יכול פשוט לשאול את הרב דוד יוסף את כוונתו ולא לדייק ולהעמיס במילותיו סחור סחור.
אולי @הלכה ברורה יעזור לנו (או מישהו אחר מחברי הפורום).
אל תדאג הרב @אברימי ...
לא אתה ולא חביריך טעיתם...
כל בר דעת שפותח את ההלכה ברורה מבין שכוונתו לכל הברכות.
 
לגופו של עניין, אולי מישהו יכול פשוט לשאול את הרב דוד יוסף את כוונתו ולא לדייק ולהעמיס במילותיו סחור סחור.
אני חושב שאין מה לשאול את ר' דוד
כי אין פה שום "דיוקים" ושום "להעמיס במילותיו סחור סחור"
הכל פשוט וברור ופרוס כשמלה

וכמו שהבאתי את כל המקורות שלו לעיל וביארתי דבריו יותר מ "שוטנשטיין"
למרות שזה כ"כ פשוט בעליל, ואין לי מושג אפי' על מה הייתי צריך להאריך כ"כ בדברים פשוטים ומפורשים.
 
אולם כל הנ"ל אזיל ואיירי אברכת המצוות, מכמה סבות, א.- כי כבר לעיל הדגיש על ברכת הנהנין מה הדין, ולאחמ"כ עבר לנושא של ברכת המצוות והמשיך עם זה.

ב.- אך בעיקר העיקרים הוא דעל ההלכה הנ"ל יש הע' י', ושם כל מי שיראה את ההערה [בעיון ולא בשטחיות] יווכח להדיא שכל הנושא שם הוא ברכת המצוות כפי שציין להדיא שם בהע'.

ונביא כמה לשונות מההערה שם, שכל מעיין וכל בר שכל יראה שכל מה שכתב הוא רק גבי "ברכת המצוות"

"מצוות התלויות באמירה"
[וכגון ספירת העומר], "ברכות דרבנן וכו' ושכן משמע בשלחן ערוך רי"ט" [ושם ב רי"ט זה נושא של ברכת "הגומל"], "לעניין ברכה על מצוה שנעשית בלא כוונה" "שיש לחוש לאומרים שמצוות צריכות כוונה" "בעינן כוונה אף במצוות דרבנן וגרע משאר עשיית מצוה שעושה בעצמו בלא כוונה" "דעיקר המצווה היא שמיעת קול השופר".

תא חזי ותא שמע- דכל הנושא שם וכל הדוגמאות שכתב בהערה הוא גבי ברכות המצוות, ולא קשור כי הוא זה לברכות הנהנין.



ותו- שסיים שם בהערה "ועיין עוד בחזון עובדיה על הלכות ברכות עמ' שנג-שנד".

ומי שיראה לחזו"ע שציין- יראה להדיא שהנושא שם על ברכות המצוות וברכת השבח כהגומל, וכלל לא קשור לנידון של ברכות הנהנין.

דהנה להדיא- כל מה שסתם בהלכה הנ"ל הוא רק כלפי ברכת המצוות
יש הסבר מה ההבדל בין ברכת הנהנין לברכת המצוות, למה דוקא בברכת הנהנין הכוונה הוא לעיכובא, אבל לא בברכת המצוות?
 
ראשי תחתית