כיבוי האור קודם הדלקת נרות שבת
- יוזם האשכול יעקבי
- תאריך התחלה
כלומר,
אין הבדל בין 'ראוי מאוד' לבין 'מן הדין לא צריך', נכון?
'ראוי' לא יותר טוב מ'ראוי מאוד' נכון?
אז -
שלחן ערוך (סי' א סעי' ג) מן הדין לא צריך להיות מצר ודואג על חרבן בית המקדש.
שם (סי' קנא סעי' ח) טיט שעל רגליו, מן הדין לא צריך לקנחו קודם שיכנס להתפלל.
חומרא בעלמא ..
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 557
אולי בגליון החזון עובדיה כתוב לשנות? אולי נשכח. סו"ס לא נפיק חורבא מינא שצריך להזדרז להוציא מהדורא חדשה.
לא יצא אף פעם מהדורה שניה בחזון עובדיה.
(ואמרו לי העורכים שישנם כמה וכמה הלכות שחזר בו מלשונות אלה או אחרים ולא רחוק הדבר גם פה)
אם באמת לא נפיק חורבא מיניה, אז מה ההדגשה הזאת פעם אחר פעם, שא"צ לכבות את האור? וכי נפיק מיניה חורבא?
אני שידעתי הלכה זאת הייתי קצת בצער שאנחנו לא מקפידים על זה.
היום אני יותר רגוע. (למרות שאנחנו ממשיכים להקפיד על כך שזה דבר קל)
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 557
מפרסם את עיקר הדין מה יש בזה. אשריו שנתפס על דברי תורה...
זה פלא גדול.
כי בשיעור הסביר שזה ממש מדוקדק הלשון בחזו"ע,
ואילו בילקו"י כתב שזה לא מספיק ברור, וצריך להדגיש.
נוריאל עזרא
חבר קבוע
- הצטרף
- 15/2/25
- הודעות
- 557
בסדר, מקושיות כאלה לא מתים
מדוקדק הלשון שזה לא חובה ולא איסור.
לא ברור שזו רק מידת חסידות אלא משמע יותר מזו.
יש צד שאסור לכבות את האור?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,427
בכללי הפוסקים רואים שהרבה לשונות משמשים לפעמים לחיוב ולפעמים למעלה.
וכגון לשון צריך, שלפעמים הוא חיוב מן הדין ומעכב, ולפעמים הוא רק מעלה. (ולדוג' בעלמא, כן מבואר בשו"ע (אה"ע סי' קלד ס"ד) שכ' "וצריך שיתירו לו", ולקמיה (סי' קנד סכ"ג) כ' בלשון "טוב", וגם בב"י מבואר שאינו לעיכובא. ע"ש. ובאמת ביבי"א ח"ג (אה"ע סי' כו אות א) כ' שאין לנו בזה כלל ברור אם הוא לעיכובא או לכתחילה. וע"ע בח"ט (יו"ד סי' כ אות ב), ובח"ז (יו"ד סי' כו אות ה-ו, וסי' יח סוף אות א). ועי' בב"י (אה"ע סי' קלא סעי' ח) שכ' ע"ד הטור "ודקדק לומר ו... צריך וכו' לומר דלכתחילה וכו'", הרי שהוא רק לכתחילה, וכמש"כ לדייק הכנה"ג (הגב"י אות ד). ובאותו סימן בטור ובשו"ע (סעי' א) כ' "צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט", והוא ודאי לעיכובא. והכנסת הגדולה (הגב"י אה"ע סי' קלא אות ד) כ': ואע"פ שהרב המחבר ז"ל בטור זה סימן קמ"א, ובטור א"ח סימן רי"ח כתב, שצריך הוא לעיכובא. הטור בא"ח סימן רי"ח כתב דלשון צריך הוא לכתחלה. ועי' בגמ' גיטין (טו.) "הו"א צריך ואי לא אמר כשר". ודו"ק. ויש עוד להאריך בזה).
וכגון לשון צריך, שלפעמים הוא חיוב מן הדין ומעכב, ולפעמים הוא רק מעלה. (ולדוג' בעלמא, כן מבואר בשו"ע (אה"ע סי' קלד ס"ד) שכ' "וצריך שיתירו לו", ולקמיה (סי' קנד סכ"ג) כ' בלשון "טוב", וגם בב"י מבואר שאינו לעיכובא. ע"ש. ובאמת ביבי"א ח"ג (אה"ע סי' כו אות א) כ' שאין לנו בזה כלל ברור אם הוא לעיכובא או לכתחילה. וע"ע בח"ט (יו"ד סי' כ אות ב), ובח"ז (יו"ד סי' כו אות ה-ו, וסי' יח סוף אות א). ועי' בב"י (אה"ע סי' קלא סעי' ח) שכ' ע"ד הטור "ודקדק לומר ו... צריך וכו' לומר דלכתחילה וכו'", הרי שהוא רק לכתחילה, וכמש"כ לדייק הכנה"ג (הגב"י אות ד). ובאותו סימן בטור ובשו"ע (סעי' א) כ' "צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט", והוא ודאי לעיכובא. והכנסת הגדולה (הגב"י אה"ע סי' קלא אות ד) כ': ואע"פ שהרב המחבר ז"ל בטור זה סימן קמ"א, ובטור א"ח סימן רי"ח כתב, שצריך הוא לעיכובא. הטור בא"ח סימן רי"ח כתב דלשון צריך הוא לכתחלה. ועי' בגמ' גיטין (טו.) "הו"א צריך ואי לא אמר כשר". ודו"ק. ויש עוד להאריך בזה).
איסור לברך כך.
ולכן?
הלשון 'ראוי מאוד'
לפעמים משמש שזה חומרא בעלמא,
ולפעמים משמש שכך ראוי מאוד לעשות?
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,427
לא נפלאת דרך זו.
גם הרב יצחק יוסף הבין שזה דחוק ולכן ביקש מאביו שישנה.
שמעון טרבלסי
חבר בכיר
- הצטרף
- 21/4/25
- הודעות
- 2,427
גם בשו"ע אתה יכול להגיד שזה דחוק.
הנקודה היא שאין בזה הכרח, ולכן רצה שיכתוב לשון יותר ברורה.
