כיבוי האור קודם הדלקת נרות שבת

יעקבי

חבר מוביל
הצטרף
24/4/25
הודעות
1,569
בשיעור בבית הכנסת לעדת היזדים נאמר:
1766559749621.jpeg

והנה, אם הגרע"י אומר ש'ראוי מאוד' לכבות את האור קודם ההדלקה, למעשה יש לנהוג כן.
 
בשיעור בבית הכנסת לעדת היזדים נאמר:
הצג קובץ מצורף 15030
והנה, אם הגרע"י אומר ש'ראוי מאוד' לכבות את האור קודם ההדלקה, למעשה יש לנהוג כן.
אם ראוי נהפך לחובה כפי שכתבו @אור יעקב ו @אור תורה באשכול על הגר"י ברכה, אז גם ראוי מאוד יכול להתהפך ללא צריך...
קצת גמישות.
 
בשיעור בבית הכנסת לעדת היזדים נאמר:
הצג קובץ מצורף 15030
והנה, אם הגרע"י אומר ש'ראוי מאוד' לכבות את האור קודם ההדלקה, למעשה יש לנהוג כן.
כלומר,
אין הבדל בין 'ראוי מאוד' לבין 'מן הדין לא צריך', נכון?
'ראוי' לא יותר טוב מ'ראוי מאוד' נכון?

אז -
שלחן ערוך (סי' א סעי' ג) מן הדין לא צריך להיות מצר ודואג על חרבן בית המקדש.
שם (סי' קנא סעי' ח) טיט שעל רגליו, מן הדין לא צריך לקנחו קודם שיכנס להתפלל.

חומרא בעלמא ..
 
והנה, אם הגרע"י אומר ש'ראוי מאוד' לכבות את האור קודם ההדלקה, למעשה יש לנהוג כן.
אם ראוי נהפך לחובה
כלומר,
אין הבדל בין 'ראוי מאוד' לבין 'מן הדין לא צריך', נכון?
'ראוי' לא יותר טוב מ'ראוי מאוד' נכון?
1766668232478.png
 
אולי בגליון החזון עובדיה כתוב לשנות? אולי נשכח. סו"ס לא נפיק חורבא מינא שצריך להזדרז להוציא מהדורא חדשה.
אם באמת לא נפיק חורבא מיניה, אז מה ההדגשה הזאת פעם אחר פעם, שא"צ לכבות את האור? וכי נפיק מיניה חורבא?
 
ששמעתי את דברי מרן זצוק"ל הייתי קצת בצער שאנחנו לא מקפידים והתחלנו בזה.
ושראיתי את דברי מרן הרב יצחק יוסף שליט"א קצת נרגעתי אבל עדין המשכנו בכך.
 
בכללי הפוסקים רואים שהרבה לשונות משמשים לפעמים לחיוב ולפעמים למעלה.
וכגון לשון צריך, שלפעמים הוא חיוב מן הדין ומעכב, ולפעמים הוא רק מעלה. (ולדוג' בעלמא, כן מבואר בשו"ע (אה"ע סי' קלד ס"ד) שכ' "וצריך שיתירו לו", ולקמיה (סי' קנד סכ"ג) כ' בלשון "טוב", וגם בב"י מבואר שאינו לעיכובא. ע"ש. ובאמת ביבי"א ח"ג (אה"ע סי' כו אות א) כ' שאין לנו בזה כלל ברור אם הוא לעיכובא או לכתחילה. וע"ע בח"ט (יו"ד סי' כ אות ב), ובח"ז (יו"ד סי' כו אות ה-ו, וסי' יח סוף אות א). ועי' בב"י (אה"ע סי' קלא סעי' ח) שכ' ע"ד הטור "ודקדק לומר ו... צריך וכו' לומר דלכתחילה וכו'", הרי שהוא רק לכתחילה, וכמש"כ לדייק הכנה"ג (הגב"י אות ד). ובאותו סימן בטור ובשו"ע (סעי' א) כ' "צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט", והוא ודאי לעיכובא. והכנסת הגדולה (הגב"י אה"ע סי' קלא אות ד) כ': ואע"פ שהרב המחבר ז"ל בטור זה סימן קמ"א, ובטור א"ח סימן רי"ח כתב, שצריך הוא לעיכובא. הטור בא"ח סימן רי"ח כתב דלשון צריך הוא לכתחלה. ועי' בגמ' גיטין (טו.) "הו"א צריך ואי לא אמר כשר". ודו"ק. ויש עוד להאריך בזה).
 
בכללי הפוסקים רואים שהרבה לשונות משמשים לפעמים לחיוב ולפעמים למעלה.
וכגון לשון צריך, שלפעמים הוא חיוב מן הדין ומעכב, ולפעמים הוא רק מעלה. (ולדוג' בעלמא, כן מבואר בשו"ע (אה"ע סי' קלד ס"ד) שכ' "וצריך שיתירו לו", ולקמיה (סי' קנד סכ"ג) כ' בלשון "טוב", וגם בב"י מבואר שאינו לעיכובא. ע"ש. ובאמת ביבי"א ח"ג (אה"ע סי' כו אות א) כ' שאין לנו בזה כלל ברור אם הוא לעיכובא או לכתחילה. וע"ע בח"ט (יו"ד סי' כ אות ב), ובח"ז (יו"ד סי' כו אות ה-ו, וסי' יח סוף אות א). ועי' בב"י (אה"ע סי' קלא סעי' ח) שכ' ע"ד הטור "ודקדק לומר ו... צריך וכו' לומר דלכתחילה וכו'", הרי שהוא רק לכתחילה, וכמש"כ לדייק הכנה"ג (הגב"י אות ד). ובאותו סימן בטור ובשו"ע (סעי' א) כ' "צריך שתהיה כתיבת הגט וחתימתו לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת. ואם לא נכתב לשמה, אינו גט", והוא ודאי לעיכובא. והכנסת הגדולה (הגב"י אה"ע סי' קלא אות ד) כ': ואע"פ שהרב המחבר ז"ל בטור זה סימן קמ"א, ובטור א"ח סימן רי"ח כתב, שצריך הוא לעיכובא. הטור בא"ח סימן רי"ח כתב דלשון צריך הוא לכתחלה. ועי' בגמ' גיטין (טו.) "הו"א צריך ואי לא אמר כשר". ודו"ק. ויש עוד להאריך בזה).
ולכן?
הלשון 'ראוי מאוד'
לפעמים משמש שזה חומרא בעלמא,
ולפעמים משמש שכך ראוי מאוד לעשות?
 
ראשי תחתית