באנר תרומה

למה הספרדים הם רק נישה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
בבעלי הבתים ברור שזה שונה (בדקת גם בתי כנסת של צא"יניקים זקנים?..),
בירושלים עיה"ק שנים רבות שיש הרבה בתי כנסת ספרדיים של בעלי בתים עם שיעורי תורה תמידים כסדרן בשעות הצהרים והערב ויש כאלה גם בבוקר. שיעורי הלכה, חק, מדרש ואגדה ועין יעקב, אור החיים, גמרא. יש בעלי בתים שאפשר להתקנא בהם בידיעה בחומשי תורה ובהלכות המצויות.
 
אבל בקשר לסגנון לימוד נו נו ... גם בציבור הליטאי אין הבדלים משמעותים בין הישיבות מזמן הכל מעורבב, ודאי שיש עדין קצת סגנונות שונים אבל לא הבדלים מהותים, ולא משהו שאפשר כמעט להגדיר מה ה"דרך לימוד" של כל אחד. בגדול עולם הישיבות מתחלק ל2 [בסגנון הלימוד] השמרנים והמקדמים וזהו.
ודאי וודאי וודאי שיש א"א חילוקים בין בתי מדרש שונים, אמנם הדבר נכון שיש כמה בתי מדרש שאין להם קו מאפיין מסויים, אך יש כמה וכמה בתי מדרש עם סגנון לימוד מסויים.
 
ודאי וודאי וודאי שיש א"א חילוקים בין בתי מדרש שונים, אמנם הדבר נכון שיש כמה בתי מדרש שאין להם קו מאפיין מסויים, אך יש כמה וכמה בתי מדרש עם סגנון לימוד מסויים.
שוב, ודאי שיש הבדלים אבל לא "מהותים" ובודאי בכל הישיבות היותר חדשות אין שום הבדלים, לכל ר"מ סגנון אחר וכו', וגם בישיבות הספרדיות ברור לי שיש הבדלים כאלו, רק הכל יותר חדש וצעיר ופחות מהותי, אבל באותו שכבת גיל גם ברה"י אשכנזים לא תמצא הבדלי דרכי לימוד.
בסוף כולם פחות או יותר תלמיד הגרש"ר או תלמידי תלמידיו, המתקדמים הושפעו מהגרח"י שרייבר כל א' לפום חורפיה, יש כאלו שהשפעו מהגרנ"פ, קצת בריסק וזהו. הכל סביב זה, והראיה מעולם הכוללים ששם אין הבדלים משמעותיים.
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
ממה שכתבתי במקום אחר:
יש משהו נכון שהשילוב הוא הכי טוב.
ואומר דעתי.
הגר''מ מזוז, היה בעל סברא ישרה, אף שלא הורגל בסגנון ההבעה והאריכות בהגדרת סברא.
והגר''מ לוי שמע בצעירותו בסגנון זה.
והדייקנות בכוונת הראשונים יחד עם הסברא הישרה הוציאה ת''ח מופלגים מאד. בעיון להלכה.

אולם לענ''ד אני חש כי מתוך ה"לאפוקי" מצד הדגש על הסברא, בורחים לפעמים מהסברא הישרה, והולכים אחר הלשון גם נגד הסברא.
או דוחים קדמונים כמו הנודע ביהודה או זרע אמת בגלל דקדוק לשוני לא מוכרח.
ראיתי זאת בהרבה מהמחברים שם. ולא אנקוב בשמות.

והגר''מ מזוז היה בעד שילוב. כך שמעתי מהרבה. כי בדור שלנו אכן נצרך לפרק סברא, כדי לאפוקי מהמוטעית, השכל אינו ישר בטבעו, כמו בדורות קדמונים, וד''ב.
 
ממה שכתבתי במקום אחר:
יש משהו נכון שהשילוב הוא הכי טוב.
ואומר דעתי.
הגר''מ מזוז, היה בעל סברא ישרה, אף שלא הורגל בסגנון ההבעה והאריכות בהגדרת סברא.
והגר''מ לוי שמע בצעירותו בסגנון זה.
והדייקנות בכוונת הראשונים יחד עם הסברא הישרה הוציאה ת''ח מופלגים מאד. בעיון להלכה.

אולם לענ''ד אני חש כי מתוך ה"לאפוקי" מצד הדגש על הסברא, בורחים לפעמים מהסברא הישרה, והולכים אחר הלשון גם נגד הסברא.
או דוחים קדמונים כמו הנודע ביהודה או זרע אמת בגלל דקדוק לשוני לא מוכרח.
ראיתי זאת בהרבה מהמחברים שם. ולא אנקוב בשמות.

והגר''מ מזוז היה בעד שילוב. כך שמעתי מהרבה. כי בדור שלנו אכן נצרך לפרק סברא, כדי לאפוקי מהמוטעית, השכל אינו ישר בטבעו, כמו בדורות קדמונים, וד''ב.
הרב מאזוז באופן כללי היה שונא אריכות יתר.
והיה אוהב סברות ממוקדות וברורות.
לפעמים היה דוחה פוסקים בגלל דקדוקי לשון בראשונים.
 
בעומדנו בתוך עשרה ימים לכיבוי המאור הגדול הגאון הנאמ"ן זצוק"ל, תרשו לכתוב משהו שתיכננתי לכתוב באשכול אחר (אולי עוד אכתוב זאת שם), אך כאן אכתוב זאת בהקשר לשקו"ט דהכא עד השתא, דלית מאן דפליג שיש ישיבה שיש לה אמירה ברורה עם סגנון מיוחד המתבטא מהותית בהרבה דברים, וזו ישיבת 'כסא רחמים', ששמעתי עליה פה ושם ולא הכרתיה עד שנפגשתי עם תלמידיה שחלקם גדולי עולם הנחבאים אל הכלים.
אפשר להאריך הרבה, בעד ונגד למה ואיך, אבל אכתוב רק מה החלום שלי, להקים ישיבה עם הרבה מהדברים הטובים שיש שם, ולהכניס בה עוד הרבה מלח ופלפל ושאר תבלינים, כדי שתתאים לעוד הרבה בחורים, חלק כאלו שלא מתאימים לישיבה המקורית וחלק בגלל ה"מה יאמרו".
בינתיים זה חלום, אבל כידוע יש חלומות שמתגשמ(ק)ים...
חשוב מאוד!
בהצלחה
 
ולעולם הם יישארו כנישה,
בגלל הכותרת,
איך שתסתכל על עצמך כך יסתכלו עליך, אתה האחראי היחידי לדימוי שיחושו הסובבים סביבך ע"י מה שתשדר (דרך העברה רגשית...)
תבדוק במוסדות הליטאים את ההתייחסות כלפי הספרדים שלומדים שם במי בזים, מזלזלים, מקטינים, ומי נערץ על ידם...
 
לדעתי אחת מהתשובות המרכזיות היא כמו שענה מרן הגר"ע יוסף זצ"ל
"ונהי בעינינו כחגבים, וכן היינו בעיניהם".
משום מה הציבור הספרדי עדיין נחיתי, עדיין סבור שהוא פחות, מסתכל על עצמו כחגב, וכן היינו בעיניהם.
כמובן שזו טעות יסודית, וכל אברך אשכנזי שמגיע לכולל ורואה אברכים ספרדים מופלגים משתומם. [כידוע בכולללים אחוזי הספרדים גבוהים בהרבה מאוד מבישיבות]. אך מכיון שכך הספרדים חושבים על עצמם, כך גם אחרים חושבים עליהם. אפשר לקרוא לזה, ענין של ביטחון עצמי.
והאריך בכעי"ז בקונטרס אריות קשורים בחוט, עיי"ש.
 
אחד ממשפטי היסוד בפגישות עסקים, ובעצם כמעט בכל דבר, הוא: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
הרושם הראשוני שנוצר מונח בתת מודע,
מבעט ומבעט, למרות שבדרך - המודע יכול להתהפך כמה וכמה פעמים...
כל אחד שיתבונן בעצמו, יכיר בזה.

לענ"ד הספרדים הם 'נישה', כי הם פשוט שניים בעולם התורני - חרדי.
בעוד האשכנזים כבר יצקו תוכן למושג 'חרדי',
יצרו מוסדות 'חרדיים', תרבות 'חרדית', פוליטיקה 'חרדית' וכו',
אנחנו הספרדים היינו עסוקים בלעלות לארץ, להתמקם כאן, ובעיקר לחיות.
בעוד האשכנזים כבר באירופה, בנו את 'עולם הישיבות' שלהם למול ההשכלה, אם במבנה הארגוני של 'ישיבה' ואם בדרך הלימוד של ה'ישיבה',
אפילו היתה התארגנות של כלל הישיבות שהיו קיימות אז - 'ועד הישיבות' קוראים לו עד היום...
אנחנו היינו עדיין תפוסים באותה מתכונת שלמדו בה לפני 400 שנה. אותה מתכונת ארגונית, אותה דרך הלימוד.

כאשר אנחנו הספרדים התחלנו לבנות את עולם הישיבות הספרדיות כאן בארץ, את הסמינרים ושאר המוסדות הספרדיים,
להתארגן על מקומינו כאן כ'חרדים', לבנות את הפוליטיקה החרדית - ספרדית,
אחינו האשכנזים כבר היו על המסלול המהיר, הרחק הרחק מבני הע"מ, הם היו עסוקים רק בלהתפתח, בלהעמיק את אחיזתם בחיים התורניים כאן בארץ

זה לא סתם שגם הטרמינולוגיה העיתונאית מחזיקה בזה [יש את 'עולם הישיבות' ויש את ה'ישיבות הספרדיות', יש את ה'סמינרים' ויש 'סמינר ספרדי' וכן הלאה], זה פשוט לשון העם, בהתחלה היה 'עולם ישיבות' אחד, שהורכב מהישיבות הליטאיות-חסידיות בלבד, לאחר מכן נוספו עוד כמה ספרדיים [למרות שכידוע גודלם עולה על של הליטאיים והחסידים יחד...]

אנחנו יכולים לנסות לשנות את תחושת השפלות והנחיתות של בני התורה הספרדים, שכולנו מכירים בכך שאריות הם, וכוחם ועוצמתם רק עולה משנה לשנה, אבל התפיסה הקדמונית, הרושם הראשוני הוא, שהאשכנזים הם תוצרת האיכות של היהדות, והספרדים הם רק נישה...

אני לא בא לייאש, אני גם לא בא להחליש כח, אני בא רק להעמיד את הדברים כמות שהם, הנקודה היא לא האיכות או הכמות, בזה ככל הנראה הגענו ליעד, ואולי יותר מזה.
הנקודה היא בתפיסה הציבורית, לא קל לשנות תפיסה ציבורית מקובעת.
אבל חכמת ההמונים, שלנו בני התורה הספרדים בכוחה לשנות את המגמה, ובעז"ה לשנות את המציאות שהתרגלנו אליה שנים כה רבות.
 
נערך לאחרונה:
אחד ממשפטי היסוד בפגישות עסקים, ובעצם כמעט בכל דבר, הוא: אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני.
הרושם הראשוני שנוצר מונח בתת מודע,
מבעט ומבעט, למרות שבדרך - המודע יכול להתהפך כמה וכמה פעמים...
כל אחד שיתבונן בעצמו, יכיר בזה.

לענ"ד הספרדים הם 'נישה', כי הם פשוט שניים בעולם התורני - חרדי.
בעוד האשכנזים כבר יצקו תוכן למושג 'חרדי',
יצרו מוסדות 'חרדיים', תרבות 'חרדית', פוליטיקה 'חרדית' וכו',
אנחנו הספרדים היינו עסוקים בלעלות לארץ, להתמקם כאן, ובעיקר לחיות.
בעוד האשכנזים כבר באירופה, בנו את 'עולם הישיבות' שלהם למול ההשכלה, אם במבנה הארגוני של 'ישיבה' ואם בדרך הלימוד של ה'ישיבה',
אפילו היתה התארגנות של כלל הישיבות שהיו קיימות אז - 'ועד הישיבות' קוראים לו עד היום...
אנחנו היינו עדיין תפוסים באותה מתכונת שלמדו בה לפני 400 שנה. אותה מתכונת ארגונית, אותה דרך הלימוד.

כאשר אנחנו הספרדים התחלנו לבנות את עולם הישיבות הספרדיות כאן בארץ, את הסמינרים ושאר המוסדות הספרדיים,
להתארגן על מקומינו כאן כ'חרדים', לבנות את הפוליטיקה החרדית - ספרדית,
אחינו האשכנזים כבר היו על המסלול המהיר, הרחק הרחק מבני הע"מ, הם היו עסוקים רק בלהתפתח, בלהעמיק את אחיזתם בחיים התורניים כאן בארץ

זה לא סתם שגם הטרמינולוגיה העיתונאית מחזיקה בזה [יש את 'עולם הישיבות' ויש את ה'ישיבות הספרדיות', יש את ה'סמינרים' ויש 'סמינר ספרדי' וכן הלאה], זה פשוט לשון העם, בהתחלה היה 'עולם ישיבות' אחד, שהורכב מהישיבות הליטאיות-חסידיות בלבד, לאחר מכן נוספו עוד כמה ספרדיים [למרות שכידוע גודלם עולה על של הליטאיים והחסידים יחד...]

אנחנו יכולים לנסות לשנות את תחושת השפלות והנחיתות של בני התורה הספרדים, שכולנו מכירים בכך שאריות הם, וכוחם ועוצמתם רק עולה משנה לשנה, אבל התפיסה הקדמונית, הרושם הראשוני הוא, שהאשכנזים הם תוצרת האיכות של היהדות, והספרדים הם רק נישה...

אני לא בא לייאש, אני גם לא בא להחליש כח, אני בא רק להעמיד את הדברים כמות שהם, הנקודה היא לא האיכות או הכמות, בזה ככל הנראה הגענו ליעד, ואולי יותר מזה.
הנקודה היא בתפיסה הציבורית, לא קל לשנות תפיסה ציבורית מקובעת.
אבל חכמת ההמונים, שלנו בני התורה הספרדים בכוחה לשנות את המגמה, ובעז"ה לשנות את המציאות שהתרגלנו אליה שנים כה רבות.
כל מילה בסלע ולזה כיוונתי!
 
כל מילה בסלע ולזה כיוונתי!
מצטרף לזה, נחמד לראות אנשים שמשקיעים וכותבים דברים מזוקקים.
עכ"פ אחר שהבנו את הנקודה, מכאן ואילך ההשקעה צריכה להיות איך משנים את המאזן כמה שיותר מהר וכמה שיותר חזק!
 
האמת שהבעיה היא לא שאומרים כותל 'המזרח',
הבעיה היא שאנחנו תופסים את זה כדבר נישתי,
אולי אפילו מבוזה.
כל ישיבה של חסידות צאנז, בעלז או ויז'ניץ, מדגישה את עובדת היותה שייכת לחסידות באותיות קידוש לבנה,
אולי אם היינו מסתכלים על המקומות בהם מרגישים את הצורך להדגיש את עובדת היותינו ספרדים, כדבר מרומם ומחבר,
יכול להיות שזה היה דווקא פלוס ולא מינוס.
ניתן לראות זאת בישיבת כסא רחמים, שבכל מקום מצויין שהיא 'ספרדית', ובניגוד לרוב המסודות הספרדיים, הם גאים מאוד (יהיו שיאמרו יותר מדאי...) בשייכותם העדתית, וממילא ה'ספרדית' שם לא כזה מעצבן, אולי להיפך.

מה אתם אומרים?!
 
האמת שהבעיה היא לא שאומרים כותל 'המזרח',
הבעיה היא שאנחנו תופסים את זה כדבר נישתי,
אולי אפילו מבוזה.
כל ישיבה של חסידות צאנז, בעלז או ויז'ניץ, מדגישה את עובדת היותה שייכת לחסידות באותיות קידוש לבנה,
אולי אם היינו מסתכלים על המקומות בהם מרגישים את הצורך להדגיש את עובדת היותינו ספרדים, כדבר מרומם ומחבר,
יכול להיות שזה היה דווקא פלוס ולא מינוס.
ניתן לראות זאת בישיבת כסא רחמים, שבכל מקום מצויין שהיא 'ספרדית', ובניגוד לרוב המסודות הספרדיים, הם גאים מאוד (יהיו שיאמרו יותר מדאי...) בשייכותם העדתית, וממילא ה'ספרדית' שם לא כזה מעצבן, אולי להיפך.

מה אתם אומרים?!
מה הצורך להדגיש את זה?
כשאתה כותב בית ספר ספרדי... חניכי ספרדי...
אצל הליטאים כמעט ולא כותבים חניכי הליטאי...

חסידויות כותבות כך, כי הם מיעוט, זה חלק משם בית הכנסת,
אבל אצלנו הספרדים, אנחנו רוב.
פשוט שחניכי זה ספרדי במושכל ראשון, ואם בדקת ובסוף זה אשכנזי, לא נורא.
 
בהתחלה היה 'עולם ישיבות' אחד, שהורכב מהישיבות הליטאיות-חסידיות בלבד, לאחר מכן נוספו עוד כמה ספרדיים [למרות שכידוע גודלם עולה על של הליטאיים והחסידים יחד...]
הנקודה היא לא האיכות או הכמות, בזה נ"ל שהגענו ליעד,

להעיר - שעדיין כמותית בעולם אנחנו לא יותר מ 20% - [מרן הראש''ל מנה בפני את המספרים בארץ ובתפוצות], ולפני השואה היינו לא יותר מ 5% - 800,000 מתוך 18,000,000. [הגדילה באחוזים - יתכן שהיא רק משום שנרצחו שליש מהעולם היהודי בשואה הי''ד. הגדילה הטבעית לא נראה לי שאצל הספרדים יותר מהאשכנזים.]
בעולם הישיבות זה כמובן יותר, מעניין מה המספרים המדוייקים.
האמת שהבעיה היא לא שאומרים כותל 'המזרח',
הבעיה היא שאנחנו תופסים את זה כדבר נישתי,
אולי אפילו מבוזה.
כל ישיבה של חסידות צאנז, בעלז או ויז'ניץ, מדגישה את עובדת היותה שייכת לחסידות באותיות קידוש לבנה,
אולי אם היינו מסתכלים על המקומות בהם מרגישים את הצורך להדגיש את עובדת היותינו ספרדים, כדבר מרומם ומחבר,
יכול להיות שזה היה דווקא פלוס ולא מינוס.
ניתן לראות זאת בישיבת כסא רחמים, שבכל מקום מצויין שהיא 'ספרדית', ובניגוד לרוב המסודות הספרדיים, הם גאים מאוד (יהיו שיאמרו יותר מדאי...) בשייכותם העדתית, וממילא ה'ספרדית' שם לא כזה מעצבן, אולי להיפך.

מה אתם אומרים?!
לכאורה, בשונה מחסידות כזו או אחרת - ששם העיירה מסמל לא את שייכותה העדתית, אלא את מהלכה ודרכה בעבודת ה' ואת צדיקי דורותיה [כיום הרבה מזה הפך לחיצוניות והשתייכות עדתית, ובהחלט אין לנו מה ללמוד מכך] וכן עולם הישיבות הליטאי, הנקרא בשם העיירות בליטא ובלרוס - לא בא לסמל את המוצא, אלא את האסכולה והדרך אותה סללו, ובאותה ישיבה תמצא היום גם מבין האשכנזים - מכל העדות יחד, ליטאים, פולנים, הונגרים, רומנים, צ'כוסלבקים, יקים וכו' וכו'. ואף אחד מהם לא יסתכל על מוצאו, אלא על האסכולה בה הוא מתחנך [וגם הספרדים הלומדים שם, יתגאו במקום לימודם בלי קשר לעדתיות אלא יראו בעצמם חלק מאותה אסכולה].
אם הדגשת היותנו ספרדים - מבטא את הדרך ושושלת הזהב שלה [כמו בכסא רחמים], הנה מה טוב. ואם גם ככה הישיבה היא מודל של אם הישיבות וואלז'ין וממשיכי דרכה - אלא שמחמת הגזענות וגסות הרוח שנולדה בדורנו, הוצרכנו לפתוח מוסדות משלנו [או שביכולתנו לפתוח מוסדות טובים ואיכותיים יותר באותה הדרך] - מה משנה א"כ איפה נולדה הסבתא שלך?
ולכאורה לאחר שכולם נקבצו ובאו, יש לנו גדר 'נקוטאי', וכולם לומדים מכולם, ו'שבעים פנים לתורה' לא שייך עוד לעדה כזו או אחרת, אלא צאו וראו איזה דרך ישרה שידבק בה האדם, וכל אחד יקבץ את הדברים הטובים השייכים לשורש נשמתו מכולם. ובזה בהחלט אנחנו הספרדים טובים יותר, כחכם הלומד מכל אדם.
 
יש סיפור עתיק ונפוץ על סייעת בגן שהוצע לה להיות גננת ולהגדיל את המשכורת, אך היא סירבה וטענה שנוח לה במקום שלה ללא יותר מידי מחויבויות בסוף יום לטאטא את הגן וללכת הביתה, עד היום היא מחוברת חזק למטאטא.....
כל אחד מאתנו צריך להשתחרר מהמטאטא שלו, אם נחפש ברור שתמצאו אותו דבוק בהרבה מקומות. כך אריה משתחרר מחוט.
השינוי אמור להתחיל, ויותר נכון להמשיך, כל אחד בדרכו ובתוכו להשתחרר מה - " וכי אני יכולה להיות המנהלת של..." "איך אפתח מוסד כזה נוו ב'מת, גדול עלי" "רק האשכנזים מעיזים לקנות דירות כאן, אני אלך לבאר שבע.."
חייבים פשוט לצאת מאזור הנוחות ולהפסיק להתבצר בעמדה הזו ש - מה לעשות, אנחנו אופי אחר (סלחן, אסקופה...) צנועים יותר לא מחפשים יוקרה באו נמשיך להיות הזוטרים שעובדים אצל הבוסים האשכנזים.

אולי יום אחד כך יהיה גדול הדור ספרדי שכולם כולל הליטאים והחסידים ירוצו אחריו (אנו צריכים לדעת לשווק)
להבדיל, אולי יום אחד נקום לבוקר עם ראש ממשלה ספרדי , ושטר עם תמונה של ספרדי, נשמע הזוי!
 
שמעתי פעם סיפור מדרשן שאמר לפי תומו שבעל הבית נכנס למטבח וקרא לעוזרת הבית "לימור" מה זה באסה
דהיינו אם היא עוזרת אז היא לימור...
 
נחמד יהיה להוסיף את דברי הרמ''ד וואלי מספר הליקוטים.
ובדגש על סוף דבריו - על הירושלמי שהוא בקו הממוזג שיש בו הכל [ולומד מכולם]
00.png
 
מישהו מכיר את הרב הספרדי הזה? ראו הסכמות הרב הלברשטאם, הגרז''נ, והציץ אליעזר
1747205293055.png
 
מישהו מכיר את הרב הספרדי הזה? ראו הסכנות הרב הלברשטאם, הגרז''נ, והציץ אליעזר
הצג קובץ מצורף 4763
איני מכיר אישית את הרב יעקב דהאן אלא קצת עיינתי בספריו.
מקופיא עולה כי הוא ת"ח גדול, בקיא ובעל סברא. הספרים כתובים בלשון מליצית מאוד (כמדומני הכי מליצית שראיתי אי פעם).
דרכו בפסיקת הלכה עצמאית מאוד
 
איני מכיר אישית את הרב יעקב דהאן אלא קצת עיינתי בספריו.
מקופיא עולה כי הוא ת"ח גדול, בקיא ובעל סברא. הספרים כתובים בלשון מליצית מאוד (כמדומני הכי מליצית שראיתי אי פעם).
דרכו בפסיקת הלכה עצמאית מאוד
נכון.
למה כמעט אף אחד לא מכיר ושומע עליו?
כי הוא ת''ח עצמאי?
 
למה זה קשור לאשכול?

אולי כי הוא גם נמצא בנישה...
מנסה להבין למה ת''ח גדול ספרדי לא מוכר בכלל,

למה הוא נשאר כאיזה עלום.
לא ידוע.

מה מביא הכרה בציבור הספרדי?
מה חוסם אותו מלהשפיע?
לקחתי כדוגמא
 
מנסה להבין למה ת''ח גדול ספרדי לא מוכר בכלל,

למה הוא נשאר כאיזה עלום.
לא ידוע.

מה מביא הכרה בציבור הספרדי?
מה חוסם אותו מלהשפיע?
לקחתי כדוגמא
הבנתי...
חיכיתי שתכתוב במפורש יותר.
כי זו באמת שאלה שאין עליה תשובה ברורה.

אני אישית לא מכיר את הת"ח הזה, ומעודי לא שמעתיו.
 
הבנתי...
חיכיתי שתכתוב במפורש יותר.
כי זו באמת שאלה שאין עליה תשובה ברורה.

אני אישית לא מכיר את הת"ח הזה, ומעודי לא שמעתיו.
מה אנחנו מחפשים
יחצני"ם
או בנשקי"ם?
או ציבור בני תורה
עם עיניים
להבחין
בת''ח באמת?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית