הם נגד המציאות כיום ונגד המציאות בזמן הראשונים. אולי השתנה המציאות רק בזמנו וחזר בזמננו..
מדבריך משמע כביכול הראשונים קבעו מסמרות שמחמת זה לא ישנים בסוכה, ולא היא. בדבריהם הם הביאו את המנהג הפשוט, וכתבו טעמים
משוערים מהיכן נבע המנהג.
המרדכי כתב "ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות,
יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים".
גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום
דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא
ורוח קימעא עוכרם".
ולהזכירך, רבינו מנוח גר בדרום צרפת, איזור חמים יחסית, ובכל זאת - בני דורו ומקומו נהגו להקל בשינה בסוכה.
רק בספר בית הבחירה להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא".
מה שבולט אצל המרדכי, רבינו מנוח ואצל הרמ"א, היא ההתייחסות האדישה למנהג. נוהגים להקל בשינה, ותו לא. ולצורך הענין מחפשים טעמים כאשר תשיג ידם.
