מה ההיתר של חסידי חב"ד לא לישון בסוכה?

סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
עדיין לא הבנת, היא אכן יכולה לא לרצות לאכול עמו, אבל עדיין הוא יהיה חייב לאכול בסוכה
אבל אם אי רצונה לאכול עמו היה פוטר אותו מלאכול בסוכה, אז היא תהיה חייב לאכול עמו
ואם לא חייבוה לאכול [או לישון] עמו, רואים שזה לא פוטר אותו

הבנתי מצויין. ראשית, אין פה ענין של "רצון" כי אין סיבה שלא תרצה לאכול בסוכה עם בעלה, ולכן אף אחד לא דיבר בזה.

ושנית, אכילה אינה כמו שינה. לישון יש ענין לישון עם האשה, לאכול אין שום ענין. ולכן הרבה אנשים לא אוכלים עם האשה כל ימות השבוע מחמת שלא מסתדר להם, ולא אכפת להם כלל, אבל ישנים עמה כל לילה.

ממילא מהיכי תיתי לחייב אותה לאכול עמו, או לפטור אותו מחמת אי רצונה לאכול עמו. לא קרב זה אל זה.
 
הם נגד המציאות כיום ונגד המציאות בזמן הראשונים. אולי השתנה המציאות רק בזמנו וחזר בזמננו..

מדבריך משמע כביכול הראשונים קבעו מסמרות שמחמת זה לא ישנים בסוכה, ולא היא. בדבריהם הם הביאו את המנהג הפשוט, וכתבו טעמים משוערים מהיכן נבע המנהג.

המרדכי כתב "ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, יש אומרים משום צינה, דיש צער לישן במקומות הקרים".

גם בספר המנוחה לרבינו מנוח מנרבונה העיד על בני דורו ש"עכשיו הקילו בשינת הסוכה" ונתן שני טעמים לדבר: א. "משום דפירצה קוראה לגנב". ב. "דנפל חולשא בעלמא ורוח קימעא עוכרם".

ולהזכירך, רבינו מנוח גר בדרום צרפת, איזור חמים יחסית, ובכל זאת - בני דורו ומקומו נהגו להקל בשינה בסוכה.

רק בספר בית הבחירה להמאירי (עמ"ס סוכה כח, א) כתב: "ואף אנו נוהגים להקל שלא ליתן מטות שלנו בסוכה ולשכב שם מפני סכנת הצנה שהיא מצויה בלילות במחוזות הללו, וכן שהם עלולים בגשמים הרבה באותו זמן, והרי אנו כמורשים מעיקרא".

מה שבולט אצל המרדכי, רבינו מנוח ואצל הרמ"א, היא ההתייחסות האדישה למנהג. נוהגים להקל בשינה, ותו לא. ולצורך הענין מחפשים טעמים כאשר תשיג ידם.
 
מה שבולט אצל המרדכי, רבינו מנוח ואצל הרמ"א, היא ההתייחסות האדישה למנהג. נוהגים להקל בשינה, ותו לא. ולצורך הענין מחפשים טעמים כאשר תשיג ידם
לא אדישה. כתבו טעמים, שהעיקר שבהם הוא הקור, וזה היה המציאות בזמנם ובזמננו.
מדבריך משמע כביכול הראשונים קבעו מסמרות שמחמת זה לא ישנים בסוכה, ולא היא. בדבריהם הם הביאו את המנהג הפשוט, וכתבו טעמים משוערים מהיכן נבע המנהג
כל טעם למנהג בכל ענין הוא 'משוער', ואעפ"כ הראשונים כתבוהו, וכך יש לתפוס
 
יש מצוה עשה מה"ת לישב בסוכה, חז"ל הק' פירשו לנו דשינה היא חלק מהישיבה בסוכה, כך שלא יתכן בעולם שיהיה הוראה גרופת להיתר לכתחילה לא לישון בסוכה. ולא יעזור כל טצדקי שבעולם לבטל אות מן התורה. והטעם של מקיפין דבינה ונמשכים אחר מנהג רבם וכו' רק ממחיש באיזה עיות של דרכי הפסיקה אנחנו מדברים.

מסתבר שהראשונים והרמ"א לא ייחסו חשיבות לדרשותיך חוצבות הלהבות על מצות עשה מהתורה, חלק מהישיבה בסוכה (ראה לעיל שזה לא מדוייק), וביטול אות מהתורה.

ולשיטתך היה להם לזעוק מרה על המנהג, ובשלמא המאירי שציין שיש סכנה רצינית מחמת הצינה, אבל המרדכי שציין "יש אומרים", והרמ"א שהדגיש שברוב המקומות אפשר להסתדר בסוכה עם כרים וכסתות, כיצד לא זעקו על ביטול מצות עשה מהתורה?

ולשיטת רבינו מנוח, מפני הגנבים ביטלו מצות עשה?

"הטעם של מקיפין דבינה" הוא עוד טעם מדין מצטער להמתיק את המנהג, שאמר הרבי מליובאוויטש על עצמו. כמנהגו להמתיק ולהשביח כל מנהג שנהג חמיו, יהיה מה שיהיה. גם תפילתו בשעה 10 הוא משום שחמיו נהג להתפלל בשעה זו.

ולא שנא מכל הטעמים האחרים של רוחות וגנבים, או מצטער מזה שאשתו לא עמו.
 
אבל המרדכי שציין "יש אומרים", והרמ"א שהדגיש שברוב המקומות אפשר להסתדר בסוכה עם כרים וכסתות, כיצד לא זעקו על ביטול מצות עשה מהתורה?

ולשיטת רבינו מנוח, מפני הגנבים ביטלו מצות עשה?
הקושיא היא רק על הרמ"א. כל השאר כתבו טעמים נכונים.
בשביל גנבים מבטלים מצות עשה כי זה מצטער באמת.
מפני הצינה מבטלים שינה בסוכה [והדיוק של 'יש אומרים' במרדכי - לאו כלום הוא].
"הטעם של מקיפין דבינה" הוא עוד טעם מדין מצטער להמתיק את המנהג, שאמר הרבי מליובאוויטש על עצמו. כמנהגו להמתיק ולהשביח כל מנהג שנהג חמיו, יהיה מה שיהיה. גם תפילתו בשעה 10 הוא משום שחמיו נהג להתפלל בשעה זו.
ועליהם אנו דנים שיש להוקיע מנהגים והלכות אלו, יאמרם מי שיאמרם.
 
כל טעם למנהג בכל ענין הוא 'משוער', ואעפ"כ הראשונים כתבוהו, וכך יש לתפוס

אם היה המרדכי כותב שבמקומות החמים יש להנהיג לישון בסוכה ולבטל המנהג הקלוקל שנבע מתוך אונס, מילא. אבל הוא רק כותב "יש אומרים משום צינה" ותו לא.

והגע עצמך, אם היה זה ברור שיש כאן מצטער מדין צינה - מהו "יש אומרים"? וכי זה לא ברור לכל?

אגב, המרדכי חי באוסטריה.

לפי הב"מ, "במהלך תקופת סוכות, שהיא בדרך כלל בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר, מזג האוויר באוסטריה יכול להיות קריר, בערים כמו וינה, הלילות עשויים להיות קרירים אך לא קרים מאוד, עם טמפרטורות שנעות סביב 10-15 מעלות צלזיוס.

ונפל פיתא בבירא.... הפוסק אותו מצטט הרמ"א, לא חי במקום קר כרוסיה ופולין.

ובעצם עלה בידינו שבמקומו של המרדכי היו הלילות קרירים, ובמקומו של רבינו מנוח היה בלילה "רוח קמעא" וגנבים, ולא נותר אלא המאירי שציין סכנה ממשית מחמת צינה.
 
ועליהם אנו דנים שיש להוקיע מנהגים והלכות אלו, יאמרם מי שיאמרם.

אין מה לדון כי כאמור מדובר בהמתקת מנהג שנפסק להלכה ברמ"א, ועד כמה שתדייק בראשונים (ואין מה לדייק, אלא אדרבה יש לדייק להיפך מהמרדכי ורבינו מנוח, כנ"ל) להלכה המכריע הוא הרמ"א שהביא את המנהג בשתיקה ולימד עליו זכות גם במדינות החמות, דהיינו לכלל ישראל.

אז כל הטענה היא בסך הכל מדוע הרבי מליובאוויטש קידש את המנהג - והתשובה פשוטה, מנהג חמיו.

אבל הלשון "להוקיע" שנכתבת ע"י הקטן שבקטנים כלפי הגדול שבגדולים, מגוחכת לחלוטין ומוכיחה שהכותב חסר מודעות עצמית.
 
לפי הב"מ, "במהלך תקופת סוכות, שהיא בדרך כלל בסוף ספטמבר ותחילת אוקטובר, מזג האוויר באוסטריה יכול להיות קריר, בערים כמו וינה, הלילות עשויים להיות קרירים אך לא קרים מאוד, עם טמפרטורות שנעות סביב 10-15 מעלות צלזיוס
לא יודע איזה בינה יש לך.
זה מה שענה לי
באוסטריה בלילות של חג הסוכות (בדרך כלל בספטמבר-אוקטובר), הטמפרטורות נעות בין:2° ל-8° צלזיוסחשוב לציין שהטמפרטורות משתנות בהתאם לאזור באוסטריה:- באזורים הרריים ובאלפים: הטמפרטורות יכולות לרדת אפילו מתחת ל-0° צלזיוס בלילה- בערים הגדולות כמו וינה, זלצבורג, אינסברוק: בין 3° ל-8° צלזיוס בממוצע- בעמקים ובאזורים נמוכים יותר: בין 5° ל-10° צלזיוס

אם היה המרדכי כותב שבמקומות החמים יש להנהיג לישון בסוכה ולבטל המנהג הקלוקל שנבע מתוך אונס, מילא. אבל הוא רק כותב "יש אומרים משום צינה" ותו לא.

והגע עצמך, אם היה זה ברור שיש כאן מצטער מדין צינה - מהו "יש אומרים"? וכי זה לא ברור לכל?
לא ברור. אולי צריך להביא שמיכות וכדומה? לכן כתב יש אומרים ופשוט.
 
אין מה לדון כי כאמור מדובר בהמתקת מנהג שנפסק להלכה ברמ"א, ועד כמה שתדייק בראשונים (ואין מה לדייק, אלא אדרבה יש לדייק להיפך מהמרדכי ורבינו מנוח, כנ"ל) להלכה המכריע הוא הרמ"א שהביא את המנהג בשתיקה ולימד עליו זכות גם במדינות החמות, דהיינו לכלל ישראל.
האחרונים הקשו על טעמי הרמ"א, וכיון שדברי הרמ"א נסתרים מהמציאות, וגם טעמיו נסתרים מהגמ' [וכפי שהוכיח הגר"א] ועוד - חזרנו לדברי הראשונים, ולהלכה הברורה בא"י וסביבותיה, ואשרי המדבר על אוזן שומעת.
אז כל הטענה היא בסך הכל מדוע הרבי מליובאוויטש קידש את המנהג - והתשובה פשוטה, מנהג חמיו.

אבל הלשון "להוקיע" שנכתבת ע"י הקטן שבקטנים כלפי הגדול שבגדולים, מגוחכת לחלוטין ומוכיחה שהכותב חסר מודעות עצמית.
הכותב לא יכול לסבול שקר בהלכה ובשאר ענינים. זה כל התורה על רגל אחת.
 
באוסטריה בלילות של חג הסוכות (בדרך כלל בספטמבר-אוקטובר), הטמפרטורות נעות בין:2° ל-8° צלזיוסחשוב לציין שהטמפרטורות משתנות בהתאם לאזור באוסטריה:- באזורים הרריים ובאלפים: הטמפרטורות יכולות לרדת אפילו מתחת ל-0° צלזיוס בלילה- בערים הגדולות כמו וינה, זלצבורג, אינסברוק: בין 3° ל-8° צלזיוס בממוצע- בעמקים ובאזורים נמוכים יותר: בין 5° ל-10° צלזיוס

בינה מלאכותית היא בסך הכל תחליף עילג לחיפוש בגוגל. אם אין נתונים מדוייקים, הב"מ משלימה נתונים מדעת עצמה... יש גם הבדל ניכר בין ספטמבר לאוקטובר, ככל שמתקדמים לתוך אוקטובר כך משתנה מזג האוויר.

2.jpg
 
ולהלן נתונים מדוייקים, ממוצע היסטורי של מזג האויר בוינה בסוף ספטמבר, 10-12 בלילה

3.jpg
 
האחרונים הקשו על טעמי הרמ"א, וכיון שדברי הרמ"א נסתרים מהמציאות, וגם טעמיו נסתרים מהגמ' [וכפי שהוכיח הגר"א] ועוד - חזרנו לדברי הראשונים, ולהלכה הברורה בא"י וסביבותיה, ואשרי המדבר על אוזן שומעת.

והאחרונים גם תירצו.

ורוב הראשונים לא חיו במקומות בהם היה קור מקפיא, וכמו שכתב הרמ"א והתברר כאמת, גם בוינה וגם בדרום צרפת.
 
בינה מלאכותית היא בסך הכל תחליף עילג לחיפוש בגוגל. אם אין נתונים מדוייקים, הב"מ משלימה נתונים מדעת עצמה... יש גם הבדל ניכר בין ספטמבר לאוקטובר, ככל שמתקדמים לתוך אוקטובר כך משתנה מזג האוויר.
עיין כאן ממוצע הסטורי.
סוכות חל תמיד לאחר ה21 בחודש - שים לב כמה מעלות יש בלילה.
 
שלחת אותי לאתר ממנו צילמתי לך. אמור מעתה, 9-11 מעלות בלילה. קריר אבל ממה לא קפוא. וכמאמר הב"מ, "לילות קרירים אבל לא קרים מאוד".
 
הכותב לא יכול לסבול שקר בהלכה ובשאר ענינים. זה כל התורה על רגל אחת.

שקר ואמת בהלכה זה ענין סלקטיבי, כל אחד והאמת שלו, ולעיתים היא עקומה לגמרי בעיני חבירו.

אינני אומר שאתה טועה, כמובן שאתה צריך ללכת עם האמת שלך, אבל לכתוב מילה כמו "להוקיע"? אני כבר לא מדבר על כך שמדובר על מנהג פשוט בכלל ישראל שנפסק להלכה ברמ"א, ובוודאי שהמיקל יש לו עמוד גדול לסמוך עליו. אבל גם אם היה זה מנהג פרטי של הרבי מליובאוויטש זצ"ל, שנתן לו טעם מדין מצטער, ולשיטתך זה לא מצטער, או כל סיבה אחרת שמחמתה לא ישר בעיניך, האם אתה הקטן שבקטנים "תוקיע" את הגדול שבגדולים?

קצת מודעות עצמית לא תזיק.
 
לא ברור. אולי צריך להביא שמיכות וכדומה? לכן כתב יש אומרים ופשוט.

מהיכי תיתי שלא להביא שמיכות, וכי בבית לא ישנים עם שמיכות?

ואם דעתו שאין צורך בשמיכות, למה נקט "יש אומרים" ולא כתב שזהו טעם פשוט מדין מצטער? וכי לא ברור שבלילות קפואים פטורים מדין מצטער?
 
סטטוס
לא פתוח לתגובות נוספות.
ראשי תחתית