מנהגים שהתחדשו אחרי מרן - דעת היביע אומר בזה

הצטרף
24/12/24
הודעות
385
בס"ד
אודה למ"מ שדנו בדעת היבי"א בזה אולי @שמעון טרבלסי ידע לעזור בזה

ראשית אעתיק מאור תורה שבט תשפ"א סי' נח מכתב צט עמוד עת
1755240199608.png
 
א. אפשר להוסיף את המנהג של הספרדים ב- 150 שנה האחרונות שלא ליפול על פניהם - והרב עובדיה קיבל מנהג זה אע"פ שהוא מאוחר.

ב.וכן תפילין בת"ב - וכפי שהוארך במקומו שזה מנהג מאוחר שהונהג ע"פ הרש"ש ואעפ"כ הרב עובדיה קיבל מנהג זה
 
א. אפשר להוסיף את המנהג של הספרדים ב- 150 שנה האחרונות שלא ליפול על פניהם - והרב עובדיה קיבל מנהג זה אע"פ שהוא מאוחר.

ב.וכן תפילין בת"ב - וכפי שהוארך במקומו שזה מנהג מאוחר שהונהג ע"פ הרש"ש ואעפ"כ הרב עובדיה קיבל מנהג זה
ועוד הרבה מנהגי תפילה והבדלה וכו' שמקבל בהרבה מוקמות את דעת המקובלים והמנהג הרווח שהתפשטו אחרי מרן הבית יוסף ולא את דעת הבית יוסף.
 
שמקבל בהרבה מוקמות את דעת המקובלים
אם כבר העלת את הנושא של האר"י

יש עוד דוגמא בולטת - והוא גבי הנחת תפילין

שלפי השו"ע - הנחת תפילין צריכה להיות שמהדק את של יד לזרוע ואז לפני שכורך 7 כריכות צריך להניח קודם את של ראש כדי שלא יהיה הפסק

ואילו העולם נוהג כהאריז"ל - שמניח תפילין של יד וכורך 7 כריכות ורק לאחמ"כ מניח של ראש

וזה מנהג אחרי השו"ע - כי זה ע"פ האר"י ושזה הונהג אצל הספרדים עם הזמן שהתפשטו דברי האר"י

וכאן - זה מנהג נגד מרן עם חשש של הפסק, כי לפי השו"ע יש הפסק בין של יד לשל ראש אם כורך ז' כריכות

ואעפ"כ- התקבל אף אצל הרב עובדיה, מנהג מאוחר שזה סותר את מרן [היינו ההפסק]
 
מה עם ברכת הנותן ליעף כח, שהפר"ח העיד שהכניסוה בגלל המקובלים (וזה ודאי אחרי מרן).
ולא זו בלבד ברכת "הנותן ליעף כח"

אלא כל ברכות השחר לשו"ע אינו מברך אם לא שמע את התרנגול וכד'

ואנו נוהגים כהאריז"ל שמברך הכל אף אם לא התחייב
 
אעיר שמש"כ באור תורה שהרב עובדיה חזר בו אז יוצא שבאותו כרך (יבי"א ח"ט) חזר בו, וזה דוחק
 
עוד מקרה יש להוסיף

גבי תקיעות בתפילת לחש דמוסף - שלפי השו"ע אין שם תקיעות

ואילו היום נוהגים ע"פ האר"י שגם בתפילת לחש תוקעים

אע"פ שהכנה"ג כתב שעדיף שלא לנהוג כן מחשש שבלחש כולם כיחידים הוו

וזה מנהג מאוחר- שנתייסד ע"פ האר"י
וכמו שמובא בכנה"ג שזה התחיל המנהג בזמנו לערך וכלשונו שם "ומיהו מנהגינו עכשיו" וכו'
 
זה [גם] מנהג קדום
ברור כל המנהגים קדומים

גם המנהג לברך על במבה אדמה הוא מנהג קדום
ולברך על שניצל שהכל זה גם מנהג קדום

תפסיקו לדחוף בכל נושא מנהג קדום

זה מנהג שהתבסס בגלל האר"י עם השנים
 
עוד מקרה יש להוסיף

גבי תקיעות בתפילת לחש דמוסף - שלפי השו"ע אין שם תקיעות

ואילו היום נוהגים ע"פ האר"י שגם בתפילת לחש תוקעים

אע"פ שהכנה"ג כתב שעדיף שלא לנהוג כן מחשש שבלחש כולם כיחידים הוו

וזה מנהג מאוחר- שנתייסד ע"פ האר"י
וכמו שמובא בכנה"ג שזה התחיל המנהג בזמנו לערך וכלשונו שם "ומיהו מנהגינו עכשיו" וכו'
גם המנהג שהחזן מקריא לכהנים "יברכך"
 
ממליץ לראות את הב"י
זה שנהגו בזמן הרמב"ם כך
מנהג זה התבטל אחרי שפשטו הוראות הרמב"ם שקרא לבטלו

והראיה- שהב"י מסיים "וכיון דאיכא פלוגתא במילתא אין לברך ברכה אלא א"כ נתחייב בה"

ואם המנהג בזמנו היה כמנהג שהובא ברמב"ם, הב"י לא היה מבטלו

דעל כרחך- זה התבטל אחרי הוראת הרמב"ם, וכן השו"ע פסק כהרמב"ם

אלא שזה חזר אח"כ בעקבות האר"י
 
אמירת ברכו בתרא בשחרית של שבת
ברכות השחר שלא נתחייב בהם (ובתוכם גם שעשה לי כ''צ בט' באב, שהוא אחד הפסקים התמוהים ביותר של הגרע''י, לפי מ''ש שחזר בו והורה לברך)
זמן ר''ת לקולא (אמנם גם זה לא ברור בדיוק איך חישבו את ר''ת ומתי גילו את שיטת הגאונים, ומה ההבדל בכלל בין ר''ת לגאונים וכו', וזה סוגיא ארוכה, אבל למעשה החיד''א ועוד כותבים שבזה עושים דלא כמרן אף שהוא איסור סקילה, ופוסקים קודמים יותר לא כתבו ד''ז)
ועוד
 
זה שנהגו בזמן הרמב"ם כך
מנהג זה התבטל אחרי שפשטו הוראות הרמב"ם שקרא לבטלו
עוד שכתבו שכן המנהג (לאחר הרמב"ם) הרמב"ן הו"ד בר"ן ספר השולחן לתלמיד הרשב"א, התשב"ץ ועוד, לדעתי אין עניין להתעכב על זה כי יש מספיק מקומות יותר ברורים מזה
 
אם כבר העלת את הנושא של האר"י

יש עוד דוגמא בולטת - והוא גבי הנחת תפילין

שלפי השו"ע - הנחת תפילין צריכה להיות שמהדק את של יד לזרוע ואז לפני שכורך 7 כריכות צריך להניח קודם את של ראש כדי שלא יהיה הפסק

ואילו העולם נוהג כהאריז"ל - שמניח תפילין של יד וכורך 7 כריכות ורק לאחמ"כ מניח של ראש

וזה מנהג אחרי השו"ע - כי זה ע"פ האר"י ושזה הונהג אצל הספרדים עם הזמן שהתפשטו דברי האר"י

וכאן - זה מנהג נגד מרן עם חשש של הפסק, כי לפי השו"ע יש הפסק בין של יד לשל ראש אם כורך ז' כריכות

ואעפ"כ- התקבל אף אצל הרב עובדיה, מנהג מאוחר שזה סותר את מרן [היינו ההפסק]
וכבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
היה רב אחד, לא מזכיר שמו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הוא היה אומר תמיד 'מרן, מרן, מרן, מרן'. 'נגד בן איש חי, נגד בן איש חי'. הוא היה רגיל להתפלל מניין אחרון במוסאיוף ואני הייתי רגיל להתפלל מוקדם. באתי למוסאיוף, גמרתי להתפלל. הניח תפילין, התחיל לסובב. אמרתי לו: 'הא'. עשה לי: 'הו'. אומר לו: 'הו'. אומר לי: 'הא'. אומר לו: 'הו'. אומר: 'הא'. הוא אומר: 'הא, הא, הא.' אמרתי לו: 'אתה תמיד טוען: מרן! מרן!, מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'. אחרי התפילה הראיתי לו. 'שתראה' אמרתי לו 'שגם אתה נוהג לפי חכמי הקבלה ואתה לא שם לב בדבר הזה'.
 
וכבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
היה רב אחד, לא מזכיר שמו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הוא היה אומר תמיד 'מרן, מרן, מרן, מרן'. 'נגד בן איש חי, נגד בן איש חי'. הוא היה רגיל להתפלל מניין אחרון במוסאיוף ואני הייתי רגיל להתפלל מוקדם. באתי למוסאיוף, גמרתי להתפלל. הניח תפילין, התחיל לסובב. אמרתי לו: 'הא'. עשה לי: 'הו'. אומר לו: 'הו'. אומר לי: 'הא'. אומר לו: 'הו'. אומר: 'הא'. הוא אומר: 'הא, הא, הא.' אמרתי לו: 'אתה תמיד טוען: מרן! מרן!, מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'. אחרי התפילה הראיתי לו. 'שתראה' אמרתי לו 'שגם אתה נוהג לפי חכמי הקבלה ואתה לא שם לב בדבר הזה'.

יש הקלטה ?
 
כבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
אתה בטוח שזה על זה??

כי אני שמעתי את ר' יצחק מספר זאת על נושא אחר של תפילין,

גבי להניח תפילין של יד בישיבה, שעשה ע"פ האר"י והניח את של יד בישיבה

וע"ז מסיים את הסיפור שאביו אמר לו [היינו לבנו] שזה לא סותר את השו"ע

ולכן אני הבאתי דוגמא- שזה סותר את השו"ע כי הוי הפסק
 
כבר הבאתי במקו"א את יישובו של הרב יהודה ברכה שליט"א בדעת מרן הגרע"י זצוק"ל.
עיי"ש באורך.

1755268129351.png
 
אעיר שמש"כ באור תורה שהרב עובדיה חזר בו אז יוצא שבאותו כרך (יבי"א ח"ט) חזר בו, וזה דוחק
שטויות שמרן הגרע"י זצוק"ל "חזר בו".
כל בר דעת שלומד את ספריו יצחק על הטענה הזאת.

אכן צריך להבין את המקומות שקיים מנהגים אחרי מרן - ויש שיישבו זאת באופן אחר מהברכת יהודה.
 
כבר הבאתי במקו"א את יישובו של הרב יהודה ברכה שליט"א בדעת מרן הגרע"י זצוק"ל.
עיי"ש באורך.

הצג קובץ מצורף 9180
דבריו לא עונים ולא עולים בקנה אחד

מול ברכת "הנותן ליעף כח" , שזה ברכה לבטלה לפי השו"ע.

וכן מול המקרה של תפילין שהבאתי , כי לשו"ע הוי הפסק.

המקרים הללו ממש לא דומים בעליל למקרה של קריעה בחוה"מ שעליו נסוב הר' ברכה
 

רק שהכנה"ג ביטל השמועה הזו (שמרן חזר בו) מכל וכל, וז"ל: "וגערתי בהם שלא מפני עדות המעיד ששמע ע"פ השמועה נניח מה שכתב כאן ונבוא לידי ברכה לבטלה" וכו', יעו"ש. (ולא לחינם החיד"א וכל הפוסקים תלו זה בהאר"י ולא במה שמרן חזר בו).
וחמור מכך, שהטעם שחזר בו מרן (לדברי האומר שחזר בו), הוא "על פי הקבלה". היפך משנתו של חכם עובדיה שתורה לא בשמים.
 
מה התכוונת?

התכוונתי שחכם עובדיה סובר שתורה לא בשמים היא, ושכך דעת מרן.
וחולק על החיד"א שאילו מרן היה רואה את דעת האר"י (גבי ברכת הנולי"כ) היה חוזר בו.
ומאמץ את דברי האורח נאמן, שמרן אכן חזר בו (מצד עצמו) ולכן אנחנו מברכים אותה.
אך שכח שלפי דברי בעל העדות עצמו, מה שמרן חזר בו, היה מפני מה שאמרו המקובלים...
(חוץ מהעובדה שהפר"ח שחי בא"י העיד שאמרו אותה בגלל האר"י, והוא גופיה לא אומר אותה, דבר המכחיש את השמועה שמרן אכן חזר בו).
 
התכוונתי שחכם עובדיה סובר שתורה לא בשמים היא, ושכך דעת מרן.
וחולק על החיד"א שאילו מרן היה רואה את דעת האר"י (גבי ברכת הנולי"כ) היה חוזר בו.
ומאמץ את דברי האורח נאמן, שמרן אכן חזר בו (מצד עצמו) ולכן אנחנו מברכים אותה.
אך שכח שלפי דברי בעל העדות עצמו, מה שמרן חזר בו, היה מפני מה שאמרו המקובלים...
(חוץ מהעובדה שהפר"ח שחי בא"י העיד שאמרו אותה בגלל האר"י, והוא גופיה לא אומר אותה, דבר המכחיש את השמועה שמרן אכן חזר בו).
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.
 
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.

וחמור מכך, שברכות זה חשש דאו' (שם ה' לבטלה)...
זאת ועוד, זה שאמר ראשון "לא בשמים היא" לא חילק בין תפילה ואיסור והיתר...
 
ראשי תחתית