וכבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
היה רב אחד, לא מזכיר שמו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הוא היה אומר תמיד 'מרן, מרן, מרן, מרן'. 'נגד בן איש חי, נגד בן איש חי'. הוא היה רגיל להתפלל מניין אחרון במוסאיוף ואני הייתי רגיל להתפלל מוקדם. באתי למוסאיוף, גמרתי להתפלל. הניח תפילין, התחיל לסובב. אמרתי לו: 'הא'. עשה לי: 'הו'. אומר לו: 'הו'. אומר לי: 'הא'. אומר לו: 'הו'. אומר: 'הא'. הוא אומר: 'הא, הא, הא.' אמרתי לו: 'אתה תמיד טוען: מרן! מרן!, מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'. אחרי התפילה הראיתי לו. 'שתראה' אמרתי לו 'שגם אתה נוהג לפי חכמי הקבלה ואתה לא שם לב בדבר הזה'.
