לחצו כאן – תרומה לשמואל

מנהגים שהתחדשו אחרי מרן - דעת היביע אומר בזה

א. אפשר להוסיף את המנהג של הספרדים ב- 150 שנה האחרונות שלא ליפול על פניהם - והרב עובדיה קיבל מנהג זה אע"פ שהוא מאוחר.

ב.וכן תפילין בת"ב - וכפי שהוארך במקומו שזה מנהג מאוחר שהונהג ע"פ הרש"ש ואעפ"כ הרב עובדיה קיבל מנהג זה
 
א. אפשר להוסיף את המנהג של הספרדים ב- 150 שנה האחרונות שלא ליפול על פניהם - והרב עובדיה קיבל מנהג זה אע"פ שהוא מאוחר.

ב.וכן תפילין בת"ב - וכפי שהוארך במקומו שזה מנהג מאוחר שהונהג ע"פ הרש"ש ואעפ"כ הרב עובדיה קיבל מנהג זה
ועוד הרבה מנהגי תפילה והבדלה וכו' שמקבל בהרבה מוקמות את דעת המקובלים והמנהג הרווח שהתפשטו אחרי מרן הבית יוסף ולא את דעת הבית יוסף.
 
שמקבל בהרבה מוקמות את דעת המקובלים
אם כבר העלת את הנושא של האר"י

יש עוד דוגמא בולטת - והוא גבי הנחת תפילין

שלפי השו"ע - הנחת תפילין צריכה להיות שמהדק את של יד לזרוע ואז לפני שכורך 7 כריכות צריך להניח קודם את של ראש כדי שלא יהיה הפסק

ואילו העולם נוהג כהאריז"ל - שמניח תפילין של יד וכורך 7 כריכות ורק לאחמ"כ מניח של ראש

וזה מנהג אחרי השו"ע - כי זה ע"פ האר"י ושזה הונהג אצל הספרדים עם הזמן שהתפשטו דברי האר"י

וכאן - זה מנהג נגד מרן עם חשש של הפסק, כי לפי השו"ע יש הפסק בין של יד לשל ראש אם כורך ז' כריכות

ואעפ"כ- התקבל אף אצל הרב עובדיה, מנהג מאוחר שזה סותר את מרן [היינו ההפסק]
 
מה עם ברכת הנותן ליעף כח, שהפר"ח העיד שהכניסוה בגלל המקובלים (וזה ודאי אחרי מרן).
ולא זו בלבד ברכת "הנותן ליעף כח"

אלא כל ברכות השחר לשו"ע אינו מברך אם לא שמע את התרנגול וכד'

ואנו נוהגים כהאריז"ל שמברך הכל אף אם לא התחייב
 
עוד מקרה יש להוסיף

גבי תקיעות בתפילת לחש דמוסף - שלפי השו"ע אין שם תקיעות

ואילו היום נוהגים ע"פ האר"י שגם בתפילת לחש תוקעים

אע"פ שהכנה"ג כתב שעדיף שלא לנהוג כן מחשש שבלחש כולם כיחידים הוו

וזה מנהג מאוחר- שנתייסד ע"פ האר"י
וכמו שמובא בכנה"ג שזה התחיל המנהג בזמנו לערך וכלשונו שם "ומיהו מנהגינו עכשיו" וכו'
 
זה [גם] מנהג קדום
ברור כל המנהגים קדומים

גם המנהג לברך על במבה אדמה הוא מנהג קדום
ולברך על שניצל שהכל זה גם מנהג קדום

תפסיקו לדחוף בכל נושא מנהג קדום

זה מנהג שהתבסס בגלל האר"י עם השנים
 
עוד מקרה יש להוסיף

גבי תקיעות בתפילת לחש דמוסף - שלפי השו"ע אין שם תקיעות

ואילו היום נוהגים ע"פ האר"י שגם בתפילת לחש תוקעים

אע"פ שהכנה"ג כתב שעדיף שלא לנהוג כן מחשש שבלחש כולם כיחידים הוו

וזה מנהג מאוחר- שנתייסד ע"פ האר"י
וכמו שמובא בכנה"ג שזה התחיל המנהג בזמנו לערך וכלשונו שם "ומיהו מנהגינו עכשיו" וכו'
גם המנהג שהחזן מקריא לכהנים "יברכך"
 
ממליץ לראות את הב"י
זה שנהגו בזמן הרמב"ם כך
מנהג זה התבטל אחרי שפשטו הוראות הרמב"ם שקרא לבטלו

והראיה- שהב"י מסיים "וכיון דאיכא פלוגתא במילתא אין לברך ברכה אלא א"כ נתחייב בה"

ואם המנהג בזמנו היה כמנהג שהובא ברמב"ם, הב"י לא היה מבטלו

דעל כרחך- זה התבטל אחרי הוראת הרמב"ם, וכן השו"ע פסק כהרמב"ם

אלא שזה חזר אח"כ בעקבות האר"י
 
אמירת ברכו בתרא בשחרית של שבת
ברכות השחר שלא נתחייב בהם (ובתוכם גם שעשה לי כ''צ בט' באב, שהוא אחד הפסקים התמוהים ביותר של הגרע''י, לפי מ''ש שחזר בו והורה לברך)
זמן ר''ת לקולא (אמנם גם זה לא ברור בדיוק איך חישבו את ר''ת ומתי גילו את שיטת הגאונים, ומה ההבדל בכלל בין ר''ת לגאונים וכו', וזה סוגיא ארוכה, אבל למעשה החיד''א ועוד כותבים שבזה עושים דלא כמרן אף שהוא איסור סקילה, ופוסקים קודמים יותר לא כתבו ד''ז)
ועוד
 
זה שנהגו בזמן הרמב"ם כך
מנהג זה התבטל אחרי שפשטו הוראות הרמב"ם שקרא לבטלו
עוד שכתבו שכן המנהג (לאחר הרמב"ם) הרמב"ן הו"ד בר"ן ספר השולחן לתלמיד הרשב"א, התשב"ץ ועוד, לדעתי אין עניין להתעכב על זה כי יש מספיק מקומות יותר ברורים מזה
 
אם כבר העלת את הנושא של האר"י

יש עוד דוגמא בולטת - והוא גבי הנחת תפילין

שלפי השו"ע - הנחת תפילין צריכה להיות שמהדק את של יד לזרוע ואז לפני שכורך 7 כריכות צריך להניח קודם את של ראש כדי שלא יהיה הפסק

ואילו העולם נוהג כהאריז"ל - שמניח תפילין של יד וכורך 7 כריכות ורק לאחמ"כ מניח של ראש

וזה מנהג אחרי השו"ע - כי זה ע"פ האר"י ושזה הונהג אצל הספרדים עם הזמן שהתפשטו דברי האר"י

וכאן - זה מנהג נגד מרן עם חשש של הפסק, כי לפי השו"ע יש הפסק בין של יד לשל ראש אם כורך ז' כריכות

ואעפ"כ- התקבל אף אצל הרב עובדיה, מנהג מאוחר שזה סותר את מרן [היינו ההפסק]
וכבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
היה רב אחד, לא מזכיר שמו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הוא היה אומר תמיד 'מרן, מרן, מרן, מרן'. 'נגד בן איש חי, נגד בן איש חי'. הוא היה רגיל להתפלל מניין אחרון במוסאיוף ואני הייתי רגיל להתפלל מוקדם. באתי למוסאיוף, גמרתי להתפלל. הניח תפילין, התחיל לסובב. אמרתי לו: 'הא'. עשה לי: 'הו'. אומר לו: 'הו'. אומר לי: 'הא'. אומר לו: 'הו'. אומר: 'הא'. הוא אומר: 'הא, הא, הא.' אמרתי לו: 'אתה תמיד טוען: מרן! מרן!, מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'. אחרי התפילה הראיתי לו. 'שתראה' אמרתי לו 'שגם אתה נוהג לפי חכמי הקבלה ואתה לא שם לב בדבר הזה'.
 
וכבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
היה רב אחד, לא מזכיר שמו. ה' יאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. הוא היה אומר תמיד 'מרן, מרן, מרן, מרן'. 'נגד בן איש חי, נגד בן איש חי'. הוא היה רגיל להתפלל מניין אחרון במוסאיוף ואני הייתי רגיל להתפלל מוקדם. באתי למוסאיוף, גמרתי להתפלל. הניח תפילין, התחיל לסובב. אמרתי לו: 'הא'. עשה לי: 'הו'. אומר לו: 'הו'. אומר לי: 'הא'. אומר לו: 'הו'. אומר: 'הא'. הוא אומר: 'הא, הא, הא.' אמרתי לו: 'אתה תמיד טוען: מרן! מרן!, מרן כותב: אחרי שהניח כאן, ימשוך את הרצועה עד האצבע, ויניח תפילין של ראש, ואחר כך יסובב שבעה. עשה לי ככה: 'מאיפה זה בא?'. אחרי התפילה הראיתי לו. 'שתראה' אמרתי לו 'שגם אתה נוהג לפי חכמי הקבלה ואתה לא שם לב בדבר הזה'.

יש הקלטה ?
 
כבר העיר לו הרב מרדכי אליהו:
אתה בטוח שזה על זה??

כי אני שמעתי את ר' יצחק מספר זאת על נושא אחר של תפילין,

גבי להניח תפילין של יד בישיבה, שעשה ע"פ האר"י והניח את של יד בישיבה

וע"ז מסיים את הסיפור שאביו אמר לו [היינו לבנו] שזה לא סותר את השו"ע

ולכן אני הבאתי דוגמא- שזה סותר את השו"ע כי הוי הפסק
 
כבר הבאתי במקו"א את יישובו של הרב יהודה ברכה שליט"א בדעת מרן הגרע"י זצוק"ל.
עיי"ש באורך.

1755268129351.png
 
ראשי תחתית