לחצו כאן – תרומה לשמואל

מנהגים שהתחדשו אחרי מרן - דעת היביע אומר בזה

אעיר שמש"כ באור תורה שהרב עובדיה חזר בו אז יוצא שבאותו כרך (יבי"א ח"ט) חזר בו, וזה דוחק
שטויות שמרן הגרע"י זצוק"ל "חזר בו".
כל בר דעת שלומד את ספריו יצחק על הטענה הזאת.

אכן צריך להבין את המקומות שקיים מנהגים אחרי מרן - ויש שיישבו זאת באופן אחר מהברכת יהודה.
 
כבר הבאתי במקו"א את יישובו של הרב יהודה ברכה שליט"א בדעת מרן הגרע"י זצוק"ל.
עיי"ש באורך.

הצג קובץ מצורף 9180
דבריו לא עונים ולא עולים בקנה אחד

מול ברכת "הנותן ליעף כח" , שזה ברכה לבטלה לפי השו"ע.

וכן מול המקרה של תפילין שהבאתי , כי לשו"ע הוי הפסק.

המקרים הללו ממש לא דומים בעליל למקרה של קריעה בחוה"מ שעליו נסוב הר' ברכה
 

רק שהכנה"ג ביטל השמועה הזו (שמרן חזר בו) מכל וכל, וז"ל: "וגערתי בהם שלא מפני עדות המעיד ששמע ע"פ השמועה נניח מה שכתב כאן ונבוא לידי ברכה לבטלה" וכו', יעו"ש. (ולא לחינם החיד"א וכל הפוסקים תלו זה בהאר"י ולא במה שמרן חזר בו).
וחמור מכך, שהטעם שחזר בו מרן (לדברי האומר שחזר בו), הוא "על פי הקבלה". היפך משנתו של חכם עובדיה שתורה לא בשמים.
 
מה התכוונת?

התכוונתי שחכם עובדיה סובר שתורה לא בשמים היא, ושכך דעת מרן.
וחולק על החיד"א שאילו מרן היה רואה את דעת האר"י (גבי ברכת הנולי"כ) היה חוזר בו.
ומאמץ את דברי האורח נאמן, שמרן אכן חזר בו (מצד עצמו) ולכן אנחנו מברכים אותה.
אך שכח שלפי דברי בעל העדות עצמו, מה שמרן חזר בו, היה מפני מה שאמרו המקובלים...
(חוץ מהעובדה שהפר"ח שחי בא"י העיד שאמרו אותה בגלל האר"י, והוא גופיה לא אומר אותה, דבר המכחיש את השמועה שמרן אכן חזר בו).
 
התכוונתי שחכם עובדיה סובר שתורה לא בשמים היא, ושכך דעת מרן.
וחולק על החיד"א שאילו מרן היה רואה את דעת האר"י (גבי ברכת הנולי"כ) היה חוזר בו.
ומאמץ את דברי האורח נאמן, שמרן אכן חזר בו (מצד עצמו) ולכן אנחנו מברכים אותה.
אך שכח שלפי דברי בעל העדות עצמו, מה שמרן חזר בו, היה מפני מה שאמרו המקובלים...
(חוץ מהעובדה שהפר"ח שחי בא"י העיד שאמרו אותה בגלל האר"י, והוא גופיה לא אומר אותה, דבר המכחיש את השמועה שמרן אכן חזר בו).
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.
 
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.

וחמור מכך, שברכות זה חשש דאו' (שם ה' לבטלה)...
זאת ועוד, זה שאמר ראשון "לא בשמים היא" לא חילק בין תפילה ואיסור והיתר...
 
רק שהכנה"ג ביטל השמועה הזו (שמרן חזר בו) מכל וכל, וז"ל: "וגערתי בהם שלא מפני עדות המעיד ששמע ע"פ השמועה נניח מה שכתב כאן ונבוא לידי ברכה לבטלה" וכו', יעו"ש. (ולא לחינם החיד"א וכל הפוסקים תלו זה בהאר"י ולא במה שמרן חזר בו).
וחמור מכך, שהטעם שחזר בו מרן (לדברי האומר שחזר בו), הוא "על פי הקבלה". היפך משנתו של חכם עובדיה שתורה לא בשמים.
יכול להיות שהכנה"ג ביטל שמועה זאת.
אבל עדין זה "צירוף" לקיים את המנהג.
ובצירוף החיד"א ודעימיה וודאי אפשר לקיים את המנהג בשופי. (למרות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא סבירא ליה הכי)
ולכן אין מובן הכלל שבענייני תפילה אזלינן כהאר"י. כי אם לא בשמים היא זה לא משנה אם זה נושאים אחרים אם זה תפילה.
הכוונה התפילה זה בדברים שאינם נוגעים ל"איסורים" כמו ברכה לבטלה. כנלע"ד.
וחמור מכך, שברכות זה חשש דאו' (שם ה' לבטלה)...
בברכת הנותן ליעף כח הטעם אחר כמש"כ.
זאת ועוד, זה שאמר ראשון "לא בשמים היא" לא חילק בין תפילה ואיסור והיתר...
זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.
 
יכול להיות שהכנה"ג ביטל שמועה זאת.
אבל עדין זה "צירוף" לקיים את המנהג.
ובצירוף החיד"א ודעימיה וודאי אפשר לקיים את המנהג בשופי. (למרות שמרן הגרע"י זצוק"ל לא סבירא ליה הכי)

לא הבנתי את הצירופים המוזרים האלו.

...

זה שקבלנו את דברי האר"י בתפילה זה לא קשור ל"בשמים" או לא בשמים.

זה שאמר "לא בשמים" לא חילק, ובכלל במה "קיבלנו" את האר"י ?
 
לא הבנתי את הצירופים המוזרים האלו.
"צירופים מוזרים"???
יש אחרונים שאומרים שמרן חזר בו.
יש אחרונים שאומרים שאם היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

האחרונים האלה מוזרים???
אם כלל דברי האר"י הם "בשמים" בגלל שלמדם מאליהו הנביא, מה לי תפילה מה לי שאר דברים??? סוף סוף למדם מאליהו.
הכוונה היא שזה שאנו הולכים בתפילה אחרי האר"י זה לא בגלל שקיבלם מאליהו הנביא.
 
"צירופים מוזרים"???
יש אחרונים שאומרים שמרן חזר בו.
יש אחרונים שאומרים שאם היה רואה את דברי האר"י היה חוזר בו.

האחרונים האלה מוזרים???

אין אחרונים שמרן חזר בו, ישנה שמועה מוכחשת שמרן חזר בו.
(יש רק אחרון אחד מלפני 100 שנה, שכתב בשגגה שהכנה"ג כתב שמרן חזר בו, בו בזמן שבכנה"ג כתוב שלא).
האג'נדה של כל הפוסקים מאז ומעולם, היתה אחרת לחלוטין.

לא האחרונים מוזרים, הצירופים מוזרים.

ובכלל, למי אתה מצרף את כל ה"צירופים" הללו ? - ל"מנהג"? לך נא וראה מה כתבו אלו שהנהיגו אותו, ואל תמציא לנו המצאות מוזרות.


הכוונה היא שזה שאנו הולכים בתפילה אחרי האר"י זה לא בגלל שקיבלם מאליהו הנביא.

ולוואי והבנתי מה שאתה אומר, כל מנהגי האר"י בתפילה הם ע"פ דברים שמימיים בין ע"פ אליהו בין ע"פ הבנתו בספר הזהר וכו', וכולם בכלל לא בשמים היא.
 
אם כן אז למה רק בתפילה תגיד כך בכל ההלכות.
אם זה "מסטיק" בא נשחק בו כרצוננו חופשי חופשי...
אני לא נכנסתי לזה כ"כ וכל הדיון פה הוא למה מרן הגרע"י זצוק"ל הלך פה אחרי מנהג שהונהג אחרי דורו מרן.

יש לך שאלה יפה למה מרן הגרע"י זצוק"ל משחק בזה כמו מסטיק.
ע"ז אין לי תשובה עכשיו ולא נכנסתי לזה כ"כ.
ובכלל, למי אתה מצרף את כל ה"צירופים" הללו ? - ל"מנהג"? לך נא וראה מה כתבו אלו שהנהיגו אותו, ואל תמציא לנו המצאות מוזרות.
הצירופים האלה הם "הסבר" למה מרן זצוק"ל קיים את המנהג אפי' שהונהג אחרי דורו של מרן אפי' שבדרך כלל לא קיים מנהגים אלה.
 
אני לא נכנסתי לזה כ"כ וכל הדיון פה הוא למה מרן הגרע"י זצוק"ל הלך פה אחרי מנהג שהונהג אחרי דורו מרן.

יש לך שאלה יפה למה מרן הגרע"י זצוק"ל משחק בזה כמו מסטיק.
ע"ז אין לי תשובה עכשיו ולא נכנסתי לזה כ"כ.

הצירופים האלה הם "הסבר" למה מרן זצוק"ל קיים את המנהג אפי' שהונהג אחרי דורו של מרן אפי' שבדרך כלל לא קיים מנהגים אלה.

והסברים ברמה כזו נראים כסגירת עיניים ובריחה מהמציאות, ומהפחד להורות מה שמתבקש להיות ע"פ דרכו.
 
מאוד מוזר דברי היביע אומר שנסמך על "אורח נאמן"

שהיה בכלל חכם אשכנזי מלפני 100 שנה - אל מול דברי מרן החיד"א שעל פיו נוהגים הספרדים כבר 300 שנה.

בחיד"א כתוב להדיא - שהסבה שמברכים היא בגלל הוראת האר"י אע"פ שזה נגד מרן.

אמנם- הוסיף גם את דברי הכנה"ג שמרן חזר בו בסוף ימיו [מבלי להכנס אם זה נכון איל לאו] מ"מ הכניס זאת רק כסניף ונספח, וגם בלי זה כתב שם לברך נגד מרן בגלל האר"י.

ואילו הרב אורח נאמן - קודם כל בכלל לא מדבר על הספרדים, אלא כללית איך אפשר ללכת בתר מנהג נגד הלכה , וכן מביא את דברי האר"י , אך טוען שלא בשמים היא ולכן א"א ללכת אחרי זה - ורק אחרי שהביא את כנה"ג שגם מרן חזר בו על זה מסתמך.

אבל אין קשר לזה לנו הספרדים - דאנו מאות שנים אזלינן בתר דברי החיד"א שעל פיו ישק כל דבר אצל הספרדים.

ומה ליביע אומר להסתמך על איזה חכם אשכנזי שמעולם לא הלכנו על פיו ולא נסמכנו אדבריו , מול מרן החיד"א???
 
מאוד מוזר דברי היביע אומר שנסמך על "אורח נאמן"

שהיה בכלל חכם אשכנזי מלפני 100 שנה - אל מול דברי מרן החיד"א שעל פיו נוהגים הספרדים כבר 300 שנה.

הוא אשר כתבתי, יש לראות מה האג'נדה של אלו שהנהיגו זאת.


בחיד"א כתוב להדיא - שהסבה שמברכים היא בגלל הוראת האר"י אע"פ שזה נגד מרן.

וכן טען בעל העדות גופיה, וכן טען הפר"ח, וכן טענו כל הפוסקים.
 
ראשי תחתית