מערכה בפרשה • ה'שיעור כללי' בפרשה

[מחשבות טובות]

מצורף גיליון פרשת תזריע-מצורע (ויש גורסים 'טהרות').
בענין לשון הרע בגוי.

 

[כהנא דמסייע]

מצורף גיליון פרשת תזריע-מצורע (ויש גורסים 'טהרות').
בענין לשון הרע בגוי.

יישר כח להרב הגאון ר' אליהו ברכה שליט''א
שכל שבוע מניח ברכה, במערכה,
ויבורך שיפוצו מעינותיו חוצה.
בספריו הבהירים, משנת הגט, ועוד.

 

[מתוק מדבש]

יישר כח להרב הגאון ר' אליהו ברכה שליט''א
שכל שבוע מניח ברכה, במערכה,
ויבורך שיפוצו מעינותיו חוצה.
בספריו הבהירים, משנת הגט, ועוד.

גא"מ להנ"ל.

 

[מחשבות טובות]

תודה רבה לכל המעודדים, טוב עין הוא יבורך, ואף הם יפוצו מעיינותיהם מתנות כהונה מתוקים מדבש ולידידים יתנו זמירות חוקי האלוקים.

 

[מחשבות טובות]

לכל אריוותא דגובתא.
מצורף גליון 'מערכה בפרשה' אחרי-מות קדושים. בענין 'מעביר כל בניו למולך' וגדר 'התראת ספק'.

 

[מחשבות טובות]

מצורף מערכת פרשת אמור - ספירת העומר - דין תמימות וקטן שהגדיל.
זו מהדו' מקוצרת בקונספט ד' אמות (=עמ'). הרוצה את המערכה הרחבה, יבקשנה באישי ויקבלנה.

 

[כהנא דמסייע]

זו מהדו' מקוצרת בקונספט ד' אמות (=עמ'). הרוצה את המערכה הרחבה, יבקשנה באישי ויקבלנה.

אם זו המקוצרת
אז מה הארוכה?
ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה!

 

[פלוריש (אריאל)]

מצורף מערכת פרשת אמור - ספירת העומר - דין תמימות וקטן שהגדיל.
זו מהדו' מקוצרת בקונספט ד' אמות (=עמ'). הרוצה את המערכה הרחבה, יבקשנה באישי ויקבלנה.

מעניין מאוד!
שלח נא את הגירסה הארוכה

 

[כהנא דמסייע]

בהסכמת הרב המחבר אני מעלה:

הקדמה קצרה ברוח הדברים​

1. שיטת בה"ג לגבי הפסק בספירה והשפעתה על המשך הספירה


שיטת בה"ג: לדעתו, ספירת כל יום מעכבת את השאר. כלומר, אם שכח לספור יום אחד (או לילה אחד) – בין ששכח לגמרי ובין שספר ביום במקום בלילה – הפסיד את הספירה כולה ואינו יכול להמשיך לספור בברכה את הימים הנותרים. טעם הדבר הוא משום "תמימות דבעינן" (שלמות הנדרשת) בספירה.

דעת רוב הפוסקים (גאונים וראשונים): דעת רוב הראשונים, וכן דעת רוב הגאונים, היא שכל לילה (ויום) הוא מצווה בפני עצמה. ולכן, הפסק בספירת יום אחד אינו מעכב את המשך הספירה. לפי שיטה זו, מי ששכח לספור יום אחד יכול להמשיך לספור בברכה את הימים הנותרים. ראשונים רבים ואף גאונים מפורשים (כגון רב יהודאי גאון ורב עמרם גאון) פסקו כן להדיא.

מסקנת ההלכה והמנהג: אף על פי שרוב הגאונים והראשונים חולקים על בה"ג ומורים להמשיך לספור בברכה, המנהג המקובל למעשה במשך מאות שנים הוא שאין להמשיך לספור בברכה מי ששכח יום שלם. מרן השולחן ערוך עצמו נראה בתחילה שהורה לחשוש לבה"ג, ככל הנראה כיון שלא ראה בדברי הראשונים המרכזיים את דברי הגאונים המפורשים שחולקים על בה"ג באופן ברור. אולם, אף שהתברר שרוב הגאונים חלקו, אין מורים כיום לשנות את המנהג הרגיל.

2. ספק אם שכח לספור יום אחד – דין "ספק ספיקא לברך"


המנהג והוראת רוב האחרונים: אם מסופק אם שכח יום אחד (או לילה אחד), ממשיך לספור בברכה. טעם הדין העיקרי שציינו האחרונים להיתר זה הוא על פי "ספק ספיקא לברך".
פירושים שונים לספק ספיקא: קיים דיון מהו בדיוק ה"ספק ספיקא" במקרה זה. הספק הראשון יכול להיות האם ספירת העומר בזמן הזה (שאין מקדש) היא דאורייתא או מדרבנן (לדעת הסוברים שמדרבנן, קל יותר להקל בספק). ספק שני יכול להיות האם ההפסקה מבטלת את הספירה כולה (כשיטת בה"ג) או לא (כשיטת רוב הראשונים). ספק שלישי יכול להיות האם הפסק בלילה נחשב הפסק שפוגם בתמימות גם אם ספר ביום. צירוף ספקים אלו יוצר ספק ספיקא המצדיק ברכה. ויש סוברים שאף אם עצם הספירה מדאורייתא (לסוברים כן בזמן הזה), הברכה היא רק מדרבנן, וספק בברכה מדרבנן מקילים.
דעת היביע אומר ואחרים: יש הסוברים שאין להחיל את הכלל של ספק ספיקא במקרה זה. מסיבות שונות, כגון שהספירה בזמן הזה היא דאורייתא (לדעתם) וספק ספיקא לא תמיד מועיל בדאורייתא, או משום שאין כאן ספק ספיקא אמיתי המצדיק ברכה לפי ניתוח הדברים. דעה זו נחשבת למחמירה יותר.
דעות אחרות : למרות המחלוקת, פוסקים רבים סמכו וממשיכים לסמוך על הספק ספיקא להתיר למי שמסופק להמשיך לספור בברכה. דעת השו"ע נראית כסוברת שיש מקום לסמוך על הספק ספיקא .

3. קטן שספר והגדיל בתוך ימי הספירה

השאלה: האם ספירתו של קטן שהקפיד לספור בכל יום בילדותו נחשבת ל"תמימות" הנדרשת כאשר הוא נעשה גדול בתוך ימי הספירה? והאם הוא יכול להמשיך לספור בברכה?
דעת היביע אומר: ספירת קטן אינה נחשבת כספירת מצווה לעניין "תמימות" כשיגדיל. הסיבה היא שקטן אינו במצוות, ופעולתו אינה נחשבת כקיום מצווה לעצמו או לאחרים. ממילא, כשהוא גדל הוא נחשב כאילו לא ספר את הימים הקודמים לעניין "תמימות", ולכן אינו יכול להמשיך לספור בברכה. לדעתם, עליו להפסיק לספור בברכה ויכול לשמוע ברכה מאחרים.

דעות אחרות (אור שמח, נצי"ב, מנחת חינוך, גרב"צ א"ש): יש הסוברים שספירת קטן כן נחשבת לעניין "תמימות" כשיגדיל. טעמים לכך:
מצוות חינוך: פעולתו של הקטן שנעשית במסגרת חיוב חינוך של אביו נחשבת כפעולת מצווה בעלת ערך מספיק לעניין "תמימות", במיוחד אם ספירת העומר בזמן הזה היא מדרבנן.
מעשה מצווה מספיק לתמימות: ייתכן שדרישת ה"תמימות" אינה מצריכה שהספירה בכל יום תהיה על ידי מתחייב במצוה, אלא די בכך שיהיה מעשה ספירה בפועל בכל יום. מכיוון שהקטן עשה מעשה ספירה בכל יום, הוא נחשב למי שקיים את ה"תמימות" כשיגדיל.לפי שיטות אלו, קטן שהגדיל בתוך ימי הספירה יכול להמשיך לספור בברכה.
דעת הגר"ע יוסף זצ"ל: פסק להלכה שאין לקטן שהגדיל לספור בברכה. אולם, הוסיף שאין למחות בקטן שהגדיל אם הוא ממשיך לספור בברכה. ייתכן שזוהי קולא משמעותית (שנחשבת "פלא") הסומכת על הדעות המקילות ועל ספק ספיקא.

 

[ספיר ויהלום]

דעת הגר"ע יוסף זצ"ל: פסק להלכה כדעת רוב הפוסקים שאין לקטן שהגדיל לספור בברכה.

רוב הפוסקים???
מיעוטא דמיעוטא דבטלי במיעטיהו.

 

[כהנא דמסייע]

רוב הפוסקים???
מיעוטא דמיעוטא דבטלי במיעטיהו.

הלכתי לפי הקו של ידידי הרב הכותב.
אי בדידי תליא סוגיא בפנ''ע.

 

[מחשבות טובות]

בהסכמת הרב המחבר אני מעלה:

ישר כוחו, דברים מסודרים שמשמשים גם כהקדמה וגם כסיכום נפלא למערכה.

הלכתי לפי הקו של ידידי הרב הכותב.
אי בדידי תליא סוגיא בפנ''ע.

אחר המחילה מידי"נ כהנא דמסייע, כאן בא לסייע ונמצא מגרע. אנוכי כתבתי להדיא שכל פוסקי הדור (והשמטתי חלקם [כדוגמת הגריש"א ובעל צי"א] במערכה המקוצרת) פסקו להמשיך לברך (ובעצם אין אחד שהסכים בזה להגרע"י), וגם כך היא הסכמת רוב ככל האחרונים הקדמונים. [ומה שיש אחד שזועק היאך אפשר לחלוק על מרן החיד"א וכו' זה שיבוש פשוט, שכידוע החיד"א הוי בזה כמעתיק בעלמא (בא סימן "ולקחתם מפרי הארץ") וכדרכו וכפי שביאר לנו מהלכו בהעתקת פסקי אחרונים שמצא]. וכבר ידוע מה שאמרו, שמלבד כל מי שהורה בזה לברך, כל מי ששתק מהענין ג"כ מוכרח שסובר כן, שהרי כל ילד שביעי לערך נולד בימי העומר ולמה לא התריעו על כך בראשונים ולאחריהם עד הגאון פרי הארץ, ותל"מ.

 

[כהנא דמסייע]

ישר כוחו, דברים מסודרים שמשמשים גם כהקדמה וגם כסיכום נפלא למערכה.


אחר המחילה מידי"נ כהנא דמסייע, כאן בא לסייע ונמצא מגרע. אנוכי כתבתי להדיא שכל פוסקי הדור (והשמטתי חלקם [כדוגמת הגריש"א ובעל צי"א] במערכה המקוצרת) פסקו להמשיך לברך (ובעצם אין אחד שהסכים בזה להגרע"י), וגם כך היא הסכמת רוב ככל האחרונים הקדמונים. [ומה שיש אחד שזועק היאך אפשר לחלוק על מרן החיד"א וכו' זה שיבוש פשוט, שכידוע החיד"א הוי בזה כמעתיק בעלמא (בא סימן "ולקחתם מפרי הארץ") וכדרכו וכפי שביאר לנו מהלכו בהעתקת פסקי אחרונים שמצא]. וכבר ידוע מה שאמרו, שמלבד כל מי שהורה בזה לברך, כל מי ששתק מהענין ג"כ מוכרח שסובר כן, שהרי כל ילד שביעי לערך נולד בימי העומר ולמה לא התריעו על כך בראשונים ולאחריהם עד הגאון פרי הארץ, ותל"מ.

האמת ערכתי זאת במהירות, ואגב שיטפיה לא דק, מחילה על החוסר דיוק בזה, ולכן העברתי לעיני כת''ר. ומ''מ ודאי שרוה''פ סוברים דלא כהגרע''י בזה.

 

[מחשבות טובות]

האמת ערכתי זאת במהירות, ואגב שיטפיה לא דק, מחילה על החוסר דיוק בזה, ולכן העברתי לעיני כת''ר. ומ''מ ודאי שרוה''פ סוברים דלא כהגרע''י בזה.

חושבני שגם 'רוה"פ' אינו מדויק, אלא כמו שכתבתי 'כל הפוסקים' של הדור האחרון זצ"ל, הלא המה: הגרצפ"פ, הגרשז"א, הגריש"א, הגר"א ולדינברג, הגרא"ד הורוויץ, הגר"נ גשטטנר, הגרב"צ אב"ש, הגר"מ אליהו, הגר"מ הלוי, הגר"מ מאזוז.

 

[מחשבות טובות]

האמת ערכתי זאת במהירות, ואגב שיטפיה לא דק, מחילה על החוסר דיוק בזה, ולכן העברתי לעיני כת''ר. ומ''מ ודאי שרוה''פ סוברים דלא כהגרע''י בזה.

במקום ענוותנותו והתנצלותו שם אתה רואה גדולתו...
חשבתי שהיה שמור עמך מקדמת דנן, וכמסורת העתק-הדבק קִיים "ויעתק משם - מקדם"... וחזינן כי לא השבית לנו גואל, וענין העתק-הדבק אינו במחוזותינו.

 

[מתוק מדבש]

חושבני שגם 'רוה"פ' אינו מדויק, אלא כמו שכתבתי 'כל הפוסקים' של הדור האחרון זצ"ל, הלא המה: הגרצפ"פ, הגרשז"א, הגריש"א, הגר"א ולדינברג, הגרא"ד הורוויץ, הגר"נ גשטטנר, הגרב"צ אב"ש, הגר"מ אליהו, הגר"מ הלוי, הגר"מ מאזוז.

אתה לא רציני, סליחה.
אין בית יוסף, ראשונים? מג"א ט"ז?
כל גדולי הפוסקים דור אחר דור,
משנה ברורה? בן איש חי? ר' חיים פלאגי'? כף החיים? שדי חמד? פתח הדביר? חקרי לב?
ברור שמרן הגרע"י הביא להקת אחרונים דור אחר דור,
רק לא עיינת היטב,
מחילה.
היבי"א לא לפני, נשמח לשמוע איך אתה כותב כל הפוסקים.

 

[מחשבות טובות]

אתה לא רציני, סליחה.
אין בית יוסף, ראשונים? מג"א ט"ז?
כל גדולי הפוסקים דור אחר דור,
משנה ברורה? בן איש חי? ר' חיים פלאגי'? כף החיים? שדי חמד? פתח הדביר? חקרי לב?
ברור שמרן הגרע"י הביא להקת אחרונים דור אחר דור,
רק לא עיינת היטב,
מחילה.
היבי"א לא לפני, נשמח לשמוע איך אתה כותב כל הפוסקים.

כמדומה שכת"ר העתיק הערתו ממקום אחר שכבר תמה כעין זה:

 

[מתוק מדבש]

כמדומה שכת"ר העתיק הערתו ממקום אחר שכבר תמה כעין זה:
הצג קובץ מצורף 4741

ב"ה שצדקתי. ולא השבית לנו גואל.
כלפי מי העיר? ובאמת מה הרשימה של האחרונים ?

 

[מערבי]

ב"ה שצדקתי. ולא השבית לנו גואל.
כלפי מי העיר? ובאמת מה הרשימה של האחרונים ?

מחילה מכבוד הרב מתוק מדבש, דבריך אינם מתוקים כלל, ולו יומתק כדבש וחם השמש ונמס.
אני מבקש להעלות קצת את הרמה, ואם אפשר גם קצת כבוד לגאון בעל מערכה בפרשה, לפני שמשיגים עליו בלא לעיין היטב בדבריו.

ולעצם הענין, אמרתי "עשה דכבוד תורה עדיף", והנני מבאר בקצרה:
הגה"ק רבינו משה הלוי זצוק"ל אומר פשט אמיתי בדברי תרומת הדשן, והעוקץ שלו שהוא לא התכוון כלל לספק ספיקא וכדו' (שבאמת זה תמוה אם הולכים עם הסברא שהברכה נגררת אחר המצוה, לא צריך כלל ספק ספיקא, אלא גם בספק אחד אמרינן זאת!!!), אלא תרוה"ד עשה חשבון פשוט, שלפי בה"ג יתכן שבספק במצוה הברכה נגררת אחר המצוה שהיא דאורייתא (והיינו דוקא בספק ספר, שהרי אם בודאי לא ספר, אזי לבה"ג גופיה אין ספק אלא ברור שלא יברך), מה תאמר, הרי התוס' סוברים שהספירה היא רק מדרבנן, על זה אומר שהתוס' עצמם סוברים שגם אם ודאי דילג יום אחד יכול להמשיך לספור, וא"כ לשיטתם נמי יכול להמשיך לספור בברכה. נמצא דממה נפשך כל אחד לפי שיטתו אפשר לברך. ממשיך תרוה"ד ואומר, רגע, אולי נאמר שיטה המשולבת משניהם, שספיה"ע דרבנן ושהספירה של כל יום מעכבת ההמשך. על זה קאמר, שאין לנו להמציא שיטה שלוקחת מכל אחד החומרה ואז להיתקע. כלומר, ספק ברכות, זה לחשוש לאיזה שיטה, לא לאיזו הנדסת שיטה בהתקפה משולבת. אמור מעתה, כיון שאין מי שאמר להדיא שלא להמשיך לספוק בספק שכח, דהיינו אין שיטה שכך יוצא ברור לפיה, אין לנו להמציא זאת ולחשוש מלברך. שפתיים ישק משיב דברים נכוחים.
כל זה דברי משה איש האלוקים, שבעצם זה מפורש מילה מילה בתרוה"ד, ולא מובן מה הסתבכו כל האחרונים בכל מיני פירושים, אשר אחר שמבינים את ההסבר הנזכר, אומרים שהם פירושים מוזרים, אחר המחילה הרבה מהוד מעלת חכמי התורה זי"ע.
והנה ראינו באיזה ספר, שתמה על הגה"ק ר"מ הלוי, איך קאמר שאין פוסקים שאומרים לו לברך, הרי ביבי"א הביא להקת פוסקים וכו'. וכל מי שרואה זאת, משתומם, עד היכן אפשר להגיע. הרי אין ספק בעולם שהגה"ק הנזכר בא לבאר דברות תרומת הדשן וברור שהתרומת הדשן לא בא להתנבאות שבמשך הדורות לא יהיו אחרונים שיחשבו אחרת ממנו וכדו', אלא כוונתו שכל הפוסקים הראשונים שלפניו לא אמרו זאת. אמנם המקשה לא שחרר הטרף מידו, אלא טען הרי הגה"ק הנזכר לא כתב שאין "ראשונים" אלא כתב שאין "פוסקים"... וכל מי שרואה את הטענה, מחייך ברחמנות וממשיך הלאה, ה' ירחם עלינו.

 

[פלוריש (אריאל)]

שכידוע החיד"א הוי בזה כמעתיק בעלמא (בא סימן "ולקחתם מפרי הארץ") וכדרכו וכפי שביאר לנו מהלכו בהעתקת פסקי אחרונים שמצא].

היכן ביאר?