מערכה בפרשה • ה'שיעור כללי' בפרשה

בצל החכמה בצל הכסף, בפרשתנו החותמת בפטירת יוסף
ויברך יעקב את ילדיו, כי ישבו אחים יחדיו, וצמד חמד זה לזה שילב ידיו
הלא המה יששכר וזבולון, זה יוצא באוניותיו לסחור וזה בעומקה של הלכה נוטה ללון.​
 

קבצים מצורפים

הנה גזר מלך מצריים כושן רשעתיים, ויאמר למילדות וראיתן על האובניים, אם בן הוא תשליכוהו למים

ובזה באנו לנידון רציחת עוּבָּרים, ומסתעף גם להריגה ע"י אחרים, עיין עליו אלה הדברים

ובתוך ים הטומאה, הופיע אורן של שפרה ופועה, וזכו למלכות כהונה ולויה​
 

קבצים מצורפים

אצבע אלוקים אמרו החרטומים, כשראו שהקב"ה שוחק בכל המתחכמים, ולא השתנו הטבעים באלו הימים

ראה נתתי לפניכם ברכה, עוד שלל נידונים בזאת המערכה, לא רק באגדה אלא גם בהלכה

רקב עצמות קנאה, ובשר המת שולטת בו רימה וכינה, אא"כ יזכה לשמירה וחינא

ולכל הברכות תזכו בפריה ורביה, ואנו נברך לצורנו הללויה​
 

קבצים מצורפים

אציין לדבריו של פרופ' זהר עמר בנושא (אמונת עתיך גליון 116):
IMG_20260112_153930.jpg
 
ואציין בזה לדברי הרב אמיתי בן דוד בראש ספרו למסכת חולין.
 
אציין לדבריו של פרופ' זהר עמר בנושא (אמונת עתיך גליון 116):הצג קובץ מצורף 16086
האם נימא, שכיון שדג לא מתקיים מחוץ למים אינו נחשב כבריה הפרה ורבה, וכן איפכא שאר בעלי חיים דיבשה אינם יכולים לחיות בלא חמצן של אויר הנמצא בעולם ואם יהיו במים אחרי כמה זמן הם ימותו. ויש לחלק, וצריך להגדיר.
 
בהסכמת הרב המחבר אני מעלה:
הקדמה קצרה ברוח הדברים
1. שיטת בה"ג לגבי הפסק בספירה והשפעתה על המשך הספירה

וכו'


נ.ב יש לציין כי לא יבש הדיו באתרא דידן מענין זה, ואשכול נוסף אשר יש בו אש-קול חוצב להבות מוסיף ענבים ושריגים לכבודה של תורה



[/B][/QUOTE]
 
אדם כי ירום באהל ובתורה ילין, יגע בפרוזדור ויגיע לטרקלין, לפרש מיקום הנחת התפילין
כי שם ה' נקרא עליך, , וראוהו כל עמי הארץ בקדמת ראשך, , והיו לטוטפות בין עיניך
שם ציץ נזר הקודש, ה'ן אומרים למי שראה את החודש, בפרשת כל בכור לי קדש​
 

קבצים מצורפים

נערך לאחרונה:
אדם כי ירום באהל ובתורה ילין, יגע בפרוזדור ויגיע לטרקלין, לפרש מיקום הנחת התפילין
- - כי שם ה' נקרא עליך, וראוהו כל עמי הארץ בקדמת ראשך, והיו לטוטפות בין עיניך - -
- - - שם ציץ נזר הקודש, ה'ן אומרים למי שראה את החודש, בפרשת כל בכור לי קדש - - -
יישר כח!

לא הבנתי מה הסתירה בדברי הראי"ה קוק. הרי כל מטרתו בחבש פאר היתה להזהיר את הציבור שלא יניח תפילין למטה מקו השיער. ואף אם דחה את ראיות הנחל אשכול אין זה אומר שהוא סובר כדעה השניה, וכנראה היו לו ראיות נוספות (כתבתי מהזיכרון ולא ראיתיו עכשיו)
 
בעזרת השם, מתפללים אליו שיתן עוד ועוד כח לעוד ועוד מערכות

לא הבנתי מה הסתירה בדברי הראי"ה קוק. הרי כל מטרתו בחבש פאר היתה להזהיר את הציבור שלא יניח תפילין למטה מקו השיער. ואף אם דחה את ראיות הנחל אשכול אין זה אומר שהוא סובר כדעה השניה, וכנראה היו לו ראיות נוספות (כתבתי מהזיכרון ולא ראיתיו עכשיו)

כבודו הבין הקושיא שבחבש פאר דוחה הראי"ה ראיות המיקל ואילו באורח משפט פוסק לחומרא, אלא שכבודו נותן כיוון ליישוב שהגם שדחה הראיות אכתי לא הוכרע הדבר בעיניו להקל, וכפי שרמזת שכדאי לעיין היטב בכל דבריו ואז מסתמא נוכל לדעת במדויק מה הייתה דעתו, א"כ יקיים בנו קריינא דאיגרתא איהו יפרק ויפרשן במערכה דפרשתא.
 
בעזרת השם, מתפללים אליו שיתן עוד ועוד כח לעוד ועוד מערכות



כבודו הבין הקושיא שבחבש פאר דוחה הראי"ה ראיות המיקל ואילו באורח משפט פוסק לחומרא, אלא שכבודו נותן כיוון ליישוב שהגם שדחה הראיות אכתי לא הוכרע הדבר בעיניו להקל, וכפי שרמזת שכדאי לעיין היטב בכל דבריו ואז מסתמא נוכל לדעת במדויק מה הייתה דעתו, א"כ יקיים בנו קריינא דאיגרתא איהו יפרק ויפרשן במערכה דפרשתא.
מצ"ב חבש פאר עמוד מה:
17688618178912010879311491155105.jpg
 
האם נימא, שכיון שדג לא מתקיים מחוץ למים אינו נחשב כבריה הפרה ורבה, וכן איפכא שאר בעלי חיים דיבשה אינם יכולים לחיות בלא חמצן של אויר הנמצא בעולם ואם יהיו במים אחרי כמה זמן הם ימותו. ויש לחלק, וצריך להגדיר.
עכ"פ עצם הדברים, בסגנון שונה, זה מה שהבאתי בתוך הגיליון, ואעתיק כאן לתועלת המעיינים:
ושם בקובץ פעמי יעקב (עמ' מג ועמ' מח ואילך) כתב לבאר בזה (וזה בעצם הרחבת תירוץ הגאון ר"מ הלוי הנ"ל) בהבנת ההגדרה של 'פרה ורבה', בהקדם מה שנראה במקורות התורה, שהפריה היא ההולדה, והרביה היא הגידול, וא"כ הלימוד הוא דבעי שיהיו כאלים שהם פרים ורבים הינו שהם יולדים ומגדלים את תולדותיהם, לאפוקי הכינה שאינה פרה ורבה, והדגש הוא על כך שהיא אינה רבה, כי אמנם היא פרה דהיינו משריצה ביצה ומתוכה בוקעת כינה נוספת, אולם הרביה נעשית מבשרו וזיעתו של האדם, ונחשב שמבשר האדם היא שורצת, ולכן אין איסור בהריגתה בשבת. וראה עוד שם (בעמ' מד) שברמב"ם (שבת פרק יא הלכה ב) כתב רמשים שהן פרים ורבים מזכר ונקבה או נהוים מן העפר כמו הפרעושים ההורג אותן חייב, ואח"כ (בהלכה ג) כתב שמותר להרוג את הכינים בשבת מפני שהן מן הזיעה. ומדויק שהכינים אינם פרים ורבים, ודלא כנקיטת המדע בזמננו. אך כתב שעשה מחקר יסודי ומעמיק בבדיקה באנציקלופדיות המפורסמות ובשאר מידע אינפורמטיבי עדכני, וראה שבכל המקורות הללו אין מידע בנוגע להזדווגותם של הכינים, וא"כ יתכן שבכלל אין הכינים נוצרים ע"י זכר ונקבה. ודו"ק שדבריו תלויים במה שחקרנו בתחילה, אי תלי לה בזכר ונקבה או תלי לה בהולדה, וצ"ע בזה.
 
האם נימא, שכיון שדג לא מתקיים מחוץ למים אינו נחשב כבריה הפרה ורבה, וכן איפכא שאר בעלי חיים דיבשה אינם יכולים לחיות בלא חמצן של אויר הנמצא בעולם ואם יהיו במים אחרי כמה זמן הם ימותו. ויש לחלק, וצריך להגדיר.
זה לא דומה.לא מדובר על מקום שהוא לא יכול לחיות עליו אלא על תהליך היווצרות שלו. כשתרנגולת מטילה ביצה, זהו, הסתיים התהליך. אבל כשכינה מטילה ביצה, הביצה חייבת את השיער והזיעה כדי להמשיך להתקיים, וכביכול היא נוצרה מהם ולא מהכינה. למעשה, ההסבר של פרופ' זהר עמר דומה לפירוש שהבאת עכשיו מפעמי יעקב:
ושם בקובץ פעמי יעקב (עמ' מג ועמ' מח ואילך) כתב לבאר בזה (וזה בעצם הרחבת תירוץ הגאון ר"מ הלוי הנ"ל) בהבנת ההגדרה של 'פרה ורבה', בהקדם מה שנראה במקורות התורה, שהפריה היא ההולדה, והרביה היא הגידול, וא"כ הלימוד הוא דבעי שיהיו כאלים שהם פרים ורבים הינו שהם יולדים ומגדלים את תולדותיהם, לאפוקי הכינה שאינה פרה ורבה, והדגש הוא על כך שהיא אינה רבה, כי אמנם היא פרה דהיינו משריצה ביצה ומתוכה בוקעת כינה נוספת, אולם הרביה נעשית מבשרו וזיעתו של האדם, ונחשב שמבשר האדם היא שורצת, ולכן אין איסור בהריגתה בשבת
 
זה לא דומה.לא מדובר על מקום שהוא לא יכול לחיות עליו אלא על תהליך היווצרות שלו. כשתרנגולת מטילה ביצה, זהו, הסתיים התהליך. אבל כשכינה מטילה ביצה, הביצה חייבת את השיער והזיעה כדי להמשיך להתקיים, וכביכול היא נוצרה מהם ולא מהכינה. למעשה, ההסבר של פרופ' זהר עמר דומה לפירוש שהבאת עכשיו מפעמי יעקב:
אכן לזאת התכוונתי (בכללות במה שכתבתי שיש לחלק, ובמה שהבאתי כעת מהפעמי יעקב), ודפח"ח.
 
זה אלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו, כי בי חשק ואפלטהו, כי ידע שמי אשגבהו

ידון בענין הידור במצוות, דקדוק בעשייתן כמסורת אבות, ברשפי אש להבות

הי לכך הך גליון נערך, מיד אנא זעירא א"ב רך, להגישו קמי חו"ר המזרח​
 

קבצים מצורפים

זה אלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו, כי בי חשק ואפלטהו, כי ידע שמי אשגבהו

ידון בענין הידור במצוות, דקדוק בעשייתן כמסורת אבות, ברשפי אש להבות

הי לכך הך גליון נערך, מיד אנא זעירא א"ב רך, להגישו קמי חו"ר המזרח​
הרב א"ב פלא והפלא. ופעם דנו יחדיו האם איכא זה אלי ואנוהו במקוה ומיגמר בעתיקא..
 
העוסק בתורה הוא באמת בעל חופש, כי האמונה נטייה דקה מעדינות הנפש
והכא אמינא אהיה הולך רכיל מגלה סוד, בבירור העמוד הגדול והוא היסוד
ובין השיטין נדון האם טובה היא החקירה, או שמא עדיפה תמימות טהורה
גם בשאלה הידועה, אם יש ידיעה, היכן היא האמונה, והיכא המצוה טמונה
ולא נפסח על המושג 'נעבך אפיקורוס', ובבירורו בתורתן של אחרונים נגרוס​
 

קבצים מצורפים

העוסק בתורה הוא באמת בעל חופש, כי האמונה נטייה דקה מעדינות הנפש
והכא אמינא אהיה הולך רכיל מגלה סוד, בבירור העמוד הגדול והוא היסוד
ובין השיטין נדון האם טובה היא החקירה, או שמא עדיפה תמימות טהורה
גם בשאלה הידועה, אם יש ידיעה, היכן היא האמונה, והיכא המצוה טמונה
ולא נפסח על המושג 'נעבך אפיקורוס', ובבירורו בתורתן של אחרונים נגרוס​
והנה כבר התחלנו במצוה הראשונה בסדר ספר המצוות
אמונה
בהיקף ועומק וביסודיות!
 
לכבוד הרב @מחשבות טובות בעל המערכה
לגבי נעבעך אפיקורס חשוב לציין שזה מחלוקת חזותית ורח
וכבר בראשונים ראב"ד עיקרים וחובות הלבבות מפורש לא כן
עיין כאן בפסקי הלכות בפרק הראשון הערה 2 ו3
ובעיקר במערכות והביאורים בעמוד 100-101 בענין שלילת הגשמיות מח' הרמב"ם והראב"ד
 

קבצים מצורפים

את שאהבה נפשי מצאוני השומרים, ודברי תורה פרים ורבים, אך בגיליון נדפסו רק כמחצית הדברים

שמוני נוטרה את הכרמים, לישב בין ברכי החכמים, אשר זה לזה בהלכה מנעימים

ובצפיה לראשון לציון הנה הנם, כי עד מתי שואל שלא מדעת שומר חינם

אמר שומר שלחתי גואל, ופתאום יבוא אל היכלו בנין אריאל​
 

קבצים מצורפים

ראשי תחתית