- הצטרף
- 18/12/24
- הודעות
- 30
הנה ידוע שנערים בגיל בר מצוה מחפשים לעלות חזן וש"ץ בבתי הכנסת השונים, ובפרט עם תקומת קהילות האברכים יש להם מקום מכובד לעלות באוירה טובה ונעימה
אך, יש כאן שאלה הלכתית לכאו'
דהרי כידוע קי"ל שכדי להיחשב גדול, צריך להגיע לגיל 13 ושיביאו ב' שערות
ומבואר בגמרא ובראשונים שאם הביאו לפני יג ב' שערות, זה שומה בעלמא
וכתב במשנ"ב סימן נה וז"ל שכן קבלו חז"ל הלמ"מ שלא יקרא הזכר איש עד שישלמו לו י"ג שנה ויביא ג"כ שתי שערות והוא מכלל כל השיעורין שקבלו חז"ל הלכה למשה מסיני ואמנם קי"ל כיון שהגיעו לכלל שנים חזקה שהביאו ב' שערות ולכן אפילו אם אנו רואין שאין להם ב' שערות חיישינן שמא היה להם אלא שנשרו שכן דרך שערות הללו לנשור פעמים מחמת כחישות ופעמים מחמת שמנונית ומ"מ לא סמכינן על חזקה זו לגמרי אלא דדיינין ליה כספק ולכן אזלינן תמיד לחומרא בכל דבר שהוא מדאורייתא ובדרבנן לקולא ועיין לקמן בסימן קצ"ט במ"א ס"ק ח' וצע"ק ועיין לעיל בסקל"א מה שכתבנו שם בשם הפמ"ג:
ומבואר שאם אין ב' שערות, חיישינן שהיה ונפל, ולכאו' כל זה שייך במידה ובאמת היה שיעור זמן שיגדל ב' שערות ויפול, אבל אם לא יתכן שגדל, ודאי לא שייך לומר שנפל
ולפ"ז, נער ביום הגיעו למצוות, דק' ספורות לאחר השקיע, אין שום היתכנות שיגדל לו ב' שערות בזמן מועט זה, וא"כ ודאי שאין חזקה והוא חשיב קטן, וא"כ קשה טובא איך ניתן לתת להם לעלות חזן ושליח ציבור
והנה, א"ת שיש להם שערות לפני הגיעם ליג, וזה היה שומה, וכעת נהפך ל"ב' שערות" שמועיל להיחשב ב' שערות, זה גם לא שייך לומר, שבזה גופא נחלקו הראשונים, ופסק הרמב"ם ומרן הש"ע בסתם, שנחשב לשומה גם לאחר י"ג, ורק לדעת הי"א בש"ע זה נהפך לב' שערות, ו"כ אולי נהגו כמו הי"א וזה דוחק קצת
וז"ל מרן באבה"ע קנה יד
אין שתי שערות סימן גדלות אלא אם כן באו מי"ב שנה ואילך, אבל אם באו קודם לכן, אפילו תוך שנת שנים עשר, חשיבי כשומא, ואינה נחשבת גדולה על ידם, אלא אם כן הביאה אחרות אחר שנים עשר שנה.
הג"ה ויש אומרים שאם הביאה שערות ביום אחרון של שנת שנים עשר חשובה גדולה (טור בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש). ע"כ
ומיהו, כשמוצאים לה שערות אחר הזמן, מחזיקין אותה כגדולה אפילו לחליצה, ולא חישינן שמא באו קודם הזמן. ויש אומרים שאם נראו בה ב' שערות קודם שתים עשרה שנה, ועודם עליה אחר שתים עשרה שנה, אף על פי שלא הביאה שערות אחר שתים עשרה שנה, חשובה כגדולה למיאון, ואף על פי כן חשובה כקטנה לחליצה. ספק אם הגיעה לשנים עשר שנים או לא, אזלינן לחומרא (בתשובת רשב"א אלף רי"ו):
וא"כ צ"ע מדוע לכתחילה מעלים נערי בר מצוה להיות שליחי ציבור בשעה שזה קרוב לודאי דלא כדעת מרן
אך, יש כאן שאלה הלכתית לכאו'
דהרי כידוע קי"ל שכדי להיחשב גדול, צריך להגיע לגיל 13 ושיביאו ב' שערות
ומבואר בגמרא ובראשונים שאם הביאו לפני יג ב' שערות, זה שומה בעלמא
וכתב במשנ"ב סימן נה וז"ל שכן קבלו חז"ל הלמ"מ שלא יקרא הזכר איש עד שישלמו לו י"ג שנה ויביא ג"כ שתי שערות והוא מכלל כל השיעורין שקבלו חז"ל הלכה למשה מסיני ואמנם קי"ל כיון שהגיעו לכלל שנים חזקה שהביאו ב' שערות ולכן אפילו אם אנו רואין שאין להם ב' שערות חיישינן שמא היה להם אלא שנשרו שכן דרך שערות הללו לנשור פעמים מחמת כחישות ופעמים מחמת שמנונית ומ"מ לא סמכינן על חזקה זו לגמרי אלא דדיינין ליה כספק ולכן אזלינן תמיד לחומרא בכל דבר שהוא מדאורייתא ובדרבנן לקולא ועיין לקמן בסימן קצ"ט במ"א ס"ק ח' וצע"ק ועיין לעיל בסקל"א מה שכתבנו שם בשם הפמ"ג:
ומבואר שאם אין ב' שערות, חיישינן שהיה ונפל, ולכאו' כל זה שייך במידה ובאמת היה שיעור זמן שיגדל ב' שערות ויפול, אבל אם לא יתכן שגדל, ודאי לא שייך לומר שנפל
ולפ"ז, נער ביום הגיעו למצוות, דק' ספורות לאחר השקיע, אין שום היתכנות שיגדל לו ב' שערות בזמן מועט זה, וא"כ ודאי שאין חזקה והוא חשיב קטן, וא"כ קשה טובא איך ניתן לתת להם לעלות חזן ושליח ציבור
והנה, א"ת שיש להם שערות לפני הגיעם ליג, וזה היה שומה, וכעת נהפך ל"ב' שערות" שמועיל להיחשב ב' שערות, זה גם לא שייך לומר, שבזה גופא נחלקו הראשונים, ופסק הרמב"ם ומרן הש"ע בסתם, שנחשב לשומה גם לאחר י"ג, ורק לדעת הי"א בש"ע זה נהפך לב' שערות, ו"כ אולי נהגו כמו הי"א וזה דוחק קצת
וז"ל מרן באבה"ע קנה יד
אין שתי שערות סימן גדלות אלא אם כן באו מי"ב שנה ואילך, אבל אם באו קודם לכן, אפילו תוך שנת שנים עשר, חשיבי כשומא, ואינה נחשבת גדולה על ידם, אלא אם כן הביאה אחרות אחר שנים עשר שנה.
הג"ה ויש אומרים שאם הביאה שערות ביום אחרון של שנת שנים עשר חשובה גדולה (טור בשם ר"ת וכ"כ הרא"ש). ע"כ
ומיהו, כשמוצאים לה שערות אחר הזמן, מחזיקין אותה כגדולה אפילו לחליצה, ולא חישינן שמא באו קודם הזמן. ויש אומרים שאם נראו בה ב' שערות קודם שתים עשרה שנה, ועודם עליה אחר שתים עשרה שנה, אף על פי שלא הביאה שערות אחר שתים עשרה שנה, חשובה כגדולה למיאון, ואף על פי כן חשובה כקטנה לחליצה. ספק אם הגיעה לשנים עשר שנים או לא, אזלינן לחומרא (בתשובת רשב"א אלף רי"ו):
וא"כ צ"ע מדוע לכתחילה מעלים נערי בר מצוה להיות שליחי ציבור בשעה שזה קרוב לודאי דלא כדעת מרן