פיוט זה הוא די מאוחר [לפני כ600 שנה לערך], והוא אשכנזי.נהגו ישראל לשורר בלילי פסחים שבשמים ובארץ
זה בסה"כ אומר שהשיבוש התחיל אצלם, והוא התחיל בתקופה יותר קדומה מאשר אצל הספרדים.
לכן באמת עד הדור האחרון לא היה אצל הספרדים בתתקבל 'וארעא', אלא הקפידו לומר 'מארי שמיא וארעא', וכפי שהעליתי לעיל מסידור ארם צובה.
אצל האשכנזים באמת גם בעל ישראל התחילו לומר אבוהון דבשמיא וארעא כבר בתקופה יותר מוקדמת, ואכן אצלם יש מקורות לזה וכנ"ל.
יש כאלו שהחליטו שהמנהג שצריכים ליישב הוא מלפני כ200 שנה בערך עד זמנו של הרב עובדיה. כשאתה אומר להם שהמנהג הקדום היה לא כך - הוא אומר: אני בא ליישב את המנהג שנהגו בדורות האחרונים. וכשאתה אומר לו הרי בדור האחרון המנהג השתנה וכפי שהרב עובדיה שינה - עונה לך שזה לא נקרא מנהג כיון שהוא שינה. כלומר החליטו שמנהג זה מה שהיה עד סידורי מנצור וסיעתם ותו לא.
כל אחד מבין שזה לא רציני ולא אמיתי.
למה לעזוב את נוסח כל הגאונים והראשונים וחכמי ספרד וארצות המזרח לדורותיהם, ולדבוק בנוסח 'אשכנזי מאוחר' - אולי @ידידיה יחכימנו בענין כדרכו.