קיבלתי:
עוד גניבת דעת:
הצג קובץ מצורף 15843
הצג קובץ מצורף 15844
הרואה חושב ש'שיש שכתבו' ו'עיין באור לציון' כאילו יש שם משהו 'אחר'. ומיד אחרי זה ממשיך 'מעצמו' ופשוט שאם יש פי ששים וכו', וכן הפיסקא החדשה 'ואמנם'. [אז רואים שזה העתקה מילה במילה עם הוספות- להראות כאילו שהכל דברים שלו]
והאמת היא שכל הקטע הזה הוא העתקה מהאור לציון. מדוע לא לכתוב את הדברים בצורה המדוייקת והברורה???
שו"ת אור לציון חלק ה - באורים פרק יט - דין אכילת גבינה אחרי בשר אות ח
ונראה שאין להחמיר בהמתנת שש שעות אחר תבשיל של בשר אלא באופן שיש חשש שיש בתבשיל מעט משומן הבשר או העוף, אבל באופן שבישלו בשר או עוף ללא שומן, ולא אכל כלל מהבשר, אין המנהג ברור בזה, שיש שהחמירו ויש שהקילו, (וראה בב"י בסימן קע"ג שם. וראה בשו"ת גינת ורדים יו"ד כלל א' סימן י"ז. וראה בפרמ"ג בסימן פ"ט משב"ז ס"ק ה'), ודי לנו להחמיר בהמתנת שעה אחת, שהרי אף הרמ"א שהחמיר בגבינה אחר תבשיל של בשר, הרי לדעתו אין להחמיר יותר משעה, וכמ"ש שם בסעיף א', וא"כ אף שנהגו להמתין שש שעות, וכמו שנתבאר לעיל בתשובה א', מכל מקום אחר תבשיל של בשר שאין בו שומן, די בהמתנת שעה אחת בלבד. (וראה בספר אור לציון תשובות ח"ג פרק כ"ו בבאורים לתשובה ג'). ופשוט שאם יש פי שישים במרק כנגד הבשר, שאין חשש באכילת גבינה אחר המרק, אם לא טעם מהבשר.
ומשום כך נראה, שאף שכתב בשו"ע בסימן צ"ה סעיף ב', שביצה שנתבשלה בקערה עם בשר ואפילו בקליפה, אסור לאוכלה בכותח. וכמו שביאר בב"י שם בשם תשובת הרשב"א שקליפת הביצה מנוקבת היא, וכשאדם מבשלה תוך יורה של צבעים, תמצא הביצה עצמה צבועה מאותו צבע, ע"ש. מכל מקום נראה שלא נכנס בביצה אלא טעם ולא שומן ממש, ועל כן אם הניחו ביצים שלימות בקליפתן בסיר החמין הבשרי, ולא אכלו אלא את הביצה בלבד, אף שאין לאכול אחריה מיד דברי חלב ואפילו היה החמין ללא רוטב, מכל מקום אין צריך להמתין אלא שעה אחת בלבד, ולאחר מכן מותר לאכול מאכלי חלב. (וראה בבא"ח שנה שניה פרשת שלח אות י"ג, ושם באות ט' ואות י"ג)
