קטעים שהעתיק ילקוט יוסף מתוך ספרים אחרים

[האחרון שבעם]

אפשר באישי ,
כי אנחנו קצת מכירים עולם הספר ,
והרבנים היחידים שנמצאים בישיבות וכתבו ס' בהל' שבת ,
זה הרבנים אורחות שבת ,
ובלשון נקיה אומר , שאין לחשוד אותם על זה , וגם בגלל שהמה יודעים ה' שבת , בעיון מופלג שנים הרבה ,
כך שכבודו נשמע חשוד אולי ,

תמהני שהלא כתבת את כל הפרטים שני ת''ח שכתבו חיבור על הלכות שבת שמאד מקובל בציבור הליטאי והוא שלוש כרכים
הרי שאמרת את הספר במפורש אנשים כאן אינם טפשים
ויש עמדי עוד להאריך בזה..

לא אכפת לי שידעו את שם הספר כי זה לא לשון הרע הם עשו בישיבה מול כל הישיבה כי שדבר זה ידוע לכל מי שלמד בישיבה, התכוונתי שאיני רוצה להתחיל לחפש ההעתקות כי כמו שאמרתי הם העתיקו נידונים וכדו', וכך היא דרכה של תורה, כל אחד יכול לעשות זאת לבד,,, דוגמא אחד שזכיתי גם לדבר איתם בענין הצחצוח שיניים בשבת, שכל תגובתם שם היא כדחיה ליבי"א,[כמובן בקצרה ממש כדרך הני תרי גאוני].
דרך אגב אני מכיר את אחד מעורכי דרשו, שאמר לי שאת החלק הראשון של המשנה ברורה ואף הרבה מחלק שני, השתמשו רבות בהלכה ברורה בכדי לחפש נידונים וכדו', וכמובן שלא ציינו אותו ולא את מרן אביו זצ"ל

 

[אד יעלה]

למיטב ידעתי יש רק ספר אחד שחובר ע''י שתי תלמידי חכמים...

יש גם משנת השבת ושחטת חולין שהרבנים גרבוז ואפשטיין כתבום אבל הוא הלכה

 

[שקלא וטריא]

למיטב ידעתי יש רק ספר אחד שחובר ע''י שתי תלמידי חכמים...

לספר עליהם עלילת דם שכזו שכאילו גנבו מילק"י זה טירוף ושיגעון, גש אליהם תשאל שאלה בכל פרט בהל' שבת, הם מונחים בעיון כל ס"ק במשנ"ב ובחזו"א, מי שאומר כך לא נאמן להעיד יותר.

 

[אד יעלה]

לא אכפת לי שידעו את שם הספר כי זה לא לשון הרע הם עשו בישיבה מול כל הישיבה כי שדבר זה ידוע לכל מי שלמד בישיבה, התכוונתי שאיני רוצה להתחיל לחפש ההעתקות כי כמו שאמרתי הם העתיקו נידונים וכדו', וכך היא דרכה של תורה, כל אחד יכול לעשות זאת לבד,,, דוגמא אחד שזכיתי גם לדבר איתם בענין הצחצוח שיניים בשבת, שכל תגובתם שם היא כדחיה ליבי"א,[כמובן בקצרה ממש כדרך הני תרי גאוני].
דרך אגב אני מכיר את אחד מעורכי דרשו, שאמר לי שאת החלק הראשון של המשנה ברורה ואף הרבה מחלק שני, השתמשו רבות בהלכה ברורה בכדי לחפש נידונים וכדו', וכמובן שלא ציינו אותו ולא את מרן אביו זצ"ל

לספר עליהם עלילת דם שכזו שכאילו גנבו מילק"י זה טירוף ושיגעון, גש אליהם תשאל שאלה בכל פרט בהל' שבת, הם מונחים בעיון כל ס"ק במשנ"ב ובחזו"א, מי שאומר כך לא נאמן להעיד יותר.

בהתחלה נשמע שהביא שיש עוד ת''ח שגונבים וזה משונה לומר על הגר''ש גלבר שהוא ת''ח גדול מאד
אבל אח''כ הוא כתב שהם כתבו למשל על צחצוח שינים שזה לסתור את ההיתר של הגר''ע וא''כ אינם גנבים אלא מגיבים.

 

[חבר]

לספר עליהם עלילת דם שכזו שכאילו גנבו מילק"י זה טירוף ושיגעון, גש אליהם תשאל שאלה בכל פרט בהל' שבת, הם מונחים בעיון כל ס"ק במשנ"ב ובחזו"א, מי שאומר כך לא נאמן להעיד יותר.

לו היו פותחים רק משנ''ב וחזו''א הם לא היו מגיעים לרמה כזאת של ספר.

 

[האחרון שבעם]

לספר עליהם עלילת דם שכזו שכאילו גנבו מילק"י זה טירוף ושיגעון, גש אליהם תשאל שאלה בכל פרט בהל' שבת, הם מונחים בעיון כל ס"ק במשנ"ב ובחזו"א, מי שאומר כך לא נאמן להעיד יותר.

במחילה.. לא הבנת כלל מה שכתבתי... ואדגיש למען הסר לזות שפתיים.
אותם ת"ח הם שני גאונים מופלגים שכל ימיהם עוסקים בתורה, ואחד מהם הוא ממש בבחינת גדול הדור בעיני ואני מעריץ אותם בכל קנה מידה אפשרי!!!
עם זאת אני ראיתי בעיני שהם פתחו בלי סוף יבי"א וילקו"י, אתה לא חייב להאמין, אתה מוזמן לשאול כל מי שלמד בישיבה בזמן שהם כתבו את הספר וכולם יגידו לך את זה!!
וכמובן שהבאתי אותם כהוכחה שזה לא נקרא גניבה!! אדרבה אני מוכח מאותם גאונים שלפעמים לוקחים הרבה מקורות ונידונים מספר מסויים ולא מציינים אליו, ויש להם את הסיבות שלהם, שאף שאיני מסכים איתם בכל זאת הם גאונים ואני מכבד את חשיבתם תהיה שונה מהדרך שלי ככל שתהיה.
מעניין שציינתי שהם הסתכלו ביבי"א וילקו"י ובחרת לכתוב דווקא את הילקו"י???

 

[האחרון שבעם]

בהתחלה משמע שהביא שיש עוד ת''ח שגונבים וזה משונה לומר על הגר''ש גלבר שהוא ת''ח גדול מאד
אבל אח''כ הוא כתב שהם כתבו למשל על צחצוח שינים שזה לסתור את ההיתר של הגר''ע וא''כ אינם גנבו אלא מגיבים.

מעניין שהשתנו השמות ופתאום כולם נהיים מליצי יושר ולא מאמינים...מה קרה??
אני מתכוון לומר את ההיפך הגמור,, אני לא אמרתי שהספר שלהם הוא ההעתקה מיבי"א אני סה"כ אמרתי שהם הסתכלו רבות בספר הזה ובילקו"י [עיני ראו ולא זר!!! אני מוכן אף להישבע על כך לו יצוייר שהיה מותר], ולא ציינו אליו מהסיבה שהם אמרו לי פה אל פה,, ומזה אני מוכיח שלאנשים גדולים יש שיקולים אחרים שאנו לפעמים לא מבינים, ובעיני הרב יצחק יוסף הוא לא פחות מכותבי הספר הזה, ולכן זה שהוא מעתיק ומציין בצורה שאולי לך ולי נראית מוזרה, היא לא מתירה לי לזלזל בו, בדיוק כמו אחד שראה את אותו גאון שהסתכל ביב"א ולא מציין אליו ויבוא לזלזל בו, איך אתה תתסכל עליו??

 

[מחשבות טובות]

אני ראיתי בעיני שהם פתחו בלי סוף יבי"א וילקו"י, אתה לא חייב להאמין, אתה מוזמן לשאול כל מי שלמד בישיבה בזמן שהם כתבו את הספר וכולם יגידו לך את זה!!

סליחה על הביטוי, השוואה מטופשת.
ברור שכל אחד שכותב ספר, הוא מסתכל בעוד ספרים, זה לא אומר שהוא חייב לציין, אבל כשאתה מעתיק קטע שלם וכל שכן מספר קטעים וכל שכן מספר עמודים, אתה חייב לציין.
כנראה לא שמעת על החיוב ללמוד קצות ונתיבות כדי להבין תורת החילוק, אנא קבע לך שעה בשבוע ובעז"ה תעלה מעלה מעלה במעלות החכמה.

 

[שקלא וטריא]

סליחה על הביטוי, השוואה מטופשת.
ברור שכל אחד שכותב ספר, הוא מסתכל בעוד ספרים, זה לא אומר שהוא חייב לציין, אבל כשאתה מעתיק קטע שלם וכל שכן מספר קטעים וכל שכן מספר עמודים, אתה חייב לציין.
כנראה לא שמעת על החיוב ללמוד קצות ונתיבות כדי להבין תורת החילוק, אנא קבע לך שעה בשבוע ובעז"ה תעלה מעלה מעלה במעלות החכמה.

ויותר היה לו להראות איזה סברא מחודשת או מראי מקום נדיר או חקירה הלכתית שהביאה הילק"י והעתיקוה בארחות שבת.
כל הלומד בס' זה נכנס לבית מדרש אחר לחלוטין מס' הילק"י, וקשה למצא רמז לקשר בין הדברים,
בהנחה שהרב גלבר אכן אי פעם פתח את הספר הילק"י , מה שנשמע יותר כמדע בדיוני.

 

[האחרון שבעם]

סליחה על הביטוי, השוואה מטופשת.
ברור שכל אחד שכותב ספר, הוא מסתכל בעוד ספרים, זה לא אומר שהוא חייב לציין, אבל כשאתה מעתיק קטע שלם וכל שכן מספר קטעים וכל שכן מספר עמודים, אתה חייב לציין.
כנראה לא שמעת על החיוב ללמוד קצות ונתיבות כדי להבין תורת החילוק, אנא קבע לך שעה בשבוע ובעז"ה תעלה מעלה מעלה במעלות החכמה.

אותם גאונים לא הסתכלו בספר יבי"א סתם ולמדו משהו, אלא ראו ראשונים שהוא מציין, סברות להקל שהוא מחדש וכתבו לדחותם בספריהם, בלא לציין שהרב שרצה להתיר הוא בעל היבי"א ע"פ ס"ס, או כל מיני דברים הללו, ובכל זאת לא ציינו שמי שמצא להם את הראשון הזה והזה, הוא הרב עובדיה, וכדו'.
בנוסף לא השוויתי את זה לנידון של ההעתקות של ילקו"י שהוא נידון אחר, השוויתי את זה לנידון שאפשר לא להסכים עם הרב ומאידך לא לזלזל בו.
ומה שסיימת בסוף שאני צריך ללמוד קצות ונתיבות, לידיעתך אני לומד דיינות...

 

[כאחד העם]

סברות להקל שהוא מחדש וכתבו לדחותם בספריהם, בלא לציין שהרב שרצה להתיר הוא בעל היבי"א ע"פ ס"ס,

הפוך
עשו זאת מפאת כבודו, וכי מה אתה רוצה שהיו כותבים את סברת היביע אומר בשביל לדחות?

אלא ראו ראשונים שהוא מציין,

אם היו לומדים את הראשונים מתוך היביע אומר אזי אתה צודק, אבל אם רק בתור "מראי מקום" ואילו את הראשונים עצמם למדו בכוחות עצמם, אין שום סבה להזכיר שראו שראשון פלוני ציין יבי"א, כמו שלא אציין שספר פלוני ראיתי במתיבתא וספר אלמוני בקובץ אהל תורה, וספר פלוני מספר המפתח, כי זה רק מראי מקום ותו לא מידי, ואילו את הראשון הנ"ל הם למדו מעצמם ע"פ הבנתם ולא ע"פ הבנת אחרים

 

[האחרון שבעם]

ויותר היה לו להראות איזה סברא מחודשת או מראי מקום נדיר או חקירה הלכתית שהביאה הילק"י והעתיקוה בארחות שבת.
כל הלומד בס' זה נכנס לבית מדרש אחר לחלוטין מס' הילק"י, וקשה למצא רמז לקשר בין הדברים,
בהנחה שהרב גלבר אכן אי פעם פתח את הספר הילק"י , מה שנשמע יותר כמדע בדיוני.

תאמין לי שזכיתי להכיר את הרב גלבר מקרוב ואני מעריץ אותו הרבה יותר ממך.

הוא לקח משם מקורות של ראשונים ואחרונים, נידונים חדשים בהלכות שבת, כל מיני ראיות מדעת השו"ע, וכדו', ופלא הוא שאפילו פעם אחת לא הזכיר את הרב בספרו, וכמו שאמרתי לך, אני שאלתי אותו את השאלה הזאת פא"פ וראה לעיל מה שהשיב לי... זוהי בחירה שלך להאמין או לא, אני חושב שהדברים די ברורים למי שרוצה להבין למי שלא שיהיה לו בהצלחה.

 

[כאחד העם]

הוא לקח משם מקורות של ראשונים ואחרונים,

בתור אנציקלופדיה , אך לא בתור "תוכן" ולא בתור "הבנה" ולא בתור "מהלך"

כי את התוכן וההבנה עשה בכוחות עצמו , ורק בתור מראי מקום כאנציקלופדייה

 

[האחרון שבעם]

הפוך
עשו זאת מפאת כבודו, וכי מה אתה רוצה שהיו כותבים את סברת היביע אומר בשביל לדחות?

אם היו לומדים את הראשונים מתוך היביע אומר אזאי אתה צודק, אבל אם רק בתור "מראי מקום" ואילו את הראשונים עצמם למדו בכוחות עצמם, אין שום סבה להזכיר שראו שראשון פלוני ציין יבי"א, כמו שלא אציין שספר פלוני ראיתי במתיבתא וספר אלמוני בקובץ אהל תורה, וספר פלוני מספר המפתח, כי זה רק מראי מקום ותו לא מידי, ואילו את הראשון הנ"ל הם למדו מעצמם ע"פ הבנתם ולא ע"פ הבנת אחרים

כתבתי שהם לקחו משם מקורות, נידונים הלכתים, סברות, ופעמים סברות שהם הסכימו איתו כי הביא ראשונים לדבריו, ובכ"ז לא ציינו שמי שהוא מתיר זאת ומצא את כל הראשונים להקל בדבר זה, זהו היבי"א.
מאידך שהם ראו ראשונים בספר אחר שמצא ראשון שקשור לנידון שבו הם עסקו, הם כתבו "ובספר פלוני (כגון שש"כ) ציין לריטב"א שהיקל בזה" אתה יכול לבדוק בעצמך בספר.
אומר לך את האמת, הם אמרו לי בנוסף לסיבה שציינתי לעיל סיבה נוספת למה הם לא מזכירים את הרב עובדיה, אבל מפאת כבודו של מרן זיע"א אין הדברים ראויים להיכתב, לכה"פ שלא על ידי.

 

[האחרון שבעם]

בתור אנציקלופדיה , אך לא בתור "תוכן" ולא בתור "הבנה" ולא בתור "מהלך"

כי את התוכן וההבנה עשה בכוחות עצמו , ורק בתור מראי מקום כאנציקלופדייה

אתה ממש לא צודק, הוא ראה סברות להקל שהרב עובדיה המציא, והוא מתייחס אליהם בספרו כאילו הם חשבו עליהם מעצמם, [פעמים כדחייה, ופעמים בודדות כמסכימים].
ואותו אחד שכתב שעשו זאת בשביל לכבד את הרב עובדיה, סלח לי אתה תמים... אבל זה לא משנה כי לי הם אמרו שתי סיבות אחרות ואחת צויינה לעיל.

 

[בית יוסף להבה]

בתור אנציקלופדיה , אך לא בתור "תוכן" ולא בתור "הבנה" ולא בתור "מהלך"

כי את התוכן וההבנה עשה בכוחות עצמו , ורק בתור מראי מקום כאנציקלופדייה

איני רואה שום חילוק מהותי בין ראיית מראה מקום שלפי דעתך מותר שלא להביא בשמו, לבין ראיית סברא בספר אחר ולא להביא בשמו. הרי לא מדובר כאן על סברות בשמיים שאף אחד לא היה יכול לחשוב עליהם, בסך הכל סדר סטנדרטי בסוגיא, מינורי, שעלול לקחת לאברך נורמלי כמה סדרים.
ואם בא מישהו והקדים אותך והצביע על הנקודות שלוקח זמן לזהות אותם, זה לא הופך אותו לראוי לציטוט יותר מאשר מי שמביא מראה מקום שלא ידעת עליו.

 

[האחרון שבעם]

אגב ראיתי בפורום אחר דבר שקשור לנידון שלנו, וטענה זו הועלתה כאן (כל מה שכתוב כאן זוהי העתקה מפותח אשכול בפורום אחר).

וז"ל "מה שאולי או ודאי פחות ידוע, זה מה שיש טוענים שבחלק ו' הסתייע הח"ח רבות בספר "פתחי עולם ומטעמי השלחן" (שנדפס בין הדפסת חלק ה' וחלק ו' ממשנ"ב), וכפה"נ אף סמך עליו לפעמים בלי בדיקה, והנני מעתיק לפניכם מה ששח לי הג"ר רפאל רייכמאן שליט"א מירשת"ו בענין זה, ואשמח אם יש מי שיכול להבהיר או להכחיש דבר זה.

וכך שח לפני הגאון הנ"ל: כתב המשנ"ב (סימן תרע"א שעה"צ סק"ה) זה לשונו, אח"כ מצאתי בח"ס סימן קל"ה שגם דעתו כן, עכ"ל. והמעיין בחתם סופר לא יראה כדברים הללו שם, ומאחר שבכרך האחרון של המשנ"ב נסתייע הרבה בהספר פתחי עולם ומטעמי השלחן, עיינתי שם ומצאתי שגם שם כתוב כי כן דעת החת"ס בסימן קל"ה, אבל באמת אינו שם אלא בכתב סופר בסימן קל"ה, וממילא ברור שנמשך הח"ח אחרי ט"ס שבספר הנ"ל, ואלא שבודאי א"א ולא יעלה על הדעת שיכתוב הח"ח "מצאתי" כשמעולם לא פתח את הח"ס לעיין מה כתיב שם, שאילו היה מעיין הרי לא היה נמשך אחרי הטעות, ובדאי לא נזדמן אותו ט"ס לב' מחברים שונים, ובהכרח שבנו ר' לייב כתב את זה.

עוד אמר הנ"ל: כיוצא בדבר מצאתי פעם אחרת שנמשך הח"ח אחרי הפתחי עולם ומעדני השלחן, שכתב דבר אחד בשם א"ז, ולא ידענא אם זה אור זרוע או אליהו זוטא, ושוב אמרתי לעיין שם בספר הנ"ל ומצאתי שכתב שם אותו הדבר ובסמוך לה ציין בסוגריים א"ז והכוונה שם להאור זרוע, אלא שבאמת אין הציון על אותו הדבר שכתב שם אלא למה שכתב בשורה לפני זה, כדמוכח לכל המעיין במקור הדברים, ושוב לא עיין הח"ח במקור וטעה להעתיק הדבר בשם הא"ז, ומפני כבודו לא כתבתי כל זה בקונטרסי המכיל הערות על המשנ"ב, רק כתבתי שעיינתי באור זרוע ובאליהו זוטא ולא נמצא שם, ואז התקשר אלי ר' דוד'ל פרענקל וצעק מי אמר שא"ז זה אור זרוע או אליהו זוטא, ואמרתי לו אדרבה תודיעני פיענוח אחרת ואדעה, ואז אמרתי לו תשמע היטב אני קצרתי מפני כבודו של הח"ח, אבל אם אתה מתרגז שאולי נתכוון לד"א, אודיעך נאמנה שנמשך בזה בטעות אחרי ציון שהטעתו וכו'.

[אגב כשהצאתי לאור את הקונטרס הנ"ל עם הערות על המשנ"ב, הזהיר בי ר' ישראל קליינר שאזהר מהתנגדות חריפה, אך אני לא פחדתי כי הכל נכתב ביותרת הכבוד, ואז בעת ההוא נסתלק הסטייפלר והלכתי לנחם את בנו ר' חיים, וישב בחדר גדול מלא באנשים ומיד כשראה אותי זעק לנגדי "גוטע הערות!", וזה היה הבני ברק שהייתי צריך לפחד מהם...].

 

[חצי ספרדי]

האמת היא שבתקופת הראשונים היה מקובל לחלוטין להעתיק מספרים אחרים, וכל ספרי הראשונים מעתיקים זה מזה בלי לציין את המקור. ורק בתקופתינו רואים זאת כפגם (מעניין באמת לדעת מה גרם לשינוי).
בכל אופן, אני מניח שעיקר הטענות על הילקוט יוסף אינם על עצם ההעתקות (שבאמת סבורני שבהתבוננות אובייקטיבית אינם דבר כה חמור, בפרט שבדרך כלל הוא רומז למקור), אלא על כך שכאשר מעתיקים מספריו או מספרי אביו הוא תוקף אישית את המעתיקים, ואם גם הוא נוהג כך - על מה יצא הקצף?
והדבר נכון גם לשאר הטענות כלפיו.

 

[ידידיה]

בנוסף עצם ההערה שהרב יצחק מעתיק מספרים אחרים, איני מבין זאת כלל, הרי כל הספר בנוי על ליקוטים מספרים אחרים, ועיקר מטרת הספר זה להביא דעות הפוסקים, ולהכריע את הנראה לו להלכה ע"פ הכללים שנראה לו בדעת אביו, כך שברור שרוב הספר הוא ההעתקות, ואף שהוא מעתיק זאת בצורה כאילו הוא כתב את הדברים, זהו בכדי לא לסרבל את הקורא וזהו דבר ידוע לכל עורך תורני שהרבה יותר נעים לכתוב הדברים בצורה שאלה ותשובה ולבסוף לכתוב את המקור מאשר לכתוב "הקשה בס' פלוני ותי' בס' אלמוני'... תדע שזוהי כוונת הילקו"י שהרי הרוצה לשקר ירחיק עדיו, ואם כך היאך הרב יצחק בסוף קטע שהעתיק כותב למשל עיין חשוקי חמד וכו', והרי הוא יודע שיהיה אחד שיפתח את המקור ויראה שיש העתקה מילה במילה, ולמה מציין זאת ויורה לעצמו ברגל, [ואותו אחד שמפרסם זאת כאן חושב שמצא איזו מציאה], אלא ברור שכך היא כוונת הספר, וזוהי צורת כתיבתו.

קיבלתי מתלמיד חכם עצו"ר שליט"א.

 

[שמעון טרבלסי]

קיבלתי מתלמיד חכם עצו"ר שליט"א.הצג קובץ מצורף 17499הצג קובץ מצורף 17500

תשאל את הת"ח העצו"ר מה הוא יענה על:

האמת היא שבתקופת הראשונים היה מקובל לחלוטין להעתיק מספרים אחרים, וכל ספרי הראשונים מעתיקים זה מזה בלי לציין את המקור. ורק בתקופתינו רואים זאת כפגם (מעניין באמת לדעת מה גרם לשינוי).
בכל אופן, אני מניח שעיקר הטענות על הילקוט יוסף אינם על עצם ההעתקות (שבאמת סבורני שבהתבוננות אובייקטיבית אינם דבר כה חמור, בפרט שבדרך כלל הוא רומז למקור), אלא על כך שכאשר מעתיקים מספריו או מספרי אביו הוא תוקף אישית את המעתיקים, ואם גם הוא נוהג כך - על מה יצא הקצף?
והדבר נכון גם לשאר הטענות כלפיו.

וא"צ לתת דוגמאות להעתקות אצל ראשונים וגדולי האחרונים, ודאי שלא לת"ח עצו"ר כמותו.

 

[כהנא דמסייע]

כל הענין לגבי הראשונים חס מלהזכיר!!
יש ראשונים שהם תלמידי בית מדרש כמו הר‘‘ן שהוא מבית מדרשו של הרמב‘‘ן ותלמידיו, ומביא את דברי רבותיו ונלמד בבית מדרשם בסתמא. אך בכל מקום מתייחס אליהם כרבותיו.
אך לא יעתיק מספר צדדי בלי להזכיר.
רק בזה - 'הכל יודעים שיהושע תלמיד משה' ופשוט.

וכן בעלי התוספות זה התמצית העולה מחידושי בית המדרש של בעלי התוספות רבינו תם ורבי יצחק הזקן אך במוצהר הם תלמידיהם בלי כחל וסרק.

וסברא ייחודית שאינה לכל בית המדרש אלא ייחודית בה הזכירו שם האומר. וזה תמיד.

ולאן הגענו בדור הזה שמעיזים לטפול עלילות על ראשונים. צריך לעשות על זה קריעה, בפורום חרדי? אתמההה

 

[שקלא וטריא]

אתה ממש לא צודק, הוא ראה סברות להקל שהרב עובדיה המציא, והוא מתייחס אליהם בספרו כאילו הם חשבו עליהם מעצמם, [פעמים כדחייה, ופעמים בודדות כמסכימים].

נשמח לראות דוגמא או מראי מקום, בנתיים נשמע יותר חלום. מכירים אורחות שבת ומכירים יבי"א, ולא קרב זה אל זה כל הלילה וכל יום המחרת. הסגנון שונה, הוא אף פעם לא מצרף שיטות דחויות ונידחות, בנוי כולו על משנ"ב וחזו"א וגדולי האחרונים כמו רש"ז ור"נ קרליץ, כל שיטתו בנויה על היסודות ולא על הצדדים, וגם אם פעם הוא עיין שם, אז נו.

דבריך מוזרים וזרים,
נוכל להאמין לך אם תראה דוגמא אפי' קלה ביותר,
כשרואים מציאות הפוכה קשה להאמין לניק עלום ומגמתי.

 

[שמעון טרבלסי]

הבית שמואל מעתיק לשון החלקת מחוקק כסדר בלי לציין.
והגרי"ח סופר כתב באיזה'ו מקומ'ן שכאשר מוציאם לשון זהה בב' פוסקים י"ל שא' העתיק מהשני. ואם זה לא היה קיים האי כללא אהיכא קאי?

 

[יעקבי]

העתיקו מהלכים או פסק?

 

[כאחד העם]

איני רואה שום חילוק מהותי בין ראיית מראה מקום שלפי דעתך מותר שלא להביא בשמו

מעולה אז כל פעם שיש לך מראי מקום תכתוב
ראיתי בקובץ אהל תורה שציינו לראשון פלוני, ובמתיבתא ראיתי את הראשון הזה, ובספר המפתח עוד ראשון וכן על זה הדרך

יש היום בכל סוגייא עשרות קבצים שמראים לך מ"מ מהראשונים ומהאחרונים אז צריך לציינם?.

אין קשר בין מראי מקום ולבין תוכן, ואיני מתכוין וכ"כ הצידה לדרך וכ"כ האוהל מועד, אלא כוונתי שראה בספר פלוני שיש צידה לדרך ואוהל מועד על הסוגייא, ואני לומד אותם לבד עם הראש שלי והסברא והשכל שלי, ואז מעלה על הכתב את דבריהם, שזה אין צורך לציין באיזה קובץ ראית את המראי מקום [בין אם זה יביע אומר ובין אם זה קובץ כזה או אחר].

פה מדברים על "העתקות תוכן" והעתקות "לשון" והעתקה של "מהלך", וזה נושא האשכול, ולא להסיט את זה למראי מקום וכד', אלא להעתקות תוכן וסברא ומהלך וכד'

 

[יעקבי]

מועתק מספר אביו מאור ישראל, ללא ציון:

מועתק מספר כתם אופיר:

 

[חצי ספרדי]

כל הענין לגבי הראשונים חס מלהזכיר!!
יש ראשונים שהם תלמידי בית מדרש כמו הר‘‘ן שהוא מבית מדרשו של הרמב‘‘ן ותלמידיו, ומביא את דברי רבותיו ונלמד בבית מדרשם בסתמא. אך בכל מקום מתייחס אליהם כרבותיו.
אך לא יעתיק מספר צדדי בלי להזכיר.
רק בזה - 'הכל יודעים שיהושע תלמיד משה' ופשוט.

וכן בעלי התוספות זה התמצית העולה מחידושי בית המדרש של בעלי התוספות רבינו תם ורבי יצחק הזקן אך במוצהר הם תלמידיהם בלי כחל וסרק.

וסברא ייחודית שאינה לכל בית המדרש אלא ייחודית בה הזכירו שם האומר. וזה תמיד.

ולאן הגענו בדור הזה שמעיזים לטפול עלילות על ראשונים. צריך לעשות על זה קריעה, בפורום חרדי? אתמההה

הראב"ד טוען פעמים רבות שהרז"ה העתיק ממנו.

אמנם יתכן שבאמת הסיבה שזה השתנה היא מעין מה שכתבת, שבעבר שהיו הספרים מועטים לא היה ניתן באמת להעלים את שם המקור, ולכן לא החשיבו את ההעתקה לדבר פסול, וכיום שיש ספרים עד אין קץ העתקה נחשבת לניסיון להעלים את המקור ולגניבה.
מכל מקום הזעזוע מיותר, איש לא התכוון לטעון שהראשונים גנבו זה מזה, אלא שבאותם דורות דבר כזה לא נחשב לדבר פסול.

 

[ממדבר מתנה]

מעולה אז כל פעם שיש לך מראי מקום תכתוב
ראיתי בקובץ אהל תורה שציינו לראשון פלוני, ובמתיבתא ראיתי את הראשון הזה, ובספר המפתח עוד ראשון וכן על זה הדרך

יש היום בכל סוגייא עשרות קבצים שמראים לך מ"מ מהראשונים ומהאחרונים אז צריך לציינם?.

אין קשר בין מראי מקום ולבין תוכן, ואיני מתכוין וכ"כ הצידה לדרך וכ"כ האוהל מועד, אלא כוונתי שראה בספר פלוני שיש צידה לדרך ואוהל מועד על הסוגייא, ואני לומד אותם לבד עם הראש שלי והסברא והשכל שלי, ואז מעלה על הכתב את דבריהם, שזה אין צורך לציין באיזה קובץ ראית את המראי מקום [בין אם זה יביע אומר ובין אם זה קובץ כזה או אחר].

פה מדברים על "העתקות תוכן" והעתקות "לשון" והעתקה של "מהלך", וזה נושא האשכול, ולא להסיט את זה למראי מקום וכד', אלא להעתקות תוכן וסברא ומהלך וכד'

וכבר כתב כן הפמ"ג בהקדמתו: