אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י
חבר קבוע
הודעה שאני חושב שכל משתתפי הפורום יסכימו עליו....
קובץ 'תורת ציון' - בתורתו של מרן האור לציון זיע"א
- יוזם האשכול פתחיה
- תאריך התחלה
למה אתה מסלף את הדברים שלי!?
בסך הכל הבאתי דוגמאות שיש שאומרים שאין "פרצה" באופנים מסויימין וכל דבר תלוי לגופו.
לא הצדקתי שום דבר, וחבל שאתה לא מעתיק את כל ההודעה שלי.
להביא דברים בזלזול שבכלל המחבר לא כתב אותם זה הוצאת שם רע.
כהנא דמסייע
חבר מוביל
- הצטרף
- 27/3/25
- הודעות
- 1,820
ידידי, כמו שכתבתי לעיל, כתבתי בצורה מאד יבשה ועניינית על ההיתר שלו בחשמל.
זכורני מהעבר דברים חמורים טפי אך אינו נגד עיני.
ומ''מ כוונתי היא למה שביארתי בסוף דברי.
והבן ברגע שכותבים בספר כזה היתר, זה מסוכן מאד ליהדות כולה.
זו דעתי.
ומותר לי גם להביע את דעתי.
כתבת על שימוש במקרופון שכלל לא דיבר עליו.
ואז "נזכרת" שתוך כדי השקלא וטריא שלו על נושא החשמל כתב שמעיקר הדין שימוש בחשמל סולארי מותר.
(ומה אתה רוצה בדיוק שהוא יעשה!? שיאמר אחרת ממה שנראה לו במסקנא!?)
"דברים חמורים"...
אדרבה תגיד לנו מה נראה לך הדברים החמורים...
אולי כל "היתר" או "חידוש" שלא נשמע לך זה "דבר חמור"...
(בדיוק כמו שהתבטאו על מרן הגרע"י זצוק"ל בעבר)
אתה יכול להביע את דעתך - אין לי שום בעיה.
פעם אמרו ש"שימוש בחשמל" (ללא שעון שבת) זה סכנה לכל היהדות כולה...
אחרי זה אמרו ש"שימוש בשעון שבת" זה סכנה לכל היהדות כולה...
דור דור ושופטיו.
כמו שכתבתי לעיל הדבר מסור לגדולי ישראל.
וגם הרב אלקנה שליט"א כתב את עיקרי הדברים שנראה לו ונפק"מ בצירופים אחרים שיש להקל לכתחילה - ואכמ"ל.
לא נכון.
באור לציון ח"ב פכ"ה בביאורים סוף אות ה כתב להדיא בזה"ל 'כשיש חום גדול בבית, אין להתיר לומר לנכרי להדליק מאוור וכדומה'. ועיין בזה במאמר דלעיל.
גם זה אינו מדוייק.
במאמר הנ"ל מובא כמה חכמים שהיו לפני/ בני דורו של החזו"א שסברו כן מצד עצמם ללא כל קשר לחזו"א.
למשל ספר הלכתא רבתא לשבתא, ולבושי מרדכי ועוד כיעו"ש
כמו"כ ארץ צבי, משפטי עוזיאל, חלקת יעקב ועוד.. סברו מצד עצמם לאסור משום מתקן מנא, כיעו"ש
זה הכי מדוייק.
שכתב "רוב" גדולי ישראל...
- וגם אלה שנקטו מצד בונה לא בדיוק דברו מטעם החזו"א.
אשמח לראות מי הם אותם "רוב" גדול"י שלפני החזו"א שדנו על החשמל ולא סברו בונה, מלבד הבית יצחק שמעלקיס הידוע שסבר מוליד דרבנן והביאו האחיעזר
משנה אחרונה
חבר חדש
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 176
וזאת למודעי, כי ה'רוב' שכת"ר מדבר עליו, כלל לא נחית לכל ד' החזו"א העמוקים, וכלל לא עמדו על כל דבריו, ומה שיש החושבים כאילו ד' מרן החזו"א "נדחו" ואינם נכונים, אין זה אמת. וד"ל.
רצ"ב תשובה מ"תח גדול עצום ורב מתלמידי מרן הרב עובדיה, שהוכיח את הדברים.
וכדאי לכל בר דעת לראות את דבריו, ולהבין מה משמעות יש לעיון מול בקיאות.
לא מובן לי באיזה הקשר נכתבו הדברים כאן. כי דווקא הארץ צבי שהזכיר סבר שזה מתקן מנא דאורייתא, והלבושי מרדכי שהזכיר חשש לבונה, וכן הציץ אליעזר וחלקת יעקב שהזכיר
בהקשר שכל המקורות הנ"ל לא דיברו מצד "בונה".
(יכול להיות שיש "לדון" בדברי חלק מהפוסקים ממקומות אחרים וכנ"ל.
המילים "דאורייתא" זה הוספה שלך שלא הזכיר זאת.
- ומ"מ אתה מדבר על סימן סד, והמקור על סימן סב. (יכול להיות שיש "לדון" בדבריו מסימן סד וכנ"ל)
"ומי יודע אם אינו כסותר או בונה" (תליתאה סי' כה) וזה לא הלבוש מרדכי ש"הזכיר"...
- ובמקומות אחרים שדן בנושא לא הזכיר סברא זאת כלל. (וזה המקומות שהביא בשו"ת אב"א בם)
גם הציץ אליעזר דבריו יש לו דברים ברורים מאוד בחלק יט. (ולא כמו שהביאו במאמר הנ"ל)
תפתח את המקורות שהביא בשו"ת אב"א בם, לא רק את המקורות מהמאמר הנ"ל...
בסי' עב אות ו כותב להדיא דהוי דרבנן ולא הזכיר מ"בונה"
וכן בסי' קמה.
משהו אמר ש"הם נכנסו לדברי החזון איש"??
אמרתי שמהפוסקים שדיברו על נושא החמשל ולא הזכירו את סברת "בונה" משמע שלא סברו זאת.
(יכול להיות שאם היו רואים את דברי החזו"א היו מודים לו, אבל לא סברו סברא זאת מעצמם)
אני רואה לכל אורך הדרך באשכול כאן רק "דקדוקי עניות"
ואסביר למה- אתה נתפס לצמצום המוחין האם מי שאסר הוא אסר בדיוק כהחזו"א או שיש שינויים
אני לעומת זאת- לכל אורך הדרך כאן באשכול הדגשתי הלוך ושוב, שגם אם לא כולם בדיוק כהחזו"א ב- 100 אחוז, מ"מ הם באותו כיוון,
והיינו- יש מצד בונה, ויש מצד מכה בפטיש, ויש מצד מתקן מנא.
כל אלו- בדרך של החזו"א גם אם לא כמוהו במאת האחוזים
לעומת זאת- אתה כאן לאורך תגובותיך חוכך לאמר שהחזו"א דעת יחיד ואף אחד לא סבר כמותו וזו "הזייה" ו "בדייה" שמאוד מתאים לביהמ"ד שאותו אתה מייצג, כי כל מי שרואה לאורך ולרוחב את הדברים מבין שרוב הגדולים סברו דהוא איסור "דאו' או "חשש דאו'
ואתה עסוק- האם זה בדיוק כהחזו"א או קצת שונה, ולא מרחיב אופקיך להבחין שעדיין רוב הגדולים חששו לזה לאיסור דאו'
שוב אתה "מאחז עניים"
בלי הבנה ובלי הבחנה
במאמר הנ"ל הובא כל דברי הציץ אליעזר בכל המקומות, והביא גם מדברי הציץ אליעזר הנ"ל
הבעייה שלך שאתה קורא רק כותרות או רק את בין השורות
וגם מה שכבר אתה קורא אתה גם לא מבין
איפה כתבתי כזה דבר?
אני גם סובר דאורייתא אבל מטעם אחר...
קראתי את הדברים שם.
הבעיה שהם בכוונה מיחסים חשיבות "לסתמות הציץ אליעזר"
מאשר לדברים מפורשים שלו.
תעיין שם ותראה שהוא למד זאת מדין עריכת השעון שבשו"ע סימן שלח, והזכיר שהאחרונים כתבו שהוא מתקן מנא (ראה בח"א ופמ"ג), וא"כ הגעת לדאורייתא
לא מבין אותך.
אם אותו ספר במקום אחד חשש והעלה צד של בונה מדיליה, ובמקו"א לא דן מצד זה, אז אפשר להביא אותו במוחלט שהוא סובר דלא כהחזו"א? אתמהה
דברים מפורשים שלו??
אין יותר מפורש מזה שכתב הן בח"ג סימן טז פרק ח, והן בח"ו תחילת סימן ו, כתב דברים הכי ברורים והכי מפורשים שכל הפעלת חשמל היא דאו' של מתקן מנא, וגם ביאר מדוע- מכיון שנותן חיות לכלי ומכניס לו רוח חיים ומכשירו לפעולה
בשני מקומות דיבר ברור כ"כ "ברחל בתך הקטנה"
וזה בעיניך לא דברים מפורשים?
וזה בעיניך "סתמות"?
זה אפי' לא "חשש".
זה "מי יודע".
- ולא חשש "למי יודע" הזה במקומות אחרים. (אבל ברור... העיקר לצרף "כמה שיותר" פוסקים לחזו"א...)
ואוו...
חידשת לי...
זה שכתב שיש מתקן מנא, לא אומר דאורייתא או דרבנן.
וישנם עשרות מקרים של מתקן מנא דרבנן.
אולי תפסיקו כבר לדבר על "מתקן מנא".
מתקו מנא זה לא החזון איש!!!
אתה רוצה תאמר שיש אומרים שיש איסור מתקן מנא, אבל לא "בונה", וזה שני דברים נפרדים!
אז בוא אגלה לך סוד שטרם ידעת
בפשטות שכותבים שם של מלאכה מתכוונים לדאו'
ובפרט שסותמים שיש פה "מתקו מנא" דכוונתן לדאו', כי מציאות של תיקון מנא זה דאו'
אלא א"כ פירטו שהוא דרבנן, אבל כשסותמים לאב מלאכה מתכוונים לדאו'
זה כן החזו"א בהקשר לזה "שזה דאו'"
ודלא כמי שכתב "ולית מאן דחש להא"
וכוונתו של הכותב הנ"ל לאמר- שאף אחד לא חשש לדאו'.
ב
לא ראית מעודך את החזו"א
כי גם החזו"א דיבר על "תיקון מנא"
החזו"א הזכיר גם "בונה" וגם "תיקון מנא" וגם "עושה כלי"
אולי אתה מכיר את החזו"א דרך היביע אומר וכד'
אולי לא הובנתי קודם
אך מי שמעיין בחזו"א רואה שדיבר גם וגם, והיינו שהיה לו גם חשש מצד בונה וגם מצד עשיית כלי ותיקון מנא
ואף יתכן מאוד לומר שמה שכתב בונה כוונתו לבונה כלי שזה בעצם חוזר לתיקון מנא
אבל גם אם אני לא צודק- מ"מ ודאי שדיבר גם על עשיית כלי ותיקון מנא
ומשום מה- בביהמ"ד של היביע אומר ובנו- כל מה שיודעים להגיד מהחוז"א "בונה" "בונה" "בונה"
לא ראו מעולם את החזו"א, ומדברים - לפחות לפני שמדברים על דעה מסויימת צריך ללמוד אותה
החזון איש עצמו הזכיר מתקן מנא, כמובא בתגובה שלעיל. גם במכתבו לגרשז"א שבספר 'מנחת שלמה' (ח"א, עמ' צג) הסביר:
רואים שלא קראת את המאמר לעיל.
שם הביא ב חכמים בני דורו של הלבושי מרדכי (זהב שב"א, ויען יוסף) שכתבו שהוא סובר שזה בונה דאורייתא, (כהחזו"א). והיינו שהם לפחות הבינו שמה שכתב "מי יודע" זה שחשש לזה.
ממליץ לקרוא ביישוב הדעת ובראש נקי ממסקנות קדומות ובנפש חפצה את המאמר הנ"ל. הרבה דברים שמעלים פה מבוארים שם היטב
ואני אוסיף על דבריך
שהחזו"א הזכיר כמה דברים ובין הייתר גם מתקן מנא
שוב גם כאן ממליץ לקרוא את המאמר הנ"ל שהוכיח שגם החזו"א גופיה העלה צדדים של מתקן מנא
עתה ראיתי שכבר קדמוני בזה הרב כאחד העם והרב מאן דהו, ייש"כ
משנה אחרונה
חבר חדש
- הצטרף
- 17/12/24
- הודעות
- 176
