סוכה רש"י בדף מט, ב

שפריר חביון

חבר חדש
הצטרף
12/8/25
הודעות
16
איתא במסכת סוכה [דף מט, ב] "מאי דכתיב חמוקי ירכיך, למה נמשלו דברי תורה כירך, לומר לך מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר [ולא להיות יושב ושונה בגובה של עיר ולא לשנות לתלמידיו בשוק], והיינו דא"ר אלעזר מאי דכתיב הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלקיך, עשות משפט זה הדין ואהבת חסד זו גמילות חסדים והצנע לכת עם אלקיך זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה, והלא דברים ק"ו ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא אמרה תורה הצנע לכת דברים שדרכן לעשות בצנעא [כגון צדקה] על אחת כמה וכמה [וה"ה ללימוד תורה]".
פרש"י "הוצאת המת והכנסת כלה. דכתיב בהו לכת, טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית משתה אף שם צריך הצנע לסעוד במדה נאה ולשמוח במדה נאה ולא להנהיג קלות ראש בעצמו. וי"א אם צריך לבזבז להוצאת מת עני או להכנסת כלה ענייה יעשה בצנעא ולא לימא קמי מאן דלא ידע דעבדי [כן] וכן מפרש בשאלתות דרב אחאי".
ולכאורה אינו מובן מדוע סידר רש"י את הפירושים כן ולא הפוך [שתחילה יפתח שאם יבזבז לא יפרסם בו ואח"כ על התנהגותו], ואדרבה כוונת הגמ' לומר שכשם שדברים שנוהגים לעשותם בפרסום שקיבוץ הכסף לשם הכנסת כלה והלויית המת מתפרסם בין אנשים [משום שיש הרבה אנשים שמתעסקים בכך] על זה הזהירה התורה הצנע לכת והדברים ק"ו ששאר מעשים ייעשו ג"כ בסתר [כמו צדקה לעני].
ואוי"ל שרש"י כתב תחילה ע"פ הפסוק שכתב בהם הליכה, וכמו שהתחיל רש"י "טוב לכת מלכת", "והצנע לכת", ואף שכוונת הגמ' לדרוש שאסיפת הצדקה בכללות תעשה בצנעא, מ"מ פשט הפסוק הוא שהצנע לכת" מדבר בזמן הלכת גופא ומתי זה זמן לכת? פירש"י היכן שכתוב לכת "טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית משתה".
ועוד י"ל שלרש"י הסתבר יותר לומר שמדובר על הוצאת המת והכנסת כלה, כי הלשון בגמ' הוא "הנעשים בפרהסיא", שזה מתאים להספד ולשמחה עצמה, משא"כ הוצאת הכסף על כך, אמנם יש עוד אנשים שיודעים מזה [דלא כבצדקה שרק העני יוד], אך אין לומר על כך הלשון בפרהסיא.
 
[והיער לי א':]
ראה גירסת מהר"ב רנשבורג דגרס "לספוד" ובפשטות גרס כן כדי שיהיה מתאים לב' הדברים: הוצאת המת – "לספוד", והכנסת כלה – "לשמוח", משא"כ לגירסא "לסעוד" לא מבואר הוצאת המת אלא רק הכנסת כלה.
אך לכאורה אינו מוכרח כי יתכן לומר שלסעוד איירי בהוצאת המת כפי המנהג שהיה "לסעוד" בשתיית יין [ראה כתובות דף ח, ב].
 
נראה שרש"י דייק "הוצאת המת והכנסת כלה" כפשוטן – המעשים עצמם, לא איסוף הכספים – משום דלשון הגמרא "דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא" מורה על עצם ההנהגה בפרסום, לא על צד ההשתתפות ממון. ולכך הקדים רש"י פירושו מהפסוק "טוב ללכת אל בית האבל", דהיינו עצם ההילוך והנהגת האדם שם, ורק לבסוף הביא דעה שנייה דנוגעת לבזבוז בצנעא.
 
ראשי תחתית